פורום אוצר החכמה

האם ידוע על מנהג שלא לפשוט בגדי השבת (אלא רק המנעלים) בת"ב במוצ"ש.

איני יודע על מנהג לכך אבל בעיני ראיתי השנה כמה "חסידים" לבושים בבעקטשיים בעת קריאת איכה בליל ת"ב.

יש סיפור על הג"ר איסר זלמן מלצר מח"ס אבן האזל, שפעם הגיע לבית הכנסת בבתי ראנד בירושלים שהיה בית כנסת חסידי כידוע בבגדי שבת בליל ת"ב, אם ידוע מקור מוסמך לסיפור הנ"ל.

גימפעל כתב:יש סיפור על הג"ר איסר זלמן מלצר מח"ס אבן האזל, שפעם הגיע לבית הכנסת בבתי ראנד בירושלים שהיה בית כנסת חסידי כידוע בבגדי שבת בליל ת"ב, אם ידוע מקור מוסמך לסיפור הנ"ל.

מקור: האדמו"ר מטאלנא שליט"א. מוסמך? איני יודע.

זאת ביררתי: בבתי ראנד לא לבשו בגדי שבת, במגילת איכה.


אגב, האם מישהו ראה 'חסידים' בבגדי שבת, או אדמו"רים בבגדי שבת. אדמו"רים רבים לובשים בגדי שבת בכל ימות השבוע.

ארזי ביתר כתב:

גימפעל כתב:יש סיפור על הג"ר איסר זלמן מלצר מח"ס אבן האזל, שפעם הגיע לבית הכנסת בבתי ראנד בירושלים שהיה בית כנסת חסידי כידוע בבגדי שבת בליל ת"ב, אם ידוע מקור מוסמך לסיפור הנ"ל.

מקור: האדמו"ר מטאלנא שליט"א. מוסמך? איני יודע.

זאת ביררתי: בבתי ראנד לא לבשו בגדי שבת, במגילת איכה.


אגב, האם מישהו ראה 'חסידים' בבגדי שבת, או אדמו"רים בבגדי שבת. אדמו"רים רבים לובשים בגדי שבת בכל ימות השבוע.

היכן מקורו בדברי הטאלנער,
הסיפור הוא שהוא היה היחיד בבגדי שבת, ולכן זה מסתדר עם המחקר שלך שבבתי ראנד לא הלכו בבגדי שבת.

מצורף הסיפור על ר' איסר זלמן.

גימפעל כתב:היכן מקורו בדברי הטאלנער,
הסיפור הוא שהוא היה היחיד בבגדי שבת, ולכן זה מסתדר עם המחקר שלך שבבתי ראנד לא הלכו בבגדי שבת.

שמעתי מפיו. אגב, מיהו 'באר הגן'?

הרב נפתלי גראס שליט"א, ר"מ בישיבת ויזניץ בראכפלד.

ארזי ביתר כתב:מקור: האדמו"ר מטאלנא שליט"א. מוסמך? איני יודע.

קשה לקרוא זה מקור מאחר שהוא עצמו אמר רק שכך מסופר ולא הביא שום מקור לזה. הרב גימפעל ידע כבר שכך מסופר וביקש מקור לזה. מה זה מוסף שגם האדמו"ר מטאלנא שמע בדיוק כמו הרב גימפעל?

חובב_ספרים כתב:

ארזי ביתר כתב:מקור: האדמו"ר מטאלנא שליט"א. מוסמך? איני יודע.

קשה לקרוא זה מקור מאחר שהוא עצמו אמר רק שכך מסופר ולא הביא שום מקור לזה. הרב גימפעל ידע כבר שכך מסופר וביקש מקור לזה. מה זה מוסף שגם האדמו"ר מטאלנא שמע בדיוק כמו הרב גימפעל?

זה סיפור מלפני לא הרבה שנים ואם אני שמעתי והטאלנער ובעל הגיליון, אפשר כבר לומר שיש קול.

במ''ב מהדורת דרשו מביא שכך נהגו בבית מדרשו של החזו''א כי נהגו לפי השו''ע לחלוץ נעליים אחרי 'ברכו' ,
ורק החזו''א שבית מדרשו היה בביתו נכנס להחליף הבגדים.

סענדער כתב:במ''ב מהדורת דרשו מביא שכך נהגו בבית מדרשו של החזו''א כי נהגו לפי השו''ע לחלוץ נעליים אחרי 'ברכו' ,
ורק החזו''א שבית מדרשו היה בביתו נכנס להחליף הבגדים.

איך נוהגים כיום ההולכים בדרכי החזו"א.

הבעלזער רוב שליט''א נוהג כמו שיטת החזו''א

גם בבגדי שבת , אך בקולפיק ולא בשטריימל, גם כשחל שלא במוצ''ש.

וגם בגרביים ללא נעלי בד או גומי כפי שרואים בתמונה (אולי זה כבר נכנס לגדר איסור 'לא יחפור')

עי' ס' אורח דוד שכן נהג הגאון רבי זלמן בהר"ן [בן הגאון הק' ר' נחום שאדיקער ז"ל]

לענד כתב:עי' ס' אורח דוד שכן נהג הגאון רבי זלמן בהר"ן [בן הגאון הק' ר' נחום שאדיקער ז"ל]

היש מתנדב להעלות את העמוד הרלוונטי.

גימפעל כתב:

לענד כתב:עי' ס' אורח דוד שכן נהג הגאון רבי זלמן בהר"ן [בן הגאון הק' ר' נחום שאדיקער ז"ל]

היש מתנדב להעלות את העמוד הרלוונטי.

אין כזה ספר לא באוצר החכמה ולא בהיברובוקס

סענדער כתב:

גימפעל כתב:

לענד כתב:עי' ס' אורח דוד שכן נהג הגאון רבי זלמן בהר"ן [בן הגאון הק' ר' נחום שאדיקער ז"ל]

היש מתנדב להעלות את העמוד הרלוונטי.

אין כזה ספר לא באוצר החכמה ולא בהיברובוקס

יש באוצר אך בכתיב חסר ולא מלא ארח דוד ולא אורח דוד.
עמוד קכ מדפי הספר.

מנהג ר' זלמן בהר"ן בבגדי שבת במוצ"ש ת"ב.

שמעתי פעם שמנהג ויזניץ להשאר במוצ"ש עם הווייסע זאקן [גרביים לבנות] עד שהולכים לישון, כמו בכל מוצ"ש.

אצלנו בחב"ד נוהגים להישאר בבגדי שבת לתפילת ערבית וקינות וכו', גם אם מחליפים נעליים בבית.

והנה נסתפקתי כיצד לנהוג באמירת ק"ש שעל המיטה, שמנהגנו לאומרה בכובע ומעיל עליון וכו', וחוששני שמא לאחר ש"פשטתי את כותנתי" והסרתי את מעיל השבת (הנקרא סירטוק/פראק) - איככה אלבשנה שוב לקשעהמ"ט?
ועל כן כמה פעמים בקביעות כזו קראתי קשעהמ"ט מיד בשובי הביתה מתפילת ערבית, ואח"כ פשטתי את מעיל השבת ולא לבשתיו עד אחרי ת"ב.

המנהג הזה כנראה נשתרבב מהעובדה שפעם היו חולצים נעליים בבית הכנסת. ולא ברור האמנם ראוי לנהוג כן גם לפי המנהג האידנא שמחליפים נעליים כבר בבית.

דרומי כתב:המנהג הזה כנראה נשתרבב מהעובדה שפעם היו חולצים נעליים בבית הכנסת. ולא ברור האמנם ראוי לנהוג כן גם לפי המנהג האידנא שמחליפים נעליים כבר בבית.

לכאורה צריך לומר כמוך. סברתך נכונה.

לכאורה גם אם כשנשאר עם הבגדים אין בעיה, ודאי אם מוריד אותם אין שום היתר ללבוש מחדש, (אא"כ אין איסור בגדי שבת כלל אלא רק בגדים מכובסים ומדברי הפוסקים הרמ"א, הגר"א ועוד נראה שיש איסור בגדי שבת בעצם) המנהג באשכנז בשבת חזון היה ללבוש בגדי חול וממילא במוצאי שבת כל הבעיה היה רק חליצת מנעלים, ובמקומות שהבגדים לא היו ניכרים אולי לא הקפידו ע"ז כ"כ אבל לשבת בקינות עם שטריימל של שבת זה נראה קצת מגוחך(??)

נחמת ציון כתב: לשבת בקינות עם שטריימל של שבת זה נראה קצת מגוחך(??)

תיאורטית כן, אם כי מי שמת לו הורה בשבת והלך ללוויה במוצש"ק ועשה את הקריעה בבגדי שבת - מסתמא יישאר עם הבגדים האלו לכל השבעה...
ודון מינה ואוקי באתרה.

שלום לכבוד החכמים
בכל הפוסקים מבואר שבמוצ"ש הציבור חולצים נעליים אחרי ברכו והש"ץ לפני ברכו (רק יאמר ברוך המבדיל לפני כן),
ובאול"צ החמיר שדבריהם איירי דווקא במתפלל מוצ"ש מבעוד יום (דומיא דחול שם), אבל בימינו שמתפללים בלילה יחלוץ מיד בצאת שבת/שקיעה.

אך הגרע"י ופוסקים אחרים לא ס"ל הכי וטוען שלא מצאנו שיתפללו מוצ"ש מבעוד יום. ולכן הוא פוסק כפשוטו שאף אם מתפללים מאוחר, אין לחלוץ מנעלים עד ברכו והתירו נעילת הסנדל עד ברכו משום תוספת שבת. (וכמו שהתירו ללבוש בגדי שבת זמן מה לפני שבת).

ומצרף שם עוד את שיטת ר"ת שעד כשעה אחר השקיעה הוא יום ואין איסור נעילת הסנדל עדיין.

והנה בימינו נוהגים כולם לחלוץ מיד בצאת השבת (ויש גם שחולצים בשקיעה? אולי בהערמה כמו שהביא האול"צ שהולך לנוח וכשקם לא נועל מנעליו). ואין בידי ספרי מנהגי זמננו, אולי יש למישהו אפשרות להסביר את המקור למנהג העולם.

תודה מראש

פעם שמעתי שאכן בערי מזרח אירופה היה נפוץ המנהג שמתפללים ערבית בזמן הרגיל וחולצים המנעלים לאחר ברכו, וחדשים מקרוב באו שהנהיגו כמנהג הנפוץ היום לאחר התפלה ולבוא מלכתחילה ללא נעלי עור.

לכאורה, פעם היה נפוץ יותר שהולכים ללא מנעלים כלל, וממילא באים לבית הכנסת עם נעלי שבת וחולצים אותם אחר ברכו. אולם היום שרבו ההולכים עם נעלי בד, גומי וכיו"ב, יותר קל לחכות לצאת שבת ולהחליף נעליים בבית מאשר להביא נעליים בשקית (לפני שבת!). ומן הסתם מכאן זה התחיל.

[ביומן ממזכירו של האדמור מחבד בשנת תשמ"ח - התפרסם לפני כשנתיים - הוא מספר שהאדמור הביע פליאה על זה שמאחרים את מעריב ואמר לו שברוסיא היו מתפללים מעריב בזמן הרגיל, ואינו תח"י לבדוק בדיוק].

דרומי כתב:פעם שמעתי שאכן בערי מזרח אירופה היה נפוץ המנהג שמתפללים ערבית בזמן הרגיל וחולצים המנעלים לאחר ברכו, וחדשים מקרוב באו שהנהיגו כמנהג הנפוץ היום לאחר התפלה ולבוא מלכתחילה ללא נעלי עור.

לכאורה, פעם היה נפוץ יותר שהולכים ללא מנעלים כלל, וממילא באים לבית הכנסת עם נעלי שבת וחולצים אותם אחר ברכו. אולם היום שרבו ההולכים עם נעלי בד, גומי וכיו"ב, יותר קל לחכות לצאת שבת ולהחליף נעליים בבית מאשר להביא נעליים בשקית (לפני שבת!). ומן הסתם מכאן זה התחיל.

[ביומן ממזכירו של האדמור מחבד בשנת תשמ"ח - התפרסם לפני כשנתיים - הוא מספר שהאדמור הביע פליאה על זה שמאחרים את מעריב ואמר לו שברוסיא היו מתפללים מעריב בזמן הרגיל, ואינו תח"י לבדוק בדיוק].

מה היו עושים ברוסיה עם בגדי השבת? היו מתפללים ערבית וקינות בבגדי שבת? (אצל החוגים הלא חסידיים באירופה לא היתה שאלה כי לא לבשו בגדי שבת גם בשבת עצמה).

(אגב העניין של נעליים: מסתמא כבר דנו פה האם נעליים נוחות מפלסטיק/בד/גומי זה לכתחילה גלאט, ואולי טוב להחמיר כמו שכתוב בכל הפוסקים ש"חולצים מנעלים" ולא זכור לי משום מקור שכתוב "מחליפים מנעלים", ונראה שלא היו הולכים במנעלים כלל בת"ב ויו"כ. וממילא לענייננו אין צורך להביא נעלים לפני שבת אלא פשוט לחלוץ את הנעלים ולהשאר עם גרבים בלבד).

בוודאי שהיו מתפללים עם בגדי השבת (וחולצים הנעליים בלבד), כפי שנוהגים עד היום הזה בכמה קהילות.

דרומי כתב:בוודאי שהיו מתפללים עם בגדי השבת (וחולצים הנעליים בלבד), כפי שנוהגים עד היום הזה בכמה קהילות.

טוב, לא ידעתי. תודה.

בירור מקיף בענין זה

בעלוני המלקטים הובא בשם הגרי''ש דאין דין לפשוט את בגדי השבת
אלא לא ללבוש,והלבוש יכול להישאר בבגדיו.

עזריאל ברגר כתב:

נחמת ציון כתב: לשבת בקינות עם שטריימל של שבת זה נראה קצת מגוחך(??)

תיאורטית כן, אם כי מי שמת לו הורה בשבת והלך ללוויה במוצש"ק ועשה את הקריעה בבגדי שבת - מסתמא יישאר עם הבגדים האלו לכל השבעה...
ודון מינה ואוקי באתרה.

אף אחד לא יושב עם שטריימל בקינות וגם לא הולך עם שטריימל בלוויה של הוריו גם לא בחוה"מ (בהלוויה של הגר"ש וואזנר זצ"ל תלמידיו הקרובים היו ללא שטריימל ועם בגדי יום חול למרות שהלוויה הייתה בחוה"מ).
האדמור מבעלזא שליט"א הולך עם ספודיק כל ימות השבוע בשעת התפילות (בשבת ויו"ט עם שטריימל) ולכן בתמונה רואים אותו עם ספודיק זה בגדי יום החול שלו בתפילות.

סענדער כתב:וגם בגרביים ללא נעלי בד או גומי כפי שרואים בתמונה (אולי זה כבר נכנס לגדר איסור 'לא יחפור')

בגמ' מובא שאחד האמוראים נכנס תחת מיטת רבו בשעת תשמיש ואחר נכנס עם רבו לבית הכסא ולא חששו משום איסור זה דמעשה גדולים תורה הוא וללמוד אנו צריכים!

בני ברקי כתב:

עזריאל ברגר כתב:

נחמת ציון כתב: לשבת בקינות עם שטריימל של שבת זה נראה קצת מגוחך(??)

תיאורטית כן, אם כי מי שמת לו הורה בשבת והלך ללוויה במוצש"ק ועשה את הקריעה בבגדי שבת - מסתמא יישאר עם הבגדים האלו לכל השבעה...
ודון מינה ואוקי באתרה.

אף אחד לא יושב עם שטריימל בקינות וגם לא הולך עם שטריימל בלוויה של הוריו גם לא בחוה"מ (בהלוויה של הגר"ש וואזנר זצ"ל תלמידיו הקרובים היו ללא שטריימל ועם בגדי יום חול למרות שהלוויה הייתה בחוה"מ).
האדמור מבעלזא שליט"א הולך עם ספודיק כל ימות השבוע בשעת התפילות (בשבת ויו"ט עם שטריימל) ולכן בתמונה רואים אותו עם ספודיק זה בגדי יום החול שלו בתפילות.

לגבי שטריימל אינני יודע.
לגבי הלבושים הנהוגים אצלנו (סירטוק בשויו"ט לעומת חליפה קצרה בימות החול) - עד כמה שידוע לי נוהגים כפי שכתבתי.

סענדער כתב:הבעלזער רוב שליט''א נוהג כמו שיטת החזו''א

גם בבגדי שבת , אך בקולפיק ולא בשטריימל, גם כשחל שלא במוצ''ש.

וגם בגרביים ללא נעלי בד או גומי כפי שרואים בתמונה (אולי זה כבר נכנס לגדר איסור 'לא יחפור')

האדמו"ר שליט"א בשנה זו (תשע"ט) עם נעליים.

לגוף עניין האשכול דן בזה מרן הגר"ש דבליצקי זצ"ל בספרו על ת"ב שחל להיות ביום ראשון או שחל בשב"ק ונדחה ליום ראשון

עזריאל ברגר כתב:

נחמת ציון כתב: לשבת בקינות עם שטריימל של שבת זה נראה קצת מגוחך(??)

תיאורטית כן, אם כי מי שמת לו הורה בשבת והלך ללוויה במוצש"ק ועשה את הקריעה בבגדי שבת - מסתמא יישאר עם הבגדים האלו לכל השבעה...
ודון מינה ואוקי באתרה.

שאלתי בשתי משפחות מאנ"ש שהיתה להם הלויה במוצ"ש (אחד מהם: פורים שחל במוצ"ש), ואמרו לי שהחליפו בגדיהם ולבשו בגדי חול לפני שהלכו להלויה, כדי לא לקרוע את בגדי השבת.
ועוד העירוני, שאכן מנהגנו באבלות יחיד הוא שמחליפים את הבגדים מבגדי שבת לבגדי חול מיד אחרי תפילת ערבית, ולא נשארים בהם למשך כל מוצאי השבת, ודלא כמנהגנו בתשעה באב.
וכמובן שאפשר להתפלסף ולחלק בין אונן לבין אבל - לכאן ולכאן וכו' וכו'.
עכ"פ הראיה שאמרתי - איננה נכונה עובדתית!

מעניין איך נהגו בני הרב וואזנער:
האם הלכו להלויה עם בגדי שבת?
אם לא - מדוע? הרי זה חול המועד!
אם כן - מה עשו אח"כ? החליפו בחזרה לבגדי שבת אחרים? ומה עשו אחרי החג כשהתיישבו שבעה - האם קרעו עוד בגד של יום חול כדי ללכת איתו במהלך השבעה?

אש משמים כתב:

סענדער כתב:הבעלזער רוב שליט''א נוהג כמו שיטת החזו''א

גם בבגדי שבת , אך בקולפיק ולא בשטריימל, גם כשחל שלא במוצ''ש.

וגם בגרביים ללא נעלי בד או גומי כפי שרואים בתמונה (אולי זה כבר נכנס לגדר איסור 'לא יחפור')

האדמו"ר שליט"א בשנה זו (תשע"ט) עם נעליים.

נעליים??!! בוודאי אלו נעליים שאינן עשויות עור ומיוחדות עבורו לת''ב.

פרנקל תאומים כתב:נעליים??!! בוודאי אלו נעליים שאינן עשויות עור ומיוחדות עבורו לת''ב.

מקופיא עכ"פ, נראה כדברי מר.
ובפשטות, זו אכן היתה כוונת הרב 'אש משמים' (שלובש נעליים המותרות, ודלא כ'שיטת החזו"א').