על מה סמכו העולם להקל בבגדי זיעה?

[כדכד]

לא פשוט בכלל
דברים רבים שנאמרו כדינא דגמרא השתנו בגלל שינויי מנהג של העולם
בפרט בהלכות אבלות

[האמת אדרוש]

לא פשוט בכלל
דברים רבים שנאמרו כדינא דגמרא השתנו בגלל שינויי מנהג של העולם
בפרט בהלכות אבלות

לא ידוע לי.
אין ב״ד יכול לבטל דברי ב״ד חבירו אא״כ גדול ממנו בחכמה ובמנין.

[כדכד]

לא מדובר על ב"ד שביטל דין
מדובר על מציאות שתלויה במנהג האנשים וההלכה תלויה במציאות. כשמשתנה המציאות משתנה הדין.
חליצת כתף, למשל, נהוג היום?

[האמת אדרוש]

לא מדובר על ב"ד שביטל דין
מדובר על מציאות שתלויה במנהג האנשים וההלכה תלויה במציאות. כשמשתנה המציאות משתנה הדין.

מה השתנה לענין בגדי זיעה שיכול לשנות ההלכה מזמן חז״ל? מפורש שאף בזמן חז״ל לא התירו משום מיאוס אא״כ יבוא לידי חולי.

[האמת אדרוש]

חליצת כתף, למשל, נהוג היום?

כתב הלבוש הטעם שהיום חשיב לן זילותא ונכלל בההיתר של אינו משום כבודו שאמרו חז״ל.

[כדכד]

ההיתר של משום כבודו היכן נזכר בחז"ל?

[כדכד]

לא מדובר על ב"ד שביטל דין
מדובר על מציאות שתלויה במנהג האנשים וההלכה תלויה במציאות. כשמשתנה המציאות משתנה הדין.

מה השתנה לענין בגדי זיעה שיכול לשנות ההלכה מזמן חז״ל? מפורש שאף בזמן חז״ל לא התירו משום מיאוס אא״כ יבוא לידי חולי.

מה שהשתנה זה יחס האנשים לבגדי זעה כמו שכתוב בערוך השולחן שציטטתי לעיל

[האמת אדרוש]

ההיתר של משום כבודו היכן נזכר בחז"ל?

מסכת שמחות פרק ט,ג

[האמת אדרוש]

לא מדובר על ב"ד שביטל דין
מדובר על מציאות שתלויה במנהג האנשים וההלכה תלויה במציאות. כשמשתנה המציאות משתנה הדין.

מה השתנה לענין בגדי זיעה שיכול לשנות ההלכה מזמן חז״ל? מפורש שאף בזמן חז״ל לא התירו משום מיאוס אא״כ יבוא לידי חולי.

מה שהשתנה זה יחס האנשים לבגדי זעה כמו שכתוב בערוך השולחן שציטטתי לעיל

ובגלל שיותר קשה לקיים ההלכה הדין משתנה???
כאמור, אין ב״ד יכול לבטל וכו׳

[כדכד]

חס ושלום
זאת התורה לא תהא מוחלפת
הדין לא משתנה כי קשה לקיים אותו.
הדין משתנה כי המציאות משתנה.
בפרט זה המציאות תלויה במנהג האנשים וכיוון שהמנהג הוא שזה דבר בלתי נסבל אז זו המציאות ולכן הדין משתנה

[אוצרניק]

ומה שאין נוהגין עתה לעשות עטיפת הראש וכפיית המטה .....
ועוד יש ליתן טעם בעטיפת הראש שלא היה מביא כי אם לידי שחוק ענין עטיפת ישמעאלים.

תוס' מו"ק כא א' ד"ה אלו דברים

[האמת אדרוש]

חס ושלום
זאת התורה לא תהא מוחלפת
הדין לא משתנה כי קשה לקיים אותו.
הדין משתנה כי המציאות משתנה.
בפרט זה המציאות תלויה במנהג האנשים וכיוון שהמנהג הוא שזה דבר בלתי נסבל אז זו המציאות ולכן הדין משתנה

ומי אמר שהדין משתנה בגלל שהוא דבר בלתי נסבל???
ומהכ״ת כלל שצריך להיות שינוי בדין, ולמה לא נימא שאכן כולנו איסטנס׳ים היום, אבל אין זה משנה הדין שלא הותרו לאיסטנס אא״כ יחלה??

(ובפרט שיש לנו עצת התוס׳ והלחמי תודה, שילבש אדם אחר תחילה הבגד. זאת אומרת שיכין כל אחד הבגדי זיעה וילבשם לאיזה שעות קודם ראש חודש.)

[האמת אדרוש]

ומה שאין נוהגין עתה לעשות עטיפת הראש וכפיית המטה .....
ועוד יש ליתן טעם בעטיפת הראש שלא היה מביא כי אם לידי שחוק ענין עטיפת ישמעאלים.

תוס' מו"ק כא א' ד"ה אלו דברים

תברם בצידם, הראשונים ביארו הטעם מה שאין נוהגים. למשל לענין עטיפת ישמעלים, ס״ל שאין לה משמעות של אבילות כלל היום, וממילא הוי כאילו אין לנו אותה עטיפה כדי לקיימה.

[כדכד]

חס ושלום
זאת התורה לא תהא מוחלפת
הדין לא משתנה כי קשה לקיים אותו.
הדין משתנה כי המציאות משתנה.
בפרט זה המציאות תלויה במנהג האנשים וכיוון שהמנהג הוא שזה דבר בלתי נסבל אז זו המציאות ולכן הדין משתנה

ומי אמר שהדין משתנה בגלל שהוא דבר בלתי נסבל???
ומהכ״ת כלל שצריך להיות שינוי בדין, ולמה לא נימא שאכן כולנו איסטנס׳ים היום, אבל אין זה משנה הדין שלא הותרו לאיסטנס אא״כ יחלה??

(ובפרט שיש לנו עצת התוס׳ והלחמי תודה, שילבש אדם אחר תחילה הבגד. זאת אומרת שיכין כל אחד הבגדי זיעה וילבשם לאיזה שעות קודם ראש חודש.)

שילבש אדם אחר תחילה הבגד זה בדיוק מה שהוא בלתי נסבל
מי אמר שהדין צריך להשתנות בגלל דבר שהוא בלתי נסבל?
הפוסקים שהתירו להחליף בגדי זעה בתשעת הימים או באבלות שבעה
הערוך השולחן להבנת הפסקי תשובות, הגשר החיים בפרק כא, הרב אלישיב ועוד

[כדכד]

וכעת מצאתי להגר"מ שטרנבוך שליט"א

תשובות והנהגות כרך ה סימן שט
החלפת בגדי זיעה בימי אבילות
י) הפוסקים הביאו מספר "לחמי תודה", שאין היתר להחליף בגדים תוך שבעה, אפילו אם מלוכלכים מאד וקשה לו, אא"כ לבש אותם אדם אחר קודם. ולענ"ד נראה, שבזמן שחם מאוד ומזיע הרבה ומצטער, יש מקום להתיר להחליף את הגופיה, מטעם שאינה נקראת בגד כיון שאינה אלא לזיעה, ואינה ראויה ללובשה בחוץ ככל בגד, דמטעם זה אף כשמחויב לקרוע את כל בגדיו אינו קורע את הגופיה לפי שאינה כבגד, ומקילינן בה בדינים הרבה, ורק בשאר בגדים לא התירו אפילו שמלוכלכים מאד, אא"כ לבש אותם אדם אחר קודם. והאחרונים דנו בכ"ז, ולע"ד יש לחלק כמ"ש.

[האמת אדרוש]

חס ושלום
זאת התורה לא תהא מוחלפת
הדין לא משתנה כי קשה לקיים אותו.
הדין משתנה כי המציאות משתנה.
בפרט זה המציאות תלויה במנהג האנשים וכיוון שהמנהג הוא שזה דבר בלתי נסבל אז זו המציאות ולכן הדין משתנה

ומי אמר שהדין משתנה בגלל שהוא דבר בלתי נסבל???
ומהכ״ת כלל שצריך להיות שינוי בדין, ולמה לא נימא שאכן כולנו איסטנס׳ים היום, אבל אין זה משנה הדין שלא הותרו לאיסטנס אא״כ יחלה??

(ובפרט שיש לנו עצת התוס׳ והלחמי תודה, שילבש אדם אחר תחילה הבגד. זאת אומרת שיכין כל אחד הבגדי זיעה וילבשם לאיזה שעות קודם ראש חודש.)

שילבש אדם אחר תחילה הבגד זה בדיוק מה שהוא בלתי נסבל
מי אמר שהדין צריך להשתנות בגלל דבר שהוא בלתי נסבל?
הפוסקים שהתירו להחליף בגדי זעה בתשעת הימים או באבלות שבעה
הערוך השולחן להבנת הפסקי תשובות, הגשר החיים בפרק כא, הרב אלישיב ועוד

מצחיק, הפסקי תשובות לא הרגיש שהערוך השלחן קאי על מה שאינו אסור אלא משום מנהג ולא במה שאסור מדינא. זה לא שיטה, זה טעות.
כמו״כ הגשר חיים לא זכה לראות דברי הלחמי תודה בפנים, ומשום הכי סבר שהתיר בולא כלום, ומכיון שבנה דבריו ע״ז ודאי א״א לסמוך עליו מאחר שנתברר שמעולם לא התיר דבר כזה.

[האמת אדרוש]

וכעת מצאתי להגר"מ שטרנבוך שליט"א

תשובות והנהגות כרך ה סימן שט
החלפת בגדי זיעה בימי אבילות
י) הפוסקים הביאו מספר "לחמי תודה", שאין היתר להחליף בגדים תוך שבעה, אפילו אם מלוכלכים מאד וקשה לו, אא"כ לבש אותם אדם אחר קודם. ולענ"ד נראה, שבזמן שחם מאוד ומזיע הרבה ומצטער, יש מקום להתיר להחליף את הגופיה, מטעם שאינה נקראת בגד כיון שאינה אלא לזיעה, ואינה ראויה ללובשה בחוץ ככל בגד, דמטעם זה אף כשמחויב לקרוע את כל בגדיו אינו קורע את הגופיה לפי שאינה כבגד, ומקילינן בה בדינים הרבה, ורק בשאר בגדים לא התירו אפילו שמלוכלכים מאד, אא"כ לבש אותם אדם אחר קודם. והאחרונים דנו בכ"ז, ולע"ד יש לחלק כמ"ש.

ובאחרונים מבואר שז״א, כי הכתונת לבשו משום זיעה, ואף על פי כן נקטו שנכלל בהאיסור.

[האמת אדרוש]

מאי שנא היום מהאיסטניס שבזמן חז״ל?????

[כדכד]

חס ושלום
זאת התורה לא תהא מוחלפת
הדין לא משתנה כי קשה לקיים אותו.
הדין משתנה כי המציאות משתנה.
בפרט זה המציאות תלויה במנהג האנשים וכיוון שהמנהג הוא שזה דבר בלתי נסבל אז זו המציאות ולכן הדין משתנה

ומי אמר שהדין משתנה בגלל שהוא דבר בלתי נסבל???
ומהכ״ת כלל שצריך להיות שינוי בדין, ולמה לא נימא שאכן כולנו איסטנס׳ים היום, אבל אין זה משנה הדין שלא הותרו לאיסטנס אא״כ יחלה??

(ובפרט שיש לנו עצת התוס׳ והלחמי תודה, שילבש אדם אחר תחילה הבגד. זאת אומרת שיכין כל אחד הבגדי זיעה וילבשם לאיזה שעות קודם ראש חודש.)

שילבש אדם אחר תחילה הבגד זה בדיוק מה שהוא בלתי נסבל
מי אמר שהדין צריך להשתנות בגלל דבר שהוא בלתי נסבל?
הפוסקים שהתירו להחליף בגדי זעה בתשעת הימים או באבלות שבעה
הערוך השולחן להבנת הפסקי תשובות, הגשר החיים בפרק כא, הרב אלישיב ועוד

מצחיק, הפסקי תשובות לא הרגיש שהערוך השלחן קאי על מה שאינו אסור אלא משום מנהג ולא במה שאסור מדינא. זה לא שיטה, זה טעות.
כמו״כ הגשר חיים לא זכה לראות דברי הלחמי תודה בפנים, ומשום הכי סבר שהתיר בולא כלום, ומכיון שבנה דבריו ע״ז ודאי א״א לסמוך עליו מאחר שנתברר שמעולם לא התיר דבר כזה.

הפסקי תשובות ראה את המנחת יצחק שאומר מה שכת"ר אומר על הערוה"ש (הוא מביא את המנח"י והערוה"ש באותה הערה) ובכל זאת כתב את הערוה"ש בדעת המתירים ש"מ שכן סבירא ליה ולא משום שלא הרגיש.
מה שכת"ר כותב על הגשר החיים כבר כתב המנח"י ובכ"ז הגשר החיים התיר

[כדכד]

וכעת מצאתי להגר"מ שטרנבוך שליט"א

תשובות והנהגות כרך ה סימן שט
החלפת בגדי זיעה בימי אבילות
י) הפוסקים הביאו מספר "לחמי תודה", שאין היתר להחליף בגדים תוך שבעה, אפילו אם מלוכלכים מאד וקשה לו, אא"כ לבש אותם אדם אחר קודם. ולענ"ד נראה, שבזמן שחם מאוד ומזיע הרבה ומצטער, יש מקום להתיר להחליף את הגופיה, מטעם שאינה נקראת בגד כיון שאינה אלא לזיעה, ואינה ראויה ללובשה בחוץ ככל בגד, דמטעם זה אף כשמחויב לקרוע את כל בגדיו אינו קורע את הגופיה לפי שאינה כבגד, ומקילינן בה בדינים הרבה, ורק בשאר בגדים לא התירו אפילו שמלוכלכים מאד, אא"כ לבש אותם אדם אחר קודם. והאחרונים דנו בכ"ז, ולע"ד יש לחלק כמ"ש.

ובאחרונים מבואר שז״א, כי הכתונת לבשו משום זיעה, ואף על פי כן נקטו שנכלל בהאיסור.

והגר"מ שטרנבוך שליט"א שהוא מכלל האחרונים וראה מה שכתוב בלחמי תודה נקט שאינו בכלל האיסור

[האמת אדרוש]

חס ושלום
זאת התורה לא תהא מוחלפת
הדין לא משתנה כי קשה לקיים אותו.
הדין משתנה כי המציאות משתנה.
בפרט זה המציאות תלויה במנהג האנשים וכיוון שהמנהג הוא שזה דבר בלתי נסבל אז זו המציאות ולכן הדין משתנה

ומי אמר שהדין משתנה בגלל שהוא דבר בלתי נסבל???
ומהכ״ת כלל שצריך להיות שינוי בדין, ולמה לא נימא שאכן כולנו איסטנס׳ים היום, אבל אין זה משנה הדין שלא הותרו לאיסטנס אא״כ יחלה??

(ובפרט שיש לנו עצת התוס׳ והלחמי תודה, שילבש אדם אחר תחילה הבגד. זאת אומרת שיכין כל אחד הבגדי זיעה וילבשם לאיזה שעות קודם ראש חודש.)

שילבש אדם אחר תחילה הבגד זה בדיוק מה שהוא בלתי נסבל
מי אמר שהדין צריך להשתנות בגלל דבר שהוא בלתי נסבל?
הפוסקים שהתירו להחליף בגדי זעה בתשעת הימים או באבלות שבעה
הערוך השולחן להבנת הפסקי תשובות, הגשר החיים בפרק כא, הרב אלישיב ועוד

מצחיק, הפסקי תשובות לא הרגיש שהערוך השלחן קאי על מה שאינו אסור אלא משום מנהג ולא במה שאסור מדינא. זה לא שיטה, זה טעות.
כמו״כ הגשר חיים לא זכה לראות דברי הלחמי תודה בפנים, ומשום הכי סבר שהתיר בולא כלום, ומכיון שבנה דבריו ע״ז ודאי א״א לסמוך עליו מאחר שנתברר שמעולם לא התיר דבר כזה.

הפסקי תשובות ראה את המנחת יצחק שאומר מה שכת"ר אומר על הערוה"ש (הוא מביא את המנח"י והערוה"ש באותה הערה) ובכל זאת כתב את הערוה"ש בדעת המתירים ש"מ שכן סבירא ליה ולא משום שלא הרגיש.
מה שכת"ר כותב על הגשר החיים כבר כתב המנח"י ובכ"ז הגשר החיים התיר

אך דא עקא, שהמנצחת יצחק אינו מביא ואינו דן בדברי הערוך השלחן…

גם מה זאת אומרת ״שבכל זה״ הגשר חיים התיר? הוא לא ראה דברי הלחמי תודה בפנים, וממילא להלכה א״א לסמוך עליו, כי בנפול היסוד נפל הבנין.

[האמת אדרוש]

וכעת מצאתי להגר"מ שטרנבוך שליט"א

תשובות והנהגות כרך ה סימן שט
החלפת בגדי זיעה בימי אבילות
י) הפוסקים הביאו מספר "לחמי תודה", שאין היתר להחליף בגדים תוך שבעה, אפילו אם מלוכלכים מאד וקשה לו, אא"כ לבש אותם אדם אחר קודם. ולענ"ד נראה, שבזמן שחם מאוד ומזיע הרבה ומצטער, יש מקום להתיר להחליף את הגופיה, מטעם שאינה נקראת בגד כיון שאינה אלא לזיעה, ואינה ראויה ללובשה בחוץ ככל בגד, דמטעם זה אף כשמחויב לקרוע את כל בגדיו אינו קורע את הגופיה לפי שאינה כבגד, ומקילינן בה בדינים הרבה, ורק בשאר בגדים לא התירו אפילו שמלוכלכים מאד, אא"כ לבש אותם אדם אחר קודם. והאחרונים דנו בכ"ז, ולע"ד יש לחלק כמ"ש.

ובאחרונים מבואר שז״א, כי הכתונת לבשו משום זיעה, ואף על פי כן נקטו שנכלל בהאיסור.

והגר"מ שטרנבוך שליט"א שהוא מכלל האחרונים וראה מה שכתוב בלחמי תודה נקט שאינו בכלל האיסור

הערתי אינו קשור לדברי הלחמי תודה בפרט, כל האחרונים נשאו ודנו בענין הכתונת, וודאי אין כח להגר״מ לחלוק עליהם.

[כדכד]

חס ושלום
זאת התורה לא תהא מוחלפת
הדין לא משתנה כי קשה לקיים אותו.
הדין משתנה כי המציאות משתנה.
בפרט זה המציאות תלויה במנהג האנשים וכיוון שהמנהג הוא שזה דבר בלתי נסבל אז זו המציאות ולכן הדין משתנה

ומי אמר שהדין משתנה בגלל שהוא דבר בלתי נסבל???
ומהכ״ת כלל שצריך להיות שינוי בדין, ולמה לא נימא שאכן כולנו איסטנס׳ים היום, אבל אין זה משנה הדין שלא הותרו לאיסטנס אא״כ יחלה??

(ובפרט שיש לנו עצת התוס׳ והלחמי תודה, שילבש אדם אחר תחילה הבגד. זאת אומרת שיכין כל אחד הבגדי זיעה וילבשם לאיזה שעות קודם ראש חודש.)

שילבש אדם אחר תחילה הבגד זה בדיוק מה שהוא בלתי נסבל
מי אמר שהדין צריך להשתנות בגלל דבר שהוא בלתי נסבל?
הפוסקים שהתירו להחליף בגדי זעה בתשעת הימים או באבלות שבעה
הערוך השולחן להבנת הפסקי תשובות, הגשר החיים בפרק כא, הרב אלישיב ועוד

מצחיק, הפסקי תשובות לא הרגיש שהערוך השלחן קאי על מה שאינו אסור אלא משום מנהג ולא במה שאסור מדינא. זה לא שיטה, זה טעות.
כמו״כ הגשר חיים לא זכה לראות דברי הלחמי תודה בפנים, ומשום הכי סבר שהתיר בולא כלום, ומכיון שבנה דבריו ע״ז ודאי א״א לסמוך עליו מאחר שנתברר שמעולם לא התיר דבר כזה.

הפסקי תשובות ראה את המנחת יצחק שאומר מה שכת"ר אומר על הערוה"ש (הוא מביא את המנח"י והערוה"ש באותה הערה) ובכל זאת כתב את הערוה"ש בדעת המתירים ש"מ שכן סבירא ליה ולא משום שלא הרגיש.
מה שכת"ר כותב על הגשר החיים כבר כתב המנח"י ובכ"ז הגשר החיים התיר

אך דא עקא, שהמנצחת יצחק אינו מביא ואינו דן בדברי הערוך השלחן…

גם מה זאת אומרת ״שבכל זה״ הגשר חיים התיר? הוא לא ראה דברי הלחמי תודה בפנים, וממילא להלכה א״א לסמוך עליו, כי בנפול היסוד נפל הבנין.

המנחת יצחק כן מביא וכן דן בדברי הערוך השולחן. ע"ש ח"י סי' מ"ט ד"ה והעירוני בכדי

לגבי הגשר החיים - מי אמר שיסודו בנוי על הלחמי תודה והלא לא ראה אותו בכלל?

[כדכד]

וכעת מצאתי להגר"מ שטרנבוך שליט"א

תשובות והנהגות כרך ה סימן שט
החלפת בגדי זיעה בימי אבילות
י) הפוסקים הביאו מספר "לחמי תודה", שאין היתר להחליף בגדים תוך שבעה, אפילו אם מלוכלכים מאד וקשה לו, אא"כ לבש אותם אדם אחר קודם. ולענ"ד נראה, שבזמן שחם מאוד ומזיע הרבה ומצטער, יש מקום להתיר להחליף את הגופיה, מטעם שאינה נקראת בגד כיון שאינה אלא לזיעה, ואינה ראויה ללובשה בחוץ ככל בגד, דמטעם זה אף כשמחויב לקרוע את כל בגדיו אינו קורע את הגופיה לפי שאינה כבגד, ומקילינן בה בדינים הרבה, ורק בשאר בגדים לא התירו אפילו שמלוכלכים מאד, אא"כ לבש אותם אדם אחר קודם. והאחרונים דנו בכ"ז, ולע"ד יש לחלק כמ"ש.

ובאחרונים מבואר שז״א, כי הכתונת לבשו משום זיעה, ואף על פי כן נקטו שנכלל בהאיסור.

והגר"מ שטרנבוך שליט"א שהוא מכלל האחרונים וראה מה שכתוב בלחמי תודה נקט שאינו בכלל האיסור

הערתי אינו קשור לדברי הלחמי תודה בפרט, כל האחרונים נשאו ודנו בענין הכתונת, וודאי אין כח להגר״מ לחלוק עליהם.

איני יודע מיהם כל האחרונים שנשאו ונתנו בזה אבל פשיטא שהגר"מ סבר שיש לו כח לחלוק עליהם
במחלוקת בין מר לבין הגר"מ אם הוא יכול לחלוק או לא - נראה לי לפסוק כמותו

[האמת אדרוש]

חס ושלום
זאת התורה לא תהא מוחלפת
הדין לא משתנה כי קשה לקיים אותו.
הדין משתנה כי המציאות משתנה.
בפרט זה המציאות תלויה במנהג האנשים וכיוון שהמנהג הוא שזה דבר בלתי נסבל אז זו המציאות ולכן הדין משתנה

ומי אמר שהדין משתנה בגלל שהוא דבר בלתי נסבל???
ומהכ״ת כלל שצריך להיות שינוי בדין, ולמה לא נימא שאכן כולנו איסטנס׳ים היום, אבל אין זה משנה הדין שלא הותרו לאיסטנס אא״כ יחלה??

(ובפרט שיש לנו עצת התוס׳ והלחמי תודה, שילבש אדם אחר תחילה הבגד. זאת אומרת שיכין כל אחד הבגדי זיעה וילבשם לאיזה שעות קודם ראש חודש.)

שילבש אדם אחר תחילה הבגד זה בדיוק מה שהוא בלתי נסבל
מי אמר שהדין צריך להשתנות בגלל דבר שהוא בלתי נסבל?
הפוסקים שהתירו להחליף בגדי זעה בתשעת הימים או באבלות שבעה
הערוך השולחן להבנת הפסקי תשובות, הגשר החיים בפרק כא, הרב אלישיב ועוד

מצחיק, הפסקי תשובות לא הרגיש שהערוך השלחן קאי על מה שאינו אסור אלא משום מנהג ולא במה שאסור מדינא. זה לא שיטה, זה טעות.
כמו״כ הגשר חיים לא זכה לראות דברי הלחמי תודה בפנים, ומשום הכי סבר שהתיר בולא כלום, ומכיון שבנה דבריו ע״ז ודאי א״א לסמוך עליו מאחר שנתברר שמעולם לא התיר דבר כזה.

הפסקי תשובות ראה את המנחת יצחק שאומר מה שכת"ר אומר על הערוה"ש (הוא מביא את המנח"י והערוה"ש באותה הערה) ובכל זאת כתב את הערוה"ש בדעת המתירים ש"מ שכן סבירא ליה ולא משום שלא הרגיש.
מה שכת"ר כותב על הגשר החיים כבר כתב המנח"י ובכ"ז הגשר החיים התיר

אך דא עקא, שהמנצחת יצחק אינו מביא ואינו דן בדברי הערוך השלחן…

גם מה זאת אומרת ״שבכל זה״ הגשר חיים התיר? הוא לא ראה דברי הלחמי תודה בפנים, וממילא להלכה א״א לסמוך עליו, כי בנפול היסוד נפל הבנין.

המנחת יצחק כן מביא וכן דן בדברי הערוך השולחן. ע"ש ח"ד סי' מ"ט ד"ה והעירוני בכדי

לגבי הגשר החיים - מי אמר שיסודו בנוי על הלחמי תודה והלא לא ראה אותו בכלל?

צ״ל חלק י׳, וצ״ל נכדי, ואינו אלא העתק מלשון הגשר חיים, ואינו דן או מעיר על דבריו כלל.
הגשר חיים מביא הפתחי תשובה בשם הלחמי תודה כמקור לדבריו, באופן שברור שלא ראה דבריו הפנים, שמעולם לא התיר ד״ז.

[האמת אדרוש]

וכעת מצאתי להגר"מ שטרנבוך שליט"א

תשובות והנהגות כרך ה סימן שט
החלפת בגדי זיעה בימי אבילות
י) הפוסקים הביאו מספר "לחמי תודה", שאין היתר להחליף בגדים תוך שבעה, אפילו אם מלוכלכים מאד וקשה לו, אא"כ לבש אותם אדם אחר קודם. ולענ"ד נראה, שבזמן שחם מאוד ומזיע הרבה ומצטער, יש מקום להתיר להחליף את הגופיה, מטעם שאינה נקראת בגד כיון שאינה אלא לזיעה, ואינה ראויה ללובשה בחוץ ככל בגד, דמטעם זה אף כשמחויב לקרוע את כל בגדיו אינו קורע את הגופיה לפי שאינה כבגד, ומקילינן בה בדינים הרבה, ורק בשאר בגדים לא התירו אפילו שמלוכלכים מאד, אא"כ לבש אותם אדם אחר קודם. והאחרונים דנו בכ"ז, ולע"ד יש לחלק כמ"ש.

ובאחרונים מבואר שז״א, כי הכתונת לבשו משום זיעה, ואף על פי כן נקטו שנכלל בהאיסור.

והגר"מ שטרנבוך שליט"א שהוא מכלל האחרונים וראה מה שכתוב בלחמי תודה נקט שאינו בכלל האיסור

הערתי אינו קשור לדברי הלחמי תודה בפרט, כל האחרונים נשאו ודנו בענין הכתונת, וודאי אין כח להגר״מ לחלוק עליהם.

איני יודע מיהם כל האחרונים שנשאו ונתנו בזה אבל פשיטא שהגר"מ סבר שיש לו כח לחלוק עליהם
במחלוקת בין מר לבין הגר"מ אם הוא יכול לחלוק או לא - נראה לי לפסוק כמותו

המהרש״ל והרמ״א דנו לענין החלפת הכתונת שלבשו רק מפני הזיעה. אם לדעת כת״ר נראה שהגר״מ הורשה לחלוק עליהם אז מה אומר ומה אגיד.
אך נראה שלפחות היה צריך להביא דעתם אם כוונתו לחלוק.

[כדכד]

חס ושלום
זאת התורה לא תהא מוחלפת
הדין לא משתנה כי קשה לקיים אותו.
הדין משתנה כי המציאות משתנה.
בפרט זה המציאות תלויה במנהג האנשים וכיוון שהמנהג הוא שזה דבר בלתי נסבל אז זו המציאות ולכן הדין משתנה

ומי אמר שהדין משתנה בגלל שהוא דבר בלתי נסבל???
ומהכ״ת כלל שצריך להיות שינוי בדין, ולמה לא נימא שאכן כולנו איסטנס׳ים היום, אבל אין זה משנה הדין שלא הותרו לאיסטנס אא״כ יחלה??

(ובפרט שיש לנו עצת התוס׳ והלחמי תודה, שילבש אדם אחר תחילה הבגד. זאת אומרת שיכין כל אחד הבגדי זיעה וילבשם לאיזה שעות קודם ראש חודש.)

שילבש אדם אחר תחילה הבגד זה בדיוק מה שהוא בלתי נסבל
מי אמר שהדין צריך להשתנות בגלל דבר שהוא בלתי נסבל?
הפוסקים שהתירו להחליף בגדי זעה בתשעת הימים או באבלות שבעה
הערוך השולחן להבנת הפסקי תשובות, הגשר החיים בפרק כא, הרב אלישיב ועוד

מצחיק, הפסקי תשובות לא הרגיש שהערוך השלחן קאי על מה שאינו אסור אלא משום מנהג ולא במה שאסור מדינא. זה לא שיטה, זה טעות.
כמו״כ הגשר חיים לא זכה לראות דברי הלחמי תודה בפנים, ומשום הכי סבר שהתיר בולא כלום, ומכיון שבנה דבריו ע״ז ודאי א״א לסמוך עליו מאחר שנתברר שמעולם לא התיר דבר כזה.

הפסקי תשובות ראה את המנחת יצחק שאומר מה שכת"ר אומר על הערוה"ש (הוא מביא את המנח"י והערוה"ש באותה הערה) ובכל זאת כתב את הערוה"ש בדעת המתירים ש"מ שכן סבירא ליה ולא משום שלא הרגיש.
מה שכת"ר כותב על הגשר החיים כבר כתב המנח"י ובכ"ז הגשר החיים התיר

אך דא עקא, שהמנצחת יצחק אינו מביא ואינו דן בדברי הערוך השלחן…

גם מה זאת אומרת ״שבכל זה״ הגשר חיים התיר? הוא לא ראה דברי הלחמי תודה בפנים, וממילא להלכה א״א לסמוך עליו, כי בנפול היסוד נפל הבנין.

המנחת יצחק כן מביא וכן דן בדברי הערוך השולחן. ע"ש ח"ד סי' מ"ט ד"ה והעירוני בכדי

לגבי הגשר החיים - מי אמר שיסודו בנוי על הלחמי תודה והלא לא ראה אותו בכלל?

צ״ל חלק י׳, וצ״ל נכדי, ואינו אלא העתק מלשון הגשר חיים, ואינו דן או מעיר על דבריו כלל.
הגשר חיים מביא הפתחי תשובה בשם הלחמי תודה כמקור לדבריו, באופן שברור שלא ראה דבריו הפנים, שמעולם לא התיר ד״ז.

בשורה הראשונה בהערת מר ג"כ יש להגיה: צל ערוך השולחן ולא גשר החיים.
זה שהגשר החיים מביא את הפת"ש כמקור לדבריו אינו אומר שכל היסוד להיתר בנוי על החלק בלחמי תודה שלא הובא בבפת"ש

[כדכד]

חס ושלום
זאת התורה לא תהא מוחלפת
הדין לא משתנה כי קשה לקיים אותו.
הדין משתנה כי המציאות משתנה.
בפרט זה המציאות תלויה במנהג האנשים וכיוון שהמנהג הוא שזה דבר בלתי נסבל אז זו המציאות ולכן הדין משתנה

ומי אמר שהדין משתנה בגלל שהוא דבר בלתי נסבל???
ומהכ״ת כלל שצריך להיות שינוי בדין, ולמה לא נימא שאכן כולנו איסטנס׳ים היום, אבל אין זה משנה הדין שלא הותרו לאיסטנס אא״כ יחלה??

(ובפרט שיש לנו עצת התוס׳ והלחמי תודה, שילבש אדם אחר תחילה הבגד. זאת אומרת שיכין כל אחד הבגדי זיעה וילבשם לאיזה שעות קודם ראש חודש.)

שילבש אדם אחר תחילה הבגד זה בדיוק מה שהוא בלתי נסבל
מי אמר שהדין צריך להשתנות בגלל דבר שהוא בלתי נסבל?
הפוסקים שהתירו להחליף בגדי זעה בתשעת הימים או באבלות שבעה
הערוך השולחן להבנת הפסקי תשובות, הגשר החיים בפרק כא, הרב אלישיב ועוד

מצחיק, הפסקי תשובות לא הרגיש שהערוך השלחן קאי על מה שאינו אסור אלא משום מנהג ולא במה שאסור מדינא. זה לא שיטה, זה טעות.
כמו״כ הגשר חיים לא זכה לראות דברי הלחמי תודה בפנים, ומשום הכי סבר שהתיר בולא כלום, ומכיון שבנה דבריו ע״ז ודאי א״א לסמוך עליו מאחר שנתברר שמעולם לא התיר דבר כזה.

הפסקי תשובות ראה את המנחת יצחק שאומר מה שכת"ר אומר על הערוה"ש (הוא מביא את המנח"י והערוה"ש באותה הערה) ובכל זאת כתב את הערוה"ש בדעת המתירים ש"מ שכן סבירא ליה ולא משום שלא הרגיש.
מה שכת"ר כותב על הגשר החיים כבר כתב המנח"י ובכ"ז הגשר החיים התיר

אך דא עקא, שהמנצחת יצחק אינו מביא ואינו דן בדברי הערוך השלחן…

גם מה זאת אומרת ״שבכל זה״ הגשר חיים התיר? הוא לא ראה דברי הלחמי תודה בפנים, וממילא להלכה א״א לסמוך עליו, כי בנפול היסוד נפל הבנין.

המנחת יצחק כן מביא וכן דן בדברי הערוך השולחן. ע"ש ח"ד סי' מ"ט ד"ה והעירוני בכדי

לגבי הגשר החיים - מי אמר שיסודו בנוי על הלחמי תודה והלא לא ראה אותו בכלל?

צ״ל חלק י׳, וצ״ל נכדי, ואינו אלא העתק מלשון הגשר חיים, ואינו דן או מעיר על דבריו כלל.
הגשר חיים מביא הפתחי תשובה בשם הלחמי תודה כמקור לדבריו, באופן שברור שלא ראה דבריו הפנים, שמעולם לא התיר ד״ז.

לגבי ההערה על הערוך השולחן - בדקתי במנחת יצחק. הוא כן דן בדבריו וכותב את דעתו. בח"י סי' מ"ד לעיל מיניה בתד"ה "ודאתאן מהנ"ל".

[כדכד]

וכעת מצאתי להגר"מ שטרנבוך שליט"א

תשובות והנהגות כרך ה סימן שט
החלפת בגדי זיעה בימי אבילות
י) הפוסקים הביאו מספר "לחמי תודה", שאין היתר להחליף בגדים תוך שבעה, אפילו אם מלוכלכים מאד וקשה לו, אא"כ לבש אותם אדם אחר קודם. ולענ"ד נראה, שבזמן שחם מאוד ומזיע הרבה ומצטער, יש מקום להתיר להחליף את הגופיה, מטעם שאינה נקראת בגד כיון שאינה אלא לזיעה, ואינה ראויה ללובשה בחוץ ככל בגד, דמטעם זה אף כשמחויב לקרוע את כל בגדיו אינו קורע את הגופיה לפי שאינה כבגד, ומקילינן בה בדינים הרבה, ורק בשאר בגדים לא התירו אפילו שמלוכלכים מאד, אא"כ לבש אותם אדם אחר קודם. והאחרונים דנו בכ"ז, ולע"ד יש לחלק כמ"ש.

ובאחרונים מבואר שז״א, כי הכתונת לבשו משום זיעה, ואף על פי כן נקטו שנכלל בהאיסור.

והגר"מ שטרנבוך שליט"א שהוא מכלל האחרונים וראה מה שכתוב בלחמי תודה נקט שאינו בכלל האיסור

הערתי אינו קשור לדברי הלחמי תודה בפרט, כל האחרונים נשאו ודנו בענין הכתונת, וודאי אין כח להגר״מ לחלוק עליהם.

איני יודע מיהם כל האחרונים שנשאו ונתנו בזה אבל פשיטא שהגר"מ סבר שיש לו כח לחלוק עליהם
במחלוקת בין מר לבין הגר"מ אם הוא יכול לחלוק או לא - נראה לי לפסוק כמותו

המהרש״ל והרמ״א דנו לענין החלפת הכתונת שלבשו רק מפני הזיעה. אם לדעת כת״ר נראה שהגר״מ הורשה לחלוק עליהם אז מה אומר ומה אגיד.
אך נראה שלפחות היה צריך להביא דעתם אם כוונתו לחלוק.

יתכן שהגר"מ סובר שהמציאות השתנתה מזמן הרש"ל והרמ"א

[האמת אדרוש]

בשורה הראשונה בהערת מר ג"כ יש להגיה: צל ערוך השולחן ולא גשר החיים.
זה שהגשר החיים מביא את הפת"ש כמקור לדבריו אינו אומר שכל היסוד להיתר בנוי על החלק בלחמי תודה שלא הובא בבפת"ש

אם לדעתך הפתחי תשובה אינו מצריך תנאי זה, אז בנה יסודו על ״פתחי תשובה״ מאוד מוטעת שודאי אין על מי לסמוך. והאמת יורה דרכו שקיצר בדבריו וודאי לא כיוון לזה.

[האמת אדרוש]

לגבי ההערה על הערוך השולחן - בדקתי במנחת יצחק. הוא כן דן בדבריו וכותב את דעתו. בח"י סי' מ"ד לעיל מיניה בתד"ה "ודאתאן מהנ"ל".

צודק.
וכנראה לא הרגיש בזה הפסקי תשובות, ועל כן מביא בסתם הערוך השלחן כאילו הוא מקיל על מה שאסור מדינא, וזה אינו כמבואר לכל מעיין.

[האמת אדרוש]

יתכן שהגר"מ סובר שהמציאות השתנתה מזמן הרש"ל והרמ"א

היאך זה קשור להנידון אם בגד העשוי לזיעה יש לו חשיבות של בגד לענינים אלו?
ובכלל, מה עדיפות יש לגופיה על מטפחות ידים?

[ישעיהו לוריא]

מישהו, איזה משגיח בישיבה קטנה, אמר פעם על שאלות כאלו, הגדרה מעניינת:
אם בנאדם עוסק באמצע כסלו בהלכות חוה’’מ או תשעת הימים, אות הוא שההלכה מעניינת אותו וחשובה לו.
אם בתשעת הימים, או בחוה’’מ הוא מתחיל פתאום להתעניין, סימן שמשהו מפריע לו במציאות החיים, בלבישה, רחיצה, הכילה או בישול ומלאכה.

נפק’’מ אם הוא מקל מאוד, מהיכן מגיעות הקולות, וסתם כך להתייחסות אודותיו.

נראים הדברים?

[האמת אדרוש]

מישהו, איזה משגיח בישיבה קטנה, אמר פעם על שאלות כאלו, הגדרה מעניינת:
אם בנאדם עוסק באמצע כסלו בהלכות חוה’’מ או תשעת הימים, אות הוא שההלכה מעניינת אותו וחשובה לו.
אם בתשעת הימים, או בחוה’’מ הוא מתחיל פתאום להתעניין, סימן שמשהו מפריע לו במציאות החיים, בלבישה, רחיצה, הכילה או בישול ומלאכה.

נפק’’מ אם הוא מקל מאוד, מהיכן מגיעות הקולות, וסתם כך להתייחסות אודותיו.

נראים הדברים?

כנראה אישתמיטתיה הגמרא הלכות חג בחג

[כדכד]

בשורה הראשונה בהערת מר ג"כ יש להגיה: צל ערוך השולחן ולא גשר החיים.
זה שהגשר החיים מביא את הפת"ש כמקור לדבריו אינו אומר שכל היסוד להיתר בנוי על החלק בלחמי תודה שלא הובא בבפת"ש

אם לדעתך הפתחי תשובה אינו מצריך תנאי זה, אז בנה יסודו על ״פתחי תשובה״ מאוד מוטעת שודאי אין על מי לסמוך. והאמת יורה דרכו שקיצר בדבריו וודאי לא כיוון לזה.

את הקושיא על הפת"ש אם התכוון לפסוק את התנאי של הלחמי תודה שילבשם אחר למה לא כתב את זה ונתן מקום לטעות בדבריו כתבתי כבר לעיל.
"האמת יורה דרכו שוודאי קיצר בדבריו" ונתן מקום לטעות בהלכה "וודאי לא כיוון לזה" שיבינו אותו כמו שהוא כותב ויסיקו מזה קולות שלא כדין. איני יודע אם האמת הזו יורה דרך למישהו.
גם יתכן שהגשר החיים היה מתיר מסברא ורק נסמך על דברי הפת"ש ולא שבנה יסודו עליו

[כדכד]

לגבי ההערה על הערוך השולחן - בדקתי במנחת יצחק. הוא כן דן בדבריו וכותב את דעתו. בח"י סי' מ"ד לעיל מיניה בתד"ה "ודאתאן מהנ"ל".

צודק.
וכנראה לא הרגיש בזה הפסקי תשובות, ועל כן מביא בסתם הערוך השלחן כאילו הוא מקיל על מה שאסור מדינא, וזה אינו כמבואר לכל מעיין.

או שלא הרגיש בזה או שכן הרגיש בזה והבין את הערוך השולחן אחרת

[האמת אדרוש]

את הקושיא על הפת"ש אם התכוון לפסוק את התנאי של הלחמי תודה שילבשם אחר למה לא כתב את זה ונתן מקום לטעות בדבריו כתבתי כבר לעיל.
"האמת יורה דרכו שוודאי קיצר בדבריו" ונתן מקום לטעות בהלכה "וודאי לא כיוון לזה" שיבינו אותו כמו שהוא כותב ויסיקו מזה קולות שלא כדין. איני יודע אם האמת הזו יורה דרך למישהו.
גם יתכן שהגשר החיים היה מתיר מסברא ורק נסמך על דברי הפת"ש ולא שבנה יסודו עליו

נא להזכיריני, לדעתך הפתחי תשובה חולק על הלחמי תודה?
״גם יתכן שהגשר החיים היה מתיר מסברא״ במחילה, זה לא יתכן כלל.

[כדכד]

יתכן שהגר"מ סובר שהמציאות השתנתה מזמן הרש"ל והרמ"א

היאך זה קשור להנידון אם בגד העשוי לזיעה יש לו חשיבות של בגד לענינים אלו?
ובכלל, מה עדיפות יש לגופיה על מטפחות ידים?

איני יודע
הוא מזכיר "בזמן שחם מאד ומצטער הרבה" שזו סברא שאולי השתנתה בעין ימי המהרש"ל והרמ"א לימינו והוא גם מזכיר את זה שגופיה לא חשיבא בגד.
כנראה צירף שתי הסברות האלו יחד

[האמת אדרוש]

לגבי ההערה על הערוך השולחן - בדקתי במנחת יצחק. הוא כן דן בדבריו וכותב את דעתו. בח"י סי' מ"ד לעיל מיניה בתד"ה "ודאתאן מהנ"ל".

צודק.
וכנראה לא הרגיש בזה הפסקי תשובות, ועל כן מביא בסתם הערוך השלחן כאילו הוא מקיל על מה שאסור מדינא, וזה אינו כמבואר לכל מעיין.

או שלא הרגיש בזה או שכן הרגיש בזה והבין את הערוך השולחן אחרת

אז טעה בהבנת הערוך השלחן כמבואר לכל מעיין, ואינו משנה האמת.

[כדכד]

את הקושיא על הפת"ש אם התכוון לפסוק את התנאי של הלחמי תודה שילבשם אחר למה לא כתב את זה ונתן מקום לטעות בדבריו כתבתי כבר לעיל.
"האמת יורה דרכו שוודאי קיצר בדבריו" ונתן מקום לטעות בהלכה "וודאי לא כיוון לזה" שיבינו אותו כמו שהוא כותב ויסיקו מזה קולות שלא כדין. איני יודע אם האמת הזו יורה דרך למישהו.
גם יתכן שהגשר החיים היה מתיר מסברא ורק נסמך על דברי הפת"ש ולא שבנה יסודו עליו

נא להזכיריני, לדעתך הפתחי תשובה חולק על הלחמי תודה?
״גם יתכן שהגשר החיים היה מתיר מסברא״ במחילה, זה לא יתכן כלל.

אם הפתחי תשובה אינו חולק על הלחמי תודה - מדוע לא הזכיר את התנאי של ילבשם אחר ולא חשש שיבינו אותו שלא כהלכה?
זו לא דעתי שהוא אכן חולק אבל זו בהחלט שאלה וכתבתי את זה קודם כקוושייא על הפת"ש