ה"איך" קובע את "המה". גם בקינות.
פורסם: ה' יולי 27, 2023 6:50 pm
ה"איך" קובע את "המה".
א. לא רק מילים.
וכמו שהמנגינה קובעת את האופן שבו אנו קולטים את הדברים והיא המעניקה את המשמעות למסר .
כך גם בכתיבה\דפוס.וכבר נאמר : “שירה\קינות היא מיטב המילים במיטב סדרן”,
בחירת המילים ובחירת המיקום שבו משבצים אותן הן אלו שיוצרות את השיר. זה בטקסט עצמו וגם בעיצוב ההדפסה.
ב. מה הופך פרוזה -לשירה.
. .בכל כתיבת שיר \פיוט\קינה חייב להיות המקצב. משקל המילים ומשקל השורות המשתלבות זו עם זו – שמשפיעים על המקצב,
כך שגם אם אין לשיר מנגינה, הקורא עדיין ישמע את מילות השיר כמנגינה. לכן קוראים לו שיר.
המצלול של מילות השיר, החריזה, השורות הקצרות, (האונומוטופיאה) מצלול/תצליל וכל יתר האלמנטים חייבים לשרת את המקצב הבסיסי והנעים של השיר \הפיוט.
.. .דבר נוסף ומשמעותי מאוד הוא האמצעים הצורניים(פיגורטיביים). השימוש במטפורות דימויים, האנשות, (מטונימיות) החלפת שמות, (אוקסימורונים) צירוף מושגים הסותרים זה את זה כך שצירופם יוצר משמעות חדשה ועוד, מעשירים את אופן הבאת התוכן והופכים אותו לשירה\פיוט.
כנ”ל גם שיבוץ: שילוב והטמעה של חלקי פסוקים או להבדיל ביטויים ביצירה; ניגודים , אנלוגיה: הקבלה בהצגת הבדלים בין שני סוגים שונים, או את המשותף להם; אירוניה: צורת ביטוי דו\רב משמעית; ועוד הרבה כלים נוספים.
כל אלו הם אומנם לא התוכן עצמו, אבל הם חלק מרכזי ובסיסי מאוד בכתיבת פיוט\שירה.
ג. מה הקשר ?
וכל זה למה- כי נכתבו פירושים רבים לפיוטים ולקינות ולכולם תרומה עצומה להבנת הפיוטים וכו.
ולא ניתן לדלג עליהם ,הם הבשר של העניין.
אבל בעבר ולרוב גם היום הדגש הוא בעיקר על התוכן והפירוש המילולי.
. .וחבל שלא השכילו גם לתת פירוש חזותי - על חשבון המלל הרב . וכבר נאמר:
שתמונה אחת [ סדר הדפוס] שווה לאלף מילים.
ואת כל הטוב הזה שרבותינו השקיעו זמן רב ומאמצים רבים ואת שליטתם ובקיאותם העצומה בתנך ובחזל, והכול כדי לשכלל ולפאר את שיחנו לפני הקבה - ברובו גנוז היה משך דורות רבים.
ומי שהשכילו לתקן ולעשות זאת, ובצורה נפלאה היא הוצאת קורן, וכדאי למי שקרא את הפירושים הרגילים ואת המדרשים שמאחורי המילים , להקדיש זמן נוסף ולקרוא מחדש את הקינות שלהם -
ובוודאי יחוש טעם חדש וישמע צלילים ממיתרים חדשים - שהיו עלומים עד כה.
ג. 3 דוגמאות מהקליר .
. . .להלן צילום של קטעים משלושה קינות של הקליר, ואם בד"כ הם מסווגים כמסובכים וקשים וכו. הרי ההגשה שלהם מיטיבה להציג את היופי הטמון בהם , את המשקל, המקצב, העושר הלשוני , החריזה ושילוב הפסוקים.
ואתה מגלה תמונה חדשה.לקחו תמונה בשחור לבן - ומילאוה בצבעים מלאי חיים.
האמת שחלקית עסק בזה כבר גולדשמיד - והם שיכללוהו לתפארה.
[את הצבעים אני הוספתי - והם להבנה מהירה של מבנה הפיוט].
ביאור לצבעים-
1. בטור הצהוב הראשון בימין אנו רואים שבכל בית שלושת האותיות השניות הן זהות ובסדר אלף בית ג' ד' ....
2. סופי השורות [הצבועת בצבע דומה] בכל בית, ובפזמון הנועל אותם - מסתיימים ומתחרזים באופן דומה: מים מים מים\ מדבר מדבר מדבר וכדומה.
3. טור צהוב באות השנייה של הפזמון הנועל - ערוך בתשר"ק, היינו מ ת' ל א' בסדר ת,ש,ר,ק,.....
4. בפזמון החוזר מופיע בכולם המשפט " מי יתן \ יתנני". ובראשם מילת צעקה: אתאונן, אשאג, אקונן, אצרח וכו.
----------------------
1. בכל בית שלושת השורות פותחות באותן מילים. -צבועים בירוק.
* אהלי."-.המתאר את המקדש.
* למה לנצח"- תביעה מהקבה.
* ונהיית " - המציין את מצבו של השם.
2. בצהוב - כל אות ראשונה במילה שלישית בשורות , מציינות תשר"ק.
3. באדום - סופי הפזמון המתחרזים ב " פֹּא\ ו\ה.
פיוט זה מורכב יותר, וטומן בחובו מצלול עשיר של שיבוצים והנגדות בתוכן.
1. מסומן בצהוב. - בכל שורה מהמילה השנייה והלאה יש 5 מילים הפותחות באותה אות א,א,א,א,א
ובשורה שלאחריה ב,ב,ב,ב,ב, .... וכן הלאה.
ושוב אותה אות תופיע במילה השנייה שבשורה השלישית פעם אחת .
2. בשורה השלישית צבוע באדום, הביטוי שאחרי המילה "ובכן" הפותחת היא סוג של השמעת קול : ביטינו ,דיברנו ,קוננו .... והוא מתחרז עם סוף הפזמון " נוּ". הפסוק מאיכה הנמצא באותה שורה "זכור ה'מה היה לנו".
3. הפתיחה של שלושת השורות בכל הבתים - מסומנת בכחול - זהה במילים ובתוכן .
* "איכה" - מתאר את החורבן ההשפלה והמאיסה של הקבה את המקדש.
* " ולא זכרת" - מתאר את הנשגב וההוד השאיפה לטוהר ולמלכות שמיים שנחזתה למקדש.
* "ובכן.." - מביע כאב ותפילה להקבה על מה שאירע לנו.
א. לא רק מילים.
וכמו שהמנגינה קובעת את האופן שבו אנו קולטים את הדברים והיא המעניקה את המשמעות למסר .
כך גם בכתיבה\דפוס.וכבר נאמר : “שירה\קינות היא מיטב המילים במיטב סדרן”,
בחירת המילים ובחירת המיקום שבו משבצים אותן הן אלו שיוצרות את השיר. זה בטקסט עצמו וגם בעיצוב ההדפסה.
ב. מה הופך פרוזה -לשירה.
. .בכל כתיבת שיר \פיוט\קינה חייב להיות המקצב. משקל המילים ומשקל השורות המשתלבות זו עם זו – שמשפיעים על המקצב,
כך שגם אם אין לשיר מנגינה, הקורא עדיין ישמע את מילות השיר כמנגינה. לכן קוראים לו שיר.
המצלול של מילות השיר, החריזה, השורות הקצרות, (האונומוטופיאה) מצלול/תצליל וכל יתר האלמנטים חייבים לשרת את המקצב הבסיסי והנעים של השיר \הפיוט.
.. .דבר נוסף ומשמעותי מאוד הוא האמצעים הצורניים(פיגורטיביים). השימוש במטפורות דימויים, האנשות, (מטונימיות) החלפת שמות, (אוקסימורונים) צירוף מושגים הסותרים זה את זה כך שצירופם יוצר משמעות חדשה ועוד, מעשירים את אופן הבאת התוכן והופכים אותו לשירה\פיוט.
כנ”ל גם שיבוץ: שילוב והטמעה של חלקי פסוקים או להבדיל ביטויים ביצירה; ניגודים , אנלוגיה: הקבלה בהצגת הבדלים בין שני סוגים שונים, או את המשותף להם; אירוניה: צורת ביטוי דו\רב משמעית; ועוד הרבה כלים נוספים.
כל אלו הם אומנם לא התוכן עצמו, אבל הם חלק מרכזי ובסיסי מאוד בכתיבת פיוט\שירה.
ג. מה הקשר ?
וכל זה למה- כי נכתבו פירושים רבים לפיוטים ולקינות ולכולם תרומה עצומה להבנת הפיוטים וכו.
ולא ניתן לדלג עליהם ,הם הבשר של העניין.
אבל בעבר ולרוב גם היום הדגש הוא בעיקר על התוכן והפירוש המילולי.
. .וחבל שלא השכילו גם לתת פירוש חזותי - על חשבון המלל הרב . וכבר נאמר:
שתמונה אחת [ סדר הדפוס] שווה לאלף מילים.
ואת כל הטוב הזה שרבותינו השקיעו זמן רב ומאמצים רבים ואת שליטתם ובקיאותם העצומה בתנך ובחזל, והכול כדי לשכלל ולפאר את שיחנו לפני הקבה - ברובו גנוז היה משך דורות רבים.
ומי שהשכילו לתקן ולעשות זאת, ובצורה נפלאה היא הוצאת קורן, וכדאי למי שקרא את הפירושים הרגילים ואת המדרשים שמאחורי המילים , להקדיש זמן נוסף ולקרוא מחדש את הקינות שלהם -
ובוודאי יחוש טעם חדש וישמע צלילים ממיתרים חדשים - שהיו עלומים עד כה.
ג. 3 דוגמאות מהקליר .
. . .להלן צילום של קטעים משלושה קינות של הקליר, ואם בד"כ הם מסווגים כמסובכים וקשים וכו. הרי ההגשה שלהם מיטיבה להציג את היופי הטמון בהם , את המשקל, המקצב, העושר הלשוני , החריזה ושילוב הפסוקים.
ואתה מגלה תמונה חדשה.לקחו תמונה בשחור לבן - ומילאוה בצבעים מלאי חיים.
האמת שחלקית עסק בזה כבר גולדשמיד - והם שיכללוהו לתפארה.
[את הצבעים אני הוספתי - והם להבנה מהירה של מבנה הפיוט].
- אאדה 1.jpg (107.14 KiB) נצפה 2679 פעמים
ביאור לצבעים-
1. בטור הצהוב הראשון בימין אנו רואים שבכל בית שלושת האותיות השניות הן זהות ובסדר אלף בית ג' ד' ....
2. סופי השורות [הצבועת בצבע דומה] בכל בית, ובפזמון הנועל אותם - מסתיימים ומתחרזים באופן דומה: מים מים מים\ מדבר מדבר מדבר וכדומה.
3. טור צהוב באות השנייה של הפזמון הנועל - ערוך בתשר"ק, היינו מ ת' ל א' בסדר ת,ש,ר,ק,.....
4. בפזמון החוזר מופיע בכולם המשפט " מי יתן \ יתנני". ובראשם מילת צעקה: אתאונן, אשאג, אקונן, אצרח וכו.
- אהלי 2.jpg (91.32 KiB) נצפה 2679 פעמים
----------------------
1. בכל בית שלושת השורות פותחות באותן מילים. -צבועים בירוק.
* אהלי."-.המתאר את המקדש.
* למה לנצח"- תביעה מהקבה.
* ונהיית " - המציין את מצבו של השם.
2. בצהוב - כל אות ראשונה במילה שלישית בשורות , מציינות תשר"ק.
3. באדום - סופי הפזמון המתחרזים ב " פֹּא\ ו\ה.
- איכה 3.jpg (124.47 KiB) נצפה 2679 פעמים
פיוט זה מורכב יותר, וטומן בחובו מצלול עשיר של שיבוצים והנגדות בתוכן.
1. מסומן בצהוב. - בכל שורה מהמילה השנייה והלאה יש 5 מילים הפותחות באותה אות א,א,א,א,א
ובשורה שלאחריה ב,ב,ב,ב,ב, .... וכן הלאה.
ושוב אותה אות תופיע במילה השנייה שבשורה השלישית פעם אחת .
2. בשורה השלישית צבוע באדום, הביטוי שאחרי המילה "ובכן" הפותחת היא סוג של השמעת קול : ביטינו ,דיברנו ,קוננו .... והוא מתחרז עם סוף הפזמון " נוּ". הפסוק מאיכה הנמצא באותה שורה "זכור ה'מה היה לנו".
3. הפתיחה של שלושת השורות בכל הבתים - מסומנת בכחול - זהה במילים ובתוכן .
* "איכה" - מתאר את החורבן ההשפלה והמאיסה של הקבה את המקדש.
* " ולא זכרת" - מתאר את הנשגב וההוד השאיפה לטוהר ולמלכות שמיים שנחזתה למקדש.
* "ובכן.." - מביע כאב ותפילה להקבה על מה שאירע לנו.