פורום אוצר החכמה

הדין עצמו, שמכוס ברכת המילה לא ישתו, כך מורה ובא הגריש"א, וטעמו ונימוקו כאמור כאן, שאין הכוס אלא למנהגא בעלמא. ועתה אולי גם הגריש"א הבין כך בא"ר.

גם זה הבל כתב:

הדין עצמו, שמכוס ברכת המילה לא ישתו, כך מורה ובא הגריש"א, וטעמו ונימוקו כאמור כאן, שאין הכוס אלא למנהגא בעלמא. ועתה אולי גם הגריש"א הבין כך בא"ר.

שמעתי שהגריש"א חזר בו והורה השנה כן לשתות ולא להביא לתינוק.

הרב גולדהבר כתב: ואפילו את"ל שיש מקום להחמיר לפי דעת המג"א (סי' רצט ס"ק ז) המעיר על פסקו של השו"ע שמותר לשתות את היין מכוס ברכת המזון של סעודה שלישית, גם אם כבר החשיך והשבת יצאה כבר, והעיר עליו המג"א שמי שאינו נזהר לברך ברה"מ על הכוס, לדידו אין שייך הכוס לסעודה! ע"כ חידושו של המג"א, מעתה יבוא המקשן לומר שנמצאנו למדים שגם בסעודת ברית אפשר להעלות סברא כזו. כנגד סברא זו אומר שלוש סברות:
א. הלוא המנהג הפשוט שבכל סעודת ברית מברכים על הכוס.

הרב גולדהבר כתב:ב. אינני בקי בפסקי הגריש"א, אבל כנראה שיש כאן אי הבנה. הפוסקים נושאי כלי השו"ע דנו לגבי כוס של מילה, האם הוא נקרא בגדר מצוה, כדי להקל בשתייתו, או שמא אינו בגדר מצוה כיון שאין חיוב לשתות כוס בברית, ולכן נוטים להחמיר!

אדג כתב:במקום להציע את גרסת 'ברכת המילה' יש להציע לגרוס בפשטות 'בברית המילה' והוא ר"ת נפוץ הרבה יותר. ותיושב הערת איש ספר.

בן המחבר כתב:נזדמנה לי פנינה מפרי עטו של הבקי וחריף ר' יחיאל גולדהבר שליט"א, ואמרתי לא אמנע טוב.

כתב ב'אליהו רבה' המסונף לספר הלבוש, מהדורת מכון זכרון אהרן (ירושלים תש"ס), סי' תקנא ס"ק כג (וכן בא"ז ס"ק יב): "כוס יין שמברכין בברכת המזון אחר המילה, נוהגין ליתן לתינוקות" (דברי הא"ר לא הובאו במקור חיים, שעל פי רוב מעתיק כל חידושיו). ה'מנהג' הובא גם בבאר היטב שם (ס"ק ל), ואני מצטט מהמהדורה המפוארת של 'עוז והדר': "כוס ברכת המזון אחר המילה נוהגין ליתן לתינוק". ומן הסתם העתיק את דבריו מא"ר.

בן המחבר כתב:ואני עומד משתומם ומרעיד על המראה: מדוע יש ליתן את הכוס לתינוק, בה בשעה שמותר מעיקר הדין לשתות יין ולאכול בשר בסעודת הברית?!

ואפרש דברי:

והנה, לגבי ברכת המזון לברית מילה הרי מפורש במהרי"ל: "בשבוע שחל בו ט"ב אמר מהרי"ל: כל השייכים לברית מותרין ביין שנאמר 'שש אנכי על אמרתך' ולא ישתו יין רק בעל הברית והמוהל והאב [הם] ישתו כל הסעודה, והאחרים ישתו רק לברכת המזון" (מהרי"ל, הלכות ט' באב, מהדורת מכון ירושלים עמ' רלט, וראה שם שינויי גרסאות). הרי שגם לאורחים מותר לשתות יין של כוס הברכה. וכן גדולי הפוסקים שהעתיקו את לשון הרמ"א, לא טרחו לחלק ולהדגיש שה"ה בברכת המזון (לדוגמא: הערוך השלחן), שהרי הוא כדבר פשוט שמותר בו, שהרי הוא חלק מהסעודה. וק"ו שאף אחד מהפוסקים לא העלה על דעתו לאסור שתיית כוס של ברכת המזון!

בן המחבר כתב:שבתי וראיתי שכל נוסח זה מקורו בטעות!
הן בא"ר דפוס ראשון, והן בבאר היטב דפו"ר (פפד"מ תפ"ה) כתוב בזה"ל: "כוס יין שמברכין בב"ה אחר המילה, נוהגין ליתן לתינוקות". באו המהדירים החכמים מן השנים האחרונות ופתחו מדעת עצמם את ראשי-התיבות בב"ה: 'בברכת המזון', ונראה שטעו ויש לפענח: 'ברכת המילה'

בן המחבר כתב:ואלו טעמיי. ראשית, מכוח תמיהתו מדברי מהרי"ל, שהוא הוא מקור החומרא!

ואפילו את"ל שיש מקום להחמיר לפי דעת המג"א (סי' רצט ס"ק ז) המעיר על פסקו של השו"ע שמותר לשתות את היין מכוס ברכת המזון של סעודה שלישית, גם אם כבר החשיך והשבת יצאה כבר, והעיר עליו המג"א שמי שאינו נזהר לברך ברה"מ על הכוס, לדידו אין שייך הכוס לסעודה! ע"כ חידושו של המג"א (וכן נקט כדבריו רבי שלמה קלוגר בהגהותיו על אתר). מעתה יבוא המקשן לומר שנמצאנו למדים שגם בסעודת ברית אפשר להעלות סברא כזו.

בן המחבר כתב: כנגד סברא זו אומר שלוש סברות:
א. הלוא המנהג הפשוט שבכל סעודת ברית מברכים על הכוס!

בן המחבר כתב:ב. הא"ר עצמו (ס"ק ו) משיג ע"ד המג"א שם, שגם ולדעתו גם בסעודה שלישית שייך הכוס לסעודה ויש לשתותו!

בן המחבר כתב: ג. הלוא עצם קביעות הסעודה לצורך סעודת מצוה, דוחה איסור בשר ויין. נניח שהוא אינו קובע סעודתו זו על פת, האם יש כלל הו"א לאסור שתיית כוס יין? ומה גרע כוס יין זה מכוס יין זה?!

בן המחבר כתב:כעת אעלה ראיה מוכרחת מעצם דברי הא"ר שאין כוונתו לברכת המזון. באליהו זוטא הוא מסיים את חידושו זה בציון להלכות מילה: "ועיין סימן רסה". מה כוונתו בציון זה? כוונתו פשוטה: שם בסימן ד כתב הרמ"א: "י"א שמברך אכוס בכל תענית ונותנים הברכה לתינוקת קטנים... וכן נוהגים"! היינו כוס של מילה נותנים לתינוק, אבל כוס של ברכת המזון מאן דכר שמיה?!

בן המחבר כתב:הן בא"ר דפוס ראשון, והן בבאר היטב דפו"ר (פפד"מ תפ"ה) כתוב בזה"ל: "כוס יין שמברכין בב"ה אחר המילה, נוהגין ליתן לתינוקות". באו המהדירים החכמים מן השנים האחרונות ופתחו מדעת עצמם את ראשי-התיבות בב"ה: 'בברכת המזון', ונראה שטעו ויש לפענח: 'ברכת המילה'

איש_ספר כתב:ראשית לפי הכלל הידוע שר"ת אמורות להיות ידועים ומורגלים, צ"ע אם מצינו בב"ה במובן של בברכת המילה באיזה מקום.

בגולה כתב:

אדג כתב:במקום להציע את גרסת 'ברכת המילה' יש להציע לגרוס בפשטות 'בברית המילה' והוא ר"ת נפוץ הרבה יותר. ותיושב הערת איש ספר.

לכאורה קצת קשה לומר: כוס יין שמברכין "בברית המילה אחר המילה", נוהגין ליתן לתינוקות.
יש בזה כפל הלשון.

אדג כתב:במקום להציע את גרסת 'ברכת המילה' יש להציע לגרוס בפשטות 'בברית המילה' והוא ר"ת נפוץ הרבה יותר. ותיושב הערת איש ספר.

ר' גרונם יקום פורקן כתב:א. הר"ת אינו נפוץ, אבל אין בית מנוס!

לחם_יומם כתב:בב"ה יכול להיות גם ר"ת בבית הכנסת, לפי מנהג העתיק שברית מילה עשו בבית הכנסת ולא במקום הסעודה. והכל א"ש.

לחם_יומם כתב:בב"ה יכול להיות גם ר"ת בבית הכנסת, לפי מנהג העתיק שברית מילה עשו בבית הכנסת ולא במקום הסעודה. והכל א"ש.

חכם באשי כתב:שבטי,
במחילה, מכל ספרי המנהגים באשכנז עולה שאת הברית מילה עשו בבית הכנסת. צא ובדוק!

חכם באשי כתב:צודק,
שבטי התכוון, שהן מקום המילה והן מקום הסעודה היה בבית הכנסת.
נכון. וטוב ששבטי יכתוב בפעם הבאה מעט ברור יותר.

אשר אנשל כץ אושוויץ כתב:

לחם_יומם כתב:בב"ה יכול להיות גם ר"ת בבית הכנסת, לפי מנהג העתיק שברית מילה עשו בבית הכנסת ולא במקום הסעודה. והכל א"ש.

גם זה מופיע בהערות של מאמרי בעולת החודש. מילא לכוון לדבר אחד, ניחא.
אבל הפלא הגדול הוא הכותב למעלה שזכה לכוון בכל דבריו, לדברי!

מקורו של איסור שתיית יין הוא לגמרי מעורפל, ואציין רק ציונים שמהם נבין את הפלא וכו' וכו' לתסבוכת הגרסאות הצמודות (על פי רוב) להנהגת המדינות,

אשר אנשל כץ אושוויץ כתב:כבר נחלקו הקדמונים אם המתים יודעים או שאין יודעים, ואם יודעים כנראה שאין רשאים לספר אלא לחסידים, כההוא דלן בבית הקברות וכיו"ב.
ולכך אסתפק רק בסיפור הדברים כמות שהם: אין במאמר של הרב גולדהבער דבר אחד, שאינו מופיע במאמרי: הקושיא, הפתרון, הס"ד לאסור לפי המג"א וג' החילוקים להתיר, והראיה בסוף מהציון
החלק היחיד שיש שם שאינו נמצא אצלי, הוא מה שהרחיב במקור איסור שתיית יין המפורש בשו"ע וכתב

מקורו של איסור שתיית יין הוא לגמרי מעורפל, ואציין רק ציונים שמהם נבין את הפלא וכו' וכו' לתסבוכת הגרסאות הצמודות (על פי רוב) להנהגת המדינות,

ובאמת איני מורגל בלשונות זרות כאלה, והוא מריח אצלי סגנון הניאולאגי"ן והמתחדשים רח"ל. כי לדידי בענין זה, די לי שהמנהג לפרוש מיין איתא בהגהת רמ"א לשו"ע וא"צ יותר מזה. והרבה נתגדלתי מאבותי הק' בקדושה ובטהרה עד שאני מתרחק מסגנון זר שכזה.

אשר אנשל כץ אושוויץ כתב:כבר נחלקו הקדמונים אם המתים יודעים או שאין יודעים, ואם יודעים כנראה שאין רשאים לספר אלא לחסידים, כההוא דלן בבית הקברות וכיו"ב.
ולכך אסתפק רק בסיפור הדברים כמות שהם: אין במאמר של הרב גולדהבער דבר אחד, שאינו מופיע במאמרי: הקושיא, הפתרון, הס"ד לאסור לפי המג"א וג' החילוקים להתיר, והראיה בסוף מהציון
החלק היחיד שיש שם שאינו נמצא אצלי, הוא מה שהרחיב במקור איסור שתיית יין המפורש בשו"ע וכתב

מקורו של איסור שתיית יין הוא לגמרי מעורפל, ואציין רק ציונים שמהם נבין את הפלא וכו' וכו' לתסבוכת הגרסאות הצמודות (על פי רוב) להנהגת המדינות,

ובאמת איני מורגל בלשונות זרות כאלה, והוא מריח אצלי סגנון הניאולאגי"ן והמתחדשים רח"ל. כי לדידי בענין זה, די לי שהמנהג לפרוש מיין איתא בהגהת רמ"א לשו"ע וא"צ יותר מזה. והרבה נתגדלתי מאבותי הק' בקדושה ובטהרה עד שאני מתרחק מסגנון זר שכזה.

נטורי קרתא כתב:במחילה מכת"ר, תמיהתך אינה כה גדולה. הקושיא, הפתרון, הס"ד והחילוקים אינם כה מבריקים, הכל מתוך הסוגיא עצמה ולא ממרחק יביא לחמו. ההברקה היחידה כאן היא הערעור על פתרון הר"ת. וכבר מצאנו מאות פעמים ששני נביאים נתנבאו בסגנון אחד.

נטורי קרתא כתב:במחילה מכת"ר, תמיהתך אינה כה גדולה. הקושיא, הפתרון, הס"ד והחילוקים אינם כה מבריקים, הכל מתוך הסוגיא עצמה ולא ממרחק יביא לחמו. ההברקה היחידה כאן היא הערעור על פתרון הר"ת. וכבר מצאנו מאות פעמים ששני נביאים נתנבאו בסגנון אחד.
ולענין הסגנון הזר, כנראה שבשבעים השנים האחרונות הורגלו בני התורה דפה לסגנון זר. כדאי תמיד להתעדכן.

ירושלמי כתב:המהתלה שבאמצעותה בחר הניק "אשר אנשל" וכו' לחדד את מסר הודעתו, לענ"ד אינה ראויה.

איש_ספר כתב:

ירושלמי כתב:המהתלה שבאמצעותה בחר הניק "אשר אנשל" וכו' לחדד את מסר הודעתו, לענ"ד אינה ראויה.

גם אני סבור כך. [מה הניק הבא, שרופי הכבשנים מאשימים?] אגב, ידוע הסיפור עם הב"י שחלשה דעתו כשפלוני כיוון למה שהוא נתייגע, ונחמו המגיד שהוא הוריד הרעיון לעולם וכו'. איני זוכר המקור עתה.

ר' גרונם יקום פורקן כתב:לענין עצמו אעיר, שזו רעה חולה שמפענחים ר"ת מבלי לציין. לא פעם אנו קוראים במשנ"ב הכותב "כך צריך לומר" בדברי השו"ע, ואנו תמהים שלא הוסיף ולא שינה כלום מן הנדפס, וזו בגלל פענוח ר"ת שהיה אפשר לפרש לשני צדדים. מן הראוי היה לציין ולא לבלבל את הקורא.

אשר אנשל כץ אושוויץ כתב:אני אשר אנשיל בן א"מ יהונתן בנימין כ"ץ, מלפנים אב"ד סערדאהעלי, ועתה יושב במעלות קדושים וטהורים, הרוגי מלכות שאין בריה יכולה לעמוד במחיצתנו, אחר שעליתי על המוקדה עם בני ביתי הצנועים והמושלמים ועם כל קהילתי המעוטרה, במחנה ההשמדה אוישוויץ ע"י הרוצחים הארורים הגרמנים ימש"ו, ביום כ"ז סיון שנת תש"ד. גם רוב כתבי שהרבה נתייגעתי עליהם היו גם הם למאכולת אש בעו"ה עם כל התבערה ששלח ה' בכרם בית ישראל. ויה"ר שלא יוסיף עוד לייסרנו.

והנה בהיותי יושב בש"ק ונהנה מזיו השכינה עם כל הצדיקים ועטרותינו בראשינו, ויעף אלי אחד מן השרפים ויאמר, קום, רד מזה, כי דובבו שפתיך בעולם השפל, ודברי תורתך מתפשטים בישראל, ויראני כל האמור כאן, ושמח ליבי ויגל כבודי כי זכה הכותב בכל דבריו לכוון לדברי, אוד מוצל מאש, שנתפרסמו בגליון עולת החודש, תמוז תשל"ח. ושם בשולי הדברים באו תוספות נכבדות מנכדי הגאוה"צ שליט"א. וגם להם כיוון הרב הכותב שיח' בכל דבריו.
והריני מרשים בזה מקום כתיבת הדברים במאמרי.

בן המחבר כתב:נזדמנה לי פנינה מפרי עטו של הבקי וחריף ר' יחיאל גולדהבר שליט"א, ואמרתי לא אמנע טוב.

כתב ב'אליהו רבה' המסונף לספר הלבוש, מהדורת מכון זכרון אהרן (ירושלים תש"ס), סי' תקנא ס"ק כג (וכן בא"ז ס"ק יב): "כוס יין שמברכין בברכת המזון אחר המילה, נוהגין ליתן לתינוקות" (דברי הא"ר לא הובאו במקור חיים, שעל פי רוב מעתיק כל חידושיו). ה'מנהג' הובא גם בבאר היטב שם (ס"ק ל), ואני מצטט מהמהדורה המפוארת של 'עוז והדר': "כוס ברכת המזון אחר המילה נוהגין ליתן לתינוק". ומן הסתם העתיק את דבריו מא"ר.

דברי הא"ר וא"ז הובא במאמרי הערה ד, ושם נכתב שכנראה הבאר היטב העתיק מהא"ר.

בן המחבר כתב:ואני עומד משתומם ומרעיד על המראה: מדוע יש ליתן את הכוס לתינוק, בה בשעה שמותר מעיקר הדין לשתות יין ולאכול בשר בסעודת הברית?!

ואפרש דברי:
מה פשר הציטוט הזה?

והנה, לגבי ברכת המזון לברית מילה הרי מפורש במהרי"ל: "בשבוע שחל בו ט"ב אמר מהרי"ל: כל השייכים לברית מותרין ביין שנאמר 'שש אנכי על אמרתך' ולא ישתו יין רק בעל הברית והמוהל והאב [הם] ישתו כל הסעודה, והאחרים ישתו רק לברכת המזון" (מהרי"ל, הלכות ט' באב, מהדורת מכון ירושלים עמ' רלט, וראה שם שינויי גרסאות). הרי שגם לאורחים מותר לשתות יין של כוס הברכה. וכן גדולי הפוסקים שהעתיקו את לשון הרמ"א, לא טרחו לחלק ולהדגיש שה"ה בברכת המזון (לדוגמא: הערוך השלחן), שהרי הוא כדבר פשוט שמותר בו, שהרי הוא חלק מהסעודה. וק"ו שאף אחד מהפוסקים לא העלה על דעתו לאסור שתיית כוס של ברכת המזון!

גם אני תמהתי שם עמ' תפ"ג מדברי מהרי"ל.

בן המחבר כתב:שבתי וראיתי שכל נוסח זה מקורו בטעות!
הן בא"ר דפוס ראשון, והן בבאר היטב דפו"ר (פפד"מ תפ"ה) כתוב בזה"ל: "כוס יין שמברכין בב"ה אחר המילה, נוהגין ליתן לתינוקות". באו המהדירים החכמים מן השנים האחרונות ופתחו מדעת עצמם את ראשי-התיבות בב"ה: 'בברכת המזון', ונראה שטעו ויש לפענח: 'ברכת המילה'

כ"ז כתבתי במאמרי עמ' תפ"ג.

בן המחבר כתב:ואלו טעמיי. ראשית, מכוח תמיהתו מדברי מהרי"ל, שהוא הוא מקור החומרא!

ואפילו את"ל שיש מקום להחמיר לפי דעת המג"א (סי' רצט ס"ק ז) המעיר על פסקו של השו"ע שמותר לשתות את היין מכוס ברכת המזון של סעודה שלישית, גם אם כבר החשיך והשבת יצאה כבר, והעיר עליו המג"א שמי שאינו נזהר לברך ברה"מ על הכוס, לדידו אין שייך הכוס לסעודה! ע"כ חידושו של המג"א (וכן נקט כדבריו רבי שלמה קלוגר בהגהותיו על אתר). מעתה יבוא המקשן לומר שנמצאנו למדים שגם בסעודת ברית אפשר להעלות סברא כזו.

גם אני הק' כתבתי שם לדון לאסור לפי דברי מג"א אלו (וגם אני הזכרתי שם את דברי מהר"ש קלוגר)

בן המחבר כתב: כנגד סברא זו אומר שלוש סברות:
א. הלוא המנהג הפשוט שבכל סעודת ברית מברכים על הכוס!

דחיה ראשונה זו כתבתי גם אני כ"ז במאמרי עמ' תפ"ב

בן המחבר כתב:ב. הא"ר עצמו (ס"ק ו) משיג ע"ד המג"א שם, שגם ולדעתו גם בסעודה שלישית שייך הכוס לסעודה ויש לשתותו!

דחיה שניה זו כתבתי גם אני שם.

בן המחבר כתב: ג. הלוא עצם קביעות הסעודה לצורך סעודת מצוה, דוחה איסור בשר ויין. נניח שהוא אינו קובע סעודתו זו על פת, האם יש כלל הו"א לאסור שתיית כוס יין? ומה גרע כוס יין זה מכוס יין זה?!

דחיה שלישית ומחודשת זו הובאה במאמרי בהערה ב עי"ש.

בן המחבר כתב:כעת אעלה ראיה מוכרחת מעצם דברי הא"ר שאין כוונתו לברכת המזון. באליהו זוטא הוא מסיים את חידושו זה בציון להלכות מילה: "ועיין סימן רסה". מה כוונתו בציון זה? כוונתו פשוטה: שם בסימן ד כתב הרמ"א: "י"א שמברך אכוס בכל תענית ונותנים הברכה לתינוקת קטנים... וכן נוהגים"! היינו כוס של מילה נותנים לתינוק, אבל כוס של ברכת המזון מאן דכר שמיה?!

גם ראיה מכרחת זו, הובא במאמרי בהערה אות ד'

עולת החודש.PDF