פורום אוצר החכמה

מאיזה גיל צריך להקפיד על הילדים שלא ילבשו מכובס בתשעת הימים אלא יכינו לעצמם בגדים מראש?
גיל 6? גיל 9? לפני/אחרי?
וכמו"כ, בגיל האמור האם יש להחמיר עליהם גם בבגדי לבן ובגרביים?

אין בזה חיוב חינוך. ולכך מותר לכבס להם.

שלמה בן חיים כתב:אין בזה חיוב חינוך. ולכך מותר לכבס להם.

אתה בטוח שמותר לכבס גם עבור ילד בן 11(לצורך הדוגמה)?
מותר לכבס עבור ילדים קטנים שבגדיהם מתלכלכים תדיר, וגם זה כשנצרך לכך.

עד כמה שזכור לי המחלוקת ביניכם כבר נחלקו בה חכמי ישראל לפניכם

כתבתי בחופזה ולא כתבתי את הפרטים מספיק:
יש בזה חילוק בין שבוע שחל בו שבזה מותר רק לילדים מטנפים תדיר ברעי. ועד שבוע שחל בו אין חיוב חינוך כלל בזה, ומותר אף לילד שלא מלכלך. וכל זה מבואר במשנה ברורה תקנא ס"ק פב בשם החיי אדם שלא מחמירים לגבי חינוך אלא משבוע שחל בו. ושם ברמ"א ההיתר אפילו בשבוע שחל בו לקטנים שמלכלכים תדיר.

כמדומה שבחיי אדם נקט קטנים המתלכלים דהיינו עד גיל 3.
באור לציון כתב עד גיל 6.
כתבתי מהזיכרון לא להלכה ולא למעשה

שלמה בן חיים כתב:כתבתי בחופזה ולא כתבתי את הפרטים מספיק:
יש בזה חילוק בין שבוע שחל בו שבזה מותר רק לילדים מטנפים תדיר ברעי. ועד שבוע שחל בו אין חיוב חינוך כלל בזה, ומותר אף לילד שלא מלכלך. וכל זה מבואר במשנה ברורה תקנא ס"ק פב בשם החיי אדם שלא מחמירים לגבי חינוך אלא משבוע שחל בו. ושם ברמ"א ההיתר אפילו בשבוע שחל בו לקטנים שמלכלכים תדיר.

ובשבוע שחל בו. נכון להקפיד עימם גם על כלי לבן וגרביים? או שבילדים פשוט שיש להקל בזה?

פרנקל תאומים כתב:

שלמה בן חיים כתב:כתבתי בחופזה ולא כתבתי את הפרטים מספיק:
יש בזה חילוק בין שבוע שחל בו שבזה מותר רק לילדים מטנפים תדיר ברעי. ועד שבוע שחל בו אין חיוב חינוך כלל בזה, ומותר אף לילד שלא מלכלך. וכל זה מבואר במשנה ברורה תקנא ס"ק פב בשם החיי אדם שלא מחמירים לגבי חינוך אלא משבוע שחל בו. ושם ברמ"א ההיתר אפילו בשבוע שחל בו לקטנים שמלכלכים תדיר.

ובשבוע שחל בו. נכון להקפיד עימם גם על כלי לבן וגרביים? או שבילדים פשוט שיש להקל בזה?

מה החילוק בין ילדים למבוגרים בזה?

חשבתי שאולי בילדים יש יותר מקום לנקוט כהמקילים. האין זאת?

פרנקל תאומים כתב:חשבתי שאולי בילדים יש יותר מקום לנקוט כהמקילים. האין זאת?

אם יש קולא כזו יש ואם לא לא, יש ערוך השולחן ויש פסק של מרן האגרות משה שהקילו בזה, וכן מנהג רוב העולם. אך מי שסבור שאין קולא זו לא נראה להקל יותר בילדים [זו הרי לא מחלוקת ראשונים, אלא נידון בין פוסקי זמנינו ובדברים כאלו לא נראה שיש להקל בילדים יותר ממבוגרים, זו שאלה שיש לשאול לא רק כאן אלא בכל הלכות אחרות, האם יש להקל לילדים יותר ממבוגרים. למשל האם יש להקל שילדים יפתחו בקבוקים בשבת, למי שמחמיר בזה וכל כהאי גוונא. לענ"ד אין טעם להקל בדבר שאינו מחלוקת ששורשה בראשונים אלא רק מחלוקת בין פוסקי זמנינו.
מלבד מה שמסתבר מאד שגם פוסקי זמנינו לא דיברו אלא אם התלכלכו הבגדים עד שממש צער ללובשם, ראה בערות השולחן יו"ד סימן שפט ובפסק האגרות משה המובא בשמו בספר שמעתתא דמשה סימן תקנד. ולפי זה לכאורה עדיף להכין כי אחרת צריך להמתין עד שיהיה צער [גם לסביבה...] ממה שלובשים.

שלמה בן חיים כתב:

פרנקל תאומים כתב:חשבתי שאולי בילדים יש יותר מקום לנקוט כהמקילים. האין זאת?

אם יש קולא כזו יש ואם לא לא, יש ערוך השולחן ויש פסק של מרן האגרות משה שהקילו בזה, וכן מנהג רוב העולם. אך מי שסבור שאין קולא זו לא נראה להקל יותר בילדים [זו הרי לא מחלוקת ראשונים, אלא נידון בין פוסקי זמנינו ובדברים כאלו לא נראה שיש להקל בילדים יותר ממבוגרים, זו שאלה שיש לשאול לא רק כאן אלא בכל הלכות אחרות, האם יש להקל לילדים יותר ממבוגרים. למשל האם יש להקל שילדים יפתחו בקבוקים בשבת, למי שמחמיר בזה וכל כהאי גוונא. לענ"ד אין טעם להקל בדבר שאינו מחלוקת ששורשה בראשונים אלא רק מחלוקת בין פוסקי זמנינו.
מלבד מה שמסתבר מאד שגם פוסקי זמנינו לא דיברו אלא אם התלכלכו הבגדים עד שממש צער ללובשם, ראה בערות השולחן יו"ד סימן שפט ובפסק האגרות משה המובא בשמו בספר שמעתתא דמשה סימן תקנד. ולפי זה לכאורה עדיף להכין כי אחרת צריך להמתין עד שיהיה צער [גם לסביבה...] ממה שלובשים.

התוכל להסביר יותר את ההגיון לחלק בזה בין מח' ראשונים למח' אחרונים?

לתומי חשבתי שבדבר כה"ג שמנהג העולם להקל בו (כנראה בגלל הרגלי ההיגיינה המקובלים והמורגלים כיום), אזי אף אם אני חושש לעצמי להחמיר ולנהוג כעיקר פשטות ההלכה, לילדים מיהת מסתבר להקל.

פרנקל תאומים כתב:

שלמה בן חיים כתב:

פרנקל תאומים כתב:חשבתי שאולי בילדים יש יותר מקום לנקוט כהמקילים. האין זאת?

אם יש קולא כזו יש ואם לא לא, יש ערוך השולחן ויש פסק של מרן האגרות משה שהקילו בזה, וכן מנהג רוב העולם. אך מי שסבור שאין קולא זו לא נראה להקל יותר בילדים [זו הרי לא מחלוקת ראשונים, אלא נידון בין פוסקי זמנינו ובדברים כאלו לא נראה שיש להקל בילדים יותר ממבוגרים, זו שאלה שיש לשאול לא רק כאן אלא בכל הלכות אחרות, האם יש להקל לילדים יותר ממבוגרים. למשל האם יש להקל שילדים יפתחו בקבוקים בשבת, למי שמחמיר בזה וכל כהאי גוונא. לענ"ד אין טעם להקל בדבר שאינו מחלוקת ששורשה בראשונים אלא רק מחלוקת בין פוסקי זמנינו.
מלבד מה שמסתבר מאד שגם פוסקי זמנינו לא דיברו אלא אם התלכלכו הבגדים עד שממש צער ללובשם, ראה בערות השולחן יו"ד סימן שפט ובפסק האגרות משה המובא בשמו בספר שמעתתא דמשה סימן תקנד. ולפי זה לכאורה עדיף להכין כי אחרת צריך להמתין עד שיהיה צער [גם לסביבה...] ממה שלובשים.

התוכל להסביר יותר את ההגיון לחלק בזה בין מח' ראשונים למח' אחרונים?

לתומי חשבתי שבדבר כה"ג שמנהג העולם להקל בו (כנראה בגלל הרגלי ההיגיינה המקובלים והמורגלים כיום), אזי אף אם אני חושש לעצמי להחמיר ולנהוג כעיקר פשטות ההלכה, לילדים מיהת מסתבר להקל.

תראה זה לא נושא ששייך לכאן, זה השקפת חיים מסויימת. לדעתי כשיש מחלוקת לדוגמא בין ר' שלמה זלמן לרב אלישיב, מחלוקת שהבסיס שלה הוא לא האם להכריע כהרשב"א או כהרמב"ן אלא מחלוקת שעיקרה תלויה בשיקול הדעת, אז להולך אחר פסקו של זה או של זה פירושו של דבר שהוא סומך על שיקול דעתו ומבחינתו זו המסקנא וזה הדבר הנכון לעשות. אני לא מבין דבר כזה שאנשים מתנהגים בדברים כאלו למחצה לשליש ולרביע, לאשה מקילים לעצמם מחמירים לילד מגיל מסויים מחמירים ועד גיל מסויים מקילים. לעומת זאת מחלוקת ראשונים או אפילו אחרונים עד דור מסויים, שהיחס של הדברים זה אלו ואלו דברי אלוקים חיים, וההכרעה כמו אחד מן הפוסקים אינו מחמת שיקול הדעת שלי, אלא מחמת כללי ההכרעה בפסק. ממילא יש לומר שברגע שאצל בני זה דרבנן ואצלי זה דאורייתא או אצלי חד דרבנן ואצלו תרי דרבנן יש להקל.
זהו ממילא הנושא הזה של בגדי זיעה, הוא לא נושא שיש בו שורש בסוגיא ואינו תלוי בפלוגתת ראשונים, זה נושא של שיקול הדעת. אני לא מבין הוראה כזו שעל ילדים יש להקל. אם נראה לך שיש להחמיר בזה ואין המצאה כזו של בגדי זיעה מה שונה קטן מגדול.
בדברי תלוי גם הנושא שאנשים משתמשים בחבריהם שיפתחו להם בקבוקים וכדומה, אני לא מבין איך אדם עושה דבר והוא לא מאמין בו לגמרי. אך שוב זו השקפת חיים מסויימת אני יודע שלא כולם חושבים כך. ואקווה שהצלחתי לבאר דברי.

הג"ר חיים מרדכי דבליצקי שליט"א, כתב בעניין בגליון האחרון של 'בית אהרן וישראל'.

מביאים בשם רנ"ק שחיוב חינוך לגבי אבילות זה רק קטן שיכול ללמוד גמרא עם תוספת, וזה ממש קולא גדולה.

כנראה כוונתך לחינוך לאבלות החורבן כי באבלות אישית לא מחנכים קטנים בכלל
לעצם הענין אולי דעת רנ"ק שקטנים יכולים ללמוד גמרא עם תוס' יותר מוקדם ממה שמר חושב

נכון בעניינא דקרא קאי.

אין מחלוקת מר כי אתריה ומר כי אתריה.

שלמה בן חיים כתב:כתבתי בחופזה ולא כתבתי את הפרטים מספיק:
יש בזה חילוק בין שבוע שחל בו שבזה מותר רק לילדים מטנפים תדיר ברעי. ועד שבוע שחל בו אין חיוב חינוך כלל בזה, ומותר אף לילד שלא מלכלך. וכל זה מבואר במשנה ברורה תקנא ס"ק פב בשם החיי אדם שלא מחמירים לגבי חינוך אלא משבוע שחל בו. ושם ברמ"א ההיתר אפילו בשבוע שחל בו לקטנים שמלכלכים תדיר.

המ"ב מביא אליה רבה שמחמיר 'עין באליה רבה דלדידן יש להחמיר (לקטנים,עליהם מדבר השו"ע) בתספורת מי"ז בתמוז וכבוס מר"ח ' וע"ז מביא 'ובח"א כתב דלצורך קטנים אין להחמיר אף לפי מנהגנו אלא בשבת זו'.

מאמר מעניין בענין מאת רח"מ דבליצקי בקובץ המצ"ב

איש יהודי1 כתב:

שלמה בן חיים כתב:כתבתי בחופזה ולא כתבתי את הפרטים מספיק:
יש בזה חילוק בין שבוע שחל בו שבזה מותר רק לילדים מטנפים תדיר ברעי. ועד שבוע שחל בו אין חיוב חינוך כלל בזה, ומותר אף לילד שלא מלכלך. וכל זה מבואר במשנה ברורה תקנא ס"ק פב בשם החיי אדם שלא מחמירים לגבי חינוך אלא משבוע שחל בו. ושם ברמ"א ההיתר אפילו בשבוע שחל בו לקטנים שמלכלכים תדיר.

המ"ב מביא אליה רבה שמחמיר 'עין באליה רבה דלדידן יש להחמיר (לקטנים,עליהם מדבר השו"ע) בתספורת מי"ז בתמוז וכבוס מר"ח ' וע"ז מביא 'ובח"א כתב דלצורך קטנים אין להחמיר אף לפי מנהגנו אלא בשבת זו'.

נכון והלכה כדברי המיקל באבל.

הלכה כדברי המיקל באבל זה גם באבלות של תשעה באב ותשעת הימים?

כדכד כתב:הלכה כדברי המיקל באבל זה גם באבלות של תשעה באב ותשעת הימים?

ראה ב"ח יוד שצו אות ב שמבואר בדבריו שבאבלות ישנה יש לומר הלכה כדברי המיקל באבל יותר מאבלות חדשה. וכן כתבו הפוסקים לרוב דהלכה כדברי המיקל באבל וכל שכן אבלות ישנה דקילי טפי כמבואר בגמרא יבמות מג א