איכה רבה (וילנא) פרשה ה
נבוכדנצר שחיק עצמות צוה לנבוזראדן ואמר ליה אלההון דאינון מקבל בעלי תשובה הוא וידו פשוטה לקבל שבים כיון דאת כביש להון לא תשבקינן דיצלון דלא יעבדון תיובתא ואלההון ירחם עליהון, וההוא גברא (כלומר נבוכדנצר) נחית בשחור אפין, אלא לא תהי מפלי עליהון, כיון דכבש יתהון כד הוה קאים חד מנהון הוה נסיב ליה ומפסל ליה איברים איברים, טריף ליה קומיהון ואינון מהלכין בעל כרחיהון שלא בטובתהון,
א"ר יהושע בן לוי נבוזראדן הוא אריוך ולמה נקרא שמו אריוך שהיה נוהם על השביה כאריה עד שהגיעו לפרת, כיון שהגיעו לפרת אמרו להון לחילותא שבקינון דניחון די מן כדון לית אלההון חוזר עליהון הה"ד (תהלים קל"ז) על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו עד לשם לא ישבנו.
למען שמו באהבה כתב:"גר שנתגייר כקטן שנולד"
ועיין תוס' סנהדרין עא'. [ד"ה בן נח] שכתבו דבדיני שמים לא נענשים כלל וכלל
למען שמו באהבה כתב:בגמ' יבמות מח: מבואר דלר"י גר שנתגייר כקטן שנולד ולכן לא נענש על מה שעבר [עיי"ש ברש"י] בעודו גוי אף על ז' מצוות בני נח שחלק מהם הם גזל ולא תרצח
שהרי לדעת ר"ח בן ר"ג שם הגרים נענשים כי עברו על ז' מצוות ב"נ וע"ז אמר ר' יוסי שגר שנתגייר כקטן שנולד ולכן אמר סיבה אחרת הרי להדיא בגמ' שאין נענשים על לא תרצח ועל בין אדם לחברו הואיל וגר שנתגייר וכו'
וע"ז תוס' בסנהדרין אומר שבדיני שמים לא נענשים היינו אף על לא תרצח ועוד
סגי נהור כתב:ספק אם כוונת הסיפור בחז"ל ללמדנו כוחה של תשובה כמו במעשה ר"א בן דורדיא וכדומה. הסיפור כפי שהוא כתוב מכוון את הקורא לזעם על נבוזראדן ולא למחילה וסליחה. אם היינו פוגשים אותו לאחר גמר המעשה הנ"ל, ולו גם בדרך לבית הדין כדי להתגייר, האם לא היינו מרוצצים את גולגלתו?!
חרסון כתב:כיצד היית מתנהג לו היית פוגש אותו בדרכו חזרה מבית הדין.
עקביה כתב:חרסון כתב:כיצד היית מתנהג לו היית פוגש אותו בדרכו חזרה מבית הדין.
הורג אותו ע"י גרמא.
עקביה כתב:חרסון כתב:כיצד היית מתנהג לו היית פוגש אותו בדרכו חזרה מבית הדין.
הורג אותו ע"י גרמא.
עזריאל ברגר כתב:עקביה כתב:חרסון כתב:כיצד היית מתנהג לו היית פוגש אותו בדרכו חזרה מבית הדין.
הורג אותו ע"י גרמא.
מדוע ע"י גרמא?
הרי הוא חייב מיתה בדיני אדם!
עקביה כתב:מה לא מובן? החילוק שאני מדבר עליו נוגע לסדרי גודל.
בדר"כ אצל גרים, העברות שעשו קודם גירותם לא היו כ"כ נוראות, ואפשר להבין שכשהם מתגיירים הם כקטן שנולד.
מן הסתם אפשר לעשות תשובה על רציחה, איני יודע כיצד.
אבל על רציחות עצומות כשל נבוזראדן, מסתבר שצריך יותר מזה.
חרסון כתב:עזריאל ברגר כתב:עקביה כתב:חרסון כתב:כיצד היית מתנהג לו היית פוגש אותו בדרכו חזרה מבית הדין.
הורג אותו ע"י גרמא.
מדוע ע"י גרמא?
הרי הוא חייב מיתה בדיני אדם!
יש לשער שהרב עקביה דיבר כאדם פרטי ולא כבי"ד.
ש. ספראי כתב:לפני שנתיים, באחד מימי חול המועד פסח, זכיתי לשוחח עם מו"ר הגר"ח קנייבסקי שליט"א על מספר נושאים תלמודיים והשקפתיים, ובין השאר העליתי בפניו דבר מעניין, לפיו הרמב"ם מדגיש 3 פעמים ברשימת מוסרי התורה ומעתיקי השמועה שלו (בתחילת ספרו היד החזקה) על מספר תנאים שהיו בני גרי צדק. ניסיתי לומר "פלפול" כלשהו בעניין, אך הגר"ח דחה אותי בעדינות ואמר: "הרמב"ם רוצה להדגיש לנו שכל אחד יכול לזכות לתורה, ואפילו בנים של גרים"...
הגר"ח שליט"א הוסיף ושאלני: "אתה יודע מי היה אביו של רבי מאיר?"
"כתוב בגמרא בגיטין שרבי מאיר היה מצאצאיו של נירון קיסר", עניתי.
"נכון, כך כתוב בגמרא -אמר הגר"ח קניבסקי שליט"א- "אך אני חושב שרבי מאיר היה ממש הבן של נירון קיסר ולא רק מצאצאיו, אבל חז"ל לא רצו לכתוב את זה במפורש, משום כבודו של רבי מאיר. כתבתי על זה בספר... זה מסתדר טוב מאד עם התאריכים. הרי רבי מאיר היה בדור שאחרי חורבן בית המקדש"...
כך סובר הגר"ח קנייבסקי שליט"א, שהתנא הקדוש רבי מאיר היה לא אחר מאשר בנו של נירון קיסר, שהתגייר לאחר שראה את יד האלוקים, כמסופר במסכת גיטין (נו, א). אך ישנם שחולקים על כך וסוברים שרבי מאיר לא היה בנו של נירון אלא אחד מצאצאיו, או שהיו שני רבי מאיר. (ראו בספר 'שבת אחים' של הגאון האדר"ת ובמקומות נוספים).
עקביה כתב:מה לא מובן? החילוק שאני מדבר עליו נוגע לסדרי גודל.
בדר"כ אצל גרים, העברות שעשו קודם גירותם לא היו כ"כ נוראות, ואפשר להבין שכשהם מתגיירים הם כקטן שנולד.
מן הסתם אפשר לעשות תשובה על רציחה, איני יודע כיצד.
אבל על רציחות עצומות כשל נבוזראדן, מסתבר שצריך יותר מזה.
חרסון כתב:עקביה כתב:חרסון כתב:כיצד היית מתנהג לו היית פוגש אותו בדרכו חזרה מבית הדין.
הורג אותו ע"י גרמא.
וזהו רצון ה', לדעתך?
א איד כתב:ש. ספראי כתב:לפני שנתיים, באחד מימי חול המועד פסח, זכיתי לשוחח עם מו"ר הגר"ח קנייבסקי שליט"א על מספר נושאים תלמודיים והשקפתיים, ובין השאר העליתי בפניו דבר מעניין, לפיו הרמב"ם מדגיש 3 פעמים ברשימת מוסרי התורה ומעתיקי השמועה שלו (בתחילת ספרו היד החזקה) על מספר תנאים שהיו בני גרי צדק. ניסיתי לומר "פלפול" כלשהו בעניין, אך הגר"ח דחה אותי בעדינות ואמר: "הרמב"ם רוצה להדגיש לנו שכל אחד יכול לזכות לתורה, ואפילו בנים של גרים"...
הגר"ח שליט"א הוסיף ושאלני: "אתה יודע מי היה אביו של רבי מאיר?"
"כתוב בגמרא בגיטין שרבי מאיר היה מצאצאיו של נירון קיסר", עניתי.
"נכון, כך כתוב בגמרא -אמר הגר"ח קניבסקי שליט"א- "אך אני חושב שרבי מאיר היה ממש הבן של נירון קיסר ולא רק מצאצאיו, אבל חז"ל לא רצו לכתוב את זה במפורש, משום כבודו של רבי מאיר. כתבתי על זה בספר... זה מסתדר טוב מאד עם התאריכים. הרי רבי מאיר היה בדור שאחרי חורבן בית המקדש"...
כך סובר הגר"ח קנייבסקי שליט"א, שהתנא הקדוש רבי מאיר היה לא אחר מאשר בנו של נירון קיסר, שהתגייר לאחר שראה את יד האלוקים, כמסופר במסכת גיטין (נו, א). אך ישנם שחולקים על כך וסוברים שרבי מאיר לא היה בנו של נירון אלא אחד מצאצאיו, או שהיו שני רבי מאיר. (ראו בספר 'שבת אחים' של הגאון האדר"ת ובמקומות נוספים).
ומפורש בהקדמת הרמב"ם לס' הי"ד: "ורבי מאיר בן גר הצדק".
א איד כתב:ש. ספראי כתב:לפני שנתיים, באחד מימי חול המועד פסח, זכיתי לשוחח עם מו"ר הגר"ח קנייבסקי שליט"א על מספר נושאים תלמודיים והשקפתיים, ובין השאר העליתי בפניו דבר מעניין, לפיו הרמב"ם מדגיש 3 פעמים ברשימת מוסרי התורה ומעתיקי השמועה שלו (בתחילת ספרו היד החזקה) על מספר תנאים שהיו בני גרי צדק. ניסיתי לומר "פלפול" כלשהו בעניין, אך הגר"ח דחה אותי בעדינות ואמר: "הרמב"ם רוצה להדגיש לנו שכל אחד יכול לזכות לתורה, ואפילו בנים של גרים"...
הגר"ח שליט"א הוסיף ושאלני: "אתה יודע מי היה אביו של רבי מאיר?"
"כתוב בגמרא בגיטין שרבי מאיר היה מצאצאיו של נירון קיסר", עניתי.
"נכון, כך כתוב בגמרא -אמר הגר"ח קניבסקי שליט"א- "אך אני חושב שרבי מאיר היה ממש הבן של נירון קיסר ולא רק מצאצאיו, אבל חז"ל לא רצו לכתוב את זה במפורש, משום כבודו של רבי מאיר. כתבתי על זה בספר... זה מסתדר טוב מאד עם התאריכים. הרי רבי מאיר היה בדור שאחרי חורבן בית המקדש"...
כך סובר הגר"ח קנייבסקי שליט"א, שהתנא הקדוש רבי מאיר היה לא אחר מאשר בנו של נירון קיסר, שהתגייר לאחר שראה את יד האלוקים, כמסופר במסכת גיטין (נו, א). אך ישנם שחולקים על כך וסוברים שרבי מאיר לא היה בנו של נירון אלא אחד מצאצאיו, או שהיו שני רבי מאיר. (ראו בספר 'שבת אחים' של הגאון האדר"ת ובמקומות נוספים).
ומפורש בהקדמת הרמב"ם לס' הי"ד: "ורבי מאיר בן גר הצדק".
עזריאל ברגר כתב:חרסון כתב:עזריאל ברגר כתב:עקביה כתב:חרסון כתב:כיצד היית מתנהג לו היית פוגש אותו בדרכו חזרה מבית הדין.
הורג אותו ע"י גרמא.
מדוע ע"י גרמא?
הרי הוא חייב מיתה בדיני אדם!
יש לשער שהרב עקביה דיבר כאדם פרטי ולא כבי"ד.
אדם פרטי - לכאורה עובר בלאו של "ולא ימות הרוצח עד עמדו לפני העדה למשפט".
אראל כתב:לא הזכירו כאן דברי המהר"ל בנצח, שביאר ענין נבוזראדן שהתגייר, כי מי שהחריב ביהמ"ק ע"כ שהיה בו איזה צד קדושה גדולה, שלולא כן לא הי' באפשרי לעשותו [בערך כך הרעיון, איני מעתיק דבריו בדיוק] להחריב את בית ה' [ומבאר שם עפי"ז החילוק בין טיטוס הרשע לנבוזראדן]
לפי זה קצת אפשר לעכל התמיה היאך יתכן שנבוזראדן התגייר ונעשה כבריה חדשה..., כי הצד הקדושה שבו חזר וניעור, וקיצרתי
עזריאל ברגר כתב:אבל שמעתי, כמדומני בשם הרב מרדכי אליהו זצ"ל, שיש לפרש "ונפק מיניה רבי מאיר" דהיינו שהוא עצמו הפך להיות רבי מאיר (ושמו נאה לו: נרון - מאיר).
סעדיה כתב:א איד כתב:ש. ספראי כתב:לפני שנתיים, באחד מימי חול המועד פסח, זכיתי לשוחח עם מו"ר הגר"ח קנייבסקי שליט"א על מספר נושאים תלמודיים והשקפתיים, ובין השאר העליתי בפניו דבר מעניין, לפיו הרמב"ם מדגיש 3 פעמים ברשימת מוסרי התורה ומעתיקי השמועה שלו (בתחילת ספרו היד החזקה) על מספר תנאים שהיו בני גרי צדק. ניסיתי לומר "פלפול" כלשהו בעניין, אך הגר"ח דחה אותי בעדינות ואמר: "הרמב"ם רוצה להדגיש לנו שכל אחד יכול לזכות לתורה, ואפילו בנים של גרים"...
הגר"ח שליט"א הוסיף ושאלני: "אתה יודע מי היה אביו של רבי מאיר?"
"כתוב בגמרא בגיטין שרבי מאיר היה מצאצאיו של נירון קיסר", עניתי.
"נכון, כך כתוב בגמרא -אמר הגר"ח קניבסקי שליט"א- "אך אני חושב שרבי מאיר היה ממש הבן של נירון קיסר ולא רק מצאצאיו, אבל חז"ל לא רצו לכתוב את זה במפורש, משום כבודו של רבי מאיר. כתבתי על זה בספר... זה מסתדר טוב מאד עם התאריכים. הרי רבי מאיר היה בדור שאחרי חורבן בית המקדש"...
כך סובר הגר"ח קנייבסקי שליט"א, שהתנא הקדוש רבי מאיר היה לא אחר מאשר בנו של נירון קיסר, שהתגייר לאחר שראה את יד האלוקים, כמסופר במסכת גיטין (נו, א). אך ישנם שחולקים על כך וסוברים שרבי מאיר לא היה בנו של נירון אלא אחד מצאצאיו, או שהיו שני רבי מאיר. (ראו בספר 'שבת אחים' של הגאון האדר"ת ובמקומות נוספים).
ומפורש בהקדמת הרמב"ם לס' הי"ד: "ורבי מאיר בן גר הצדק".
כמוש"כ הגרח"ק שליט"א בבשער המלך על אתר.
ומדי דברי אזכיר מה דצע"ק בהקדמת הרמב"ם ליד, שכ' "ור' מאיר בן ג"צ", ובגטין (נו.) איתא דנירון קיסר איגייר ונפק מיני' ר"מ, ולכאורה דורות ביניהם. ואולי האריכו ימים.
יוצר אור כתב:שאלת תם - נבוזראדן אכן מוגדר כרוצח שפל?, הרי שליחו של מקום הוא, ונגזרה כליה על ישראל להורגם, והוא הסריס המקיים. ואכן מלשון חז"ל מבואר שנצטער על שחטא בהריגתם, וכן מצינו שנ"נ נענש על החרבת המקדש, אך לא מצאנו שנבוזראדן נענש, ולאח"כ ראיתי בעץ יוסף [פתיחתא כג] דפירש הק"ו של נבוזראדן, דבודאי היה שם צדיקים שלא חטאו או נולדו לאחר מעשה זה ולא פשעו בזה, ועל זה נשא ק"ו. אך אכתי דחויבו כליה מעוונות אחרים שבידיהם.
בר מן דין, נבוזראדן עשה הכל מאימת רבו, וכדאי' בסנהדרין [צו:], ואף יש מ"ד שם שלא הוצרך אפי' לדמות נבוכדנצר חקוקה על מרכבתו דבלא"ה אימת אדונו עליו [ודלא כדפליגי שם], ומה ששב בתשובה, דנשא ק"ו שלמרות אימת רבו עדיף לשוב, אך מלכתחילה אינו היה אלא שליח נ"נ, ובאמת לא מצינו שנענש וכנ"ל, אלא נ"נ בלבד.
איני מצדיק ח"ו, אלא מנסה להבין.
למען שמו באהבה כתב:לא הבנתי אז עברת מהחילוק בין ב"א לחבירו לכמות העבירות?
ממתי שמענו שעל יותר עבירות אי אפשר לעשות תשובה?
תמיד ידעתי שעל כל עברה יש לה תשובה אף על החמורות ביותר
ועיין בכתר ראש [קלא'] שכתב שם "תשובה עצמית ע"פ דינא דגמרא בנקל לצאת היינו שיגמור בדעתו שלא לשוב לכסלה עוד ומרירות לב ליתר שאת"
וכמדומני שכל המתגייר הוא על דעת שלא ישוב לכך שוב
עקביה כתב:יוצר אור כתב:שאלת תם - נבוזראדן אכן מוגדר כרוצח שפל?, הרי שליחו של מקום הוא, ונגזרה כליה על ישראל להורגם, והוא הסריס המקיים. ואכן מלשון חז"ל מבואר שנצטער על שחטא בהריגתם, וכן מצינו שנ"נ נענש על החרבת המקדש, אך לא מצאנו שנבוזראדן נענש, ולאח"כ ראיתי בעץ יוסף [פתיחתא כג] דפירש הק"ו של נבוזראדן, דבודאי היה שם צדיקים שלא חטאו או נולדו לאחר מעשה זה ולא פשעו בזה, ועל זה נשא ק"ו. אך אכתי דחויבו כליה מעוונות אחרים שבידיהם.
בר מן דין, נבוזראדן עשה הכל מאימת רבו, וכדאי' בסנהדרין [צו:], ואף יש מ"ד שם שלא הוצרך אפי' לדמות נבוכדנצר חקוקה על מרכבתו דבלא"ה אימת אדונו עליו [ודלא כדפליגי שם], ומה ששב בתשובה, דנשא ק"ו שלמרות אימת רבו עדיף לשוב, אך מלכתחילה אינו היה אלא שליח נ"נ, ובאמת לא מצינו שנענש וכנ"ל, אלא נ"נ בלבד.
איני מצדיק ח"ו, אלא מנסה להבין.
למה שלא יוגדר כרוצח שפל?
גם היטלר היה שליחו של מקום, ונגזרה גזירת שמד על ישראל. וכי תעלה על דעתך שהיה מצליח לעשות מה שעשה לולי כן?
אבל מה זה נוגע ליחסינו אליו?
אף אחד לא ציווה אותו לעשות מה שעשה אצל דם זכריה.
זו הייתה יוזמה שלו. הוא לא היה שליח של נ"נ לכך, ולאימת רבו אין שייכות לכאן.
זה רק מוכיח שנבוכדנצר ידע את מי לשלוח. חיית טרף אכזרית שתעשה את המלאכה על צד היותר טוב.
אינני יודע היכן מצאת בחז"ל שנצטער על שחטא בהריגתם. מה שכתוב בגמ' זה רק שחשש מעונש.
יוצר אור כתב:אי"ז תשובה על גוף הטענה - מדוע באמת חויב עונש אחר שהקב"ה ציווהו להחריב את ירושלים? [משא"כ בהיטלר], גם במעשה זכריה אפשר להבין שאם דם הנביא רותח ולא שקט מזה זמן, הקב"ה תובע את דמו, ואף לאחר ששחט עליו הרבה, דמו לא שקט, עד שאמר לו ניחא לך דאיקטלינהו לכולהו, והרי שהיה בזה תביעה משמיים על כולם.
חזור אל “בין המצרים, תשעה באב וחמשה עשר באב”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 7 אורחים