שמחו כתב:אני משער שרוב ככל התיאורים הנ"ל מוגזמים ומנופחים.
הוה אמינא כתב:מי שקרוב לזה וראה אנשים כאלו, משער שזה תיאור אמיתי. מי שלא לא.
אני הצעיר זכיתי לראות מתי מספר של אישים זכים ונקיים מזן נכחד זה ועליהם ועל שכמותם אני מאמין שהיו מתעלפים אם היו אומרים להם "הנה בא אלול" בהפתעה!
צופה_ומביט כתב:אא"ט לרב פייבלזון יש שיעורים ע"ז, שבהם הוא מסביר את ההבדל בין פחד מועיל=מקדם לפחד משתק. ושמעולם לא התכוון איש שהפחד בימי הדין יהיה עניין לעצמו = משתק, אלא אך ורק כאשר/אם הוא פחד מקדם.
... וְהָאַהֲבָה וְהַיִּרְאָה מֵאֵין סָפֵק נִכְנָסוֹת בַּנֶּפֶשׁ עִם אֵלֶּה הָעִנְיָנִים, וּמְשׁׂעָרִים בְּשִׁעוּר תּוֹרִיִּי, כְּדֵי שֶׁלֹּא תָבִיא הַשִּׂמְחָה בְשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים אֶל מַה שֶּׁמֵּבִיא אֶל הַשְּׂחוֹק וְהַתַּאֲוָה וְהַבַּטָּלָה, וּלְהִמָּנַע מֵהַתְּפִלּוֹת בְּעִתָּם כָּרָאוּי, וְשֶׁלֹּא תוֹצִיא הַיִּרְאָה אֶל גְּבוּל שֶׁמְּיָאֵשׁ מֵהַמְּחִילָה וְהַסְּלִיחָה, וְיִשָּׁאֵר דּוֹאֵג כָּל יָמָיו וְיַעֲבֹר כָּל מַה שֶּׁיְּצַוֶּה הַבּוֹרֵא מֵהַשִּׂמְחָה בְּמַה שֶּׁחֲנָנוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ, וְיִמְעַט שִׁבְחוֹ עַל טוֹבַת הָאֱלֹהִים, כִּי הַשֶּׁבַח הוֹלֵךְ אַחֲרֵי הַשִּׂמְחָה, וְיִהְיֶה כְמוֹ שֶׁאָמַר בּוֹ: תַּחַת אֲשֶׁר לֹא-עָבַדְתָּ אֶת-ה' אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב וְעָבַדְתָּ אֶת אֹיְבֶיךָ וגו‘.
צופה_ומביט כתב:בדיוק בשבת זו ראיתי בספר הכוזרי מאמר שלישי אות יא:... וְהָאַהֲבָה וְהַיִּרְאָה מֵאֵין סָפֵק נִכְנָסוֹת בַּנֶּפֶשׁ עִם אֵלֶּה הָעִנְיָנִים, וּמְשׁׂעָרִים בְּשִׁעוּר תּוֹרִיִּי, כְּדֵי שֶׁלֹּא תָבִיא הַשִּׂמְחָה בְשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים אֶל מַה שֶּׁמֵּבִיא אֶל הַשְּׂחוֹק וְהַתַּאֲוָה וְהַבַּטָּלָה, וּלְהִמָּנַע מֵהַתְּפִלּוֹת בְּעִתָּם כָּרָאוּי, וְשֶׁלֹּא תוֹצִיא הַיִּרְאָה אֶל גְּבוּל שֶׁמְּיָאֵשׁ מֵהַמְּחִילָה וְהַסְּלִיחָה, וְיִשָּׁאֵר דּוֹאֵג כָּל יָמָיו וְיַעֲבֹר כָּל מַה שֶּׁיְּצַוֶּה הַבּוֹרֵא מֵהַשִּׂמְחָה בְּמַה שֶּׁחֲנָנוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ, וְיִמְעַט שִׁבְחוֹ עַל טוֹבַת הָאֱלֹהִים, כִּי הַשֶּׁבַח הוֹלֵךְ אַחֲרֵי הַשִּׂמְחָה, וְיִהְיֶה כְמוֹ שֶׁאָמַר בּוֹ: תַּחַת אֲשֶׁר לֹא-עָבַדְתָּ אֶת-ה' אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב וְעָבַדְתָּ אֶת אֹיְבֶיךָ וגו‘.
י. אברהם כתב:בדרושי הצל"ח מבואר שמה שאומרים בסליחות א-ל מלך יושב על כסא רחמים,
אינו בקשה שלנו להקב"ה שירחם עלינו ויסלח,
אלא הכרזה אלינו שנדע אנחנו שהקב"ה מתנהג ברחמים וחנינה, מעביר על מדותיו ומקבל פיוסים וכו', ולא יעכב שום עון אשר חטא יהי' מהחמורות שבחמורות.
ע"ש דבריו הנעימים ומעוררים (דרוש י"ח, ובדפוס תשס"ב דרוש ט)
שמחו כתב:אני משער שרוב ככל התיאורים הנ"ל מוגזמים ומנופחים.
כדכד כתב:לא כי אלא האמונה האמיתית והפשוטה והטהורה מחקה את האמונה והיראה המזוייפת כאילו האלקים הוא משהו חיצוני שרק עומד ורוצה להעניש אותנו בכל רגע
דרומי כתב:אין ספק שיראת השמים של אבותינו היתה יותר חזקה ומוחשית, ובענין זה באופן כללי יש ירידת הדורות תלולה.
משא"כ באהבה שלאו דוקא ואכמ"ל.
תוכן כתב:כדכד כתב:לא כי אלא האמונה האמיתית והפשוטה והטהורה מחקה את האמונה והיראה המזוייפת כאילו האלקים הוא משהו חיצוני שרק עומד ורוצה להעניש אותנו בכל רגע
אז האלקים הוא לא משהו חיצוני אלא משהו פנימי? כל אחד מאיתנו הוא בעצם אלקים, כך אתה מאמין?
ובעצם אתה מוחק אלפים שנה של יראת העונש. ספרים שהתקבלו על כל בית ישראל כמו שערי תשובה, ראשית חכמה, מסילת ישרים, שדיברו על עומק הדין, כל זה הוא בטל ומבוטל אצלך?
ויראה זו שהיתה נחלתם של אבותינו הקדושים והטהורים, לזה אתה קורא יראה מזויפת?
האל הנכבד והנורא הזה מצוה לאוהבו וליראה אותו, שנאמר: "ואהבת את ה' אלוהיך" (דברים ו ה; דברים יא א), ונאמר: "את ה' אלוהיך תירא" (דברים ו יג; דברים י כ).
והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו? בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ, מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול, כמו שאמר דוד: "צמאה נפשי לאלוהים לאל חי" (תהלים מב ג).
בזמן שאדם מתבונן בדברים האלו ומכיר כל הברואים ממלאך וגלגל ואדם כיוצא בו ויראה חכמתו של הקב"ה בכל היצורים וכל הברואים מוסיף אהבה למקום ותצמא נפשו ויכמה בשרו לאהוב המקום ברוך הוא ויירא ויפחד משפלותו ודלותו וקלותו כשיעריך עצמו לאחד מהגופות הקדושים הגדולים וכ"ש לאחת מהצורות הטהורות הנפרדות מן הגולמים שלא נתחברו בגולם כלל וימצא עצמו שהוא ככלי מלא בושה וכלימה ריק וחסר.
מענה איש כתב:מישהו יכול להסביר לאן כל זה נעלם?
נכון שיש ירידית הדורות לא יתכן שלפני פחות ממאה שנה געו כל העם בבכיה ואילו כיום כמעט כלום.
בעל התפארת כתב:מענה איש כתב:מישהו יכול להסביר לאן כל זה נעלם?
נכון שיש ירידית הדורות לא יתכן שלפני פחות ממאה שנה געו כל העם בבכיה ואילו כיום כמעט כלום.
מסתבר שאם נחשב את ריבוי הגשמיות שהשתנה בעולם במאה שנים האחרונות, אפשר להבין שבמקביל חלה ירידה גדולה ברוחניות.
מענה איש כתב:מישהו יכול להסביר לאן כל זה נעלם?
נכון שיש ירידית הדורות לא יתכן שלפני פחות ממאה שנה געו כל העם בבכיה ואילו כיום כמעט כלום.
י. אברהם כתב:לא אתפלא, אם גם בימים עברו, אלו שבכו לא בכו בצעירותם אלא כשבאו בימים התחילו לבכות.
מה גם שטבע האנושי הוא שבשנים המבוגרות יותר נוטים להתרגשות גם בעניני עוה"ז.
הרואה כתב:מאמר יפה
רק יש קצת בעיה.
הרי אין שום מצווה לפחד באלול.
זאת בסך הכל תוצאה של מי שמאמין שהוא עומד לדין.
אם מישהו לא מפחד כלומר יש לו בעיה באמונה. סיפורים כאלו מחזקים את האמונה?
אם לא, מה מטרתם?
להראות עד כמה אנחנו קטנים וחסרי סיכוי?
לתת אוירה כללית של רצינות לגיל הרך?
חזור אל “בין המצרים, תשעה באב וחמשה עשר באב”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד