אברהם כתב:האם יש מי ששמע על סברא (או על דחיה לזה) שהטעם שהספרדים לא החמירו שלא לרחוץ מר"ח, משום שארצותיהם היו חמות והיו מוכרחים לרחוץ מפני הזיעה (ואולי גם הכיבוס היה נצרך יותר בדחיפות בגלל זה)
משא"כ בארצות אשכנז שהאקלים נוח יותר ועיקר הרחיצה לתענוג, ושפיר החמירו למנוע מכך מר"ח אב.
אמנם טעם זה אינו שייך במנהגי אכילת בשר וכדו', ואולי כיון שלא החמירו ברחיצה וכיבוס לא החמירו גם בשאר דברים.
עכ"פ אשמח למקורות בענין.
וסליחה על הניסוח החפוז.
איש_ספר כתב:האם המקור הראשון לאיסור רחיצה הוא לא ראבי"ה? (המספר על מנהג שראה בנעוריו).
תוך כדי דיבור כתב:ובאמת מצד הלכה - בלי נגיעה לחילוקי מקומות - לכאו' אין שום פנים להחמיר למי שרוחץ (בצונן) כדי להסיר הזיעה, שמעיקר הדין י"א שמותר זה אפילו ביוה"כ (כדעת המשנ"ב סי' תרי"ג סק"ב), ונהי דלמעשה נזהרים מזה, אצ"ל ביוה"כ שהוא דאורייתא (ולדעת הערוה"ש שם העברת זיעה אסורה מעיקר הדין) אלא גם בת"ב שהוא דרבנן, אולם עכ"פ בתשעת הימים מי שמרגיש סרוח מחמת הזעה, לא ע"ז גזרו חכמים.
אברהם כתב:רבי אי"ס
בבורותי כי רבה, לא הבנתי כוונתך, מה בכך שמקורו מהראבי"ה, הראבי"ה איננו מארצות אשכנז?
ישבב הסופר כתב:בכלל אינני מבין מדוע דנים כאן על 'הקולא' שנהגו הספרדים, וחיפוש הגורם לקולא. הרי המנהג שלא לרחוץ מר"ח ואילך אינו מדינא דגמרא, אלא מנהג מימות הראשונים.
איש_ספר כתב:האם המקור הראשון לאיסור רחיצה הוא לא ראבי"ה? (המספר על מנהג שראה בנעוריו).
עידן הקרח הקטן (או תקופת הקרח הקטנה; בראשי תיבות: תק"ה) הייתה תקופה של התקררות שנמשכה בערך מהמאה ה-14 ועד לאמצע המאה ה-19. התקררות זו הביאה לסיום תקופה חמה באופן יוצא דופן הידועה כאופטימום האקלימי הימי-ביניימי. היו שלוש נקודות מקסימום בתקופה זו, בערך ב־1650, 1770 ו־1850, כשביניהן היו תקופות של התחממות קלה.
בתחילה חשבו כי תקופת הקרח הקטנה הייתה תופעה גלובלית; כיום הדבר פחות ברור. יש שאומרים כי היא התרחשה רק בחצי הכדור הצפוני ולא בכל העולם.
המהדיר כתב:ראביה חי במפנה המאות ה12 וה13 ומספר שראה זאת כבר בנעוריו, כלומר המנהג קדם לזמנו.
אברהם כתב:האם יש מי ששמע על סברא (או על דחיה לזה) שהטעם שהספרדים לא החמירו שלא לרחוץ מר"ח, משום שארצותיהם היו חמות והיו מוכרחים לרחוץ מפני הזיעה (ואולי גם הכיבוס היה נצרך יותר בדחיפות בגלל זה)
משא"כ בארצות אשכנז שהאקלים נוח יותר ועיקר הרחיצה לתענוג, ושפיר החמירו למנוע מכך מר"ח אב.
אמנם טעם זה אינו שייך במנהגי אכילת בשר וכדו', ואולי כיון שלא החמירו ברחיצה וכיבוס לא החמירו גם בשאר דברים.
עכ"פ אשמח למקורות בענין.
וסליחה על הניסוח החפוז.
אברהם כתב:האם יש מי ששמע על סברא (או על דחיה לזה) שהטעם שהספרדים לא החמירו שלא לרחוץ מר"ח, משום שארצותיהם היו חמות והיו מוכרחים לרחוץ מפני הזיעה (ואולי גם הכיבוס היה נצרך יותר בדחיפות בגלל זה)
משא"כ בארצות אשכנז שהאקלים נוח יותר ועיקר הרחיצה לתענוג, ושפיר החמירו למנוע מכך מר"ח אב.
אמנם טעם זה אינו שייך במנהגי אכילת בשר וכדו', ואולי כיון שלא החמירו ברחיצה וכיבוס לא החמירו גם בשאר דברים.
עכ"פ אשמח למקורות בענין.
וסליחה על הניסוח החפוז.
תוך כדי דיבור כתב:ובאמת מצד הלכה - בלי נגיעה לחילוקי מקומות - לכאו' אין שום פנים להחמיר למי שרוחץ (בצונן) כדי להסיר הזיעה, שמעיקר הדין י"א שמותר זה אפילו ביוה"כ (כדעת המשנ"ב סי' תריג סק"ב), ונהי דלמעשה נזהרים מזה, אצ"ל ביוה"כ שהוא דאורייתא (ולדעת הערוה"ש שם העברת זיעה אסורה מעיקר הדין) אלא גם בת"ב שהוא דרבנן, אולם עכ"פ בתשעת הימים מי שמרגיש סרוח מחמת הזעה, לא ע"ז גזרו חכמים.
סתם כתב:{הקפצה עקב עניינא דיומא}
מספרים בשם אחד מראשי הישיבות (אולי הרב שך)
שמעולם לא שאלוהו על קולא באיסור רחיצה באבילות,
ומדוע בתשעת הימים מחפשים קולות?
התשובה - כי לא מתאבלים כנדרש/כלל.
ויש להקשות:
א. אבל אינו יוצא מביתו, משא"כ אנשים רגילים בתשעת הימים.
ב. ישנה התחממות גלובאלית, כידוע {ע"ע מזגן לפני עשרים שנה, והיום.}
ג. (ממתי שואלים ראש ישיבה שאלות הלכתיות?)
[/quote]ברזילי כתב:[/size]שמא יש לומר באופן אחר קצת, שאף אם הסברה שנזכרה לעיל (להקל ברחיצה בקרים מר"ח אב למי שנוהג ברחיצה כל יום או יומיים) טובה וישרה והיה ראוי לסמוך עליה להקל (במנהג שאינו דין גמור ובמקום צער לו ולסובביו), מאחר ואבלות הלב אין כאן ורק מעשים חיצוניים של אבלות יש אצל רובא דעלמא, בקעה היא וגודרים בה גדר, והקולות יחדלון.
סתם כתב:{הקפצה עקב עניינא דיומא}
מספרים בשם אחד מראשי הישיבות (אולי הרב שך)
שמעולם לא שאלוהו על קולא באיסור רחיצה באבילות,
[/
סתם כתב:ג. ממתי שואלים ראש ישיבה שאלות הלכתיות?
אברהם כתב:האם יש מי ששמע על סברא (או על דחיה לזה) שהטעם שהספרדים לא החמירו שלא לרחוץ מר"ח, משום שארצותיהם היו חמות והיו מוכרחים לרחוץ מפני הזיעה (ואולי גם הכיבוס היה נצרך יותר בדחיפות בגלל זה)
משא"כ בארצות אשכנז שהאקלים נוח יותר ועיקר הרחיצה לתענוג, ושפיר החמירו למנוע מכך מר"ח אב.
אמנם טעם זה אינו שייך במנהגי אכילת בשר וכדו', ואולי כיון שלא החמירו ברחיצה וכיבוס לא החמירו גם בשאר דברים.
עכ"פ אשמח למקורות בענין.
וסליחה על הניסוח החפוז.
חשבונות רבים כתב:קשה קצת לבנות בניינים על זה שהאשכנזים החמיר והספרדים הקלו כי לכאו' כך זה ברוב המקומות, ואכמ"ל.
חשבה לטובה כתב:בעל תרומת הדשן ''אמנם כמדומה לי שראיתי בימי חורפי שרוחצים בנהרות מר''ח ואילך ולא מיחו בידם''
ישבב הסופר כתב:בכלל אינני מבין מדוע דנים כאן על 'הקולא' שנהגו הספרדים, וחיפוש הגורם לקולא. הרי המנהג שלא לרחוץ מר"ח ואילך אינו מדינא דגמרא, אלא מנהג מימות הראשונים. מנהג זה לא נהג מעולם בקהילות הספרדים. ואם באנו לדון, יש לנו לדון - אולי - מדוע לא הנהיגו כן במקומות שלהם, [וכמובן שאין זו קושיא ואין צורך להסביר מדוע לא הונהג מנהג מסויים שמצינו במקום אחר], ולא מדוע הקילו, כאילו הקילו על מנהג קיים מחמת סיבה מסויימת.
אבי קלמן כתב: לפני כמה שנים שלחתי להגרח"ק אם החזו"א שהחמיר בב"ב שלא להתקלח בתשעת הימים חולק על המ"ב, וכתב לי שהמ"ב מדבר במחלה של זיעה, ולא זכיתי להבין דבריו הקדושים, שטעם ההיתר הוא מפני שאי"ז רחיצה של תענוג אלא רק מסיר לכלוך, וא"כ מה אכפ"ל אם הלכלוך נוצר ממחלה או מהחום והלחות שבאזור ת"א-ב"ב?
חזור אל “בין המצרים, תשעה באב וחמשה עשר באב”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 69 אורחים