''עשו כלה'' לשון זכר

[שייף נפיק]

''כלה לחיה מן השדה לשון זכר כמו עשו כלה(בראשית יח'), כלומר כלה האוכל'' רש"י תענית ו' ב'.
לא מבין. איך מתפרש 'עשו כלה' בל' זכר?

[סגי נהור]

נראה שכוונת רש"י היא שפירוש כלה כאן הוא פועל בלשון זכר, ופירושו כלה האוכל (ובלשון נקבה יש לומר כלתה), ומודיענו רש"י ניקוד תיבה זו שהוא כמו עשו כלה, להבדיל מהמשך הלשון "כלה לבהמתך" שהוא בצירי, כמו כלה בחמה כלה שמביא רש"י בד"ה הבא.

[שייף נפיק]

נו, אבל למה לשון זכר?

[כדכד]

אני חושב שכוונת הרב סגי נהור לפרש "כלה לחיה מן השדה - לשון זכר". מה שכתב רש"י כמו "עשו כלה" הכוונה שהניקוד והמשמעות היא כמו "עשו כלה" ולא שזה לשון זכר.
אני חשבתי לפרש ש"עשו כלה" פירושו "עשו שיהיה הכל כבר לאחר שכלה" ולפי זה "כלה" לשון זכר ולשון עבר גם ב"כלה לחיה מן השדה" וגם ב"עשו כלה".

[שייף נפיק]

[quote="כדכד"]אני חושב שכוונת הרב סגי נהור לפרש "כלה לחיה מן השדה - לשון זכר". מה שכתב רש"י כמו "עשו כלה" הכוונה שהניקוד והמשמעות היא כמו "עשו כלה" ולא שזה לשון זכר.
אני חשבתי לפרש ש"עשו כלה" פירושו "עשו שיהיה הכל כבר לאחר שכלה" ולפי זה "כלה" לשון זכר ולשון עבר גם ב"כלה לחיה מן השדה" וגם ב"עשו כלה".[/quote
במחילת כת"ר לא מובן

[כדכד]

אני מוחל אבל איני מבין מה לא מובן.
כת"ר תמה מדוע "עשו כלה" הוא לשון זכר.
המשמעות הפשוטה של "עשו כלה" נהיא: כלו ותגמרו את הכל. לפי זה "כלה" פירושו "גמורה" ומוצדקת התמיהה.
להבנתי -הרב סגי נהור פירש שמה שכתב רש"י "לשון זכר" מתייחס ל"כלה לחיה מן השדה" בלבד. ההשוואה ל"עשו כלה" לפי פירושו היא רק לענין הניקוד שבניגוד ל"כלה לבהמה מן הבית" שהניקוד הוא כ' פתוחה ול' צרויה הרי שהניקוד ב"כלה לחיה מן השדה" הוא כמו "עשו כלה".
זה הביאור לדבריו.
הצעתי היא ש"כלה לחיה מן השדה" ו"עשו כלה" שניהם לשון זכר והכוונה היא: "תכלו כך שיהיה נעשה כלה בלשון עבר".
אם עדיין לא מובן אשמח אם תמקד מה לא מובן כדי שאוכל להסביר

[סגי נהור]

אני מוחל אבל איני מבין מה לא מובן.
כת"ר תמה מדוע "עשו כלה" הוא לשון זכר.
המשמעות הפשוטה של "עשו כלה" נהיא: כלו ותגמרו את הכל. לפי זה "כלה" פירושו "גמורה" ומוצדקת התמיהה.
להבנתי -הרב סגי נהור פירש שמה שכתב רש"י "לשון זכר" מתייחס ל"כלה לחיה מן השדה" בלבד. ההשוואה ל"עשו כלה" לפי פירושו היא רק לענין הניקוד שבניגוד ל"כלה לבהמה מן הבית" שהניקוד הוא כ' פתוחה ול' צרויה הרי שהניקוד ב"כלה לחיה מן השדה" הוא כמו "עשו כלה".
זה הביאור לדבריו.
הצעתי היא ש"כלה לחיה מן השדה" ו"עשו כלה" שניהם לשון זכר והכוונה היא: "תכלו כך שיהיה נעשה כלה בלשון עבר".
אם עדיין לא מובן אשמח אם תמקד מה לא מובן כדי שאוכל להסביר

בהבנת כוונתי צדקת. על פירושך יש להעיר מדברי רש"י עה"פ ובגוים לא יתחשב, לא יהיו נעשין כלה עם שאר האומות עובדי גילולים, שנאמר אעשה כלה בכל הגוים. ומלשונו משמע קצת כדבריך, שאם כלה הוא שם דבר ופירושו כליון (כהבנה הפשוטה) הול"ל לא יעשה בהם כלה.

[אחד מעיר]

יש ברש"י בתענית כמה דברים תמוהים [לא אמרתי שזה אחד מהם]
וככל הנראה אינו של רש"י.

[הכי נמי מסתברא]

'כלה לחיה מן השדה לשון זכר כמו עשו כלה(בראשית יח'), כלומר כלה האוכל'' רש"י תענית ו' ב'.
לא מבין. איך מתפרש 'עשו כלה' בל' זכר?

מרש"י בדיבור הבא נראה שבא להבדיל בין תיאור ("כלה" - ל' קמוצה) והוא מה שקורא לו רש"י "לשון זכר", לבין ציווי ("כלה" - ל' צרויה).
ואגב כוונת הפסוק "עשו - כלה" היא שאם אכן אנשי סדום פשעו - אכלה אותם (ו"כלה" מתייחס לפעולת הקב"ה בהם ולא למעשיהם הרעים)

[אחד מעיר]

לשון רש"' בפרשת בלק
כתרגומו: לא יהו נעשים כָּלָה עם שאר האומות, שנאמר "כי אעשה כלה בכל הגוים [... ואותך לא אעשה כלה]" וגו' (יר' מו,כח) - אינן נמנין עם השאר.
התוספת עובדי כוכבים היא נדבת הצנזור ולא לכבודנו להעתיקהּ

ולעצם העניין כלה כאן הוא שם עצם נקבי מה שאצלנו נקרא כְּלָיָה
ואת רש"י (?) בתענית צריך ליישב שכוונתו לנקד את פועל העבר בניקוד זה לאפוקי כַּלֵּה ציווי בהמשך
כמו שהסבירו כאן בטוב טעם ודעת