פורום אוצר החכמה

אני מרגיש כל שנה חוסר חיבור אמיתי לימים אלה,
יש למישהו המלצה לספר שמבאר בצורה טובה את אירועי הימים האלה בהדגשה על מה חסר לנו בזמנינו וכו'...?
תודה רבה

אני לומד כל שנה בימי בין המצרים עם ילדי את ספר 'בית המקדש בירושלים' (אנצי' כרטא), הנני מבאר להם כל תמונה, ומדגיש להם שכל זה חסר לנו זה אלפיים שנה בקירוב.
לעתים אני רואה איך שעיניהם זולגות דמעות מרוב התרגשות.

יש קונטרס נפלא בשם בית קדשינו ותפארתנו, לר' יוסף רובינשטיין. כמו"כ ספר מהנ"ל ובא לציון גואל. 089741889
יש קונטרס מנחם ציון מהרב מנחם לנג משגיח דישיבת דרכי משה.

יש את ספר "יוסיפון" לגדולים יותר,
ויש את הספר [איני זוכר את שם הספר] של הרב יעקב מאיר שטראוס שאפילו הקטנים יותר [וכמובן גם הגדולים] מתחברים מאוד לזה.

הלכות בית הבחירה לרמב"ם.

שבענו מטובך כתב:אני לומד כל שנה בימי בין המצרים עם ילדי את ספר 'בית המקדש בירושלים' (אנצי' כרטא), הנני מבאר להם כל תמונה, ומדגיש להם שכל זה חסר לנו זה אלפיים שנה בקירוב.
לעתים אני רואה איך שעיניהם זולגות דמעות מרוב התרגשות.

לא עברתי על הספר 'בית המקדש בירושלים', אמנם לא הבנתי בדיוק באיזה הוצאה הוא? כרטא או מגיד? בחנויות ראיתי שהוא בהוצאת מגיד, אולם ברשת ראיתי שמדובר בכרטא. האם מדובר בהוצאה חדשה על ידי מגיד? ולמה שכרטא יסכימו לזה (סתם בשביל הסקרנות...)? מה גם שהמבנה החיצוני של כרטא שנראה כגודל השסי"ם ולא עבה מידי, נראה יותר פרקטי מאשר של מגיד שנראה רחב נמוך ועבה.
על כל פנים, האמנם שווה את מחירו גם ללימוד עצמי?

שבענו מטובך כתב:אני לומד כל שנה בימי בין המצרים עם ילדי את ספר 'בית המקדש בירושלים' (אנצי' כרטא), הנני מבאר להם כל תמונה, ומדגיש להם שכל זה חסר לנו זה אלפיים שנה בקירוב.
לעתים אני רואה איך שעיניהם זולגות דמעות מרוב התרגשות.

יש את זה בחנויות??

את ה'מגיד' אני לא מכיר, אבל אנציקלופדיה כרטא שווה הכל.
אלא שיש לקרוא במתינות ובהבנה את הכיתובים שאצל כל תמונה.

למי שאוהב את הסגנון, או למי שרוצה לנסות, כדאי מאד לענ"ד לעיין בספר "בן מלך" להגר"ל מינצברג שליט"א על בין המצרים. הספר מכניס את הלומד לאט לאט, שלב אחר שלב, להתבוננות פשוטה על מה חסר לנו, מהו המצב של כלל ישראל בזמנינו, וכן לשאר הבנות פשוטות אבל עמוקות בכל עניני התקופה.

והנה הפתיחה ומאמר יסודי אחד מהספר:

(בימים אלה אפשר לראות את כל הספר באתר הטאבלט).

הא לחמא עניא כתב:

שבענו מטובך כתב:אני לומד כל שנה בימי בין המצרים עם ילדי את ספר 'בית המקדש בירושלים' (אנצי' כרטא), הנני מבאר להם כל תמונה, ומדגיש להם שכל זה חסר לנו זה אלפיים שנה בקירוב.
לעתים אני רואה איך שעיניהם זולגות דמעות מרוב התרגשות.

יש את זה בחנויות??

לא בחנויות החרדיות, ראיתי את זה בירושלים בחנות ספרים דתית בגאולה.

שבענו מטובך כתב:את ה'מגיד' אני לא מכיר, אבל אנציקלופדיה כרטא שווה הכל.
אלא שיש לקרוא במתינות ובהבנה את הכיתובים שאצל כל תמונה.

דווקא התמונות לא מושכות עין במיוחד.

לפני כמה ימים עלעלתי בספר הנקרא 'מקדש בלהבות' - העוסק בתיאור סיפור החורבן בעיקר מזווית היסטורית. המעט שקראתי והאיורים המפורטים מחברים לאירועי החורבן הקשים (איני יודע עד כמה עוסק בפן הרוחני של המקדש ושל החורבן).

הא לחמא עניא כתב:ויש את הספר [איני זוכר את שם הספר] של הרב יעקב מאיר שטראוס שאפילו הקטנים יותר [וכמובן גם הגדולים] מתחברים מאוד לזה.

מן הסתם, הכוונה לסדרת הספרים "בחצרות בית ה'" (ה' כרכים).

שבענו מטובך כתב:אני לומד כל שנה בימי בין המצרים עם ילדי את ספר 'בית המקדש בירושלים' (אנצי' כרטא), הנני מבאר להם כל תמונה, ומדגיש להם שכל זה חסר לנו זה אלפיים שנה בקירוב.
לעתים אני רואה איך שעיניהם זולגות דמעות מרוב התרגשות.

זה מה שחסר לנו? בנינים מפוארים? עוצמה לאומית? פיזית? גאוגרפית? זה מעורר בכי? אתמהה.

זאנגאלאך כתב:

שבענו מטובך כתב:אני לומד כל שנה בימי בין המצרים עם ילדי את ספר 'בית המקדש בירושלים' (אנצי' כרטא), הנני מבאר להם כל תמונה, ומדגיש להם שכל זה חסר לנו זה אלפיים שנה בקירוב.
לעתים אני רואה איך שעיניהם זולגות דמעות מרוב התרגשות.

זה מה שחסר לנו? בנינים מפוארים? עוצמה לאומית? פיזית? גאוגרפית? זה מעורר בכי? אתמהה.

איכה ישבה בדד העיר רבתי עם היתה כאלמנה בכו תבכה בלילה.....

נוצר תאנה כתב:

זאנגאלאך כתב:

שבענו מטובך כתב:אני לומד כל שנה בימי בין המצרים עם ילדי את ספר 'בית המקדש בירושלים' (אנצי' כרטא), הנני מבאר להם כל תמונה, ומדגיש להם שכל זה חסר לנו זה אלפיים שנה בקירוב.
לעתים אני רואה איך שעיניהם זולגות דמעות מרוב התרגשות.

זה מה שחסר לנו? בנינים מפוארים? עוצמה לאומית? פיזית? גאוגרפית? זה מעורר בכי? אתמהה.

איכה ישבה בדד העיר רבתי עם היתה כאלמנה בכו תבכה בלילה.....

אכן. חסר לנו גם הכבוד הלאומי, וגם הצרכים הגשמיים, וגם ובעיקר גילוי שכינה ועבודת הקרבנות וכו'.
ואנו יודעים שלא צפויה לנו מנוחה ושלימות לזה בלא זה או לזה בלא זה.

זאנגאלאך כתב:

שבענו מטובך כתב:אני לומד כל שנה בימי בין המצרים עם ילדי את ספר 'בית המקדש בירושלים' (אנצי' כרטא), הנני מבאר להם כל תמונה, ומדגיש להם שכל זה חסר לנו זה אלפיים שנה בקירוב.
לעתים אני רואה איך שעיניהם זולגות דמעות מרוב התרגשות.

זה מה שחסר לנו? בנינים מפוארים? עוצמה לאומית? פיזית? גאוגרפית? זה מעורר בכי? אתמהה.

אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו.
תעיין בתמונות ותמחיש אותן לעיניך, תלמוד היטב את הכיתובים שמסביב לתמונות, או אז תפסיק לשאול שאלות חכמות כאלה!

שבענו מטובך כתב:אני לומד כל שנה בימי בין המצרים עם ילדי את ספר 'בית המקדש בירושלים' (אנצי' כרטא), הנני מבאר להם כל תמונה, ומדגיש להם שכל זה חסר לנו זה אלפיים שנה בקירוב.
לעתים אני רואה איך שעיניהם זולגות דמעות מרוב התרגשות.

יש לך אפשרות להעלות כמה עמודים להבין במה מדובר??.
בתודה מראש

לענ"ד יש באנציקלופדיה הנ"ל המון מה לחדש לילדים וגם למבוגרים, ובאמת כדאי ללמוד אותו כדברי ר' שבענו מטובך, למרות שיש מה להעיר על אי דיוקים שבספר פה ושם.

אעלה כאן תמונות אחדות (ברזולוציה נמוכה), לתועלת החברים ולתועלת מו"לי הספר.


עוד אחת:


ועוד זאת שלישיה:

כאשר לומדים מסכת תמיד או יומא, ומדמיינים איך היה הכל, הרגש של הפייס, הציפיה ודריכת הלב בעת הפייס שמא יזכה הכהן אחת לשש חודשים לאחד מהעבודות המקווים, ההתרגשות של זה שזכה, הברכה שזכה לברך 'אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וציונו לתרום הדשן', הזהירות הנוראה מן הטומאה ומאביזרייהו, זהירות המחשבה שתהיה הכל בלתי לה' לבדו, אז אולי יש התעוררות הלב. אבל התמונות האלה לא ממחישים את זה, לדעתי.

הרבה מאתנו לומדים מדרש איכה וכדו' ביום תשעה באב. אולי להתכונן קצת בימי בין המצרים, ללמוד איכה עם רש"י ותרגום, ללמוד מדרש איכה לאט לאט בהתבוננות הלב איך הכל נלמד מכל דרשה, ומה כוונת המדרש ומה אפשר להוציא ממנה. אולי כאשר מגיעים לקינות אחרי זה, תהיה אחרת. אני לא יודע, טרם ניסיתי.

זה מה שחסר לנו? בנינים מפוארים? עוצמה לאומית? פיזית? גאוגרפית? זה מעורר בכי? אתמהה.[/quote]
אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו.
תעיין בתמונות ותמחיש אותן לעיניך, תלמוד היטב את הכיתובים שמסביב לתמונות, או אז תפסיק לשאול שאלות חכמות כאלה![/quote]

תרשה לי לצטט מהשפת אמת בפרשתן:
כל נחלת ארץ ישראל שנתן לנו הקב"ה הי' בכח התורה כמו שהי' הסדר קבלת התורה מקודם ואח"כ הכניסה לארץ ישראל. וגם מה שנתגרשנו מנחלת אבותינו הי' ע"י ביטול תורה כדכתיב על עזבם את תורתי ולא הלכו בה דרשו חז"ל שלא ברכו בתורה תחילה והגם כי פשטן של דברים על ברכת התורה אבל הרמז שצריכין להנהיג הכל עפ"י התורה כנ"ל. וכן פי' בזוה"ק ואתחנן ודברת בם בשבתך כו' ובלכתך כו'. שצריכין להנהיג כל הדברים עפ"י התורה ודברת לשון הנהגה ע"ש. וזהו עצמו פי' ולא הלכו בה שלא הנהיגו כל הדברים בכח התורה כמ"ש לקח טוב כו' תורתי אל תעזובו. פי' בכל דבר לא יהי' נעשה בלי הקדמת התורה. וז"ש עזבם את תורתי ולא הלכו שלא ברכו בתורה תחלה שלא קשרו המתנה של א"י בכח התורה ונעשה להם כנחלת כל הארצות לכן לא נתקיים בידינו. ומעתה יש לנו ללמוד קו"ח שאם נתחזק בתורת השי"ת יחזירנו הקב"ה לארצנו. כי מדה טובה מרובה. וכמו שע"י עזיבת התורה אבדה הארץ כן ע"י היגיעה בתורה יחזירנו הקב"ה במהרה בימינו לארצנו וכן יהי רצון:

גם הספר 'הכותל המערבי הלכות ומנהגים' של הרב רבינוביץ' מומלץ.

לטעמי האישי, שני קונטרסים של הרב "אז נדברו" שממש עשו לי את זה; מצו"ב: