רחיצה בימינו בתשעת הימים

[צופה_ומביט]

צריך לזכור שבכל מקרה זה דינא דגמרא בשבוע שחל בו

???

[בברכה המשולשת]

אכן, טעיתי מאוד, התבלבלתי עם כיבוס
תודה רבה על התיקון

[אלכסנדרוס]

למיטב ידיעתי, אין שום דרך לדעת מה הייתה רמת החום באמת, לפני המדידה הלוויינית בארבעים וקצת השנים האחרונות.
(אגב, מספר השריפות בעולם, במגמת ירידה כבר עשרות רבות של שנים, ואין צורך להתייחס לדברי קנאי האקלים, שאין להם שחר)
ואין זו המסגרת המתאימה לדון בכך.

מסתבר שקנאי האנטי-אקלים אינם פחות נרגזים ומבוהלים.
טענו כאן שמנהג רבותינו הקדושים מאשכנז זצ"ל נקבע בארץ סגריר, שעד היום אין בה לאדם הממוצע מזגן בביתו, ואילו כיום אנחנו תקועים בחסדי השם בארץ שכורת שמש וסנדלים תנ"כיים. ואמנם האראלים המשעשעים עצמם בקעמפ בארה"ב יתקשו למצוא היתר בדבר.

[בברכה המשולשת]

מסתבר שקנאי האנטי-אקלים אינם פחות נרגזים ומבוהלים.
טענו כאן שמנהג רבותינו הקדושים מאשכנז זצ"ל נקבע בארץ סגריר, שעד היום אין בה לאדם הממוצע מזגן בביתו, ואילו כיום אנחנו תקועים בחסדי השם בארץ שכורת שמש וסנדלים תנ"כיים. ואמנם האראלים המשעשעים עצמם בקעמפ בארה"ב יתקשו למצוא היתר בדבר.

לא הבנתי.
לגוף העניין התייחסתי בחצי השני של הודעתי (אותה כתר"ה לא ציטט)
התייחסתי אגב אורחא לטיעון על השינוי באקלים, ולא לטיעון על ההבדל באקלים בין אשכנז לארץ הקודש מאז ומעולם.

[דרומי]

לך תשאל כל ילד שאמו רבה אתו עד שהוא מסכים להיכנס למקלחת...

אם זה 'רחיצה של תענוג'

[וחילופו בבריכת מים קרים דוקא]

ובאמת יכול כ"א לראות בעצמו שדוקא בחורף הרחיצה בחמין היא בעיקרה לתענוג וקשה לצאת...

[נחמת ארי]

האם ידוע למאן דהו על מחקר על הרגלי הרחצה והכיבוס בזמן חז"ל? אודה להפניה.

[כדכד]

מחקר אין לי אבל
א. ברמב"ם כתוב שהדרך ליכנס למרחץ משבעה ימים לשבעה ימים.
ב. בזמן חז"ל לא היו מים זורמים בברזים ולשם רחצה היה נצרך ללכת למרחץ או לנהר או למעין הקרוב ולשם כבוס היה נצרך ללכת לנהר וגם אז היתה זו עבודה קשה.
בלי מחקר אני משער שהיו מכבסים ותרחצים הרבה פחות מבימינו.

[בן פקועה]

האם ידוע למאן דהו על מחקר על הרגלי הרחצה והכיבוס בזמן חז"ל? אודה להפניה.

יש לא מעט מקורות חז"ל המעידים על מרחצאות, ולהבדיל הרבה ממצאים ארכאולוגיים של בתי מרחצאות מפותחים ומשוכללים מאוד, לצד בורות מקווה (בקומראן, למשל, נמצאו כעשר מקוואות ברדיוס קטן).
תיאור על המרחצאות בתקופה הרומית: https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1723

[אראל]

ואמנם האראלים המשעשעים עצמם בקעמפ בארה"ב יתקשו למצוא היתר בדבר.

כרגע נפל ברעיונו של האראלי המשועשע, שהדיון לכאורה תלוי, מה היה עיקר התקנה, אם להסתגף או להסריח [שטינקען בלע"ז] זכר לאחד מעשרה הנסים שנעשו לאבותינו בביהמ"ק שלא הסריח בשר הקודש מעולם, וכעת חסרנו כל אלה......

[יוסף חיים אוהב ציון]

שו"ת אור לציון חלק ג - הערות פרק כז תשובה ה.
בשו"ע בסימן תקנ"א סעיף ט"ז כתב, יש נוהגים שלא לרחוץ מר"ח, ויש שאין נמנעין אלא בשבת זו. עכ"ל. ומנהג בני ספרד בארץ ישראל כדעה שניה, שלא לרחוץ בשבוע שחל בו תשעה באב, אבל לפני שבוע זה רוחצים כרגיל. ועל כן אף שבני אשכנז מחמירים בערב שבת חזון כדעת הרמ"א שם, בני ספרד רוחצים בערב שבת חזון במים חמים וסבון כרגיל. ולפנים היו גם מבני ספרד שנהגו בזה כהרמ"א, אבל כיום המנהג פשוט להקל.
והנה הרמב"ם בפרק ה' מהלכות תעניות הלכה ו' כתב, וכבר נהגו ישראל שלא לאכול בשר בשבת זו, ולא יכנסו למרחץ עד שיעבור התענית. וכתב בשו"ת תרומת הדשן סימן ק"נ, דמשמע מדברי הרמב"ם שכתב להכנס למרחץ, דדוקא בחמין נהגו איסור, והיינו משום שדרך המרחץ בחמין, אבל בצונן שרי. והוסיף שמדברי האור זרוע והמרדכי משמע שאף בצונן אסור. והביאו הב"י שם, ע"ש. וכן פסק הרמ"א שם, שאף בצונן אין לרחוץ. ונראה שמלשון מרן ששינה מלשון הרמב"ם וכתב שלא לרחוץ, משמע שסובר כדעת האור זרוע והמרדכי שאף בצונן אין לרחוץ. ואף שבשלחן גבוה שם אות מ"ח כתב, שנהגו בסלוניקי לרחוץ בצונן כדעת הרמב"ם, מכל מקום מנהג רוב קהילות ישראל היה פשוט שלא לרחוץ בשבוע שחל בו ת"ב אף בצונן, וכדמשמע מלשון מרן. וראה גם במטה יהודה שם ס"ק ט"ז. וכן כתב בבא"ח פרשת דברים אות ט"ז שנהגו שלא לרחוץ אף בצונן. (רק מה שכתב שם שנהגו שלא לרחוץ מראש חודש, אין זה אלא מנהג בבל, אבל בארץ ישראל נהגו איסור בשבוע שחל בו ת"ב בלבד. ואפשר שאף לבני בבל בארץ ישראל הממשיכים את מנהגם, יש להקל להם לרחוץ אחר ראש חודש עכ"פ בצונן. וראה עוד בכה"ח שם אות קפ"ו).
ואפילו אם מצטער בזיעה לא ירחץ אף בצונן. וכדאי הוא בית אלוקינו לאבד עליו רחיצה בשבוע זה. (ראה תענית דף י"ג ע"א). והרי אף האבל אינו רוחץ במשך שבוע אף בצונן, כמבואר בשו"ע יו"ד סימן שפ"א סעיף א', ואבלים אנו על חרבן בית מקדשינו. ורק אם מצטער הרבה באופן שאינו יכול לסבול את ריח הזיעה, מותר לו לרחוץ. דהוי כדין אבל שהוא אסטניס שמותר לו לרחוץ, כמבואר בשו"ע שם סעיף ג'. (וראה גם במ"ב בסימן תרי"ג ס"ק ב', ע"ש). וכל אדם יאמוד עצמו שאם הוא בגדר זה, יוכל לרחוץ. וכן אם התלכלך, כגון פועל בנין וכדומה. רשאי לרחוץ, דהוי כהתלכלך בטיט ובצואה, שמותר לרחוץ אף בתשעה באב, כמבואר בשו"ע בסימן תקנ"ד סעיף ט', ע"ש. וכן כשיש פצעים ברגלים וכדו'. (וראה בשו"ע בסימן תקנ"ד סעיף י"ד וט"ו). וכן בערים שהלחות שם גבוהה במיוחד ומזיעים הרבה, וקשה לסבול שם ריח הזיעה, הוי כנתלכלך שמותר לרחוץ. (ולא דמי למקום שהיה בו הרמ"א, שהיה בארצות הקרות, ולכן החמיר שלא לרחוץ אף בקרים. וכן במקומו של הבא"ח שג"כ החמיר, אף שהיה בבבל, והיה שם חם הרבה, האויר שם היה יבש ללא לחות גדולה, ולא היו מזיעים הרבה). ומכל מקום לא ירחץ במים חמים, דהוי לתענוג, אלא במים קרים בלבד. ואם קשה לו בקרים, יכול להפשירם במעט מים חמים כדי להפיג את הקרירות. (ואולם אף המצטער בזיעה הרבה, וריח הזיעה נודף ממנו, לא ירחץ בתשעה באב עצמו, שהרי יכול להשאר בביתו).

[צופה_ומביט]

מחקר אין לי אבל
א. ברמב"ם כתוב שהדרך ליכנס למרחץ משבעה ימים לשבעה ימים.
ב. בזמן חז"ל לא היו מים זורמים בברזים ולשם רחצה היה נצרך ללכת למרחץ או לנהר או למעין הקרוב ולשם כבוס היה נצרך ללכת לנהר וגם אז היתה זו עבודה קשה.
בלי מחקר אני משער שהיו מכבסים ותרחצים הרבה פחות מבימינו.

כאן הובאו מקורות מחז"ל.

[עזריאל ברגר]

כמה אנשים, בימינו ובארצנו, מקפידים לא להסיר את הגרביים אלא מתחת לשמיכה?

מהיכי תיתי לאסור?!
(בשו"ע אדה"ז כתב הגבלה זאת רק על ארצותיהם)

[איש_ספר]

א

[כדכד]

לך תשאל כל ילד שאמו רבה אתו עד שהוא מסכים להיכנס למקלחת...

אם זה 'רחיצה של תענוג'

[וחילופו בבריכת מים קרים דוקא]

ובאמת יכול כ"א לראות בעצמו שדוקא בחורף הרחיצה בחמין היא בעיקרה לתענוג וקשה לצאת...

ממה שאני זוכר צריך תמיד לריב עם הילדים עד שהם נכנסים ואח"כ עד שהם יוצאים
וזה כחו של הרגל שאדם מעדיף לא לשנות את המצב שבו הוא נמצא
וכיוצא זה שבלילה רבים עד שנכנסים למיטות ובבוקר עד שיוצאים מהם

[ש. ספראי]

חידה יפה שראיתיה היום בעיני למעשה:
איך יתכן שלפי ההלכה אסור לאדם לאכול בשרי ואסור לו לאכול חלבי, אך יכול לאכול פרווה?

[אראל]

חידה יפה שראיתיה היום בעיני למעשה:
איך יתכן שלפי ההלכה אסור לאדם לאכול בשרי ואסור לו לאכול חלבי, אך יכול לאכול פרווה?

כשאכל בשר פחות משש שעות קודם צאה"כ של ר"ח אב, אחר צאה"כ לא יכול לאכול לא בשר ולא חלב

[עזריאל ברגר]

חידה יפה שראיתיה היום בעיני למעשה:
איך יתכן שלפי ההלכה אסור לאדם לאכול בשרי ואסור לו לאכול חלבי, אך יכול לאכול פרווה?

viewtopic.php?p=239551#p239551

[כדכד]

תשאל כל אדם מה הכי מפריע לו ובמה הוא הכי 'מרגיש' את הימים האלו?
האם באיסור נישואין? וגם בתספורת שלא מסתפרים רק פעם בחודש וכן באיסור כביסה שיש היום לכל אחד בגדים לשבוע וכן באיסור בשר ויין שיש שכך נוהגים כל השנה לאכול רק בשבת
אז איך מרגישים אבלות אם לא ע"י איסור רחיצה?
איה"נ בזמן הגמ' והראשונים המצב היה שונה.

אמנם יש לכל אחד בגדים מכובסים לשבוע אבל אי אפשר ללבוש אותם כי אסור ללבוש בגד מכובס
איסור זה מורגש הרבה יותר מאיסור הרחיצה

[גביר]

א. על קהילות ספרדיות, בעיקר במערב החיצון והפנימי, שנהגו בהן שלא לרחוץ כלל בתשעת הימים - ר' משה חיים סוויסה, עטרת אבות, כה. יא [כרך ב, ירושלים תשע"ה, עמ' שמו-שמז]

ב. לפי המקובל כיום, נראה שלא רק בערי גוש דן הלוהטות קשה מאד, ולרבים אולי גם בלתי אפשרי, שלא להתקלח כלל מר"ח עד התענית, אלא גם בירושלים ובבאר שבע היבשות יחסית.

[אהרן תאומים]

רק מחשבה של קונפליקט מצד אחד אותם המקפידים מבית החזונישניקס לא להתרחץ מקבלים את שיעוריו הגדולים של החזו"א בתירוץ שנשתנו הטבעיים, ומדוע של ישתמשו בתירוץ זה בכדי להתרחץ? מצד שני אותם המגלים לפי ארכיאולגיה ושאר מרעין שמה שהיה הוא שיהיה וגודלי בני אדם ושאר שיעורין נשארו פחות או יותר באותו שיעור הם היו צריכים להקפיד לא להתרחץ, ובכל אופן במבט נוסף כולא עלמא מודי שהיום הבגדים לא מפשתן האוכל הוא סינטטי ייצור הריח והזיעה שונה לחלוטין וממילא אולי צריכים להתרחץ

[נחומצ'ה]

אמש נודע לי, שגם אצל יוצאי מארוקו, נהגו לא לרחוץ בשבוע זה.
[מעניין שגם איסור אכילת קטניות, מצוי אצלם].

[גביר]

אמש נודע לי, שגם אצל יוצאי מארוקו, נהגו לא לרחוץ בשבוע זה.
.

יעוין בזה ר' משה חיים סוויסה, עטרת אבות, כה. יא [כרך ב, ירושלים תשע"ה, עמ' שמו-שמז]

[כדכד]

רק מחשבה של קונפליקט מצד אחד אותם המקפידים מבית החזונישניקס לא להתרחץ מקבלים את שיעוריו הגדולים של החזו"א בתירוץ שנשתנו הטבעיים, ומדוע של ישתמשו בתירוץ זה בכדי להתרחץ? מצד שני אותם המגלים לפי ארכיאולגיה ושאר מרעין שמה שהיה הוא שיהיה וגודלי בני אדם ושאר שיעורין נשארו פחות או יותר באותו שיעור הם היו צריכים להקפיד לא להתרחץ, ובכל אופן במבט נוסף כולא עלמא מודי שהיום הבגדים לא מפשתן האוכל הוא סינטטי ייצור הריח והזיעה שונה לחלוטין וממילא אולי צריכים להתרחץ

אין לזה שום קשר
קודם כל שינוי הטבעים לענין שיעורים הוא המצאה של הצל"ח והחזו"א רק סבר שיש להחמיר כמותו.
שנית, הגיעו לזה שגדלים השתנו בעקבות בחינה של העובדות והמקורות וזו היתה המסקנה. אין מקום לשיטתם להניח שבגלל שלא נוח לקיים את ההלכה אז השתנתה המציאות גם אם ידוע לנו על שינויים במציאות כל עוד הם לא מכריחים גם שינוי בהלכה

[גלילוני]

מה יעשו עובדי ד' שנוהגים לא להתקלח בבית.

הגע בעצמך - מקילים בזלזול באבילות על ביהמ"ק החרב ומחמירים שלא להתרחץ בבית.
סולם ערכים מעוות

כאשר אין השגות בדרכי קדושה, מקבלים תשובה בנוסח זה.

לדעתי ורשאים לחלוק עלי...זה יותר עניין של 'חניוקיות' מאשר המושג 'קדושה'.
להתקדש באכילה או אפילו לחסום את פיו מלומר ווערטל על חשבון השני... זה הרבה הרבה יותר חשוב וקדוש מאשר לא להתרחץ בבית ולכן מי שחושב שאם הוא לא מתרחץ בביתו הוא התחיל את המסלול של 'קדושה' טעות מרה בידו, אבל בהחלט ניתן להגדירו כ'חניוק'.

יותר קל להיות חניוק מאשר קדוש!

[ש. ספראי]

ראיתי כעת בירושלמי מו"ק פרק אלו מגלחין דבר מעניין:
תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מועד קטן פרק ג
א"ר יוסה בי רבי בון מי שהוא מתיר את הרחיצה עושה אותה כאכילה ושתייה. הדא דאת מר ברחיצה שהיא של תענוג אבל ברחיצה שאינה של תענוג מותר. שמואל בר אבא עלו בו חטטין אתון ושאלון לר' יסא מהו דיסחי אמר לון ואין לא סחי מיית הוא אין כיני אפילו בט' באב אין כיני אפילו ביה"כ.

בתחילה משמע שנאסר רק רחיצת תענוג ולבסוף משמע דהותרה רחיצה רק במקום פיקו"נ.

ובקרבן העדה מסכת מועד קטן פרק ג
אמר. להו ואם לא ירחוץ ימות א"כ אפילו בט"ב וביה"כ נמי מותר לרחוץ דאין לך דבר עומד בפני פקוח נפש.

[שמשון]

אחד הרבנים נשאל אם מותר לרחוץ במים ווקאליים או לטבול במקוה ווקאלי
והשיב שאם הזיעה היא ווקאלית מותר

[אור עולם]

אחד הרבנים נשאל אם מותר לרחוץ במים ווקאליים או לטבול במקוה ווקאלי
והשיב שאם הזיעה היא ווקאלית מותר

ויל"ע מה דינה של רחיצה במי 'מקווה-ריין'?

[גימפעל]

אולי גם מותר לאכול את עופות הפטם....

[אור עולם]

אם נמשיך את הקו הלאה - הותרו כל סוגי גילוח הזקן...

[אש משמים]

אם נמשיך את הקו הלאה - הותרו כל סוגי גילוח הזקן...

אגב, זמן מה קשה לי מדוע אין מגלחין ערש"ק הרי תספורת אסורה משום שאין רגילים בה כל שבוע כפי שכ' מ"א ובגילוח בזמנינו רגילים כל שבוע. ובביה"ל הביא להקל בתספורת דמהירושלמי מוכח כן עיי"ש ומדוע בגילוח אסרו וצ"ע.

[עזריאל ברגר]

אכן שמעתי שאחינו התימנים מקילים בזה.

[אור עולם]

אכן שמעתי שאחינו התימנים מקילים בזה.

הגהות חת"ס לשו"ע או"ח תקנ"א:
"שם במג"א ס"ק י"ד אין רגילין לספר בכל שבוע. נ"ב ואין ניכר האבילות אם יסתפר בכל שבת דבלא"ה אין מסתפרין אלא בע"ש כנ"ל לפענ"ד. ומכל מקום נראה לי דגידול שערו' הזקן שבזה"ז שהוא ניוול גדול מאד יש לדונו כמי שתכפוהו אביליו לקמן סעיף ט"ו ואם יצרף לזה שום קולא כגון להכניס ולהוצי' התינוק שבמג"א לעיל סק"ג יש להקל שיהי' קצת מריבוי שערותיו".

[מקדש שביעי כל שביעי]

מה יעשו עובדי ד' שנוהגים לא להתקלח בבית.

איזה עבודת השם יש ב- "לא להתקלח בבית" ?

[מקדש שביעי כל שביעי]

.

[עובדיה חן]

שמעתי על אלו שטובלים במקווה כל יום וגם בימים אלו, שלרחוץ במקלחת לפני שטובלים אינם רוחצים, וצ"ב מה הבדל טבילה שמותר, מהעברת מים ע"י מקלחת.[שגם יש כאן עניין של היגיינה ]

[אור עולם]

אולי בטבילה במקווה ריין יש להקל שאינו נחשב רחיצה.

[בן פקועה]

רחיצה להסיר הזיעה מותרת, אבל טבילה במקווה מהיכ"ת?

[קרית מלך]

רחיצה להסיר הזיעה מותרת, אבל טבילה במקווה מהיכ"ת?

כבר הילכו בו רבים - עי' הליכות שלמה ושו"ת שבה"ל שכתבו להיתר למי שנוהג לטבול בכל יום.

[אש משמים]

אולי בטבילה במקווה ריין יש להקל שאינו נחשב רחיצה.

יש דין רחיצה דווקא במים? במי פירות לכאו’ יהיה גם אסור.

[זאב ערבות]

איני יודע מה ניתן להוסיף לנושא, אך בכל אופן מהספר מגד גבעות עולם מר' מיכל זלמן שורקין