'צעקה' - זכר או נקבה?

[זקן ששכח]

שמות יא ו: "וְהָיְתָה צְעָקָה גְדֹלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם".
האם יש אפשרות לומר שתיבת צעקה תהיה בקטגוריה של לשון זכר או שמא רק בלשון נקבה ?

[שבטיישראל]

במגילת אסתר (ד, א) נא' אצל מרדכי הצדיק "ויזעק זעקה גדולה ומרה"

האם יש בזה נפק"מ בין זעקה לצעקה ?

[זקן ששכח]

שבטי,
לכאורה אין הבדל בין צעקה לזעקה, אבל במה ענית על שאלתי?

[יאיר]

שמא התכוון לשאול שאלה נוספת. שבטי..אכן כך?

[היא שיחתי]

רבי אליהו מזרחי בראשית פרק ח

וכן (שמות יא, ו) "והיתה צעקה גדולה וכו' אשר כמוהו לא נהיתה" לשון זכר על הקול ולשון נקבה על הצעקה

עיי"ש עוד

[אפרקסתא דעניא]

במגילת אסתר (ד, א) נא' אצל מרדכי הצדיק "ויזעק זעקה גדולה ומרה"

האם יש בזה נפק"מ בין זעקה לצעקה ?

לו הבאת את דברי התורה המתארים את עשו "ויצעק צעקה גדולה ומרה עד מאוד", וסרה שאלתך ותמיהתך תכופר...

[יאיר]

במגילת אסתר (ד, א) נא' אצל מרדכי הצדיק "ויזעק זעקה גדולה ומרה"

האם יש בזה נפק"מ בין זעקה לצעקה ?

לו הבאת את דברי התורה המתארים את עשו "ויצעק צעקה גדולה ומרה עד מאוד", וסרה שאלתך ותמיהתך תכופר...

אע"פ שנמצא במדרש שעל אותה צעקה שצעק עשיו נפרע ליעקב על כך ע"י זרעו-מרדכי..אעפ"כ עדיין אין זה אומר שצעקה=זעקה דלפי הבנתי אין שתי מילים בלה"ק בעלות אותה משמעות בדיוק ומדוע לא כתב בשני הפס' צעקה או בשניהם זעקה?

וחשבתי אולי לומר שזעקה היא יותר גדולה מצעקה.
וכששמע מרדכי על גזירת "להשמיד וכו' טף ונשים ביום אחד" חישבו איזו זעקה זו היתה..
ואילו אצל עשיו, יתכן וצעקה סתם יותר קטנה מזעקה, אך כיון שאצל עשיו נאמר "...ומרה עד מאוד" שווה היתה לזעקת מרדכי.

[זקן ששכח]

רבי אליהו מזרחי בראשית פרק ח

וכן (שמות יא, ו) "והיתה צעקה גדולה וכו' אשר כמוהו לא נהיתה" לשון זכר על הקול ולשון נקבה על הצעקה

עיי"ש עוד

תודה רבה, ענית על מה שרציתי לשאול. אך עדיין יש להבין את לשון הכתוב. האם זה מצוי שתשתמש התורה בסגנון שכזה, להתחיל בצעקה ולהמשיך בקול?! דבר פלא הוא לדעתי.

[היא שיחתי]

בזה גופא דן הרא"ם שם עיי"ש ועל מי שנחלק

[היא שיחתי]

יעוי' רשב"ם על הפסוק יא ו
דצעקה גם זכר וגם נקבה
עוד יעוי' באבן עזרא ואבי עזרי

[הולשטיין]

יעוי' במפרשים על אתר. יש שהשוו זאת ל"המחנה האחת והכהו" ויש שפירשו דקאי על הקול כפי שהביאו לעיל, או על הלילה - תרגום יונתן, חזקוני וספורנו

[זקן ששכח]

תודה למגיבים.
התגובות דלעיל מזכירות את הפולמוס שהיה כאן באחד האשכולות אודות 'כל שאין בו רוח חיים - זכרהו ונקבהו'.

[ר_חיים_הקטן]

הרוקח [הגש"פ ע"פ הרוקח (עמ' פד), פירוש הרוקח על הסידור (ח"א עמ' רח, רי)] כותב שלשון זעקה משמע שהוא קובל על משהו משא"כ צעקה אינה משמע כן.

[אחד מעיר]

קשב מאוד יותר נכון בלתי אפשרי לקבל שצעקה וזעקה הן זכר
עדיף לומר שכמוהו ולא כמוה כי התורה לא מקפידה

זעקה וצעקה הן אותו דבר
מי אמר שאין שתי מלים בלה"ק בעלות משמע שווה?
אולי הרב מלבי"ם ימצא הבדל דק

[אישצפת]

קשב מאוד יותר נכון בלתי אפשרי לקבל שצעקה וזעקה הן זכר
עדיף לומר שכמוהו ולא כמוה כי התורה לא מקפידה

זעקה וצעקה הן אותו דבר
מי אמר שאין שתי מלים בלה"ק בעלות משמע שווה?
אולי הרב מלבי"ם ימצא הבדל דק

ז"ל המלבי"ם בתהלים (קז) ויצעקו: במדבר ובים אמר ויצעקו, ובחולה ובבית האסורים אמר ויזעקו. כי צעקה גדולה מזעקה'.

[מה שנכון נכון]

נד"ד עדיף משתי מלים באותה משמעות, כי מדובר בחילוף אות א' מאותו מוצא כמצוי הרבה מאד, כך שמדובר באותה מלה.

המלבי"ם כותב את החילוק לדעתו בישעיהו סה, יט.

[אחד מעיר]

נכון בזמן ובמקום!
יישר

[אישצפת]

קשב מאוד יותר נכון בלתי אפשרי לקבל שצעקה וזעקה הן זכר
עדיף לומר שכמוהו ולא כמוה כי התורה לא מקפידה

זעקה וצעקה הן אותו דבר
מי אמר שאין שתי מלים בלה"ק בעלות משמע שווה?
אולי הרב מלבי"ם ימצא הבדל דק

ז"ל המלבי"ם בתהלים (קז) ויצעקו: במדבר ובים אמר ויצעקו, ובחולה ובבית האסורים אמר ויזעקו. כי צעקה גדולה מזעקה'.

תוך כדי לימודי בזוהר היומי קראתי היום בזוהר פרשת שמות דף כ ע"א 'צעקה וזעקה דבר אחד הוא'. וזה שלא כדברי המלבי"ם הנ"ל. וראיתי שכן כתב גם הרד"ק בפירושו לתהלים (שם). ומכח דברי הזוהר הנ"ל העיר מרן החבי"ף בספרו נפש חיים (מערכת ז אות כב) ע"ד הרב עבודת ישראל שכתב שצעקה גדולה מזעקה.

[מה שנכון נכון]

נד"ד עדיף משתי מלים באותה משמעות, כי מדובר בחילוף אות א' מאותו מוצא כמצוי הרבה מאד, כך שמדובר באותה מלה.

שו"ר שכן כתב רש"י איוב ו, יז "נצמתו - כמו וחומץ צומתן בל' גמרא, צ' מתחלפת בז' כמו צעקה זעקה".

ככל הנראה הוא מחלוקת במדרשים.
בספרי ואתחנן פיסקא כו "עשרה לשונות נקראת תפלה: זעקה, שועה, נאקה...". (ואינו מונה צעקה בפ"ע).
אך בתנחומא ואתחנן פ"ג "בהרבה שמות נקראת התפלה: תפלה, תחנה, צעקה, זעקה, שוועה, רננה, פגיעה...". (ודחוק לומר שזעקה וצעקה חדא).

וע"ע תענית יז ע"א גבי צעקה לאליהו ושמואל ברש"י ומהרש"א.