פורום אוצר החכמה

בספר הליכות האיש, מנהגי מרן הגרי"ש זצ"ל, מא' מיו"ח יבלחט"א.
מופי שני דברים אלה שמאד מפליאים.
בעמ' רי"ב הביא שאינו מכה על ליבו בוידוי בדר"כ ואמר הטעם כי כתוב במ"ב שהוא לשברון הלב ומי שלבו שבור בלא"ה א"צ לזה.
עוד הביא בעמ' קע"ה שלא טבל פיתו באפר בסעודה המפסקת עט"ב וכשנשאל אם יש לטבול כן אמר בעל מדריגה!

ולא הבנתי מה שונים דינים אלו מכל הדינים הובאו בשו"ע ומ"ב, שהקפיד עליהם מרן זצוק"ל בכל תוקף, ואפי' לומר מזמור לתודה בנגינה.

אולי שמע מישהו טעמים לזה יותר מפורטים?

כתבת בעצמך את הטעמים שאמר שאם הטעם של הכאה על הלב הוא לשברון לב אז מי שאינו צריך לכך איו צריך לכך ולגבי לטבול פיתו באפר גם המשנ"ב כתב שזה לבעל מדרגה וכמו שכתבת ואילו אמירת מזמור לתודה בנגינה היא דבר שהגיוני שכל אדם יקפיד עליו