פורום אוצר החכמה

כאשר הצום דת"ב חל ביום א', ויש מי שאינו צם מסיבת חולשה וכו' ועושה הבדלה לעצמו לפני אכילתו - האם מי שכן מתענה יכול לשמוע הבדלה זו ולצאת י"ח?

מצוי הדבר בנשים, אשר האמא יולדת וכיו"ב ואינה צמה, ועושה הבדלה לעצמה - האם יכולות הנערות שכן צמות לצאת י"ח הבדלה ממנה, ואז יוכלו לאכול במהירות בסוף הצום ולא יצטרכו להבדיל לעצמן?

[אנשים ואפילו ילדים בנים לכאורה אינם יכולים לצאת י"ח מאשה, שהרי לא בטוח שהיא חייבת וכו']

דרומי כתב:כאשר הצום דת"ב חל ביום א', ויש מי שאינו צם מסיבת חולשה וכו' ועושה הבדלה לעצמו לפני אכילתו - האם מי שכן מתענה יכול לשמוע הבדלה זו ולצאת י"ח?

מצוי הדבר בנשים, אשר האמא יולדת וכיו"ב ואינה צמה, ועושה הבדלה לעצמה - האם יכולות הנערות שכן צמות לצאת י"ח הבדלה ממנה, ואז יוכלו לאכול במהירות בסוף הצום ולא יצטרכו להבדיל לעצמן?

[אנשים ואפילו ילדים בנים לכאורה אינם יכולים לצאת י"ח מאשה, שהרי לא בטוח שהיא חייבת וכו']

אכן יכול. עיין מקראי קודש לרב הררי, פ"י, סעי' כד, והביא שם מקורות רבים.

עי' "שערי תשובה" סי' תקנו א שהביא דעת הברכי יוסף שיכול להוציא את בני ביתו הצמים וכן פסק ששה"ל ח"ז סי' עז מאידך בארחות רבינו כתב שמכך שמשנ"ב לא הביא דעה זו משמע שלא ס"ל הכי.

יכול להיות ששאלתי זאת לפני שנה או יותר אבל נשאלתי שוב אתמול בשיעור של 'קירוב':
מישהו שלא מתענה [מסורתי ומטה, הוא טוען לא התחנך ע"ז וזה דחוי וכו' מילים של אחד רחוק שה' יעזור לו להתקרב]
הבדלה - הוא יעשה, האם בני ביתו יכולים לצאת מאחד שמבדיל ללא היתר 'מסודר' שלא לצום?

בנידון האשכול - יש להוסיף שאף המתענה יכול להבדיל בעצמו, ויתן לשתות את היין לאותו שאינו מתענה.

בילקו"י החדש האריך שיכול להוציא.

שו"ע כתב שאם יש ברית בט"ב יברך על הכוס ויתן ליולדת לשתות.
לכאורה צ"ל שאם חל צום ט"ב ביום ראשון צריך הוא אף להבדיל בשעת ברכת הברית כדי שתוכל היולדת לשתות הכוס וא"כ מצינו למתענה שמוציא את שאינו מתענה וי"ל שאף המתענה יוצא שהרי רק 'אם יצא-מוציא'.
(לא ראיתי מי שכתב בעניין הבדלה בברית ואשמח למקורות בעניין).

אש משמים כתב:שו"ע כתב שאם יש ברית בט"ב יברך על הכוס ויתן ליולדת לשתות.
לכאורה צ"ל שאם חל צום ט"ב ביום ראשון צריך הוא אף להבדיל בשעת ברכת הברית כדי שתוכל היולדת לשתות הכוס וא"כ מצינו למתענה שמוציא את שאינו מתענה וי"ל שאף המתענה יוצא שהרי רק 'אם יצא-מוציא'.
(לא ראיתי מי שכתב בעניין הבדלה בברית ואשמח למקורות בעניין).

אפשר להוציא אחרים גם בלי לצאת. עיין רע"ג ד ובביה"ל והוא.
'אם יצא מוציא' הכוונה שאפילו אם יצא מוציא.

אש משמים כתב:שו"ע כתב שאם יש ברית בט"ב יברך על הכוס ויתן ליולדת לשתות.
לכאורה צ"ל שאם חל צום ט"ב ביום ראשון צריך הוא אף להבדיל בשעת ברכת הברית כדי שתוכל היולדת לשתות הכוס וא"כ מצינו למתענה שמוציא את שאינו מתענה וי"ל שאף המתענה יוצא שהרי רק 'אם יצא-מוציא'.
(לא ראיתי מי שכתב בעניין הבדלה בברית ואשמח למקורות בעניין).

לגבי הבדלה- בעלי הברית אמורים לעשות הבדלה לפני הברית לרחוץ וכו' ולא צריך לתת דווקא ליולדת.

ייש"כ לכל המגיבים. מי שיכול להעלות איזה קובץ פי די אף מתוך איזה ספר שדן בזה - תע"ב.

אש משמים כתב:שו"ע כתב שאם יש ברית בט"ב יברך על הכוס ויתן ליולדת לשתות.
לכאורה צ"ל שאם חל צום ט"ב ביום ראשון צריך הוא אף להבדיל בשעת ברכת הברית כדי שתוכל היולדת לשתות הכוס וא"כ מצינו למתענה שמוציא את שאינו מתענה וי"ל שאף המתענה יוצא שהרי רק 'אם יצא-מוציא'.
(לא ראיתי מי שכתב בעניין הבדלה בברית ואשמח למקורות בעניין).

היולדת תוך שלושים יום היא בגדר "חולה", ופטורה מהתענית, ומסתמא הבדילה לעצמה (או שמעה הבדלה) כבר בלילה, או עכ"פ בבוקר עם קומה משנתה, ולא תמתין עד המילה שהיא אחרי גמר הקינות.

יח''ד כתב:

אש משמים כתב:שו"ע כתב שאם יש ברית בט"ב יברך על הכוס ויתן ליולדת לשתות.
לכאורה צ"ל שאם חל צום ט"ב ביום ראשון צריך הוא אף להבדיל בשעת ברכת הברית כדי שתוכל היולדת לשתות הכוס וא"כ מצינו למתענה שמוציא את שאינו מתענה וי"ל שאף המתענה יוצא שהרי רק 'אם יצא-מוציא'.
(לא ראיתי מי שכתב בעניין הבדלה בברית ואשמח למקורות בעניין).

לגבי הבדלה- בעלי הברית אמורים לעשות הבדלה לפני הברית לרחוץ וכו' ולא צריך לתת דווקא ליולדת.

א. בפסקי תשובות כתב שמבדילים אחרי הברית, כי לפני כן זה לא יו"ט שלהם.
ב. סתמא דשו"ע נוקט שהמילה היא לפני חצות, ובעלי הברית אינם יכולים להפסיק את התענית עד אחרי חצות, ולכן כתבו שהיולדת תשתה ולא הם.