דעת_האברך כתב:- - - לפי מה ששמתי לב, כמעט כולם מבטאים אותה כאות א' עם חיריק "פן איפתה לבבכם", "ועצר את השמאים", "למען אירובו ימיכם", "איתגדל ואיתקדש שמה רבה", "אישתבח ואיתפאר ואיתרומם ואיתנשא ואיתהדר ואיתעלה ואיתהלל" וכו' וכו'.
ה'מסורות', שהם 'מקרא סופרים', ו'עיטור סופרים', ו'כתיב ולא קרי' או 'קרי ולא כתיב', שכל אלו הלכה למשה מסיני הם.
וביאור ענינם: 'מקרא סופרים' - ר"ל אנשי כנסת הגדולה; כגון ארץ ארץ ארץ שהם משנים הקריאה מצד הפסק הטעם ר"ל האתנח.
וכן 'שמים', 'מצרים', שקורין אותן בלא תנועת היו"ד אלא שמניעים אותה בתנועת האלף:
ידגיש יו"ד של שמע ישראל, שלא תבלע ושלא תראה אל"ף.
מעט דבש כתב:בית הבחירה למאירי מסכת נדרים דף לז עמוד בה'מסורות', שהם 'מקרא סופרים', ו'עיטור סופרים', ו'כתיב ולא קרי' או 'קרי ולא כתיב', שכל אלו הלכה למשה מסיני הם.
וביאור ענינם: 'מקרא סופרים' - ר"ל אנשי כנסת הגדולה; כגון ארץ ארץ ארץ שהם משנים הקריאה מצד הפסק הטעם ר"ל האתנח.
וכן 'שמים', 'מצרים', שקורין אותן בלא תנועת היו"ד אלא שמניעים אותה בתנועת האלף:
מאידך, כבר ציינו לשו"ע (או"ח סא, יח):ידגיש יו"ד של שמע ישראל, שלא תבלע ושלא תראה אל"ף.
רב טקסט כתב:מעט דבש כתב:בית הבחירה למאירי מסכת נדרים דף לז עמוד ב
וכן 'שמים', 'מצרים', שקורין אותן בלא תנועת היו"ד אלא שמניעים אותה בתנועת האלף:
דומני, ואולי שמעתי או ראיתי פעם, שפירוש דברי המאירי שקוראים האות שקודם ליו"ד בתנועת האל"ף - קמץ או פתח שמושכות אל"ף נחה, ולא בתנועת היו"ד - חירק שמושך יו"ד נחה.
רב טקסט כתב:איו הכוונה שהיה אמור שיקראו אות הקודם בחירק בגלל שהיו"ד בחירק, אלא שיקראו בחירק שמושכת אחריה יו"ד הכתובה אחריה, והיו"ד תהיה נחה.
והרי קריאה זו חשובה המסורת במושג של יש אם למסורת.
בפירוש הרא"ש פירש כך דברי הגמ', וודאי שעכ"פ בדוחק אפשר לפרש כך דברי המאירי, ולפום עניותי ראוי לקבל שלכך כוון, ולא לחדש מכאן שהיו"ד נקראת בהברת האל"ף (לא בתנועת האל"ף, כלשון המאירי. אמנם יודעני שלפעמים הראשונים קוראים תנועה להברת עצם האות).
וכן שמים מצרים שאין קורין שמים מצרים בחירק:
קאצ'קלה כתב:דעת_האברך כתב:- - - לפי מה ששמתי לב, כמעט כולם מבטאים אותה כאות א' עם חיריק "פן איפתה לבבכם", "ועצר את השמאים", "למען אירובו ימיכם", "איתגדל ואיתקדש שמה רבה", "אישתבח ואיתפאר ואיתרומם ואיתנשא ואיתהדר ואיתעלה ואיתהלל" וכו' וכו'.
הזכרתני. בהיותי בירושלים שמעתי מבטא משונה זה. ועל כל פנים אין כאן 'כמעט כולם'.
דעת_האברך כתב:יישר כח על המובאה מהשלחן ערוך. לתועלת המעיינים שלא יזדקקו לפתוח ולחפש אעתיק מה שכתוב שם:
"ידגיש יו"ד של שמע ישראל, שלא תבלע ושלא תראה אל"ף". והמשנה ברורה שם מציין לעיין ביסוד ושורש העבודה שמאריך בנושא הביטוי הנכון והמדויק.
קאצ'קלה כתב:דעת_האברך כתב:- - - לפי מה ששמתי לב, כמעט כולם מבטאים אותה כאות א' עם חיריק "פן איפתה לבבכם", "ועצר את השמאים", "למען אירובו ימיכם", "איתגדל ואיתקדש שמה רבה", "אישתבח ואיתפאר ואיתרומם ואיתנשא ואיתהדר ואיתעלה ואיתהלל" וכו' וכו'.
הזכרתני. בהיותי בירושלים שמעתי מבטא משונה זה. ועל כל פנים אין כאן 'כמעט כולם'.
מעט דבש כתב:רב טקסט כתב:איו הכוונה שהיה אמור שיקראו אות הקודם בחירק בגלל שהיו"ד בחירק, אלא שיקראו בחירק שמושכת אחריה יו"ד הכתובה אחריה, והיו"ד תהיה נחה.
והרי קריאה זו חשובה המסורת במושג של יש אם למסורת.
בפירוש הרא"ש פירש כך דברי הגמ', וודאי שעכ"פ בדוחק אפשר לפרש כך דברי המאירי, ולפום עניותי ראוי לקבל שלכך כוון, ולא לחדש מכאן שהיו"ד נקראת בהברת האל"ף (לא בתנועת האל"ף, כלשון המאירי. אמנם יודעני שלפעמים הראשונים קוראים תנועה להברת עצם האות).
לא הבנתי מה מיוחד במילים 'מצרים' ו'שמים' שהיתה הו"א לקרוא את הרי"ש או המ"ם בניקוד חיריק (אולי בגלל שיש אחריו יו"ד?). ולמה לא נאמר על כל פת"ח שיש מסורת לא לקרוא אותו חיריק.
לגבי הרא"ש: לכאורה אין בדבריו הסבר יותר מדברי המאירי. ואיך שנפרש את המאירי, נפרש גם אותו.
פירוש הרא"ש מסכת נדרים דף לז עמוד בוכן שמים מצרים שאין קורין שמים מצרים בחירק:
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 19 אורחים