אחד מעיר כתב:היבטים לשוניים חוקת פב
אנא העירו
כא, ל: וַנַּשִׁים: הנו״ן בפתח.
הצעיר שבכהונה כתב:שלום,
האם יש למישהו גליון תורת הקורא "מאמר על השווא שאחר ה״א הידיעה"?
חיפשתי בפורום אבל לא מצאתי.
איקטורין כתב:בבקשה
כדכד כתב:פדהאל צריך לקרוא כאילו הה' במפיק?
למה?
והרי אין בה מפיק?
היבטים לשוניים לג ט כתב:שְׁתֵּ֣ים עֶשְׂרֵ֞ה: לפי ברויאר כך צריכה להיות ההטעמה, וכן במפעל הכתר.
כדרך שגם המניעים שוא לאחר תנועה גדולה קוראים לא תצאו במרכא תביר כי כך הטעימו בעלי המסורה הטבריניים (אף שלפי הכללים אם השוא נע אמור להיות דרגא תביר), כך יש להטעים "שתים עשרה" במונח גרשיים כי כך הטעימו בעלי המסורה הטבריניים (אף שלפי הכללים אם השין בשוא נע או אם יש לפניה תנועה גנובה אז אמור להיות קדמא ואזלא).עקבי כתב:היבטים לשוניים לג ט כתב:שְׁתֵּ֣ים עֶשְׂרֵ֞ה: לפי ברויאר כך צריכה להיות ההטעמה, וכן במפעל הכתר.
ראיתי בתורת הקורא שהטעמה מונח גרשיים היא רק לקריאת ב"א שקרא אֶשתים עשרה אבל לקריאת דידן צריכה להיות קדמא אזלא\אזלא גרש-שְׁתֵּ֙ים עֶשְׂרֵ֜ה. וכנראה שזה נכון לפי כללי ההטעמה.
האם זה שנוי במחלוקת?
עץ הזית כתב:כדרך שגם המניעים שוא לאחר תנועה גדולה קוראים לא תצאו במרכא תביר כי כך הטעימו בעלי המסורה הטבריניים (אף שלפי הכללים אם השוא נע אמור להיות דרגא תביר), כך יש להטעים "שתים עשרה" במונח גרשיים כי כך הטעימו בעלי המסורה הטבריניים (אף שלפי הכללים אם השין בשוא נע או אם יש לפניה תנועה גנובה אז אמור להיות קדמא ואזלא).
עקבי כתב:ראיתי בתורת הקורא שהטעמה מונח גרשיים היא רק לקריאת ב"א שקרא אֶשתים עשרה אבל לקריאת דידן צריכה להיות קדמא אזלא\אזלא גרש-שְׁתֵּ֙ים עֶשְׂרֵ֜ה. וכנראה שזה נכון לפי כללי ההטעמה.
האם זה שנוי במחלוקת?
אחד מעיר כתב:
ברויאר הוא בשיטה שהמרכא תביר אמנם מוכיח שלדעת בעלי המסורה שווא אחרי ת"ג נח בד"כ
לא בדקתי במקום שמנוקד בח"פ אם שם ישתנה לדרגא [ספק אם קיים בכלל]
הביטים לשוניים כתב:כא כג קִלְלַ֥ת: הלמ"ד הראשונה, על אף הקושי, בשוא נח לא בחטף פתח
מאגר הכתר כתב:לֹא־תָלִ֨ין נִבְלָת֜וֹ עַל־הָעֵ֗ץ כִּֽי־קָב֤וֹר תִּקְבְּרֶ֙נּוּ֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא כִּֽי־קִלֲלַ֥ת אֱלֹדִ֖ים תָּל֑וּי וְלֹ֤א תְטַמֵּא֙ אֶת־אַדְמָ֣תְךָ֔ אֲשֶׁר֙ ד' אֱלֹדֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָֽה:
אחד מעיר כתב:סג ה וַתּ֤וֹשַֽׁע־לִי֙: מהפך כהטעמה משנית בתי"ו, עם זאת יש געיא בשי"ן למנוע את הבלעת
מעט דבש כתב:שיר השירים א, ז
שֶׁ֤אָֽהֲבָה֙ נַפְשִׁ֔י
וראה טעמי המקרא עמ' 236.
ולגבי מה שכתבת שהוא נסוג אחור, ראה כאן אם שייך נסוג אחור במילה מוקפת.
אחד מעיר כתב:ובכלל לפי הכלל אין נסיגה להברה סגורה (בדגש או בשוא נח)
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 29 אורחים