האם נוהגים שלא להתרחץ בי"ז בתמוז?

[תולעת ספרים07]

בביאור הלכה ריש סימן תקנ"א כתב ואפשר דיש להחמיר בי"ז תמוז ועשרה בטבת כמו מר"ח עד התענית א"ר ופמ"ג
והנה לא ראינו מעולם מי שנמנע ברחיצה בי"ז תמוז ועשרה בטבת מה גם שכבר העירו האחרונים שלשון הא"ר משובש הוא ומדוע העתיקו המ"ב
והצעתי שאלה זו קמיה מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א ומדוע כתב לנהוג כן בשונה הלכות והשיב בזה"ל כיון שיצא מפיו של הח"ח עלינו לנהוג כך.

[ידיד נפש]

והשיב בזה"ל כיון שיצא מפיו של הח"ח עלינו לנהוג כך.

תשובה מאד מוזרה. חשבתי שהאמת צריכה להיות נר לרגלינו.

[תולעת ספרים07]

בדוק וראה שאין כזה אליה רבא - נפל שם שורה וכבר עמדו בזה האחרונים.

[הבל הבלים]

והשיב בזה"ל כיון שיצא מפיו של הח"ח עלינו לנהוג כך.

תשובה מאד מוזרה. חשבתי שהאמת צריכה להיות נר לרגלינו.

הגר"ח ענה א חסידישע תירוץ... אבל זה האמת והנר לרגלינו, לא תסור אפילו על שמאל הוא ימין

[תולעת ספרים07]

וז"ל השונה הלכות תקנ"א סעיף ל"ח
אפשר שיש להחמיר בי"ז בתמוז ועשרה בטבת כמו מר"ח עד התענית (בה"ל ד"ה מר"ח ודין זה שמקורו מפמ"ג בשם א"ר צ"ע דהמעיין בא"ר יראה שנכפל שם בטעות שורה מסימן הקודם ואין מקור לזה ושמעתי שכבר העירו בזה ו"ל סימן תק"נ דין ה)
ואני שאלתיו לשם מה הביאו כאשר כל דברי הבה"ל מקורו בטעות ומלשונו משמע שאכן כך פסק כדברי הבה"ל למרות שידע שמקורו בטעות
ומה יועיל כאן חסידישער תירוץ – עובדה היא שמרן הגר"ח מעתיקו...
אני כשלעצמי רואה בזה סוג התייחסות וגישה לדברי המ"ב כאומר נכון אתה צודק ודברי המ"ב מקורו בטעות אך אל לכם להמציא גלגלים והניחו לו לדברי המ"ב.
היום אומר כך מחר אומר כך...
דומני שגם למדתי לזהות מתי מרן רבינו הגר"ח דוחה בקש בחסידישער תירוץ ומתי הוא פוסק וחותך שכך הדין.

[תיקו]

כמובן שלא הבנת כוונתו [אם בכלל], ור"ל שהעתיק הדבר למרות שהוא טעות, ולא שיש לנהוג כך למעשה.
ואגב, הטעות היא לא של המשנ"ב אלא של הפמ"ג, וכבר העיר בזה בדע"ת למהרש"ם.
ובכלל הנידון לא על רחיצה אלא על דברים שנוהגים אסור בבין המצרים.
[על רחיצה יש את הבעל נפש של המג"א].

[תולעת ספרים07]

אפשר שיש להחמיר בי"ז בתמוז ועשרה בטבת כמו מר"ח עד התענית
מה יש להבין כאן!
הנידון הוא בהחלט לגבי רחיצה בצונן ולגבי כביסה ולא היה מטרתי להיכנס לדינים אלו אלא כדי להביא את דבריו של מרן הגר"ח שליט"א
אני לא רואה כאן שתי צדדים רבי תיקו.
וחוצמזה שמרן הגר"ח לא העתיק את הקושיא מדעת תורה למהרש"ם דוק וראה.
אפשר שאחרים העתיקו ממנו.

[תולעת ספרים07]

דרך אגב: גם לגבי רחיצה בחמין לדאבוני לא ראיתי אנשים נזהרים בזה אך זה מקומן של דינים אלו וכפי שכבר כתבתי מטרתי הייתה תשובתו של מרן רבינו הגר"ח אשר היה לפלא בעיני.

[תיקו]

אתה צודק [וטעיתי] שהנידון על תשעת הימים ולא בין המצרים, עכ"פ אינו על רחיצה בלבד.
מ"מ ברור שכוונת הגר"ח [אם בכלל] הוא כמו שכתבתי, ואין להאמין ללשון הרע שכתבת עליו.
ומה לך דואב אחר שמפורש שאינו אלא לבעל נפש.

[תולעת ספרים07]

רבי תיקו מה כל זה נוגע ללשון הרע וכו'
כל אחד יכול לברר אצל בני משפחתו של מרן הגר"ח אם הם נזהרים בי"ז בתמוז ועשרה בטבת שלא לכבס - אני הבנתי ממנו שהוא נזהר בזה וגם על רחיצה בצונן למרות שמקורו של המ"ב והפמ"ג מקורום בטעות.
והוא פלא...

[אליהוא]

בענין חומרא דבעל נפש [עניניא דיומא]. אעתיק מהרשום [בסוף הדברים לענין ד' צומות בזה"ז].

והנה בשל"ה [תענית נר מצוה ו'] כתב בשם ספר הפרדס לרש"י דמה שלא אסרו מבעו"י בג' צומות הוא משום דהוי גזירה שא"א לעמוד בה וע"כ מי שיכול לעמוד בזה שיתענה מבעו"י, ולא מצאתי כן בספר הפרדס. והדברים תימא דהא גם בזמן שיש שמד אין יכולים לעמוד בה, וע"ש בשל"ה עוד דבשאר עינויים א"צ להחמיר ומ"מ המחמיר תע"ב.
והנה במג"א שם סק"ג כ' "מותרים ברחיצה כו' לפי שאין רוב הצבור יכולים לעמוד בה [ר"ן] ולכן בעל נפש יחמיר בכולן כמו בט"ב חוץ מחליצת מנעל שלא יהא כחוכא ואיטלולא [של"ה] ומ"מ בליל טבילה לא יפרוש מאשתו". עכ"ל.
וצ"ע דמ"ש בשם ר"ן אינו כן אלא בשל"ה, [ומ"ש במחצה"ש דכונתו דמש"ה לא קיבלו צ"ע דא"כ אין בזה טעם להחמיר למי שיכול לעמוד בזה]. וגם מ"ש דבע"נ יחמיר אינו גם בשל"ה שם אלא כמ"ש, ועי' א"ר. ומ"מ רובם ככולם של הראשונים [ובכללם הרמב"ן] פסקו לא כן, וצ"ע לדינא.
גם צ"ע בכל מקום שלא גזרו משום גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה, אם מי שיכול לעמוד חייב דלכאו' לא גזרו כלל.
ובפמ"ג אש"א סק"ג משמע דבע"נ יחמיר שמא חשיב שיש שמד ולפי"ז השתא ודאי א"צ להחמיר.

[מתקן טעויות]

ויש לדון בעיקר המושג בעל נפש
ולדעתי בעל נפש לא בא מן הידיעה אלא מן ההרגשה

[לייבל]

חכמים הזהרו בדבריכם!
נראה פשוט שכוונת הגר"ח שליט"א שגם אם זו טעות בא"ר, מ"מ עצם מה שהבה"ל מביא זאת מוכח שיש סברא לנהוג כן לדעתו, וא"כ יש מקום לחומרא זו לדעת הבה"ל. וכעי"ז כ' בספר הליכות שלמה מועדים ח"ב פי"ג הע' 6 דמהפמ"ג משמע שנסתפק כן מדנפשיה, ומה לי שהא"ר לא נתכוין לזה מ"מ הפמ"ג נתכוין לזה.

[תולעת ספרים07]

הקפצה - תשע"ב

[מורה צדק]

בביאור הלכה ריש סימן תקנ"א כתב ואפשר דיש להחמיר בי"ז תמוז ועשרה בטבת כמו מר"ח עד התענית א"ר ופמ"ג
והנה לא ראינו מעולם מי שנמנע ברחיצה בי"ז תמוז ועשרה בטבת מה גם שכבר העירו האחרונים שלשון הא"ר משובש הוא ומדוע העתיקו המ"ב
והצעתי שאלה זו קמיה מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א ומדוע כתב לנהוג כן בשונה הלכות והשיב בזה"ל כיון שיצא מפיו של הח"ח עלינו לנהוג כך.

לא ראיתי אינו ראיה, זכורני מימי הישיבה שהנוהגים על פי המשנ"ב נהגו כך.

[תולעת ספרים07]

הרב מו"צ אמנם לא ראיתי אינו ראיה אך ראיתי שאנשים מתרחצים במקווה כרגיל.
ולא מיחה איש בידם.
כמו כן, עיין בתוכן האשכול ושם כתבתי שאין לזה מקור, וזה עתה ראיתי באיזה ספר של המלקטים האחרונים שאכן כתב שאין לכאו' מקור לדברי המ"ב.

[אריה לייב]

גם לפי המנהג להחמיר, זה מתחיל רק מעלות השחר (תחילת איסור אכילה) או מבערב?

[מורה צדק]

מהערב. ולכאו' ה"ה לשמיעת מוזיקה (וה"ה בעשרה בטבת)

[צביב]

חכמים הזהרו בדבריכם!
נראה פשוט שכוונת הגר"ח שליט"א שגם אם זו טעות בא"ר, מ"מ עצם מה שהבה"ל מביא זאת מוכח שיש סברא לנהוג כן לדעתו, וא"כ יש מקום לחומרא זו לדעת הבה"ל. וכעי"ז כ' בספר הליכות שלמה מועדים ח"ב פי"ג הע' 6 דמהפמ"ג משמע שנסתפק כן מדנפשיה, ומה לי שהא"ר לא נתכוין לזה מ"מ הפמ"ג נתכוין לזה.

שמעתי מהגאון רבי יעקב אדלשטין שליט"א שכל המקורות באחרונים שכתב המשנ"ב
כתבם כי כך סדר הכתיבה, אבל בכל הלכהבירר ממקורה,
ואח"כ כשראה שאפשר לכתוב בשם הפמ"ג כתב בשמו
[איני זוכר את הלשון ששמעתי]

[ברסלב]

פשוט שכך, שהמ"ב לא עשה לקט של אחרונים, העתיק קצת מהפמ"ג וקצת מהמ"א, המשנה ברורה טחן את הסוגיא לעומק, אך אין כל ספק, שלמד את הסוגיא עם הפרי מגדים, ומדוע שלא נאמר כך, אין זה מוריד מן הערך של המ"ב מאומה, עם למד את הסוגיות גפ"ת עד ההלכה והפמ"ג.
כנלע"ד.

[צביב]

בענין זה אמר הגר"י אדלשטין שהמשנ"ב סבר להחמיר בזה
ולכן אף שאין לו מקור, הבין שראוי להחמיר.