נהר שלום כתב:נראה שכאן כתבו בזה https://groups.google.com/g/rohav-lashon/c/SDYjneAiTSo
(חסום לי)
שבענו מטובך כתב:אין לי ידיעה בזה. אבל ראיתי שהבן איש חי השתמש בזה כמה פעמים, לדוגמא בשנה ראשונה פר' צו אות כח.
סגי נהור כתב:וכי "כזיתים" היא צורה מדוקדקת? "שני כזיתים" הוא שיבוש בדיוק כמו "שני כזיתות", שאין לומר אלא: כשני זיתים.
אלא מאי, המלה "כזית" נעשתה תיבה בפני עצמה במנותק במקורה, וא"כ אפשר לבחור לה צורת ריבוי כרצוננו: כזיתים או כזיתות.
צופה_ומביט כתב:סגי נהור כתב:וכי "כזיתים" היא צורה מדוקדקת? "שני כזיתים" הוא שיבוש בדיוק כמו "שני כזיתות", שאין לומר אלא: כשני זיתים.
אלא מאי, המלה "כזית" נעשתה תיבה בפני עצמה במנותק במקורה, וא"כ אפשר לבחור לה צורת ריבוי כרצוננו: כזיתים או כזיתות.
לא זכיתי להבין טענת מר. ראשית אפילו אם נקבל דבריכם זו לא "בדיוק" אותה רמת שיבוש, ופשוט, ולהכניס לשון נקבה הוא פתאום ומשום מקום.
ושנית, "כשני זיתים" ישתמע שיש שיעור "שני זיתים", [כמו שיש "כזית" כך יש "כשני זיתים"], מידה שזו שמה "כשני זיתים", ואין כזה שיעור. אלא השיעור הוא "כזית" [כמו זית, ובפרט שלא צריך להיות בדיוק, כמו שכתבו הגאונים שהוא לפי עיני הרואה] וכעת מדברים על הכפלת השיעור הזה לפי המסובים או מנין איסורים או לצאת יד"ח מספק וכיו"ב, לכן אומרים שני כזיתים = "שתי מידות שכל אחת מהן היא כמו זית". אבל לומר כשני זיתים = "מידה אחת שהיא כמו שני זיתים" ואינו נכון.
ממילא, הגם שאכן "כזית" הפכה למילה בפני עצמה, אבל יש לזה טעם ברור, ואינו "שיבוש", ואינה מנותקת ממקורה אלא אדרבה, וממילא מהכ"ת לומר ש"על הדרך" גם ניקבו אותה בלי שום סיבה וטעם וריח.
בן ראובן כתב:המעניין הוא שהתפתחות זו מנוגדת לנטייה (האשכנזית כנראה) להתייחס לשמות המסתיימים בת' כזכר (טעותים, זכותים וכו').
סגי נהור כתב:בן ראובן כתב:המעניין הוא שהתפתחות זו מנוגדת לנטייה (האשכנזית כנראה) להתייחס לשמות המסתיימים בת' כזכר (טעותים, זכותים וכו').
כמדומני שדרך כלל, האשכנזים אומרים כזיתים, והספרדים - כזיתות.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 12 אורחים