צופה_ומביט כתב:המילה "ממנו" מנוקדת "מִמֶּנּוּ" בין כשהכוונה בגוף ראשון "מאיתנו" ובין כשההכוונה בגוף שלישי "מן הוא".
מה הטעם שאין חילוק ביניהם?
ומדוע במילה "תתננו" יש הבדל,
בגוף ראשון תִּתְּנֵנוּ (תהלים מד, יב) ובגוף שלישי תִּתְּנֶנּוּ (שם עד, יד).
למדינחאי אין כזה דבר סגול, מִמַּנּוּ ותִתְּנַנּוּ בפתח, ומִמֵּנוּ ותִתְּנֵנוּ בצירי.צופה_ומביט כתב:[עכ"פ מבחינת הדגש. יש גם הבדל בניקוד בין שתי המילים, שב"ממנו" הניקוד עכ"פ זהה בשתי הצורות, וב"תתננו" משתנה מצירי לסגול. ואולי הבדל זה והבדל הדגש למערבאי הא בהא תליא. קטונתי].
עץ הזית כתב:למדינחאי אין כזה דבר סגול, מִמַּנּוּ ותִתְּנַנּוּ בפתח, ומִמֵּנוּ ותִתְּנֵנוּ בצירי.צופה_ומביט כתב:[עכ"פ מבחינת הדגש. יש גם הבדל בניקוד בין שתי המילים, שב"ממנו" הניקוד עכ"פ זהה בשתי הצורות, וב"תתננו" משתנה מצירי לסגול. ואולי הבדל זה והבדל הדגש למערבאי הא בהא תליא. קטונתי].
לא כתבתי את דברַי כהשגה על דבריך.צופה_ומביט כתב:הלוא הצעתי [כבור] לתלות בזה את הבדל הדגש למערבאי.עץ הזית כתב:למדינחאי אין כזה דבר סגול, מִמַּנּוּ ותִתְּנַנּוּ בפתח, ומִמֵּנוּ ותִתְּנֵנוּ בצירי.צופה_ומביט כתב:[עכ"פ מבחינת הדגש. יש גם הבדל בניקוד בין שתי המילים, שב"ממנו" הניקוד עכ"פ זהה בשתי הצורות, וב"תתננו" משתנה מצירי לסגול. ואולי הבדל זה והבדל הדגש למערבאי הא בהא תליא. קטונתי].
עץ הזית כתב:למדינחאי אין כזה דבר סגול, מִמַּנּוּ ותִתְּנַנּוּ בפתח, ומִמֵּנוּ ותִתְּנֵנוּ בצירי.
אני לא מציע אלא מודיע.צופה_ומביט כתב:עץ הזית כתב:למדינחאי אין כזה דבר סגול, מִמַּנּוּ ותִתְּנַנּוּ בפתח, ומִמֵּנוּ ותִתְּנֵנוּ בצירי.
אתה מציע כאן שלמדנחאי היה הבדל הגיה בין שתי הצורות של "ממנו"?
א"כ למה הם היו צריכים לבדל ביניהן בדגש ורפה?
יש סגולים שנוצרו מפתח, יש סגולים שנוצרו מחירק, יש שנוצרו מצירי (שנוצר מחירק), ויש שנוצרו מרצף תנועות שהשתנה לתנועה אחת.צופה_ומביט כתב:באגב, אנו מוצאים בתנ"ך גם לפי המקובל אצלנו, הגיה של [מה שאצלנו הוא] פתח במקום שאצלנו הוא תמיד סגול. כמו: שַלמה אהיה כעוטיה, [היתה לי עוד דוגמה שפרחה לי כרגע מהראש].
האם אלה שרידים להגיה/ניקוד בבלי שנשארו גם אחרי קבלת המסורת הטברנית?
צופה_ומביט כתב:באגב, אנו מוצאים בתנ"ך גם לפי המקובל אצלנו, הגיה של [מה שאצלנו הוא] פתח במקום שאצלנו הוא תמיד סגול. כמו: שַלמה אהיה כעוטיה, [היתה לי עוד דוגמה שפרחה לי כרגע מהראש].
במילה שאתה התחלף הפתח בקמץ מפני שאחריו אלף שאינה מקבלת דגש (ומכאן שהיה אמור להיות שם פתח, כי הסגול יכול לבוא גם במקרה כזה כמו שֶׁאַנִּיחֶנּוּ).אפרקסתא דעניא כתב:ומצד שני, לפעמים באה השי"ן בקמ"ץ, כמו "שאתה מדבר עמי". כך שקשה להוכיח מצורות משונות.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 64 אורחים