הפטרת השמים כסאי בשבת ר"ח אב

[עלידוקר]

חוץ מבעלזא, ביאלא, החוג חת"ם סופר, והאיטלקים יש עוד קהילות היום שמפטירים השמים כסאי בשבת ראש חדש אב?

[דרומי]

יש קהילות שמוסיפות הפסוק הראשון והאחרון של 'השמים כסאי' לאחר הפטרת 'שמעו'. ויש הנמנעים מזה, אלא מפטירים 'שמעו' נטו.

[עלידוקר]

התכוונתי לאלה שמפטרים השמים כסאי ולא שמעו.

[אפרקסתא דעניא]

האם יש בכלל קהילות כאלו? הרי בגמרא מפורש לקרוא חזון בשבת ר"ח אב, ותוס' כבר מביא שבפסיקתא כתוב שמעו. מכל מקום מוסכם בחז"ל שאין לקרוא השמים כסאי.

[עץ הזית]

האם יש בכלל קהילות כאלו? הרי בגמרא מפורש לקרוא חזון בשבת ר"ח אב, ותוס' כבר מביא שבפסיקתא כתוב שמעו. מכל מקום מוסכם בחז"ל שאין לקרוא השמים כסאי.

יש ראשונים שכתבו שדווקא לשיטות שהאבלות מתחילה מראש חודש מפטירים "חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי" אבל לפי מה שנפסק בגמרא להלכה שהאבלות היא רק בשבוע שחל בו תשעה באב אז זה לא שונה משאר ראשי חדשים ומפטירים "השמים כסאי".
(לא כתוב בפסיקתא שהפטרת "שמעו" היא גם כשחל בראש חודש. וגם בכלל לא כתוב שם שצריך להפטיר בהפטרות אלו [ג' דפורענותא ושבע דנחמתא] אלא רק מוכח מסדר הדרשות שם שהיו מפטירים בהפטרות אלו.)

[יוצא פוניבז']

האם יש בכלל קהילות כאלו? הרי בגמרא מפורש לקרוא חזון בשבת ר"ח אב, ותוס' כבר מביא שבפסיקתא כתוב שמעו. מכל מקום מוסכם בחז"ל שאין לקרוא השמים כסאי.

מחלוקת תוס' בפסחים עם התוס' במגילה, אם מפטירים שמעו או השמים כסאי.

[כדכד]

האם יש בכלל קהילות כאלו? הרי בגמרא מפורש לקרוא חזון בשבת ר"ח אב, ותוס' כבר מביא שבפסיקתא כתוב שמעו. מכל מקום מוסכם בחז"ל שאין לקרוא השמים כסאי.

בנוסף למה שכתב הרב יוצא פוניבז' - ע' ביאור הגר"א בסימן שעוסק בהלכות ראש חדש שחל בשבת ותראה שהדברים אינם מוסכמים בחז"ל.
אמנם הגר"א מסיק כדבריך שלהלכה יש לקרוא שמעו אולם הוא מביא גם את הדעות החולקות ומקורן

[יראה- שלם]

בערוך השולחן גם מביא די"ל השמים כסאי בשבת זו.

[ספרים וועלט]

האם יש בכלל קהילות כאלו? הרי בגמרא מפורש לקרוא חזון בשבת ר"ח אב, ותוס' כבר מביא שבפסיקתא כתוב שמעו. מכל מקום מוסכם בחז"ל שאין לקרוא השמים כסאי.

דרכי משה הקצר אורח חיים סימן תכה
(ג) וראש חדש אב שחל להיות בשבת לפי דברי אבודרהם משמע דמפטירין שמעו ולא השמים כסאי וכן פסק המרדכי בפרק בני העיר (סי' תתלא) וכן הוא במנהגים שלנו (שם מנהג חדש אב עמוד עז) אבל במנהגי מהרא"ק (מנהג חדש אב עמוד ע"ב הגהה ב) כתב שמפטירין השמים כסאי וכ"כ מהרא"י בתרומת הדשן סימן י"ט דבמקום שאין מנהג יפטיר השמים כסאי ובמקום שיש מנהג ילך אחר המנהג ולי נראה דיש לעשות כדברי ב"י להפטיר שמעו ופסוק א' מהשמים כסאי ופסוק מידי חדש בחדשו ובזה אנו יוצאים ידי כולם ודוקא במקום שנהגו להפטיר ב' הפטרות אבל במקום שלא נהגו כן אין להפטיר רק שמעו

[אור עולם]

במה מפטירים בחורבת ריה"ח?

[יהודה בן יעקב]

ביאלא, החוג חת"ם סופר

בלוח דבר בעתו (ר"מ גנוט) כתב על ביאלא שמפטירים 'שמעו'.
בלוח חודש בחדשו (רמא"ז קינסטליכר) שנת תשס"א ותשס"ה כתב שמפטירים 'שמעו', ומנהג החת"ס להפטיר 'השמים כסאי'.

[לבי במערב]

להעיר מ'רשימת היומן' ריש ע' קנה, וש"נ.

[אנא עבדא]

בערוך השולחן גם מביא די"ל השמים כסאי בשבת זו.

וכ"ה הרמ"א, המג"א, דרך החיים, שערי אפרים, החיי אדם, הפתחי עולם ועוד

[כדכד]

השאלה היתה אם יש היום ק3הילות שנוהגות כך ולא אם יש פוסקים שכתבו כך
על דבר הרמ"א העיר הגר"א והמשנ"ב בשמו שלמעשה אין לנהוג כן וכמדומה שברוב הקהילות נהגו כדברי הגר"א ושאל השואל אם יש עוד קהילות שנהגו אחרת

[יראה- שלם]

השאלה היתה אם יש היום ק3הילות שנוהגות כך ולא אם יש פוסקים שכתבו כך
על דבר הרמ"א העיר הגר"א והמשנ"ב בשמו שלמעשה אין לנהוג כן וכמדומה שברוב הקהילות נהגו כדברי הגר"א ושלהשואל אם יש עוד קהילות שנהגו אחרת

יש ויש. ושמעתי ממאן דהוא שהתפלל בשב"ק העעל"ט בכותל המערבי עם המקובל ר' אביש צינווירט והורה לומר השמים כסאי.

[סיסטעם]

באמצע ההפטורה מוזכר חודש ״בחדשה ימצאונה״ והוא חודש אב רש״י בשם חז״ל

[עזריאל ברגר]

האם יש בכלל קהילות כאלו? הרי בגמרא מפורש לקרוא חזון בשבת ר"ח אב, ותוס' כבר מביא שבפסיקתא כתוב שמעו. מכל מקום מוסכם בחז"ל שאין לקרוא השמים כסאי.

בטור ובשולחן ערוך (סימן תכה) - משמע בפשטות שאומרים "השמים כסאי" (כי הם כתבו בסתמא שר"ח שחל בשבת מפטירים השמים כסאי, ושיש דיון על ר"ח אלול, "ובפוסקים למדין מכללות ובפרט במקום שנאמר בהם חוץ" (שו"ע אדמו"ר הזקן יורה-דעה סימן קפט בקו"א ס"ק ד)).
הרמ"א - מכריע למעשה (בהגהת השו"ע שם) שבמקום שאין מנהג יש לומר "השמים כסאי".
אחרי זה - כמעט אפשר לומר שצ"ע על מי שנוהג אחרת...

ולגבי דברי חז"ל - ראה בתוס' שציינו לעיל ובב"י (שם) וכו'.

(מנהג חב"ד - שמעו, ומוסיפים פסוק ראשון ואחרון של השמים כסאי. אבל כאן כתבתי על הסברא)

[בברכה המשולשת]

עליתי מפטיר בשבת, התלבטתי לשניה אחת, וקראתי שמעו

[לבי במערב]

(מנהג חב"ד - שמעו, ומוסיפים פסוק ראשון ואחרון של השמים כסאי. אבל כאן כתבתי על הסברא)

להעיר מ'רשימת היומן' ריש ע' קנה, וש"נ.

[דרומי]

הרבי הרש"ב מליובאוויטש קרא פעם 'השמים כסאי' בקביעות כזאת, ואחר כמה שנים אמר שהתחרט על כך וצריך לקרוא דוקא 'שמעו'.

ומעניין שגם אצל הרבי מליובאוויטש היו שינויים בהפטרה זו, אף שתמיד קרא 'שמעו', היו שינויים לענין אם להוסיף פסוק ראשון ואחרון של 'השמים כסאי' - שפעמים הוסיף ופעמים לא.

[דמשק]

וזה הטעם כשחל ראש חודש אב בשבת מפטירין השמים כסאי כמו שכתב רמ"א שכן עיקר במקום שאין מנהג

וכן הפטרת שמעו חל תמיד בשבת ראש חודש אב או בשבת שמברכין בו ראש חודש אב

[לבי במערב]

הרבי הרש"ב מליובאוויטש קרא פעם 'השמים כסאי' בקביעות כזאת, ואחר כמה שנים אמר שהתחרט על כך וצריך לקרוא דוקא 'שמעו'.

להעיר מ'רשימת היומן' ריש ע' קנה, וש"נ.

[לבי במערב]

וזה הטעם כשחל ראש חודש אב בשבת מפטירין השמים כסאי כמו שכתב רמ"א שכן עיקר במקום שאין מנהג

וכן הפטרת שמעו חל תמיד בשבת ראש חודש אב או בשבת שמברכין בו ראש חודש אב

התם שאני, דבדרך הפנימיות יתכן לבאר אף ענינים שלא נפסקו להלכה, וכנודע.

[עזריאל ברגר]

וכן הפטרת שמעו חל תמיד בשבת ראש חודש אב או בשבת שמברכין בו ראש חודש אב

מלבד כשחל פסח (וט' באב) בשבת, שאז הפטרת שמעו נקראת ביום ב' מנחם-אב.

[עזריאל ברגר]

הרבי הרש"ב מליובאוויטש קרא פעם 'השמים כסאי' בקביעות כזאת, ואחר כמה שנים אמר שהתחרט על כך וצריך לקרוא דוקא 'שמעו'.

ומעניין שגם אצל הרבי מליובאוויטש היו שינויים בהפטרה זו, אף שתמיד קרא 'שמעו', היו שינויים לענין אם להוסיף פסוק ראשון ואחרון של 'השמים כסאי' - שפעמים הוסיף ופעמים לא.

אולי (גם) בגלל השייכות של ההפטרה לר"ח, כמ"ש "בחדשה ימצאונה", וביארו במפרשים שזהו חודש אב (והובאו דבריהם בפוסקים).
(וגם בגלל המחלוקת המפורשת בפוסקים)

[שאראש-פאטאק]

F98A6A0B-9E3D-4E27-939A-653143F61A22.jpeg (365.17 KiB) נצפה 5809 פעמים

27EC62B7-325B-40BB-BC8D-596671BD0DB7.jpeg (390.52 KiB) נצפה 5809 פעמים

9C728F83-E709-444F-9A2D-47652083DC10.jpeg (411.49 KiB) נצפה 5809 פעמים

[בני ברקי]

אאל"ט 3 שנים לא יפטירו השמים כסאי (מלבד מי שהפטיר השבוע)
פעם הבאה שיפטירו השמים כסאי בשבת ר"ח אלול תשפ"ב הבעל"ט

[יוצא פוניבז']

אאל"ט 3 שנים לא יפטירו השמים כסאי (מלבד מי שהפטיר השבוע)
פעם הבאה שיפטירו השמים כסאי בשבת ר"ח אלול תשפ"ב הבעל"ט

צ"ל שנתיים לאשכנזים, 3 שנים לספרדים.
הפעם האחרונה שהפטירו השמים כסאי היתה בר"ח אייר תש"פ.
משם ואילך חלו ר"ח בשבתות כדלהלן:
ר"ח תשרי תשפ"א - ר"ה, ר"ח אדר -שקלים, ר"ח אב - שמעו, ר"ח טבת תשפ"ב -חנוכה, ר"ח ניסן -החודש, ר"ח אלול - עניה סוערה לספרדים, ר"ח טבת תשפ"ג - חנוכה.
ר"ח אייר תשפ"ג כולם יפטירו השמים כסאי.

[יוצא פוניבז']

שמתי לב שהספרדים גם קודם לכן לא קראו השמים כסאי כשנתיים וחצי, מר"ח חשוון תשע"ח עד ר"ח אייר תש"פ
(דהיינו שבמשך למעלה מחמש שנים רצופות קראו השמים כסאי רק פעם אחת!)
ר"ח ניסן תשע"ח - החודש, ר"ח אלול - עניה סוערה, ר"ח טבת תשע"ט - חנוכה, ר"ח ניסן - החודש, ר"ח אלול - עניה סוערה, ר"ח טבת תש"פ - חנוכה

[דרומי]

אולי משום כך נוהגים הספרדים שגם כשלא מפטירים 'השמים כסאי' אומרים לפחות את הפסוק הראשון והאחרון...

וראה בהמצו"ב לענין מנהג חב"ד בכל זה

[מעט דבש]

אאל"ט 3 שנים לא יפטירו השמים כסאי (מלבד מי שהפטיר השבוע)
פעם הבאה שיפטירו השמים כסאי בשבת ר"ח אלול תשפ"ב הבעל"ט

הנה זה בא - ר"ח אלול תשפ"ב.
ראיתי שמנהג הספרדים כדעת המחבר (או"ח תכה, א) להפטיר 'עניה סוערה' ולהוסיף פסוק ראשון ואחרון של 'השמים כסאי'. וכל זה נזכר בשו"ע (להפטיר 'עניה סוערה') ובב"י (להוסיף פסוק ראשון ואחרון של 'השמים כסאי').

אבל נהגו גם להוסיף פסוק ראשון ואחרון של 'מחר חודש', ופרט זה ברצוני לברר מה מקורו? בשו"ע נזכר לעשות כן רק כששבת ר"ח וגם יום א' ר"ח - שמפטירים בו 'השמים כסאי', ומוסיפים גם פסוקים מ'מחר חודש'; אבל מה המקור לעשות כן גם בהפטרת 'עניה סוערה'? אדרבא, מכך שלא הזכיר זאת בב"י משמע שלא נהגו כן.

[עזריאל ברגר]

דיון זהה יש לגבי ר"ח טבת שחל בשבת, ולמיטב זכרוני הרבי מליובאוויטש לא מצא ראיה ברורה להכריע בזה, ולכן בשנים הראשונות נהג (בר"ח טבת) לפעמים כך ולפעמים כך, ולבסוף הורה למעשה שיוסיפו את הפסוקים משתי ההפטרות.

[מעט דבש]

נהגו גם להוסיף פסוק ראשון ואחרון של 'מחר חודש', ופרט זה ברצוני לברר מה מקורו? בשו"ע נזכר לעשות כן רק כששבת ר"ח וגם יום א' ר"ח - שמפטירים בו 'השמים כסאי', ומוסיפים גם פסוקים מ'מחר חודש'; אבל מה המקור לעשות כן גם בהפטרת 'עניה סוערה'? אדרבא, מכך שלא הזכיר זאת בב"י משמע שלא נהגו כן.

שוב חשבתי, שהב"י בתחלה עוסק רק בענין אם להפטיר 'השמים כסאי', ולא מיירי כלל בענין 'מחר חודש', ולכן כתב רק מה שנוגע לעניין שעוסק בו, שלא מפטירים 'השמים כסאי' בר"ח אלול שחל בשבת, אלא רק מוסיפים פסוק ראשון ואחרון מהפטרה זו.
ולגבי 'מחר חודש' סמך על מה שכתב אחר כך, שבכל שבת ר"ח שגם ביום ראשון ר"ח, מוסיפים פסוק ראשון ואחרון של 'מחר חודש', וממילא גם בר"ח אלול כך.

ועוד ראיתי, שהמחבר לא כתב להוסיף פסוקים מהפטרת 'השמים כסאי' או 'מחר חודש' במקרים אחרים שהפטרות אלה נדחות -ר"ח אב שחל בשבת, ר"ח טבת שחל בשבת, פרשת שקלים, ופרשת החודש. ובפועל הספרדים נוהגים להוסיף.
וגם בזה צ"ל שהמחבר סמך על מה שכתב לגבי 'עניה סוערה' ולגבי שבת ר"ח שביום א' שאחריה ר"ח.