הפסק בין פרשה לפרשה

[קומי רוני]

בטעם פסיק מפסיקים קצת. האם מצינו שיש להפסיק בין פרשה לפרשה [פתוחה וסתומה].
דהרי כל הטעם של ההפסקה הוא לתת הפסק בין פרשה לפרשה ולכאו' שזה יתבטא בצורת הקריאה.
ובהני פסוקים שיש בהם הפסק פרשה באמצען, כגון בפרשת וישלח ופנחס, האם קוראים כרגיל או מפסיקים קצת כנ"ל.

[באמונתו]

בטעם פסיק מפסיקים קצת. האם מצינו שיש להפסיק בין פרשה לפרשה [פתוחה וסתומה].
דהרי כל הטעם של ההפסקה הוא לתת הפסק בין פרשה לפרשה ולכאו' שזה יתבטא בצורת הקריאה.
ובהני פסוקים שיש בהם הפסק פרשה באמצען, כגון בפרשת וישלח ופנחס, האם קוראים כרגיל או מפסיקים קצת כנ"ל.

לענ"ד, נוכל ללמוד מדברי הפוסקים, חיי אדם וקיצור ש"ע, בהלכות ק"ש, שיש להפסיק מעט בין פרשה לפרשה, וה"נ דכוותה.

[במסתרים]

האם מצינו שיש להפסיק בין פרשה לפרשה

עיין תורת הקורא פינחס הערה ראשונה.

נוכל ללמוד מדברי הפוסקים, חיי אדם וקיצור ש"ע, בהלכות ק"ש

חכם אחד אסברה לי:
לא נתכוון ח"א לחדש הפסק שלא נזכר בשום פוסק לפניו ולאחריו אלא כמו שהולך ומפרש לכוון קבלת עול מצוות וזכירת יצ"מ [וצ"ע בקצש"ע], ואינו ענין לקריאת התורה.

[באמונתו]

האם מצינו שיש להפסיק בין פרשה לפרשה

עיין תורת הקורא פינחס הערה ראשונה.

נוכל ללמוד מדברי הפוסקים, חיי אדם וקיצור ש"ע, בהלכות ק"ש

חכם אחד אסברה לי:
לא נתכוון ח"א לחדש הפסק שלא נזכר בשום פוסק לפניו ולאחריו אלא כמו שהולך ומפרש לכוון קבלת עול מצוות וזכירת יצ"מ [וצ"ע בקצש"ע], ואינו ענין לקריאת התורה.

אך כפי ציונך, בקיצור ש"ע לא משמע הכי, שהלא לא הזכיר כלל כוונת והיה אם שמוע.

[במסתרים]

הוא מציין לח"א ועכצ"ל שזו כוונתו ג"כ.

[עץ הזית]

שמעתי פעם שסוף פסוק שאינו בסוף פרשה היינו הפסקה שהיא בגדר "קרי ולא כתיב", ופיסקא באמצע פסוק היא הפסקה בגדר "כתיב ולא קרי".

[באמונתו]

שמעתי פעם שסוף פסוק שאינו בסוף פרשה היינו הפסקה שהיא בגדר "קרי ולא כתיב", ופיסקא באמצע פסוק היא הפסקה בגדר "כתיב ולא קרי".

י"א ש"פיסקא באמצע פסוק" אמנם משקפת מחלוקת קדומה, ביחס אל מיקום חלוקת הפסוקים, ראה המצורף פה: