קרא קפיט'ל תהילים ולא דקדק באותיותיה

[עושה חדשות]

שו"ע או"ח סי' סא - אף בפסוקי דזמרה ובתפלה צריך לדקדק בכך. הגה: והוא הדין הקורא בתורה בנביאים ובכתובים יש ליזהר.

והמקור הוא בב"י בשם הרד"ק, ז"ל
"בכל עת שיקרא אדם בתורה נביאים וכתובים צריך ליזהר אבל הזהירו בק"ש והוא הדין לכל קריאה ומה שהזהירו בק"ש הוא לשתי עילות האחת מפני שיש באותם הפרשיות יחוד השם וקבלת עול מלכות שמים והאחרת שכל ישראל קוראים אותם פעמים ביום חכמים ועמי הארץ לפיכך היו צריכים להזהיר עליהם מפני עמי הארץ שאינם בקיאים בקריאה".

והנה לפי הטעם השני אין חילוק בין קריאת שמע לקריאת תהילים וכיו"ב, אבל לפי הטעם הראשון יל"ד מה שיעור ההפרש בין חיוב הדקדוק בקרי"ש לשאר קריאות.

ויל"ע היטב בלשונו של הרד"ק גופיה, כמצורף:

ספר המכלול - דקדוק בשאר קריאות.png (761.61 KiB) נצפה 6400 פעמים

מן הסתם כבר האריכו בזה, אשמח להתעדכן.

[עושה חדשות]

מה לגבי קריאת ההלל (בימים המחוייבים מדינא), האם מצאנו בזה חובת דקדוק?

[לבי במערב]

נכב"ב.

[מגופת חבית]

יש לציין מש''כ בשו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ה סימן ד

אף על פי שמצווה לדקדק באותיותיה, קראה ולא דקדק בהן יצא.
דכן סובר ר' יוסי (ברכות ט"ו ע"א). ולכאורה תמוה דהא הוא גם על אותיות דומות כמו בכל לבבך, שמחסיר אות אחד, ומאי טעמא יצא, הא הוא כהחסיר תיבה שלא יצא. ואולי מכיוון שרגילין אינשי לדבר כן נחשב זה כלשון, ובכל לשון הא קורין קריאת שמע. ואף לשון שנשתבש הרי הוא לשון, כמו כינויי נדרים, עיין בר"ן ריש נדרים בשם הר' יהודה בן חסדאי. וטעם ר' יהודה שסובר לא יצא, אולי הוא סובר כירושלמי ריש נדרים דמצריך קרא לכנויי נדרים משום דהוא לשון שבא משבושים, ולכן בקריאת שמע שליכא קרא לא יצא (ועי' עוד בזה לקמן סי' ה' סוף סעיף א').

הרי הא דיוצאין כשלא דקדק באותיותיה הוא מדין כל לשון, ולפי''ז לא הוי כקורא הפסוקים ממש כ''א כתרגום

[עושה חדשות]

תודה על ההפניות. העליתי מהמצורף שם.

בשעה"צ תפח,ב נראה שזה ממש לעיכובא. וצ"ע ממנהג העולם.

דרך ישרה - הלל.pdf

(87.2 KiB) הורד 166 פעמים

[עושה חדשות]

וראה עוד בס' "חפץ חיים - מענה לשון" מהגר"ה זאקס בעמוד קיח מש"כ בשם הגר"ח מבריסק.

[באמונתו]

מה לגבי קריאת ההלל (בימים המחוייבים מדינא), האם מצאנו בזה חובת דקדוק?

בסידור אזור אליהו מציין "הנהגות הגר"א - מכת"י ר' סעדיה":

הלל כמו ק"ש בדקדוק, ומאריך מאד.

[עושה חדשות]

ז"ל הגר"א ספד"צ; ושם ע"ב תליסר טעמי דאורייתא והן מלכי קרבא כמ"ש בתיקונים כמה פעמים שכל הקרבא הוא בטעמים. ושם ע"ג גו היכלא דאתוון דקיקין שבע טעמי דאורייתא כו' בשבעה היכלין דכתובים כו'. וכ"ז הוא בק"ש ובהילולין דבכל יום שמחוייב מן התורה כמ"ש בה"ג הוא תהלתך כו' כידוע.

[עושה חדשות]

ע"ע בהנדפס בחי' הגרי"ז סוטה דל"ג בשם הג"ר מאיר סולבייציק בביאור דברי הרד"ק הנ"ל.

[פולסברג]

[עי' בברכת אברהם שבת עז: שגם בתושבע''פ צריך לדקדק]

[באמונתו]

בנותן טעם להזכיר אמרתו הקולעת של בעל המשנה ברורה, המתייחסת אל אלו המדגישים חשיבות של דקדוק האותיות, ומתפשרים בעניינים נוגעים למהות, והתבטא שאם אמנם נחלקו רבותינו ז"ל בדין "קרא ולא דקדק", כשלמעשה הלכה היא שיצא, אך "דקדק ולא קרא" לא חלק איש מעולם, ולכל הדעות - לא יצא, מצ"ב:

[ישראליק]

[עי' בברכת אברהם שבת עז: שגם בתושבע''פ צריך לדקדק]

ראייתו לא מובן כ"כ, הא כתוב בפירוש ברמ"א שרק בתורה בנביאים ובכתובים צריכים לדקדק

וכ"כ הרד"ק בהדיא:

בדברו בלשון הקודש.PNG (30.12 KiB) נצפה 3638 פעמים

[גל של אגוזים]

[עי' בברכת אברהם שבת עז: שגם בתושבע''פ צריך לדקדק]

ראייתו לא מובן כ"כ, הא כתוב בפירוש ברמ"א שרק בתורה בנביאים ובכתובים צריכים לדקדק

וכ"כ הרד"ק בהדיא:

בדברו בלשון הקודש.PNG

ס' ברכ"א אינו תח"י לע"ע.

אך מזמן הבאתי ראיה דיש לדקדק בתושבע"פ מדברי התוס' בזבחים דף קי"ז ע"א ד"ה פלכו ע"ש [והוא פלא ולא מצאתי מי שיעמוד בזה].

ובעיקר הענין יש מעשה ידוע בבריסק בענין הנהגת הגרי"ז בבשכמל"ו ובנו הגרי"ד זצ"ל היה משתמש בזה בשיעורו בריש נזיר [ואכמ"ל].

[ישראליק]

אך מזמן הבאתי ראיה דיש לדקדק בתושבע"פ מדברי התוס' בזבחים דף קי"ז ע"א ד"ה פלכו ע"ש [והוא פלא ולא מצאתי מי שיעמוד בזה].

מזה שרש"י ז"ל שם בנחמי' מסביר סיבת הכ' דגושה בתיבה זו רואים שתיבה זו צריכה הסבר, ומפני זה גם תוס' כותב מה שכותב, אבל אין זה ראי' לדיונינו, כנלענ"ד.

ויעיין יצחק ירנן ח"ב, סימן ט, שמביא ראי' מהגמ' בבא קמא קד סוף ע"ב יש תלמוד, או ישתלמו וכו', שלא דקדקו בדיבור

אגב חשבתי, שמזה שכ' הרמ"א בסימן קלב שיזהרו לומר פיטום הקטורת מתוך הכתב, מזה אולי ראי' שבשאר חלקי התפילה שאינם מתנ"ך, וכ"ש בלימוד, שלא צריכים לדקדק

[גל של אגוזים]

אך מזמן הבאתי ראיה דיש לדקדק בתושבע"פ מדברי התוס' בזבחים דף קי"ז ע"א ד"ה פלכו ע"ש [והוא פלא ולא מצאתי מי שיעמוד בזה].

מזה שרש"י ז"ל שם בנחמי' מסביר סיבת הכ' דגושה בתיבה זו רואים שתיבה זו צריכה הסבר, ומפני זה גם תוס' כותב מה שכותב, אבל אין זה ראי' לדיונינו, כנלענ"ד.

רש"י מרבה לבאר דקדוק מילים בפרט בתנ"ך, מה הקשר מזה לד' תוס' הנסובים על הגמ' ולא על פסוק זה [אלא שתוס' מביא ראיה מפסוק זה]. ועוד, רש"י מסביר סיבת הכ"ף דגושה ומה זה קשור למה שתוס' מודיעים לנו דצ"ל בכ"ף דגושה, ודו"ק.

[ישראליק]

אך מזמן הבאתי ראיה דיש לדקדק בתושבע"פ מדברי התוס' בזבחים דף קי"ז ע"א ד"ה פלכו ע"ש [והוא פלא ולא מצאתי מי שיעמוד בזה].

מזה שרש"י ז"ל שם בנחמי' מסביר סיבת הכ' דגושה בתיבה זו רואים שתיבה זו צריכה הסבר, ומפני זה גם תוס' כותב מה שכותב, אבל אין זה ראי' לדיונינו, כנלענ"ד.

רש"י מרבה לבאר דקדוק מילים בפרט בתנ"ך, מה הקשר מזה לד' תוס' הנסובים על הגמ' ולא על פסוק זה [אלא שתוס' מביא ראיה מפסוק זה]. ועוד, רש"י מסביר סיבת הכ"ף דגושה ומה זה קשור למה שתוס' מודיעים לנו דצ"ל בכ"ף דגושה, ודו"ק.

תוס' אינם מודיעים לנו בזה שצריכים לדקדק בזה, אלא תוס' מסבירים לנו פירוש התיבה.

לשיטתך, יעיין בתוס' מגילה יד ע"ב, ד"ה שגלתה

[ענ'י לעצמי]

ס' ברכ"א אינו תח"י לע"ע

.

ברכת אברהם שבת עז ב דקדוק תושבע'פ.png (176.49 KiB) נצפה 3609 פעמים

וכן מדוייק מלשון הכף החיים (סא, נו) קצת שכתב:

"וגם בזמירות ובתפלה ובכל עת שלומד יתן בדעתו שהאותיות היוצאות מפיו היא בוקעת האויר ועולה למעלה ואם אינו מדקדק בהם להוציאה כתקנם הרי אלו ייצאו חסרים ופגומים ח"ו..."

ואף שנראה שהוא רק מקצר לשון השו"ע ורמ"א שכתבו:

אף בפסוקי דזמרה ובתפלה צריך לדקדק בכך: הגה וה"ה הקורא בתורה ובנביאים ובכתובים יש לזהר [ב"י בשם הרד"ק]

מ"מ 'בכל עת' משמע לרבויי, והו"ל לכתוב 'שקורא' או משהו קרוב.

[ישראליק]

תודה

[עושה חדשות]

ובעיקר הענין יש מעשה ידוע בבריסק בענין הנהגת הגרי"ז בבשכמל"ו ובנו הגרי"ד זצ"ל היה משתמש בזה בשיעורו בריש נזיר [ואכמ"ל].

במטותא אם אפשר בקצרה.

[גל של אגוזים]

בקצרה:
מישהו שם לב שהגרי"ז לא דקדק כ"כ באמירת בשכמל"ו כדקדוקו בק"ש והסיק מכך שהגרי"ז ס"ל דאינו בכלל ק"ש, והגרי"ד שאל את אביו בזה וענה 'יע ק"ש נישט ק"ש, תורה איזעס נישט', ר"ל דאפי' אם זה בכלל ק"ש מ"מ לדקדק באותיותיה שייך רק בתושב"כ.

[ר_חיים_הקטן]

בקצרה:
מישהו שם לב שהגרי"ז לא דקדק כ"כ באמירת בשכמל"ו כדקדוקו בק"ש והסיק מכך שהגרי"ז ס"ל דאינו בכלל ק"ש, והגרי"ד שאל את אביו בזה וענה 'יע ק"ש נישט ק"ש, תורה איזעס נישט', ר"ל דאפי' אם זה בכלל ק"ש מ"מ לדקדק באותיותיה שייך רק בתושב"כ.

עיין בשיעורי הגרי"ד הלוי (מנחות עא.).

[עושה חדשות]

לש' השו"ע הנ"ל; אף בפסוקי דזמרה ובתפלה צריך לדקדק בכך, ולכאו' זה כולל גם בשכמל"ו, וצ"ע.

[ענ'י לעצמי]

לש' השו"ע הנ"ל; אף בפסוקי דזמרה ובתפלה צריך לדקדק בכך, ולכאו' זה כולל גם בשכמל"ו, וצ"ע.

מהיכ"ת ש'תפילה' כולל את הכל, אפשר שמדובר רק בתפילת העמידה. וכן משמע קצת ממה שלא כתב רק 'תפילה' ופסוק"ז ממילא משמע, וחילקן לב'.

[ענ'י לעצמי]

לעיל הובא ראיה בשם הברכ"א שצריך לדקדק גם בלימוד תושבע"פ ממה שדנו (שבת עז:) מהו הגירסא הנכונה "גראינין או גרעינין... אוממות או עוממות?... מאמצין תנן או מעמצין?" ואל"כ מאי איכפ"ל בזה. ובעניותי לא הבנתי ראייתו כלל, שהרי רצו לדעת מהו הגירסא הנכונה, שזה חשוב בעד עצמו ולא משום שיש ענין לקרות בדקדוק דוקא.

[צופה_ומביט]

כשלמדו תורה ומסרוה בעל פה - ידיעת הגרסא והגייתה היינו הך.

[ענ'י לעצמי]

אבל עדיין אין הוכחה שיש דין שצריך לדקדק בקריאתם, ובפרט בימינו אנו.

[מטה עז]

ס' ברכ"א אינו תח"י לע"ע

.

ברכת אברהם שבת עז ב דקדוק תושבע'פ.png

וכן מדוייק מלשון הכף החיים (סא, נו) קצת שכתב:

"וגם בזמירות ובתפלה ובכל עת שלומד יתן בדעתו שהאותיות היוצאות מפיו היא בוקעת האויר ועולה למעלה ואם אינו מדקדק בהם להוציאה כתקנם הרי אלו ייצאו חסרים ופגומים ח"ו..."

ואף שנראה שהוא רק מקצר לשון השו"ע ורמ"א שכתבו:

אף בפסוקי דזמרה ובתפלה צריך לדקדק בכך: הגה וה"ה הקורא בתורה ובנביאים ובכתובים יש לזהר [ב"י בשם הרד"ק]

מ"מ 'בכל עת' משמע לרבויי, והו"ל לכתוב 'שקורא' או משהו קרוב.

כמדומה שראיתי מובא שרבי שריה זצ"ל לא היה שר עם הציבור "טובים מאורות" לאחר קידוש לבנה, כי הציבור כדרכו היה מעוות במנגינה את המילים מלעיל ומלרע, ולא יכול היה הצדיק זצ"ל לשאת זאת (למרות שוודאי אין בזה "דין" אמירה אלא מנהג בעלמא)