אולי אפשר להסביר שלשון תשלומים שייך יותר לקיום סיבת החיוב (עיין תוס' ב"ק י ע"ב ד"ה ישלימנה)וע"כ הלואה שניתן מעיקרא ע"ד תשלום יותר שייך לגבות מלוקח מצד שורש החיוב ששורש החיוב הוא לקחת הפירעון
משא"כ נזיקין שהסיבה היא חיסרון החפץ וזה שייך רק על המזיק שחיסר ועל הלוקח אנו באים רק מצד זה שמגיע לו הכסף לפירעון
פרי יהושע כתב:ניסיון, אולי פריעה יותר מתאים לסילוק תביעה כמו בנזיקין.
רק אציין שלשון תשלומים במקרא הוא על נזיקין
ובגמרא מצאנו לשון פריעה סתם כמו אין נפרעין מנכסים משועבדם או ממארי רשותך פארי אפרע ועוד
ואם לשון פריעה הוא סילוק תביעה נראה שהיה צריך לנקוט לשון אין גובין או אין משתלמים