בהמשך טען מגיד השיעור כי, לכאורה, לא עסק 'בן אשר' (מגיה ה'כתר') בפתוחות וסתומות, ולכן נשמטת הקרקע מרשימת הרמב"ם עליה מבוססים ספרי התורה שלנו.
אוצר החכמה כתב:בהמשך טען מגיד השיעור כי, לכאורה, לא עסק 'בן אשר' (מגיה ה'כתר') בפתוחות וסתומות, ולכן נשמטת הקרקע מרשימת הרמב"ם עליה מבוססים ספרי התורה שלנו.
מאיפה יודעים במה לא עסק בן אשר, יש משהו מדברי בן אשר עצמו מתקופת כתיבת הכתר?
אוצר החכמה כתב:לא הבנתי
א. אולי בעניין זה לא היה לו מה להגיה.
ב. הרמב"ם לא ידע את העובדה הזאת וחשב שגם כתבו?
יושבספר כתב:א. רחוק לומר כי בכל התנ"ך לא נפלה שגיאה אחת בפרשיות.
אוצר החכמה כתב:בערך באיזה דקה בשיעור מדובר על זה.
כמה תיקונים עשה בן אשר, ומה סוג השגיאות, כדי שיהיה ניתן להעריך האם אכן רחוק לומר שלא סביר שלא נפלה שגיאה, ומתוך כך להגיע למסקנה מרחיקת לכת שאת עניין הפרשיות הוא פשוט לא בדק.
גם איני מבין את הלוגיקה הכללית של הטיעון, כלומר שכל ספר שאנו מוצאים ובו חלוקת פרשיות ולא מסומנות שגיאות, אנחנו יוצאים מתוך הנחה שלא הגיהו אותו על עניין הפרשיות, ולכן לא סומכים עליו בכלל ומניחים שאין כאן מסורת פרשיות?
בברכה המשולשת כתב:יושבספר כתב:א. רחוק לומר כי בכל התנ"ך לא נפלה שגיאה אחת בפרשיות.
מה עניין כל התנ"ך לכאן, כאשר הרמב"ם מנה רק את הפרשיות שבתורה על-פי כ"י בן-אשר?
כרם כתב:חוששני, שמוסר השיעור הזה ראוי למתחו על הספסל ולהלקותו כמה וכמה פעמים ל"ט מלקות.
כמדומני שרבינו בעל הקהילות יעקב זצ"ל, יצא בחרב ובחנית כנגד מי שניסה לשנות את המסורת בצורת מדידת האגודל, מהרוחב לעובי. אין ספק שמי שבא לערער על מסורת הפתוחות והסתומות המקובלת בכל כלל ישראל ראוי ליחס פי שבעים ושבע.
האם לא כן?
יושבספר כתב:כרם כתב:חוששני, שמוסר השיעור הזה ראוי למתחו על הספסל ולהלקותו כמה וכמה פעמים ל"ט מלקות.
כמדומני שרבינו בעל הקהילות יעקב זצ"ל, יצא בחרב ובחנית כנגד מי שניסה לשנות את המסורת בצורת מדידת האגודל, מהרוחב לעובי. אין ספק שמי שבא לערער על מסורת הפתוחות והסתומות המקובלת בכל כלל ישראל ראוי ליחס פי שבעים ושבע.
האם לא כן?
למה על ספסל? דומני שהדין הוא שהמולקה צריך להיות במצב מוטה.
האם הקהילות יעקב היה משכיב אנשים על ספסלים ומלקה אותם?
יושבספר כתב:בברכה המשולשת כתב:יושבספר כתב:א. רחוק לומר כי בכל התנ"ך לא נפלה שגיאה אחת בפרשיות.
מה עניין כל התנ"ך לכאן, כאשר הרמב"ם מנה רק את הפרשיות שבתורה על-פי כ"י בן-אשר?
אם הנ"ך לא הוגה בפרשיותיו, אין סיבה להניח שבתורה הדבר שונה.
נראה בעיני שיש להבדיל בין סופרים למעתיקים. סופרים אלו בעלי המסורה שמדקדקים באותיות וכדומה, והם רשות בידם לשנות כפי מה שיראו לנכון. ההלכה 'פתוחה לא יעשה סתומה' נאמרה למעתיקים, שלא יעשו כדעתם אלא יכופו לסופרים בעלי המסורה.
ובזה יתבארו מחד דברי הגמ' והראשונים שהזהירו לא לשנות מאומה, ומאידך השינויים בין כה"י המדוייקים.
וזה כעין מ"ש אנן לא בקיאינן בחסרות ויתרות, שפירושו אנו בני בבל, אבל בני א"י ובפרט אנשי טבריה היו בקיאים ביותר. אחרת לא יכלו לכתוב המסורה.
אוצר החכמה כתב:גם איני מבין את הלוגיקה הכללית של הטיעון, כלומר שכל ספר שאנו מוצאים ובו חלוקת פרשיות ולא מסומנות שגיאות, אנחנו יוצאים מתוך הנחה שלא הגיהו אותו על עניין הפרשיות, ולכן לא סומכים עליו בכלל ומניחים שאין כאן מסורת פרשיות?
אדג כתב:סברא תמוהה. בחסרות ויתרות מצוי שיטעה הסופר ויתבלבל, כידוע לכל אוחז קולמוס. פתוחות וסתומות לעומת זאת, מצוי הרבה פחות. הדברים ברורים.
מרדכי וינטרויב כתב:קיבלתי בדוא"לנראה בעיני שיש להבדיל בין סופרים למעתיקים. סופרים אלו בעלי המסורה שמדקדקים באותיות וכדומה, והם רשות בידם לשנות כפי מה שיראו לנכון. ההלכה 'פתוחה לא יעשה סתומה' נאמרה למעתיקים, שלא יעשו כדעתם אלא יכופו לסופרים בעלי המסורה.
ובזה יתבארו מחד דברי הגמ' והראשונים שהזהירו לא לשנות מאומה, ומאידך השינויים בין כה"י המדוייקים.
וזה כעין מ"ש אנן לא בקיאינן בחסרות ויתרות, שפירושו אנו בני בבל, אבל בני א"י ובפרט אנשי טבריה היו בקיאים ביותר. אחרת לא יכלו לכתוב המסורה.
צופר הנעמתי כתב:הקישור שבראש האשכול פג תוקפו, כך שאי אפשר להוריד עוד את השיעור.
מרדכי וינטרויב כתב:כעת התפרסם מאמרי בקובץ 'חצי גיבורים'. אשמח אם הדיון ימשיך לאור הנאמר במאמר.
לכאורה לפעוט דכוותי נראה מזה שאע"ג שלא נמסרה המסורה הטברנית על הפרשיות מכל מקום נתעסקו בזה וידעו מזה דאל"כ היה לנו לראות הבדל ברור בין כת"י שמבבל לכת"י של א"י.מרדכי וינטרויב כתב:המסורה הבבלית לא שרדה במלאה ורק שרידים ממנה נתגלו בגניזה הקהירית.
פרופ' יוסף עופר בספרו על המסורה הבבלית השווה את הדעות השונות במסורה הבבלית עם המסורות העולות מכ"י טברניים. המסקנה שהוא מעלה מהשוואה זו היא שאין מחלוקת בין כלל מסורות בבל לכלל מסורות טבריה, אלא המחלוקות בין הספרים קיימים הן בבבל והן בטבריה.
גם זו לטובה כתב:לא עיינתי בסוגיא זו כלל
אשמח לדעת, מה החשיבות של חלוקת הפרשיות, וחלוקת סתומות ופתוחות.
גם זו לטובה כתב:לא יעלה על הדעת שהרמב"ם שהיה מודע לחוסר ברירות ושינוי מסורות, יסמוך על קנה רצוץ, ולכן אילו כותב המאמר היה מבאר מה הטעה את הרמב"ם, ומדוע הידוע לו לא היה ידוע לרמב"ם, ולמה הרמב"ם מבחינתו נהג באחריות יתירה, היה אפשר לדון שמא הרמב"ם טעה, אבל כ"ז שלא בירר לנו כותב המאמר פרט זה, הרי הוא כמאשים את הרמב"ם בחוסר אחריות.
צופר הנעמתי כתב:לגבי פרק ה במאמר:
המסקנה שמסורת הכתר שונה משמעותית מהמסורת בכתי היד האחרים אינה עולה כלל מהנתונים המובאים.
הנתונים המובאים (הן המצוטטים בשם פנקובר והן אלו שהובאו בפרק ג) מציינים רק את טיב וכמות השינויים בין הכתר לכתבי יד אחרים, אבל לא מראים את היחסים שבין כתבי היד הללו בתוך עצמם, כך שאין שום דרך להסיק מהם שהכתר שונה מכתבי יד אחרים יותר ממה שהם שונים זה מזה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 13 אורחים