פורום אוצר החכמה

אי' ברמ"א תקנ"א ט' ומצניעים מר"ח ואילך הסכין של שחיטה, ומקורו בדברי הגה"מ פ"ה מתעניות, והיינו שמלבד המנהג שלא לאכול בשר מר"ח יש ענין נוסף דנהגו איסור בשחיטה, [והאחרונים נדחקו הרבה בהיתר לשחוט עבור נכרי מהשררה והעלו דאפשר שינחור, עי' מג"א ובאה"ט שם ושבו"י ח"ב סל"ו ושער אפרים סי' נ"ז ועוד רבים ואכמ"ל].
והטעם מצאתי באבודרהם הל' תפילת התעניות דהוא משום גזירה שמא יבוא לאכלו, ולכך ביום התענית גופי' שרי מהמנחה ולמעלה דליתא להאי חששא, עי"ש, [אלא דבמקצת האחרונים מצאתי דס"ל דהשחיטה גופא נאסרה מצ"ע ואולי דיש בה שמחה ואכ"מ].

ועכ"פ נמצינו למדים דאסרו ההתעסקות בבשר בכל תשעת הימים, וא"כ מצאנו דבר חדש, דלבשל ולתקן בשר לאכילה יהא אסור מק"ו, דיותר איתיה לטעמא דשמא יבוא כו' וגם משאר הטעמים לא גרע, וזה דבר חדש ומחודש, (כמובן דשאלה זו נתחדשה בדור אחרון כאשר קל לבשל ולשמור שלא יתקלקלו המאכלים במקפיאים וכו' ועת זו מצויה לכך ביותר להמתעתדים להפליג תיכף אחר התענית למעונות קייט ודאטשה וכו'), אלא דנתפחדתי בנפשי להמציא כזאת אשר לא שערום אבותנו, עד שהצעתי הדברים קמיה דהגר"ש דבליצקי שליט"א (ישלח דברו וירפאהו מהרה, הגה"צ שריה בן דבורה בתושח"י), ואחר העיון השיב דאכן יש לאסור זאת, ובענוותנותו קלסני מאד שזכיתי בדבר הלכה.
ואכתי נסתפקתי במאכלים שמערבים בהם יין המבו' במ"ב תקנ"א לאסור בתה"י, דלכאורה לא שנא ויש לאסור להכינם, (אם לא לצורך שבת וכמבו' שם להדיא).

(במאמר המוסגר: מתחילה נפלאתי מאוד שלא זכרו כל האחרונים ובכללם הרמ"א ז"ל מדברי הרמב"ם המפורשים בפ"ה מהל' תעניות ה"ו דז"ל שם: ויש מקומות שנהגו לבטל השחיטה מר"ח ועד התענית, ע"כ. וכן כמה ת"ח מופלגים המה ראו כן תמהו דאי' כן כבר מפורש יוצא מפי הרמב"ם, ושבתי ותליתי הקלקול בעניות דעתי, דהמעיין שם בדברי הר"מ יראה דתחילה כתב וכבר נהגו ישראל שלא לאכול בשר בשבת זו וכו' וכאן בא להוסיף דלא ישחטו מר"ח, אבל לאכול שפיר דמי וכגון בשר מליח או ישן, וא"כ אין שום ראיה מהר"מ לדינא דהרמ"א, עי' היטב בזה).
מאוד אודה לאשר יוסיף בהארת עיניים על חידוש זה, ובאם כבר קדמו מזה בספרי גדולי דורנו, ושכמ"ה.

עיין כאן
http://www.otzar.org/aspcrops/60324_222 ... 672012.asp
ותמצא שכבר אסרו.

רמב"ם פ"ה ה"ו "ויש מקומות שנהגו לבטל השחיטה מר"ח עד התענית" וכתב בהג"מ "וכן נהגו בכל אשכנז"
וברבנו ירוחם ני"ח ח"ב "ויש מקום שנוהגים להגביה הסכין של שחיטה ושלא לשחוט הקצבים מראש חדש אב"
ובאבודרהם "נמנעו מלשחוט שלא יבואו לאכול"
כ"פ הרמא תקנא,ט מצניעים מראש חודש ואילך הסכין של שחיטה (ר' ירוחם ני"א ח"ג והגהות מיימוני),

האם נהגו בזה כיום? 
האם מכ"ש שאין לקנות בשר בימים אלו, וכ"ש שלא להתעסק בהכנת הבשר והעוף (לדוגמא, יש הקונה הרבה עופות ומכינים שניצלים כדי שיהיה אפשר אח"כ בקלות לטגנם) 
ואולי כל החשש היה בזמן שלא היה אפשר להקפיא? 

אג"מ (או"ח,ד קיב,ג) 

ולקנות בשר בהט' ימים להניח על אחר תשעה באב הנה בימים האחרונים שבכל שבוע הדרך לקנות באיזה ימים קודם וכן בימים הסמוכים לשבת ודאי אין שייך לאסור ואם נזדמן בשר עתה שהוא יותר בזול או שצריך להוליך למקום אחר נמי הא צריך לקנות עתה כשהוא בכאן אף שלאלו שדרים בכאן יש להם פנאי לקנות ביום אחר וממילא יש הרבה אופנים שצריכים לקנות עתה בשר וכיון שיש הרבה אופנים שמותר מסתבר שלא שייך איסור מראית עין אף כשאין לו צורך וכ"ש כשצריך לסיום ולסעודת מילה.

שאלתי שו"ב יר"ש וענה לי:

בשום שחיטה שבדקתי, כולל המהודרות ביותר, לא מפסיקים לשחוט.

וכנראה הטעם שנתבטל המנהג, משום שבפועל רוב מה ששוחטים היום - יאכלו אותו בשבת הבאה, ולא כפי שהיה לפני המצאת המקפיאים וכו', שהיו שוחטים כדי לאכול מיד.

באורל"צ ח"א עמד בזה ואינו לפני כעת.

עזריאל ברגר כתב:שאלתי שו"ב יר"ש וענה לי:

בשום שחיטה שבדקתי, כולל המהודרות ביותר, לא מפסיקים לשחוט.

וכנראה הטעם שנתבטל המנהג, משום שבפועל רוב מה ששוחטים היום - יאכלו אותו בשבת הבאה, ולא כפי שהיה לפני המצאת המקפיאים וכו', שהיו שוחטים כדי לאכול מיד.

בהעה"ח ובהכשר הרב רובין לא מתקיימת שחיטה בתשעת הימים.

בפוסקים דנו לגבי בישול בשר בתשעת הימים, דמבג"א מבואר בשם אבודרהם שטעם הדבר שמצניעין סכין השחיטה וכו' שמא יאכל בשר, א"כ כל שכן שגם אין לבשל בתשעת הימים - לפני מנהג זה.

אך שמעתי היום מהגאון רבי יהודה אריה הלוי דינר שליט"א, בשם מרן הגר"נ קרליץ זצ"ל ומרן הגר"ח קניבסקי שליט"א שלא מצאנו כן, ורק אכילה מצאנו, והצנעת הסכין, אך לא שמענו לאסור לבשל בשר בתשעת הימים אם לא אוכל בט' הימים.

ועדיין צ"ע.

עזריאל ברגר כתב:שאלתי שו"ב יר"ש וענה לי:

בשום שחיטה שבדקתי, כולל המהודרות ביותר, לא מפסיקים לשחוט.

וכנראה הטעם שנתבטל המנהג, משום שבפועל רוב מה ששוחטים היום - יאכלו אותו בשבת הבאה, ולא כפי שהיה לפני המצאת המקפיאים וכו', שהיו שוחטים כדי לאכול מיד.

מסברא היה נראה כדבריך, אבל א"כ מפני מה יש הלכה מיוחדת שמצניעים הסכין, הרי בלא"ה יעשו כן?

יראה- שלם כתב:

עזריאל ברגר כתב:שאלתי שו"ב יר"ש וענה לי:

בשום שחיטה שבדקתי, כולל המהודרות ביותר, לא מפסיקים לשחוט.

וכנראה הטעם שנתבטל המנהג, משום שבפועל רוב מה ששוחטים היום - יאכלו אותו בשבת הבאה, ולא כפי שהיה לפני המצאת המקפיאים וכו', שהיו שוחטים כדי לאכול מיד.

בהעה"ח ובהכשר הרב רובין לא מתקיימת שחיטה בתשעת הימים.

תגובת השו"ב הנ"ל:

לפי איך שביררתי הם באמת לא יוזמים שחיטות גסות מעבר לים (קשור גם לעובדה שמשתדלים למעט בדברים שיכולים להשתבש, כידוע). אבל כשמדובר אודות שחיטת עופות - ממשיכים לשחוט תמידים כסדרם.
כלומר, שחיטות לא קבועות שמטבע הדברים גמישות יותר ואפשר ״לשחק״ עם הזמנים - הם לא מקיימים. אבל שחיטות קבועות ומוסדרות לא פוסקות גם בימים אלה.

שו"ת אור לציון חלק א - אורח חיים סימן לח
ומה שהביא הדגמ"ר ראיה לאסור מהא דכתב הרמ"א דמצניעין הסכין מר"ח, אין זו ראיה, דאפ"ל דאין דרך לשחוט במיוחד לקטנים כיון שהגדולים לא אוכלים, דרגילות הוא לשחוט לגדולים ואגב כן נותנים לקטן לאכול, ומ"מ אין זה איסור לשחוט לקטן, ואם ירצה ישחט ויאכיל לקטן.
ומעתה יש לתמוה על המ"ב, מדוע פסק להחמיר כהדגמ"ר והא"ר, ושבק להמ"א שהוא גדול הפוסקים, דבמקום שאיסורו רק מחמת מנהג יש להקל בקטנים, דהיינו להחמיר כהמ"א לאסור בקטנים שמבינים באבילות, אבל בקטן ביותר מנא לן להחמיר.
ולכן נלע"ד שאין לאסור בשר לקטנים בשבוע זה, ומ"מ לבני אשכנז אין דעתי להקל כשהגיעו להכרת אבילות, דאפשר שאחר שהמ"א אסר בזה נהגו אח"כ איסור לקטנים. אבל למנהג בני הספרדים לא כתוב שנהגו להצניע הסכין, גם לא מצאנו מי שכתב שנהגו לאסור בשר לקטנים בשבוע זה, וע"כ נראה דגם קטן שהגיע לחינוך ויודע ענייני אבילות מותר להאכילו בשר. דבספק מנהג מעמידים על עיקר הדין, ועוד דעצם איסור אכילת בשר אינו מטעם אבילות אלא מטעם ביטול הקרבנות וכנ"ל, וזה לא שייך בקטנים.

עזריאל ברגר כתב:

יראה- שלם כתב:

עזריאל ברגר כתב:שאלתי שו"ב יר"ש וענה לי:

בשום שחיטה שבדקתי, כולל המהודרות ביותר, לא מפסיקים לשחוט.

וכנראה הטעם שנתבטל המנהג, משום שבפועל רוב מה ששוחטים היום - יאכלו אותו בשבת הבאה, ולא כפי שהיה לפני המצאת המקפיאים וכו', שהיו שוחטים כדי לאכול מיד.

בהעה"ח ובהכשר הרב רובין לא מתקיימת שחיטה בתשעת הימים.

תגובת השו"ב הנ"ל:

לפי איך שביררתי הם באמת לא יוזמים שחיטות גסות מעבר לים (קשור גם לעובדה שמשתדלים למעט בדברים שיכולים להשתבש, כידוע). אבל כשמדובר אודות שחיטת עופות - ממשיכים לשחוט תמידים כסדרם.
כלומר, שחיטות לא קבועות שמטבע הדברים גמישות יותר ואפשר ״לשחק״ עם הזמנים - הם לא מקיימים. אבל שחיטות קבועות ומוסדרות לא פוסקות גם בימים אלה.

בהעה"ח לא מתקיימת השבוע גם לא שחיטת עופות.

יראה- שלם כתב:

עזריאל ברגר כתב:תגובת השו"ב הנ"ל:

לפי איך שביררתי הם באמת לא יוזמים שחיטות גסות מעבר לים (קשור גם לעובדה שמשתדלים למעט בדברים שיכולים להשתבש, כידוע). אבל כשמדובר אודות שחיטת עופות - ממשיכים לשחוט תמידים כסדרם.
כלומר, שחיטות לא קבועות שמטבע הדברים גמישות יותר ואפשר ״לשחק״ עם הזמנים - הם לא מקיימים. אבל שחיטות קבועות ומוסדרות לא פוסקות גם בימים אלה.

בהעה"ח לא מתקיימת השבוע גם לא שחיטת עופות.

אינני יודע איך לברר את המציאות האמיתית.
מעניין.

עזריאל ברגר כתב:

יראה- שלם כתב:

עזריאל ברגר כתב:תגובת השו"ב הנ"ל:

לפי איך שביררתי הם באמת לא יוזמים שחיטות גסות מעבר לים (קשור גם לעובדה שמשתדלים למעט בדברים שיכולים להשתבש, כידוע). אבל כשמדובר אודות שחיטת עופות - ממשיכים לשחוט תמידים כסדרם.
כלומר, שחיטות לא קבועות שמטבע הדברים גמישות יותר ואפשר ״לשחק״ עם הזמנים - הם לא מקיימים. אבל שחיטות קבועות ומוסדרות לא פוסקות גם בימים אלה.

בהעה"ח לא מתקיימת השבוע גם לא שחיטת עופות.

אינני יודע איך לברר את המציאות האמיתית.
מעניין.

תתקשר לגלאט עוף או לבלדי ושאל אם יש להם עופות טריים.
די פשוט.

השוחט הנזכר לעיל כתב:נכנסתי עכשיו לקישור וראיתי תגובת יראה שלם.
אתה יכול לכתוב בשמי שהעובדות נבדקו ע״י שוחט שעובד עבור העדה, וממשיך בעצמו לשחוט עבורם גם בימים אלה.

אולי אין שחיטה עבור עופות טריים אלא רק שחיטה עבור הקפואים?

עזריאל ברגר כתב:

השוחט הנזכר לעיל כתב:נכנסתי עכשיו לקישור וראיתי תגובת יראה שלם.
אתה יכול לכתוב בשמי שהעובדות נבדקו ע״י שוחט שעובד עבור העדה, וממשיך בעצמו לשחוט עבורם גם בימים אלה.

אולי אין שחיטה עבור עופות טריים אלא רק שחיטה עבור הקפואים?

אולי הוא יכול להגיד באיזה מפעל?