בגמ' בנדרים פא,א ובב"מ פה,א: דאמר רב יהודה אמר רב, מאי דכתיב מי האיש החכם ויבן את זאת דבר זה נשאל לחכמים ולנביאים [ולמלאכי השרת] ולא פירשוהו עד שפירשו הקב"ה בעצמו דכתיב ויאמר ה' על עזבם את תורתי וגו', היינו לא שמעו בקולי היינו לא הלכו בה, אמר רב יהודה אמר רב שלא בירכו בתורה תחילה.
וכבר הקשו בזה האחרונים (צל"ח, דרשות חת"ס, פי' גאון יעקב על עין יעקב, העמק דבר ועוד) מדברי הגמ' ביומא ט,ב: מקדש ראשון מפני מה חרב, מפני ג' דברים שהיו בו, עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים וכו'. הרי מפורש בגמ' שבית ראשון נחרב משום שעברו על ג' עבירות חמורות, וראה בגמ' שם דראשונים שנתגלה עונם נתגלה קצם, הרי שהחטאים היו ידועים ומפורסמים לכל, וכמו שפירש"י שם שלא היו מכסים פשעיהם, וא"כ כיצד יתכן שדבר זה נשאל לחכמים ולנביאים ואף למלאכי השרת ולא פירשוהו.
וביותר צ"ב שהרי הנביא ירמיהו עצמו באותו הפרק (אותו קורים בהפטרת תשעה באב) מפרט את הפשעים החמורים: כי כולם מנאפים עצרת בוגדים, וידרכו את לשונם קשתם שקר ולא לאמונה גברו בארץ כי מרעה אל רעה יצאו ואותי לא ידעו נאם ה'...חץ שחוט לשונם מרמה דבר בפיו שלום את רעהו ידבר ובקרבו ישים ארבו. הרי שנרמזו בדבריו כל העבירות החמורות, וא"כ מי האיש ששאל על זאת על מה אבדה הארץ, וכי באלו אין די טעם לאבידת הארץ.
ואף כי תשובת הקב"ה על עזבם את תורתי – שלא בירכו בתורה תחילה, מתפרשת בדברי הראשונים שלא היה זה על ביטול עסק התורה לגמרי, כי אם כך היה זה בנקל לפרש, אלא ודאי היו עוסקים בה תמיד, ופירש הקב"ה בעצמו שהוא יודע מעמקי הלב שלא היו מברכים בתורה תחילה משום שלא היתה התורה חשובה בעיניהם [עי' בר"ן בשם מגילת סתרים לרבינו יונה]. וקשה, אטו רק בשביל תביעה דקה ועמוקה כזאת אבדה הארץ.
וביארו בזה המפרשים בדרכים שונות, ולרוב ע"פ דרוש למצוא שורש כל העוונות והחטאים בעוון 'עזבם את תורתי' והעדר חשיבות וערך לתורה.