מה נשתנה הלילה הזה - בקינות של ת"ב. והיכן סיפור חנה וז' בניה ? אסטרולוגיה - צִיּוֹנוּת וצִיּוֹנִים
פורסם: א' אוגוסט 07, 2022 11:35 pm
מה נשתנה הלילה הזה - בקינות של תשעה באב. והיכן סיפור חנה ושבעת בניה ?
אסטרולוגיה - צִיּוֹנוּת וצִיּוֹנִים -בהרחבה.
הגדה לפסח\ לתשעה באב .
א.
1. אֲלֵיכֶם עֵדָה קְדוֹשָׁה אֶשְׁאַל מִכֶּם שְׁאֵלוֹת:
מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת?
מַדּוּעַ בְּלֵיל פֶּסַח אוֹכְלִים מַצּוֹת וּמְרוֹרִים,
עַתָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה שָׂבַעְנוּ בּוּז וּמְרוֹרִים?
עַל הֶרֶג הַכְּשֵׁרִים וְעַל זֶרַע יְשָׁרִים,
עַל כֵּן בִּבְכִי תַּמְרוּרִים אֶשָּׂא קוֹלִי כְחוֹלוֹת.
זהו אחד מתוך שני פיוטים שכותרתם "מה נשתנה " ויש בהם ארבעה קושיות . ואשר מופיעים רק בקינות של הספרדים.[השני בנוסח שונה נאמר בבוקר].
2.
הגדה לתשעה באב + קדש ורחץ...מה נשתנה וכו ..שפוך חמתך.. וכולו לגנאי ולחרפה . =ליצנותא דעבודה זרה.
אין זה כמובן הגדה לאומרה בט באב. אלא מדובר בפאשקוויל שיצא בעיצומה של המלחמה נגד התנועה השבתאית, כאשר רבים בעם ישראל טעו להאמין בש"צ ימ"ש . כשהוא ציווה להפוך את יום ט' באב, יום חורבן הבית, לחג שעושים בו מנהגי יום טוב גמור (עם סדר תפילה וסעודת מצוה). ובמוסף יום ט' באב התקין שיהיו אומרים ותתן לנו את יום מקרא קדש הזה ואת יום הנחמות הזה...
בין הלוחמים באיטליה שהעזו לצאת בגלוי כנגד התנועה היו יעקב פרנסיס (פראנסיש) ואחיו עמנואל שכתבו שירי פולמוס ולעג נגד התנועה ומנהיגיה, שקובצו בספר "צבי מודח". הכולל את .. הגדה לתשעה באב, פרודיה פולמוסית על השבתאות. שחוברה כנראה על ידי יעקב פרנסיס .
"בשבת תשעה באב/ כמו אכזב נאלח ונתעב / כי הפכוהו מאב"ל להבל ומיגון לששון ומאנחה להנחה [...] מאת כת אנשי לשו"ן ולצו"ן כזבנים ושקרנים מנאפים וחנפים בני בליעל ומרע../ הוא ש"צ יש"ו ... אנשים ונשים ישאו קינה/ היא וקוננוה."
.... הוא יקוב ויקלל ויאל וישפיל וימחה ויכניע ויענה וישאם במדרגה התחתונה וישמור את היהודים וישמיד את המגדף [...] ה"ה מחמד קאפיגי באשי (=שמו של ש"צ לאחר המרתו) ..י ועל ראשו ינוחו כל החרמים והקללות ".
ב..
מאורע מפורסם על מסירות נפש עקה"ש "חנה ושבעת בניה, לא זכה להיכנס לסדר הקינות האשככזי [ למה ?] .
אבל הוא כן מופיע בקינות בנוסח ספרדי כמו עוד קינות המתארות את צרות עמינו גם מחוץ לתקופת החורבן.
בת עמי - תייליל על יגוניה על חנה ושבעת בניה,כי נשחטו שבעתם אל עיניה.והיא נפלה ומתה על בניה.....וכו.
גם לעדת הפרסים יש יצירה מיוחדת " הפת- בראדרון" המדבר
על מרים ושבעת בניה. שנתפסן עי המלכות להורג על לימוד התורה.
ג.
ובכלל . כמו בסליחות זכו הספרדים ליצירות פחות מסובכות. ומכל ה 40 / קינות. יש לספרדים ולאשכנזים רק - שבע - יצירות משותפות.
מכלול הקינות של עדות המזרח קלות יותר להבנה ושוות לכל נפש. שכן מכל פיוטי הקליר שהם מעל 20 בקינות שלנו היום, וכארבעים שנהגו במחזורים בעבר , הרי שבנוסח הספרדי אינם נאמרים ולו אחד מהם. [ואין בכך ערעור על מקורם הקדוש והנשגב].
לעדות המזרח יש פיוטים לתשעה באב. לא רק של רי הלוי. [אצלנו שלושה שלו]
אלא גם של רי גיאת. אבן עזרא. גם ר משה וגם ר אברהם. רי נגארה. ועוד .וגם של
רי אבן עבאס. " על היכלי אבכה יומם ולילה".
אבל את פרסומו קיבל בשל פיוט אחר שלו לימים הנוראים .
והוא פיוטו הידוע ביותר פיוט העקידה "עת שערי רצון להפתח", שזכה לתפוצה עצומה
ונכנס לכל מנהגי יהדות ספרד ויהדות ארצות האסלאם. הפיוט נאמר על ידי עדות המזרח
בתפילת ראש השנה, לפני תקיעות השופר שבין תפילת שחרית לתפילת מוסף .
"עת שערי רצון להיפתח .... ............. ....... ... עוקד והנעקד והמזבח."
ד.
ועל הגזירות..
כולם מכירים את הקינה ארזי הלבנון. ואלה אזכרה. על עשרת הרוגי המלכות.
אבל בפועל יש כשלושים פיוטים וקינות עכ.
אבל הפעם על גזירות שלאחרי החורבן:
יש לאשכנזים 5 קינות על מסעי הצלב:
מהם 4 על מסע הצלב הראשון. בתתנ"ו. בהם חרבו :
שפירא ח' באייר .
וורמיזא כג. אייר. ור" ח סיון.
מגנצא. ג. סיון.
1. אבל אעורר.
2. אמרתי שעו מני. .
3. מי יתן ראשי מים.
4. החרישו מני ואדברה.
ומה עם קינות על שאר מסעי הצלב ?
5 . וגם -שאלי שרופה באש . שריפת- התלמוד. ה,א, ט' תמוז.
... .היה זה בשלהי תקופת מסעי הצלב, במאה השלוש-עשרה, לאחר אחת הרדיפות החמורות ביותר בצרפת נגד היהודים, נידון התלמוד הבבלי לשריפה. את ספרי התלמוד הביאו מכל רחבי אירופה. עשרות עגלות טעונות ספרי תלמוד שהוחרמו מכל הקהילות היהודיות בגרמניה וצרפת, הובאו לפריס ונשרפו באופן פומבי. התליינים הנוגשים עשו "עבודה יסודית" מאד, שכן עד היום הזה נותרו רק שלושה כתבי-יד של התלמוד הבבלי מאותה התקופה, ואף הם אינם במלואם.
ה.
מי עוד קונן בתנך חוץ מירמיהו?
א. דוד. על שאול ויהונתן. " ויקונן דוד".שמוב.א. יז.
ב. ושוב דוד על אבנר . ויקונן המלך ...יגיך לא טסורות...כנפול לפני בני עוולה
נפלת.. שמוב .ב. לג.
הקהילו את העם וקראו צום...:
מי ומתי עוד בנך קראו לקהל לצום?
1. יהושוע לאחר המפלה בעי. יהושוע ז.
2. בני במלחמתם בשבט בנימין. שופטים כ.
3. שמואל במצפה.במלחמה בפלישתים. שמוא. א. ז.
4. בלויית שאול ( שמקום קברו עלום) . אנשי יבש גלעד. שמוא. א. לא.
5. יהויקים בשל נבוכדנצר...רמיהו. לו.
6. יהושפט כנגד עמון מואב. דבהימ. ב. כ.
7. חזקיהו על דברי הנאצה של רבשקה. ידעי .לז.
8. שבי ציון .כשגירשו הנשים הנכריות. נחמיה.ט.
9. תענית אסתר.
כל הנל תעניות ציבור. אבל יש גם הרבה על תענית. של יחידים .
ו.
פרק זה בהלכות ומנהגים הנלמדים מספר איכה -
למרות שאין בה דינים באןפן ישיר;
1. בכו תבכה- איכה בלילה. ומיוחדת היא מגילת איכה שקריאתה בלילה או גם ביום . בשונה מכל הקריאות בתנך שעיקר חיובם ביום , מלבד "אמירת " ההגדה בליל פסח [ אמירה -ולא קריאה]. וחידוש ראיתי בלוח השנה של גנוט - שמי שלא קרא איכה בלילה עליו לקרוא ביום חלף הקריאה בלילה ! ולא כמנהג .
2. כל רודפיה ..- דיני בין המצרים.
3. ט באב מוצאש- לגבי הבדלה .זכרה ירושלים ןכו.
4. קרא עלי מועד- שראש חודש הוא מועד.
5. יישבו לארץ - ישיבה על הארץ.
6. והעלו עפר- בלי תפילין.
7. ביצע אימרתו - בלי טלית.
8. קומי רוני- תתקבל. בשחרית.
9. במחשכים הושיבני- לאור נרות
10. שתם תפילתי- כנל תתקבל.
11. ישב בדד- בלי זימון בסעודת המפסקת.
12. נפלה עטרת ראשנו שמנילים התורה( או הנרתיק) על הקרקע.
לקוח מהר ש.י. זוין.
ז. המטפחת האדומה
וסיבת כעסו היה רק המטפחת האדומה אשר נשא האומנת עליה. מפני כי השוורים דרכם לכעוס בעת רואם דבר אדום או דם.
והנה בראותי זאת רצתי תיכף וחלצתי המטפחת מעל האומנת והשלכתי לרגלי שור הבר. והוא רץ אליה והתחיל לקורעה ברגליו ולזורקה בקרניו .
ובין כה וכה היה להנשים עת להתחבאות תחת אילן א'. ובזו השעה הגיעה המרכבה שלהם עם בעלה של האשה הצעירה ההיא מלובש מלבושים יקרים נושא אותות הכבוד (ארדערין) למרבה מרוקם על פתיל משי. המה ספרו לו כל הקורות אותם והציגו אותי ואמרו כי אנכי מצילם. והשר הזה היה ציר צרפת (גיזאנדטער) ולא הבין לשון אשכנ"ז.
וזאת הוסיף ל: "מגילת איבה" שכתב אביו..
הוא מהתוספת שכתב שמואל בנו של התוי"ט ל "מגילת איבה" שכתב אביו...
ועל מה ולמה כתב אביו את מגילת האיבה ? על משקל מגילת "איכה".
ח.
העלילה על אביו :
התוי"ט למד אצל המהר"ל מפראג ונחשב לבכיר תלמידיו. למד גם אצל הכלי יקר. בנוסף לבקיאותו הרבה בש"ס ובפוסקים, עסק בקבלה, בפילוסופיה ובדקדוק ורכש השכלה נרחבת במתמטיקה, באסטרונומיה ובמדעי הטבע.
בגיל 18 נתמנה לדיין בפראג בבית דינו של רבו המהר"ל - תפקיד בו כיהן כ-28 שנים.
חיבורו המקורי על פסקי הרא"ש למסכת ברכות, הלכות קטנות, מסכת חולין, מסכת בכורות ומסכת נדה נקרא בתחילה : "מעדני מלך" ובמהדורה הבאה שינה את שם ספרו ...... "משום מעשה שהיה". ןמה המעשה ?.
.נטען שיש בספריו דברים נגד המלכות והנצרות.והוא נידון למוות שאחכ הומר בקנס. ומשום כךשם ספרו הוחלף. ו " המלך" נמחק. ו כל זה קרה בוינה.
[bט[/b]
אבל למה שמים ספר תורה על הארץ. ? ! ומה כלל לא התקבל ?
ויש בעדות הספרדים שנהגו כנאמר במסכת סופרים "
" ויש שמניחים את התורה על הקרקע באבילות שחורה.ואןמרים: נפלה עטרת ראשנו. יח ,ז.
והרמבן תיקנן הנוסח - . שמניחים על הארץ את " תיק הס"ת"
ויש ממסכת סופרים שכלל לא התקבלו:
א. ביטול ברכו במעריב.
ב. ביטול קדושה וקדיש בשחרית. יח.ח. יט.א.
י . הטועים והמתעים מימין ומשמאל.
אז אם השבתאים הפכו את הצום לחג. הרי המינים= הקראים מהצד השני צמים יומיים:
ב ז' על חורבן ראשון ( מלכים ב כה) . ו....בעשירי באב בגלל ירמיהו נב. יב.
. .וכן בצום הרביעי- צמים הם בט' תמוז לפי הנאמר בירמיה לט, ב. "בחודש הרביעי בתשעה לחודש הובקעה העיר ...
שכן כופרים בגמרא ירושלמי שהיה קלקול חשבונות. תענית ירושלמי .ד.
[נוספה שורה שהושמטה בטעות - ותודה לע' על ההערה]
והטועים מאונס
לאנוסים בספרד אחר שצמו בסתר בט באב. חגגו במוצאי הצום את " חג התרנגולים".
קשור לסיפור על הולדת המשיח בט באב.
יא על המשמרות-
1. מונים ימים : היום יום ...
2. מונים חודשים: קידוש החודש.
3. מונים שנים: תשפא. תשפב.
4. ומה עם שבועות ?
ועד לפני כאלף שנה עדיין היו מונים ומציינים כל שבוע בשם ותפילה מיוחדת. כן הכוונה-
ל 24 משמרות הכהונה. שאנו מזכירים בקינה המקוטעת של "איכה ישבה חבצלת השרון" .
אולם נושא זה כמעט ונשכח. למעט קימעא פה ושם: כמו בקינות. בעת האחרונה חלה התעוררות ומודעות לנושא. שכן נתגלו בגניזות . כתבי יד עם פיוטים ע"כ . לא רק לט' באב. אלא גם לשבתות וימים אחרים.
ומוכרת גם רצפת הפסיפס של ביהכנ בקיסריה העתיקה שבה נכתבו שמות 24 המשמרות. ונמצאו כתובות כאלה גם בתימן.
כנראה לתזכורת להזכירם למנותן ןלקיימן בכל שבת..אז מי שמחפש מנהגים חדשים . תורה מונחת בקרן זוית.
אסטרולוגיה - צִיּוֹנוּת וצִיּוֹנִים -בהרחבה.
הגדה לפסח\ לתשעה באב .
א.
1. אֲלֵיכֶם עֵדָה קְדוֹשָׁה אֶשְׁאַל מִכֶּם שְׁאֵלוֹת:
מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת?
מַדּוּעַ בְּלֵיל פֶּסַח אוֹכְלִים מַצּוֹת וּמְרוֹרִים,
עַתָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה שָׂבַעְנוּ בּוּז וּמְרוֹרִים?
עַל הֶרֶג הַכְּשֵׁרִים וְעַל זֶרַע יְשָׁרִים,
עַל כֵּן בִּבְכִי תַּמְרוּרִים אֶשָּׂא קוֹלִי כְחוֹלוֹת.
זהו אחד מתוך שני פיוטים שכותרתם "מה נשתנה " ויש בהם ארבעה קושיות . ואשר מופיעים רק בקינות של הספרדים.[השני בנוסח שונה נאמר בבוקר].
2.
הגדה לתשעה באב + קדש ורחץ...מה נשתנה וכו ..שפוך חמתך.. וכולו לגנאי ולחרפה . =ליצנותא דעבודה זרה.
אין זה כמובן הגדה לאומרה בט באב. אלא מדובר בפאשקוויל שיצא בעיצומה של המלחמה נגד התנועה השבתאית, כאשר רבים בעם ישראל טעו להאמין בש"צ ימ"ש . כשהוא ציווה להפוך את יום ט' באב, יום חורבן הבית, לחג שעושים בו מנהגי יום טוב גמור (עם סדר תפילה וסעודת מצוה). ובמוסף יום ט' באב התקין שיהיו אומרים ותתן לנו את יום מקרא קדש הזה ואת יום הנחמות הזה...
בין הלוחמים באיטליה שהעזו לצאת בגלוי כנגד התנועה היו יעקב פרנסיס (פראנסיש) ואחיו עמנואל שכתבו שירי פולמוס ולעג נגד התנועה ומנהיגיה, שקובצו בספר "צבי מודח". הכולל את .. הגדה לתשעה באב, פרודיה פולמוסית על השבתאות. שחוברה כנראה על ידי יעקב פרנסיס .
"בשבת תשעה באב/ כמו אכזב נאלח ונתעב / כי הפכוהו מאב"ל להבל ומיגון לששון ומאנחה להנחה [...] מאת כת אנשי לשו"ן ולצו"ן כזבנים ושקרנים מנאפים וחנפים בני בליעל ומרע../ הוא ש"צ יש"ו ... אנשים ונשים ישאו קינה/ היא וקוננוה."
.... הוא יקוב ויקלל ויאל וישפיל וימחה ויכניע ויענה וישאם במדרגה התחתונה וישמור את היהודים וישמיד את המגדף [...] ה"ה מחמד קאפיגי באשי (=שמו של ש"צ לאחר המרתו) ..י ועל ראשו ינוחו כל החרמים והקללות ".
ב..
מאורע מפורסם על מסירות נפש עקה"ש "חנה ושבעת בניה, לא זכה להיכנס לסדר הקינות האשככזי [ למה ?] .
אבל הוא כן מופיע בקינות בנוסח ספרדי כמו עוד קינות המתארות את צרות עמינו גם מחוץ לתקופת החורבן.
בת עמי - תייליל על יגוניה על חנה ושבעת בניה,כי נשחטו שבעתם אל עיניה.והיא נפלה ומתה על בניה.....וכו.
גם לעדת הפרסים יש יצירה מיוחדת " הפת- בראדרון" המדבר
על מרים ושבעת בניה. שנתפסן עי המלכות להורג על לימוד התורה.
ג.
ובכלל . כמו בסליחות זכו הספרדים ליצירות פחות מסובכות. ומכל ה 40 / קינות. יש לספרדים ולאשכנזים רק - שבע - יצירות משותפות.
מכלול הקינות של עדות המזרח קלות יותר להבנה ושוות לכל נפש. שכן מכל פיוטי הקליר שהם מעל 20 בקינות שלנו היום, וכארבעים שנהגו במחזורים בעבר , הרי שבנוסח הספרדי אינם נאמרים ולו אחד מהם. [ואין בכך ערעור על מקורם הקדוש והנשגב].
לעדות המזרח יש פיוטים לתשעה באב. לא רק של רי הלוי. [אצלנו שלושה שלו]
אלא גם של רי גיאת. אבן עזרא. גם ר משה וגם ר אברהם. רי נגארה. ועוד .וגם של
רי אבן עבאס. " על היכלי אבכה יומם ולילה".
אבל את פרסומו קיבל בשל פיוט אחר שלו לימים הנוראים .
והוא פיוטו הידוע ביותר פיוט העקידה "עת שערי רצון להפתח", שזכה לתפוצה עצומה
ונכנס לכל מנהגי יהדות ספרד ויהדות ארצות האסלאם. הפיוט נאמר על ידי עדות המזרח
בתפילת ראש השנה, לפני תקיעות השופר שבין תפילת שחרית לתפילת מוסף .
"עת שערי רצון להיפתח .... ............. ....... ... עוקד והנעקד והמזבח."
ד.
ועל הגזירות..
כולם מכירים את הקינה ארזי הלבנון. ואלה אזכרה. על עשרת הרוגי המלכות.
אבל בפועל יש כשלושים פיוטים וקינות עכ.
אבל הפעם על גזירות שלאחרי החורבן:
יש לאשכנזים 5 קינות על מסעי הצלב:
מהם 4 על מסע הצלב הראשון. בתתנ"ו. בהם חרבו :
שפירא ח' באייר .
וורמיזא כג. אייר. ור" ח סיון.
מגנצא. ג. סיון.
1. אבל אעורר.
2. אמרתי שעו מני. .
3. מי יתן ראשי מים.
4. החרישו מני ואדברה.
ומה עם קינות על שאר מסעי הצלב ?
5 . וגם -שאלי שרופה באש . שריפת- התלמוד. ה,א, ט' תמוז.
... .היה זה בשלהי תקופת מסעי הצלב, במאה השלוש-עשרה, לאחר אחת הרדיפות החמורות ביותר בצרפת נגד היהודים, נידון התלמוד הבבלי לשריפה. את ספרי התלמוד הביאו מכל רחבי אירופה. עשרות עגלות טעונות ספרי תלמוד שהוחרמו מכל הקהילות היהודיות בגרמניה וצרפת, הובאו לפריס ונשרפו באופן פומבי. התליינים הנוגשים עשו "עבודה יסודית" מאד, שכן עד היום הזה נותרו רק שלושה כתבי-יד של התלמוד הבבלי מאותה התקופה, ואף הם אינם במלואם.
ה.
מי עוד קונן בתנך חוץ מירמיהו?
א. דוד. על שאול ויהונתן. " ויקונן דוד".שמוב.א. יז.
ב. ושוב דוד על אבנר . ויקונן המלך ...יגיך לא טסורות...כנפול לפני בני עוולה
נפלת.. שמוב .ב. לג.
הקהילו את העם וקראו צום...:
מי ומתי עוד בנך קראו לקהל לצום?
1. יהושוע לאחר המפלה בעי. יהושוע ז.
2. בני במלחמתם בשבט בנימין. שופטים כ.
3. שמואל במצפה.במלחמה בפלישתים. שמוא. א. ז.
4. בלויית שאול ( שמקום קברו עלום) . אנשי יבש גלעד. שמוא. א. לא.
5. יהויקים בשל נבוכדנצר...רמיהו. לו.
6. יהושפט כנגד עמון מואב. דבהימ. ב. כ.
7. חזקיהו על דברי הנאצה של רבשקה. ידעי .לז.
8. שבי ציון .כשגירשו הנשים הנכריות. נחמיה.ט.
9. תענית אסתר.
כל הנל תעניות ציבור. אבל יש גם הרבה על תענית. של יחידים .
ו.
פרק זה בהלכות ומנהגים הנלמדים מספר איכה -
למרות שאין בה דינים באןפן ישיר;
1. בכו תבכה- איכה בלילה. ומיוחדת היא מגילת איכה שקריאתה בלילה או גם ביום . בשונה מכל הקריאות בתנך שעיקר חיובם ביום , מלבד "אמירת " ההגדה בליל פסח [ אמירה -ולא קריאה]. וחידוש ראיתי בלוח השנה של גנוט - שמי שלא קרא איכה בלילה עליו לקרוא ביום חלף הקריאה בלילה ! ולא כמנהג .
2. כל רודפיה ..- דיני בין המצרים.
3. ט באב מוצאש- לגבי הבדלה .זכרה ירושלים ןכו.
4. קרא עלי מועד- שראש חודש הוא מועד.
5. יישבו לארץ - ישיבה על הארץ.
6. והעלו עפר- בלי תפילין.
7. ביצע אימרתו - בלי טלית.
8. קומי רוני- תתקבל. בשחרית.
9. במחשכים הושיבני- לאור נרות
10. שתם תפילתי- כנל תתקבל.
11. ישב בדד- בלי זימון בסעודת המפסקת.
12. נפלה עטרת ראשנו שמנילים התורה( או הנרתיק) על הקרקע.
לקוח מהר ש.י. זוין.
ז. המטפחת האדומה
וסיבת כעסו היה רק המטפחת האדומה אשר נשא האומנת עליה. מפני כי השוורים דרכם לכעוס בעת רואם דבר אדום או דם.
והנה בראותי זאת רצתי תיכף וחלצתי המטפחת מעל האומנת והשלכתי לרגלי שור הבר. והוא רץ אליה והתחיל לקורעה ברגליו ולזורקה בקרניו .
ובין כה וכה היה להנשים עת להתחבאות תחת אילן א'. ובזו השעה הגיעה המרכבה שלהם עם בעלה של האשה הצעירה ההיא מלובש מלבושים יקרים נושא אותות הכבוד (ארדערין) למרבה מרוקם על פתיל משי. המה ספרו לו כל הקורות אותם והציגו אותי ואמרו כי אנכי מצילם. והשר הזה היה ציר צרפת (גיזאנדטער) ולא הבין לשון אשכנ"ז.
וזאת הוסיף ל: "מגילת איבה" שכתב אביו..
הוא מהתוספת שכתב שמואל בנו של התוי"ט ל "מגילת איבה" שכתב אביו...
ועל מה ולמה כתב אביו את מגילת האיבה ? על משקל מגילת "איכה".
ח.
העלילה על אביו :
התוי"ט למד אצל המהר"ל מפראג ונחשב לבכיר תלמידיו. למד גם אצל הכלי יקר. בנוסף לבקיאותו הרבה בש"ס ובפוסקים, עסק בקבלה, בפילוסופיה ובדקדוק ורכש השכלה נרחבת במתמטיקה, באסטרונומיה ובמדעי הטבע.
בגיל 18 נתמנה לדיין בפראג בבית דינו של רבו המהר"ל - תפקיד בו כיהן כ-28 שנים.
חיבורו המקורי על פסקי הרא"ש למסכת ברכות, הלכות קטנות, מסכת חולין, מסכת בכורות ומסכת נדה נקרא בתחילה : "מעדני מלך" ובמהדורה הבאה שינה את שם ספרו ...... "משום מעשה שהיה". ןמה המעשה ?.
.נטען שיש בספריו דברים נגד המלכות והנצרות.והוא נידון למוות שאחכ הומר בקנס. ומשום כךשם ספרו הוחלף. ו " המלך" נמחק. ו כל זה קרה בוינה.
[bט[/b]
אבל למה שמים ספר תורה על הארץ. ? ! ומה כלל לא התקבל ?
ויש בעדות הספרדים שנהגו כנאמר במסכת סופרים "
" ויש שמניחים את התורה על הקרקע באבילות שחורה.ואןמרים: נפלה עטרת ראשנו. יח ,ז.
והרמבן תיקנן הנוסח - . שמניחים על הארץ את " תיק הס"ת"
ויש ממסכת סופרים שכלל לא התקבלו:
א. ביטול ברכו במעריב.
ב. ביטול קדושה וקדיש בשחרית. יח.ח. יט.א.
י . הטועים והמתעים מימין ומשמאל.
אז אם השבתאים הפכו את הצום לחג. הרי המינים= הקראים מהצד השני צמים יומיים:
ב ז' על חורבן ראשון ( מלכים ב כה) . ו....בעשירי באב בגלל ירמיהו נב. יב.
. .וכן בצום הרביעי- צמים הם בט' תמוז לפי הנאמר בירמיה לט, ב. "בחודש הרביעי בתשעה לחודש הובקעה העיר ...
שכן כופרים בגמרא ירושלמי שהיה קלקול חשבונות. תענית ירושלמי .ד.
[נוספה שורה שהושמטה בטעות - ותודה לע' על ההערה]
והטועים מאונס
לאנוסים בספרד אחר שצמו בסתר בט באב. חגגו במוצאי הצום את " חג התרנגולים".
קשור לסיפור על הולדת המשיח בט באב.
יא על המשמרות-
1. מונים ימים : היום יום ...
2. מונים חודשים: קידוש החודש.
3. מונים שנים: תשפא. תשפב.
4. ומה עם שבועות ?
ועד לפני כאלף שנה עדיין היו מונים ומציינים כל שבוע בשם ותפילה מיוחדת. כן הכוונה-
ל 24 משמרות הכהונה. שאנו מזכירים בקינה המקוטעת של "איכה ישבה חבצלת השרון" .
אולם נושא זה כמעט ונשכח. למעט קימעא פה ושם: כמו בקינות. בעת האחרונה חלה התעוררות ומודעות לנושא. שכן נתגלו בגניזות . כתבי יד עם פיוטים ע"כ . לא רק לט' באב. אלא גם לשבתות וימים אחרים.
ומוכרת גם רצפת הפסיפס של ביהכנ בקיסריה העתיקה שבה נכתבו שמות 24 המשמרות. ונמצאו כתובות כאלה גם בתימן.
כנראה לתזכורת להזכירם למנותן ןלקיימן בכל שבת..אז מי שמחפש מנהגים חדשים . תורה מונחת בקרן זוית.