לפום ריהטא, מלשון חז"ל והראשונים נראה לי שהמילה "מקצת" פירושה "חלק" בלשוננו, ורק "מיעוט" הוא הנגדה לרוב.
בסוגיה של אתרוג שנקלף מסיקה הגמרא הא בכולה הא במקצתה. ומפרש הרי"ף שמקצתה היינו אפילו אם נשאר מקצת. אבל הפשט הוא שנקלף מקצת. אבל אם מקצת=חלק (ולא מיעוט, כמו שאנחנו רגילים להבין), אז ממילא הכל מובן. ובלשון ריצ"ג הדבר בולט עוד יותר: "נקלף כולו - פסול, נקלף מקצתו ומקצתו קיים - כשר". וכן בלשון משנה יש "מקצת" מול "מקצת". ואילו מיעוט מונגד ל"רוב".
השאלה שלי היא האם מישהו כתב על הנושא הזה? האם יש הוכחות בולטות נוספות?