ונראה ששתי לשונות ברש"י הם לגבי שורש מילת עגונה אם הוא מלשון עג/עגה או עוגן, ורש"י נקט כלשון הראשון ופירוש הוא שאשה עגונה היא שהאשה אסורה וכלואה, וכמו שאנו רגילין לקרוא שמתירין את האשה מכבלי העיגון.
אולם הרד"ק בשרשים בשורש 'עגה' נקט כפירוש השני ברש"י ששורש המילה היא בת ג' אותיות 'עגן' ודוקא משו"ז הפי' הוא מלשון אסור וכלוא, אבל אם היה השורש רק בת שתי אותיות 'עג' היתה הפירוש מלשון איחור ועיכוב, וז"ל:
- books (1).png (11.64 KiB) נצפה 1782 פעמים
ומה שמעניין ביותר הוא פירש"י על הדף במס' ב"ק דף פ' ע"א שנזכר ברד"ק, שכתב וז"ל: ובלבד שלא ישהה את העגונה - המאוחרת למקחו שלקח סמוך לעת השוק לא ישהה אותה לאחר יום השוק להשלים שלשים יום למקחה:
העגונה - מאוחרת כמו הלהן תעגנה (רות א) תאחרנה מלהנשא:
שאלותי:
1. האם רש"י בב"ק נקט שהשורש הוא מלשון עג' וכדבריו ברות אבל שינה את פירוש המלה?
2. למה אם השורש הוא 'עג' מה לזה עם איחור ועיכוב?