שבת חזון או שבת איכה ? ואולי שבת -אלה הדברים ?
פורסם: א' יולי 23, 2023 2:56 pm
א. למה ישעיהו
נפתח בכך שהפטרת שבת שלפני ט באב אינה מופיעה ברשימת ההפטרות שבמגילה לא, אלא נידונה בפסיקתא
בתוספות ובפוסקים.
ןלמה\מדוע אנו קוראים בישעיהו ? והרי בשתי השבתות הקודמות של הפורענות קראנו בירמיהו הוא נביא החורבן
שגם חי בתקופה זו ראה את שבר עמו ושריפת המקדש .
כנאמר: "..דברי ירמיהו בן חלקיהו מן הכוהנים אשר בענתות... אשר היה דבר ה' אליו בימי יאשיהו...ויהיה בימי יהויקים בן יאשיהו... עד תם עשתי עשרה שנה לצדקיהו... עד כלות ירושלים בחודש החמישי...
ולכאורה מתבקש שגם שבת הסמוכה לט באב - ובמיוחד שבת זו נדרש שיקראו בירמיהו !
בפועל אנו קוראים בספר ישעיהו שחי בתקופה מוקדמת לחורבן כנאמר: "..אשר חזה על יהודה וירושלים בימי עוזיהו, יותם, אחז וחזקיהו מלכי יהודה...",
ואם בגלל הכותרת הזהה בתורה ובנביא " איכה " .אך זה - לא קשיא.
שהרי גם בירמיהו בפרק ח' יש "איכה " ובפרק מפורסם שאת המשכו קוראים אנו בט באב עצמו ?
ט, אֵיכָ֤ה תֹֽאמְרוּ֙ חֲכָמִ֣ים אֲנַ֔חְנוּ וְתוֹרַ֥ת השם אִתָּ֑נוּ אָכֵן֙ הִנֵּ֣ה לַשֶּׁ֣קֶר עָשָׂ֔ה עֵ֖ט שֶׁ֥קֶר סֹפְרִֽים׃
הֹבִ֣ישׁוּ חֲכָמִ֔ים חַ֖תּוּ וַיִּלָּכֵ֑דוּ הִנֵּ֤ה בִדְבַר־השם מָאָ֔סוּ וְחׇכְמַֽת־מֶ֖ה לָהֶֽם׃ ס...
(יג) אָסֹ֥ף אֲסִיפֵ֖ם נְאֻם־ה אֵין֩ עֲנָבִ֨ים בַּגֶּ֜פֶן וְאֵ֧ין תְּאֵנִ֣ים בַּתְּאֵנָ֗ה וְהֶֽעָלֶה֙ נָבֵ֔ל וָאֶתֵּ֥ן לָהֶ֖ם יַעַבְרֽוּם׃
עַל־מָה֙ אֲנַ֣חְנוּ יֹֽשְׁבִ֔ים הֵֽאָסְפ֗וּ וְנָב֛וֹא אֶל־עָרֵ֥י הַמִּבְצָ֖ר וְנִדְּמָה־שָּׁ֑ם כִּי֩ ה אֱלֹהֵ֤ינוּ הֲדִמָּ֨נוּ֙ וַיַּשְׁקֵ֣נוּ מֵי־רֹ֔אשׁ כִּ֥י חָטָ֖אנוּ..
ב. מפטירין בירמיה
ואכן לרמבם וכן דעת ר שלמה בר נתן אמורים היינו להפטיר בירמיה ל,ד-כב, המתחיל באותה פתיחה של ספר דברים :
ואלה הדברים אשר דיבר ה אל ישראל..[מנהג הבבלי] .
..
ד וְאֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר ה אֶל-יִשְׂרָאֵל--וְאֶל-יְהוּדָה. ה כִּי-כֹה אָמַר ה, קוֹל חֲרָדָה שָׁמָעְנוּ--פַּחַד, וְאֵין שָׁלוֹם. ו שַׁאֲלוּ-נָא וּרְאוּ, אִם-יֹלֵד זָכָר: מַדּוּעַ רָאִיתִי כָל-גֶּבֶר יָדָיו עַל-חֲלָצָיו, כַּיּוֹלֵדָה, וְנֶהֶפְכוּ כָל-פָּנִים, לְיֵרָקוֹן. ז הוֹי, כִּי גָדוֹל הַיּוֹם הַהוּא--מֵאַיִן כָּמֹהוּ; וְעֵת-צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב, וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ. ..
אולם הלכה למעשה כתב הרמבם :
.."נהגו העם להיות מפטירין קודם תשעה באב בשלש שבתות בדברי תוכחות, שבת ראשונה מפטירין בדברי ירמיהו, שנייה חזון ישעיהו, שלישית איכה היתה לזונה". [ גם זה מישעיהו פרק א המחולק לשתי הפטרות].
גם ברסג מביא שיש המפטירין בשבת זו בירמיהו פרק נב, הכולל את תיאור החורבן.
ג. קשר לשוני ותוכני -
באם נחזור להפטרה המקובלת חזון ישעיהו.. הרי ניווכח שמעבר למילה "איכה" המשותפת יש שיתופים נוספים להפטרה זו ולפרשת דברים:
1. תשעה באב .
בתחילת הפרשה חוזר משה ומתאר את חטא המרגלים שבעקבותיו נגזר על דור המדבר שלא להיכנס לארץ.והיה זה בליל תשעה באב " ויבכו העם בלילה ההוא. ... לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו, ולמה ה' מביא אֹתנו אל הארץ
הזאת לנפל בחרב . 'וגו".
ובחז"ל אומרים שמכיוון שהעם בכו בכייה של חינם לכן נקבע ליל זה להיות בו בכייה לדורות. .. חמישה דברים רעים שאירעו ביום זה, וביניהם חורבן ירושלים, שעליו אומר המקונן (איכה א ) ב: "בכוֹ תבכה בלילה .
2. ושפטו את העם משפט צדק
עניין זה של עשיית משפט וצדק,וכינון מערכת שופטים צדיקים לפי דיני התורה
, מופיע כבר בנאומו הראשון של משה בדברים. "..ושפטתם צדק... לא תכירו פנים במשפט.. ".
טז וָאֲצַוֶּה אֶת-שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר שָׁמֹעַ בֵּין-אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּין-אִישׁ וּבֵין-אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ. יז לֹא-תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי-אִישׁ כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו.
לעומת זאת בהפטרה -
מתוארת מציאות הפוכה לזו שציווה משה עליה. וכך מתאר הנביא את המציאות בזמנו : שמנוהלת
בידי "קציני סדֹם : "יתום לא ישפטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם".
" יז לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט אַשְּׁרוּ חָמוֹץ שִׁפְטוּ יָתוֹם רִיבוּ אַלְמָנָה. {ס} יח לְכוּ-נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְהוָה אִם-יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ אִם-יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ. י.....
כא אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט צֶדֶק יָלִין בָּהּ וְעַתָּה מְרַצְּחִים. כב כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם. כג שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לֹא-יָבוֹא אֲלֵיהֶם. ... כו וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי-כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה. כז צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה.
* ר שלמה בר נתן - הוא חכם תימני ידוע מהמאה ה-12 שחי במצרים בדורו של הרמב"ם. חיבר ספר הלכה גדול על סידור התפילה המבוסס בעיקרו על התלמוד וחיבורי הגאונים.
נפתח בכך שהפטרת שבת שלפני ט באב אינה מופיעה ברשימת ההפטרות שבמגילה לא, אלא נידונה בפסיקתא
בתוספות ובפוסקים.
ןלמה\מדוע אנו קוראים בישעיהו ? והרי בשתי השבתות הקודמות של הפורענות קראנו בירמיהו הוא נביא החורבן
שגם חי בתקופה זו ראה את שבר עמו ושריפת המקדש .
כנאמר: "..דברי ירמיהו בן חלקיהו מן הכוהנים אשר בענתות... אשר היה דבר ה' אליו בימי יאשיהו...ויהיה בימי יהויקים בן יאשיהו... עד תם עשתי עשרה שנה לצדקיהו... עד כלות ירושלים בחודש החמישי...
ולכאורה מתבקש שגם שבת הסמוכה לט באב - ובמיוחד שבת זו נדרש שיקראו בירמיהו !
בפועל אנו קוראים בספר ישעיהו שחי בתקופה מוקדמת לחורבן כנאמר: "..אשר חזה על יהודה וירושלים בימי עוזיהו, יותם, אחז וחזקיהו מלכי יהודה...",
ואם בגלל הכותרת הזהה בתורה ובנביא " איכה " .אך זה - לא קשיא.
שהרי גם בירמיהו בפרק ח' יש "איכה " ובפרק מפורסם שאת המשכו קוראים אנו בט באב עצמו ?
ט, אֵיכָ֤ה תֹֽאמְרוּ֙ חֲכָמִ֣ים אֲנַ֔חְנוּ וְתוֹרַ֥ת השם אִתָּ֑נוּ אָכֵן֙ הִנֵּ֣ה לַשֶּׁ֣קֶר עָשָׂ֔ה עֵ֖ט שֶׁ֥קֶר סֹפְרִֽים׃
הֹבִ֣ישׁוּ חֲכָמִ֔ים חַ֖תּוּ וַיִּלָּכֵ֑דוּ הִנֵּ֤ה בִדְבַר־השם מָאָ֔סוּ וְחׇכְמַֽת־מֶ֖ה לָהֶֽם׃ ס...
(יג) אָסֹ֥ף אֲסִיפֵ֖ם נְאֻם־ה אֵין֩ עֲנָבִ֨ים בַּגֶּ֜פֶן וְאֵ֧ין תְּאֵנִ֣ים בַּתְּאֵנָ֗ה וְהֶֽעָלֶה֙ נָבֵ֔ל וָאֶתֵּ֥ן לָהֶ֖ם יַעַבְרֽוּם׃
עַל־מָה֙ אֲנַ֣חְנוּ יֹֽשְׁבִ֔ים הֵֽאָסְפ֗וּ וְנָב֛וֹא אֶל־עָרֵ֥י הַמִּבְצָ֖ר וְנִדְּמָה־שָּׁ֑ם כִּי֩ ה אֱלֹהֵ֤ינוּ הֲדִמָּ֨נוּ֙ וַיַּשְׁקֵ֣נוּ מֵי־רֹ֔אשׁ כִּ֥י חָטָ֖אנוּ..
ב. מפטירין בירמיה
ואכן לרמבם וכן דעת ר שלמה בר נתן אמורים היינו להפטיר בירמיה ל,ד-כב, המתחיל באותה פתיחה של ספר דברים :
ואלה הדברים אשר דיבר ה אל ישראל..[מנהג הבבלי] .
..
ד וְאֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר ה אֶל-יִשְׂרָאֵל--וְאֶל-יְהוּדָה. ה כִּי-כֹה אָמַר ה, קוֹל חֲרָדָה שָׁמָעְנוּ--פַּחַד, וְאֵין שָׁלוֹם. ו שַׁאֲלוּ-נָא וּרְאוּ, אִם-יֹלֵד זָכָר: מַדּוּעַ רָאִיתִי כָל-גֶּבֶר יָדָיו עַל-חֲלָצָיו, כַּיּוֹלֵדָה, וְנֶהֶפְכוּ כָל-פָּנִים, לְיֵרָקוֹן. ז הוֹי, כִּי גָדוֹל הַיּוֹם הַהוּא--מֵאַיִן כָּמֹהוּ; וְעֵת-צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב, וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ. ..
אולם הלכה למעשה כתב הרמבם :
.."נהגו העם להיות מפטירין קודם תשעה באב בשלש שבתות בדברי תוכחות, שבת ראשונה מפטירין בדברי ירמיהו, שנייה חזון ישעיהו, שלישית איכה היתה לזונה". [ גם זה מישעיהו פרק א המחולק לשתי הפטרות].
גם ברסג מביא שיש המפטירין בשבת זו בירמיהו פרק נב, הכולל את תיאור החורבן.
ג. קשר לשוני ותוכני -
באם נחזור להפטרה המקובלת חזון ישעיהו.. הרי ניווכח שמעבר למילה "איכה" המשותפת יש שיתופים נוספים להפטרה זו ולפרשת דברים:
1. תשעה באב .
בתחילת הפרשה חוזר משה ומתאר את חטא המרגלים שבעקבותיו נגזר על דור המדבר שלא להיכנס לארץ.והיה זה בליל תשעה באב " ויבכו העם בלילה ההוא. ... לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו, ולמה ה' מביא אֹתנו אל הארץ
הזאת לנפל בחרב . 'וגו".
ובחז"ל אומרים שמכיוון שהעם בכו בכייה של חינם לכן נקבע ליל זה להיות בו בכייה לדורות. .. חמישה דברים רעים שאירעו ביום זה, וביניהם חורבן ירושלים, שעליו אומר המקונן (איכה א ) ב: "בכוֹ תבכה בלילה .
2. ושפטו את העם משפט צדק
עניין זה של עשיית משפט וצדק,וכינון מערכת שופטים צדיקים לפי דיני התורה
, מופיע כבר בנאומו הראשון של משה בדברים. "..ושפטתם צדק... לא תכירו פנים במשפט.. ".
טז וָאֲצַוֶּה אֶת-שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר שָׁמֹעַ בֵּין-אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּין-אִישׁ וּבֵין-אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ. יז לֹא-תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי-אִישׁ כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו.
לעומת זאת בהפטרה -
מתוארת מציאות הפוכה לזו שציווה משה עליה. וכך מתאר הנביא את המציאות בזמנו : שמנוהלת
בידי "קציני סדֹם : "יתום לא ישפטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם".
" יז לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט אַשְּׁרוּ חָמוֹץ שִׁפְטוּ יָתוֹם רִיבוּ אַלְמָנָה. {ס} יח לְכוּ-נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְהוָה אִם-יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ אִם-יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ. י.....
כא אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט צֶדֶק יָלִין בָּהּ וְעַתָּה מְרַצְּחִים. כב כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם. כג שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לֹא-יָבוֹא אֲלֵיהֶם. ... כו וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי-כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה. כז צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה.
* ר שלמה בר נתן - הוא חכם תימני ידוע מהמאה ה-12 שחי במצרים בדורו של הרמב"ם. חיבר ספר הלכה גדול על סידור התפילה המבוסס בעיקרו על התלמוד וחיבורי הגאונים.