יו"ד קמוצה ב"ים המלח"

[ר_חיים_הקטן]

חכם אחד שאלוני למה כתוב בתנ"ך "ים המלח" ביו"ד קמוצה הלא בסמיכות היא ואמור להיות יו"ד בפת"ח ולא בקמ"ץ על משקל "ים סוף" שהיו"ד תמיד בפת"ח ולא בקמ"ץ?

[עזריאל ברגר]

כנראה קשור לה"א הידיעה.

[אבא יודן]

חכם אחד שאלוני למה כתוב בתנ"ך "ים המלח" ביו"ד קמוצה הלא בסמיכות היא ואמור להיות יו"ד בפת"ח ולא בקמ"ץ על משקל "ים סוף" שהיו"ד תמיד בפת"ח ולא בקמ"ץ?

לעולם ים יבוא קמוצה חוץ ברבים [ימים], או במקף [ים-סוף].

[זקן ששכח]

חכם אחד שאלוני למה כתוב בתנ"ך "ים המלח" ביו"ד קמוצה הלא בסמיכות היא ואמור להיות יו"ד בפת"ח ולא בקמ"ץ על משקל "ים סוף" שהיו"ד תמיד בפת"ח ולא בקמ"ץ?

לעולם ים יבוא קמוצה חוץ ברבים [ימים], או במקף [ים-סוף].

הבעיה היא שגם במקומות שנכתב עם מקף, עדיין היו"ד של ים מנוקדת בקמץ. דוגמא: במדבר לד, ג. ועוד כהנה.

[אבא יודן]

חכם אחד שאלוני למה כתוב בתנ"ך "ים המלח" ביו"ד קמוצה הלא בסמיכות היא ואמור להיות יו"ד בפת"ח ולא בקמ"ץ על משקל "ים סוף" שהיו"ד תמיד בפת"ח ולא בקמ"ץ?

לעולם ים יבוא קמוצה חוץ ברבים [ימים], או במקף [ים-סוף].

הבעיה היא שגם במקומות שנכתב עם מקף, עדיין היו"ד של ים מנוקדת בקמץ. דוגמא: במדבר לד, ג. ועוד כהנה.

שכחה בתורה שבעל פה זה דבר שכיח -לדאבוננו, אבל בתורה שבכתב זה חידוש!
בספרים כולם עם מקף ובקמץ.
זולתי בכ"י לניגרד וששון, ועיין מנחת שי.
ויצויין שבדפוס ויניציאה ים בפתח!!
ולמדנו זקננו מה זה

ועוד כהנה.

על סמך מה כתבת את זה?

[זקן ששכח]

הבעיה היא שגם במקומות שנכתב עם מקף, עדיין היו"ד של ים מנוקדת בקמץ. דוגמא: במדבר לד, ג. ועוד כהנה.

שכחה בתורה שבעל פה זה דבר שכיח -לדאבוננו, אבל בתורה שבכתב זה חידוש!
בספרים כולם עם מקף ובקמץ.
[/quote]
אולי לא הבנתי משהו, לכן אני מסכם. טען אב"י שכאשר יש מקף אז 'ים' פתוחה. טענתי אני שבתורה מוכח לא כן, וראיה מחומש במדבר. טען אב"י ששכחתי בתורה שבכתב. מה שכחתי? ולמרבה הפלא הנך מאשר מיד את שכתבתי לעיל, והנני מעתיק את שכתבת אתה 'בספרים כולם עם מקף ובקמץ'.
באם לא הבנתי או טעיתי, אנא העמידני על טעותי.

[אבא יודן]

אולי לא הבנתי משהו, לכן אני מסכם. טען אב"י שכאשר יש מקף אז 'ים' פתוחה. טענתי אני שבתורה מוכח לא כן, וראיה מחומש במדבר. טען אב"י ששכחתי בתורה שבכתב. מה שכחתי? ולמרבה הפלא הנך מאשר מיד את שכתבתי לעיל, והנני מעתיק את שכתבת אתה 'בספרים כולם עם מקף ובקמץ'.
באם לא הבנתי או טעיתי, אנא העמידני על טעותי.

נכון נכון צדקת ממנו
אני אמרתי בחפזי לכן אכזב
אנא סלח לי.
ועיין במנחת שי

[שומר הגחלת]

יסלחו לי רבותי, אבל:
כל הים המוקפים שבתורה הם בקמץ, לבד מים סוף שבפתח וצריך ביאור מה נשתנה ים זה מכל הימים.

[קו ירוק]

יתכן שים סוף זה שמו בתורה ואין לו זולת זה שם אחר א"כ 'ים-סוף' זהו שם עצם, לכן מנוקד בפת"ח יַם סוף, כתיבה המתחברת לחברתה.
משא"כ ים הגדול אינו שם עצם, ונקרא גם הים האחרון (וגם 'ים פלשתים' ו'ים יפו').
כך גם ים המלח הנקרא גם ים הערבה, ולכן תיבת יָם בקמ"ץ, נפרדת מתיבת התואר שאחריה.
ים כנרת, אולי מפני שנקרא גם כנרת לחוד (דב' ג יז),
וים יעזר (ירמי' מח לב) הוא ע"ש הארץ הסמוכה לו, ולא שם עצם שלו.

[איש גלילי]

יתכן שים סוף זה שמו בתורה ואין לו זולת זה שם אחר א"כ 'ים-סוף' זהו שם עצם, לכן מנוקד בפת"ח יַם סוף, כתיבה המתחברת לחברתה.
משא"כ ים הגדול אינו שם עצם, ונקרא גם הים האחרון (וגם 'ים פלשתים' ו'ים יפו').
כך גם ים המלח הנקרא גם ים הערבה, ולכן תיבת יָם בקמ"ץ, נפרדת מתיבת התואר שאחריה.
ים כנרת, אולי מפני שנקרא גם כנרת לחוד (דב' ג יז),
וים יעזר (ירמי' מח לב) הוא ע"ש הארץ הסמוכה לו, ולא שם עצם שלו.

גם ים כנרת, על שם הארץ הסמוכה לו.

[קו ירוק]

יתכן. ומ"מ בתורה לא הוזכר שם העיר 'כנרת' - רק ביהושע (יט לה).

[מעט דבש]

כתב ה"בית יוסף" (בתשובותיו, דיני גיטין א) שמכך שלא הזכירו בפ' הספינה (ב"ב עד:) לא 'ים כנרת' ולא 'ים גנוסר', משמע ששם הים הוא 'ים טבריה', ומש"כ (במדבר לד, יא) "ומחה אל כתף ים כנרת", כך פירושו, "ומחה אל כתף ים כנגד כנרת"
אבל בשו"ת המבי"ט (א, רטו) כתב שהים קרוי 'ים כנרת' ו'ים גנוסר'.
וכן הוא במדרש שוחר טוב (תהלים צב, א).

[קו ירוק]

תינח בדברי הגמ' בב"ב ניתן עוד לומר שכך היה לשון בנ"א בזמנו ולכן זהו הדין לגיטין (כשאלת השואל שם), אבל ממה שמפרש הב"י את הפסוק נראה שס"ל שאין בזה לשון בנ"א אלא לשון התורה קובע, וזה צריך הבנה בפרט שלא זהו פשטא דקרא. ובפרט צ"ע מה עדיף ים טבריה (או ים גינוסר) מים כנרת הרי שלשתן ערים לחופי הים.

עכ"פ "ים כנרת" אינו שם עצם אלא ים הנקרא ע"ש עיר היושבת לחופו. או נקרא סתם בעלמא 'כנרת' - "מכנרת ועד ים הערבה" (ואף מפס' זה קושיא על הב"י).

[איש גלילי]

עכ"פ "ים כנרת" אינו שם עצם אלא ים הנקרא ע"ש עיר היושבת לחופו. או נקרא סתם בעלמא 'כנרת' - "מכנרת ועד ים הערבה" (ואף מפס' זה קושיא על הב"י).

"מכנרת ועד ים הערבה" יכול להתפרש - מארץ כנרת ועד ים הערבה.
השם 'כנרת' הוא לא רק שם של העיר 'כנרת', אלא שם של האיזור, כמוכח ביהושע יא ב.

[קו ירוק]

אמת ש'כנרות' הוא חבל ארץ הכנרת, אבל הפסוק מכנרת מדבר דוקא על הים שממנו יוצא הירדן, שהרי הוא הוא הירדן המהווה גבול בין ארץ כנען וארץ סיחון "והערבה והירדן וגבל מכנרת ועד ים הערבה ים המלח". (ואילו העיר כנרת/גינוסר (מגילה ד"ו.) היא בצפון מערב הכנרת).
(גם מהפסוק ביהוש' יא ב שהבאת, ראיה לא כהב"י בתשובה - שהביא הרב מעט דבש).

[מעט דבש]

גם מהפסוק ביהוש' יא ב שהבאת, ראיה לא כהב"י בתשובה שהביא הרב מעט דבש.

לא הבנתי מה הראיה.

הב"י סובר ש'כנרת' הוא שם של איזור, הנקרא גם 'גנוסר'.

וכל הנידון הוא על שם איזה איזור נקרא הים, האם על שם 'טבריה', או על שם 'כנרת' ('גנוסר' בארמית).

ועל זה טוען הב"י, שהים נקרא על שם טבריה, ולא על שם כנרת או גנוסר, והוכיח כן מהגמ' בב"ב שכינו את הים 'ים טבריה', ולא כינו אותו 'ים כנרת' או 'ים גנוסר'.

[קו ירוק]

פירוש הפסוק ביהו' יא ב מוכרח לענ"ד שנגב כנרות מחובר עם הערבה, כלומר הערבה שהיא (תחילתה) מנגב לארץ כנרות, ומשמעות הפסוק מדרום לים כנרת וארץ כנרות. כי אילו 'נגב כנרות' זה אזור בפני עצמו (לא מחובר לערבה) מה הוא אזור זה 'נגב כנרות' - הרי אין שם כל מקום שהוא 'ארץ' (רצועת החוף צרה למדי) מלבד טבריה שגם הוא אזור קטן וזניח בשל קרבת ההר לים, ולמה לא אסף המלכים שבכנרות עצמה.. (רק בצפון הכנרת יש עמקים/ארצות; בקעת גינוסר ובקעת בית ציידא) ע"כ כוונת הפסוק שהערבה היא נגב כנרות - ובדוקא נזכרה הערבה שבנגב כנרות, למעט את הערבה הדרומית /ערבות יריחו, כי זו כבר נכבשה עם כל הדרום ע"י יהושע ('ערבה' במקרא הכוונה לעמק שבין ים המלח לים כנרת).
משכך, היות והעיר כנרת/גינוסר שוכנת בצפון מערב הים, ואעפ"כ הפסוק קורא לכל הארץ 'כנרות', מוכח שעיקר שם הארץ הוא בגלל כנרת, ולא בגלל טבריה. וא"א לפרש הפסוק הים כנגד כנרת כי כל חוף הים נקרא ארץ כנרות.