פורום אוצר החכמה

אוהב אוצר כתב:יש"כ לכולם, וזכורני שקראתי באותו מקום שאף שהיו עושים אותו יו"ט, היו קוראים קינות [כאמור מגילת איכה, אולי זכר]

בברכה המשולשת כתב:זה הנדון, אבל זה בכ"ז מחלוקת ראשונים ומחלוקת אחרונים

בברכה המשולשת כתב:זה הנדון, אבל זה בכ"ז מחלוקת ראשונים ומחלוקת אחרונים

בברכה המשולשת כתב:רשמתי מהזכרון.
מה שראיתי כעת זה שיש מאמר מסכם של הרב נריה משה גוטל, "צום החמישי בתקופת בית שני", שמעתין כ [72](תשמ"ג), עמ' 5 - 16 ושם חוברת 73, עמ' 5 - 14

ובבית שני לא היו מתענין לא עשירי בטבת ולא שבעה עשר בתמוז, אלא הרוצה יתענה או שלא יתענה ולפיכך לא היו יוצאין על טבת ועל תמוז, אמר ה' כה אמר ה' צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי וכו', כאלו נתן את הבחירה בידם באלו הימים אם רצו מתענין בהם או שלא יתענו. וצום הרביעי הוא שבעה עשר בתמוז, לפי שתמוז הוא החדש הרביעי, וצום החמישי תשעה באב שהוא בחדש החמישי, וצום השביעי צום גדליה, וצום העשירי עשירי בטבת לפי שהוא בחדש העשירי. והיו מתענין תשעה באב אף על פי שהוא מסור לרצונם מפני שהוכפלו בו צרות כמו שיתבאר בתעניות.

ובפירוש המשנ' להרמב"ם ז"ל ראיתי דברי תימא שהוא מפרש שם שבימי המקדש היו מתענין באב ... ואם בזמן שביהמ"ק קיים היו מתענין באב. א"כ קרא דכתיב דהוי ששון מתי יהי' זה.

בברכה המשולשת כתב:כמדומני שרבינו הרמ"א הביא מכאן ראיה למנהג לעשות סעודה יותר גדולה לפני סעודה המפסקת בעט"ב

הכוונה שבעת בנין בית שני שאלו הנשארים בבבל את הכהנים והסנהדרין והחכמים שהגיעו לירושלים 'אם יתמידו בבכיה ובהספד שקיבלה האומה עליה כחובה בחורבן הבית הגדול, או יימנעו מהם בגין התחלת הבנייה, כמו שנאמר (זכריה ז, ב-ג) 'וישלח בית אל שראצר ורגם מלך ואנשיו לחלות את פני יי' לאמר אל הכהנים אשר לבית יי' צבאות ואל הנביאים לאמר האבכה בחודש החמישי הנזר כאשר עשיתי כמה שנים', ונאמר להם (שם פסוק ה) 'כי צמתם וספוד בחמישי ובשביעי וזה שבעים שנה הצום צמתוני אני', ופירוש הדיבור הזה, הרי אתם קיבלתם אותו עליכם כחובה כדי לבקש בו את קרבת האל. אז הבטיח עליו גמול טוב בדבריו (שם ח, יט) 'וצום הרביעי וצום החמישי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים והאמת והשלום אהבו'' (תשובה מבית מדרשו של רס"ג בעניין יום טוב שני של גליות, פורסמה ע"י מ"ע פרידמן, 'מנהג אבותיכם בידיכם', תרביץ, פג (ד), תמוז-אלול תשע"ה, עמ' 567-569. התרגום שלו). ועל פי זה יש לפרש את כוונת רס"ג כאן, שאפילו בתחילת בנין בית ראשון נעשה שימוש במגילת איכה שהיא ה"ספוד" הנזכר בפסוק, כדי לבקש את קרבת ה'.

הוגה ומעיין כתב:כן.
ראה במאמרי שפורסם בקובץ באו"י הטרי - אב-אלול תשע"ט, הערה 57:

הכוונה שבעת בנין בית שני שאלו הנשארים בבבל את הכהנים והסנהדרין והחכמים שהגיעו לירושלים 'אם יתמידו בבכיה ובהספד שקיבלה האומה עליה כחובה בחורבן הבית הגדול, או יימנעו מהם בגין התחלת הבנייה, כמו שנאמר (זכריה ז, ב-ג) 'וישלח בית אל שראצר ורגם מלך ואנשיו לחלות את פני יי' לאמר אל הכהנים אשר לבית יי' צבאות ואל הנביאים לאמר האבכה בחודש החמישי הנזר כאשר עשיתי כמה שנים', ונאמר להם (שם פסוק ה) 'כי צמתם וספוד בחמישי ובשביעי וזה שבעים שנה הצום צמתוני אני', ופירוש הדיבור הזה, הרי אתם קיבלתם אותו עליכם כחובה כדי לבקש בו את קרבת האל. אז הבטיח עליו גמול טוב בדבריו (שם ח, יט) 'וצום הרביעי וצום החמישי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים והאמת והשלום אהבו'' (תשובה מבית מדרשו של רס"ג בעניין יום טוב שני של גליות, פורסמה ע"י מ"ע פרידמן, 'מנהג אבותיכם בידיכם', תרביץ, פג (ד), תמוז-אלול תשע"ה, עמ' 567-569. התרגום שלו). ועל פי זה יש לפרש את כוונת רס"ג כאן, שאפילו בתחילת בנין בית ראשון נעשה שימוש במגילת איכה שהיא ה"ספוד" הנזכר בפסוק, כדי לבקש את קרבת ה'.

בן ראובן כתב:ש"ס ערוך (ר"ה יט, א) שהיה אסור לצום.

הוגה ומעיין כתב:

בן ראובן כתב:ש"ס ערוך (ר"ה יט, א) שהיה אסור לצום.

צ"ל יח, ב.
ומיירי בצום דרך הספד, וחובה. והכא מיירי בצום דרך בקשת קרבת ה', ונדבה. ועצ"ע.

בן ראובן כתב:

הוגה ומעיין כתב:

בן ראובן כתב:ש"ס ערוך (ר"ה יט, א) שהיה אסור לצום.

צ"ל יח, ב.
ומיירי בצום דרך הספד, וחובה. והכא מיירי בצום דרך בקשת קרבת ה', ונדבה. ועצ"ע.

לכן ציינתי לדף יט, א ששם מבואר שהיה אסור לצום (איסור מדברי קבלה שאינו צריך חיזוק!), עד כדי כך שקביעת יום זה לאיסור צום במגילת תענית בזמן ביהמ"ק היא מיותרת (אם לא כדי להתיר לצום לפניו ולאחריו).

הוגה ומעיין כתב:ראה במאמרי שפורסם בקובץ באו"י הטרי - אב-אלול תשע"ט, הערה 57:

ולי-נראה טעם אחר, מפני שבזמן בית שני היה יו"ט תשעה-באב והי' מרבין בסעודה - אף עכשיו לא זזו ממנה להיות לזיכרון שיהפך במהרה-בימינו לששון ולשמחה.

עושה חדשות כתב:

הוגה ומעיין כתב:ראה במאמרי שפורסם בקובץ באו"י הטרי - אב-אלול תשע"ט, הערה 57:

בבקשה (אם אפשר) להעלות כאן את המאמר להורדה ישירה.