מה שנכון נכון כתב:מאיפה לקחת את הלשון הנ"ל?
האג"מ כותב שמותר כי לא נהגו במקום הפסד, ותו לא. [גם 'יועיל לקידום העסקים' זה לא סגנונו].
וגם העקרון הנ"ל הוא נגד פסיקותיו להתיר לילך בלי כיפה לצורך פרנסה, ואפילו באלמנה התיר בכה"ג לגלות ראשה.
יאיר כתב:מה שנכון נכון כתב:מאיפה לקחת את הלשון הנ"ל?
האג"מ כותב שמותר כי לא נהגו במקום הפסד, ותו לא. [גם 'יועיל לקידום העסקים' זה לא סגנונו].
וגם העקרון הנ"ל הוא נגד פסיקותיו להתיר לילך בלי כיפה לצורך פרנסה, ואפילו באלמנה התיר בכה"ג לגלות ראשה.
התיר אלמנה בכהן גדול???
איך שיהיה הלשון הנ"ל נמצא אות אות אצל הרבנים הנ"ל
כשר_safeMobile כתב: אני שאלתי את הרב שלי וכך השיב לי
וע"ז שכתבתי באג"מ ח"ד דעניני או"ח סימן ק"ב תשובה קצרה הלכה פסוקה בלא ביאור, שמותר להתגלח במקום הפסד בימי הספירה ובין המצרים, ואסור בשבוע שחל בו ט' באב, שמצד זה הקשו עלי ממה שכמה פעמים הוריתי שלא כתשובה זו, שלכן מוכרח אני לבארה. כי הנה דבר האבד שמותר לאבל אחר ג' ימים וכן בשבוע שחל ט"ב בתוכה, פשוט שאינו מה שמפסיד בזה שלא ירוויח כלום, ויצטרך להוציא על צרכיו וצרכי ביתו כשאין לו מעות ממה שילווה מאינשי שיאמינו שיפרע להם כשירוויח אחר ימים האסורים במלאכה. ואף אם אין לו מלאכה קבועה, שיש לחוש שמא לא ישיג מה להרוויח, ליכא היתר, דיש לו לסמוך שישיג במה להרוויח אחר ימים האסורים גם עלייהו, ויפרע מה שלווה והקיף להוצאתו כדרך סתם אינשי, ואין בזה שום צער ובזיון. אבל איש כזה החושש מלבטל מלהרוויח ממלאכה כל השלשה שבועות דמי"ז בתמוז ובימי הספירה, אין לו להמנע ממלאכה, ורשאי לסמוך על זה שלא נהגו האיסור באופן כזה להמנע מלהסתפר אף כשיבטל ממלאכה ויצטרך ללוות להוצאתו. וכה"ג בשבוע שחל בו ט"ב אסור, מאחר שמדינא אסור מלהסתפר כדכתבתי. אבל פשוט שאיסור התספורת בשבוע שחל בו ט' באב, גם כשעל ידי זה ימנע ממלאכה, הוא רק באיניש שאין לו צער מללוות מאחד שיודע שכפי מצבו ישיג ללוות. אבל כשקשה לו ללוות, שאין לו מכירין מאלו שאפשר להם להלוותו, אין לאוסרו כשלא ישיג מלאכה כשלא יסתפר זקנו, אף שאיסור תספורת הוא מדינא, דוודאי הוא לו כדבר האבד, שפשוט לע"ד שמותר להסתפר באופן שאיכא דבר האבד, דלא חמיר איסור תספורת בשבוע שחל בו ט' באב מאיסור מלאכה לאבל לאחר ג' ימים עד שנאמר שיאסר אף כשהוא דבר האבד. כן מסתבר לע"ד במדינתנו אמעריקא, וכהאי גוונא בהרבה מקומות, שלא יוכל לעבוד להרוויח כשלא יסתפר וכדומה. ובמקומות אף במדינה זו שאין מקפידין כל כך ואין ההפסד ברור, אסור מלהסתפר אף כשהוא אומר שלא יכול להראות לפני אינשי כשלא יסתפר, אלא דווקא כשהוא לפי ידיעת האינשי שהן דוגמתו כוודאי.
כעת נזכרתי במה ששמעתי לפני שנים רבות מר' ישעי' גולדשמידט (אב"ד ת"א ומותיקי ישיבת חברון): בשנים קדמוניות היה מקובל בין בחורי הישיבה שהיוצא להפגש עם משודכתו היה מתגלח לקראת הפגישה (אינני זוכר אם המדובר היה על ספירת העומר או שלשת השבועות או שניהם), שאין זה מכובד לבחור ללכת לפגישה כשאינו מגולח (וכמדומני הזכיר שם של פלוני שהיה פרום ולא נהג כן כיוצא דופן). עברו השנים ונתחלפו הזמנים, והאידנא אם יבוא הבחור מגולח יתבטל השידוך מיד... עכ"דברזילי כתב:אם מדובר במקום שהרגילות היא שאדם לא מגולח לא מרגיש בנוח ללכת לעבודה, ואם נטיל עליו שלא להתגלח יעדיף להשאר בבית ולהבטל ממלאכתו, בכהאי גוונא אין להחמיר אלא שבוע שחל בו.
שמואלביץ כתב:קראתי סיפור יפהפה, על אדם שרצה להתקבל לעבודה ולכן גילח את זקנו בתקופה שאסור לגלח, אולם הבוס (הלא יהודי) התרשם מכך שהוא לא אמין, ודוקא מסיבה זו לא קיבל אותו לעבודה.
פגשתי תמול את בנו של הרב הגאון רב משה שטרנבוך שליט"א והוא חזר אלי שבשעה 9 אמש בערב יהיה לו מוכן תשובה בענין על השאלה ששאל ידידי כשר_safeMobile ובדיוק אמש לא היה לי פנאי - בעזרת השם היום אלך אליו ואעלה לכאן את התשובה.כשר_safeMobile כתב:המוזמן לפני שר או אדם חשוב, וכן הנצרך לגילוח לצורך קידום עסקים כך שאם לא יתגלח, יעשה רושם שלילי על לקוחותיו ועלול להגיע להפסד ממון – התירו לו להתגלח עד שבוע שחל בו תשעה באב (שאז איסור הגילוח הוא מדינא ולא מהמנהג), ואעפ"כ נראה לענ"ד שיש להחמיר בכך לכתחילה ולסמוך על הקב"ה שדקדוק במצוות החכמים יועיל יותר לקידום העסקים מאשר גילוח הזקן. אגרו"מ ח"ד ק"ב.
איך נפסק הלכה למעשה ומה נוהגים.
האם כדעת האג"מ שאוסר או יש מתירים.
תודה.
נח_Menachem כתב:פגשתי תמול את בנו של הרב הגאון רב משה שטרנבוך שליט"א והוא חזר אלי שבשעה 9 אמש בערב יהיה לו מוכן תשובה בענין על השאלה ששאל ידידי כשר_safeMobile ובדיוק אמש לא היה לי פנאי - בעזרת השם היום אלך אליו ואעלה לכאן את התשובה.כשר_safeMobile כתב:המוזמן לפני שר או אדם חשוב, וכן הנצרך לגילוח לצורך קידום עסקים כך שאם לא יתגלח, יעשה רושם שלילי על לקוחותיו ועלול להגיע להפסד ממון – התירו לו להתגלח עד שבוע שחל בו תשעה באב (שאז איסור הגילוח הוא מדינא ולא מהמנהג), ואעפ"כ נראה לענ"ד שיש להחמיר בכך לכתחילה ולסמוך על הקב"ה שדקדוק במצוות החכמים יועיל יותר לקידום העסקים מאשר גילוח הזקן. אגרו"מ ח"ד ק"ב.
איך נפסק הלכה למעשה ומה נוהגים.
האם כדעת האג"מ שאוסר או יש מתירים.
תודה.
בעזרת השם יתברך.
ובלי נדר.
נח_Menachem כתב:פגשתי תמול את בנו של הרב הגאון רב משה שטרנבוך שליט"א והוא חזר אלי שבשעה 9 אמש בערב יהיה לו מוכן תשובה בענין על השאלה ששאל ידידי כשר_safeMobile ובדיוק אמש לא היה לי פנאי - בעזרת השם היום אלך אליו ואעלה לכאן את התשובה.כשר_safeMobile כתב:המוזמן לפני שר או אדם חשוב, וכן הנצרך לגילוח לצורך קידום עסקים כך שאם לא יתגלח, יעשה רושם שלילי על לקוחותיו ועלול להגיע להפסד ממון – התירו לו להתגלח עד שבוע שחל בו תשעה באב (שאז איסור הגילוח הוא מדינא ולא מהמנהג), ואעפ"כ נראה לענ"ד שיש להחמיר בכך לכתחילה ולסמוך על הקב"ה שדקדוק במצוות החכמים יועיל יותר לקידום העסקים מאשר גילוח הזקן. אגרו"מ ח"ד ק"ב.
איך נפסק הלכה למעשה ומה נוהגים.
האם כדעת האג"מ שאוסר או יש מתירים.
תודה.
בעזרת השם יתברך.
ובלי נדר.
חזור אל “בין המצרים, תשעה באב וחמשה עשר באב”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 2 אורחים