תיקון חצות ביום [גם] לאשכנזים

[שופרא]

אעתיק כאן דברים שנדפסו מהגראי"ל שטיינמן זצ"ל בענין החיוב לומר תיקון חצות כיום בחצות היום ועל מנהגו בזה
ואף שהדברים הם פשוטים שהרי כבר נפסק כן במשנ"ב כידוע מכל מקום שמעתי אומרים שלא נהגו
לכן בנותן טעם להביא דברי גדולי דורינו שיש לנהוג כן

ובאמת יש לתמוה על מנהג הישיבות והכוללים [האשכנזים] שזנחו ענין חשוב זה
גם ראיתי כיום שהגרח"ק שליט"א העיד בשם אביו זצ"ל שזוכר מישיבת נוברהדוק, שהיו עורכים כל בני הישיבה כל יום תיקון חצות בבכיות נוראות על שכינתא בגלותא, ומייחלים לביאת מקדשנו בב"א עכ"ד

עוד אוסיף שהגר"ש דבלצקי זצ"ל הו"ל תיקון חצות מבלי האריכות הנדפסת בסידורים וניתן בכמה דקות להיות מהמצטערים בצער השכינה ניתן לראותו כאן

תיקון חצות אמר רבנו שראוי לאברכים לומר תיקון חצות בצהרים של ימי בין המצרים, כמו שכבר מוזכר במשנ”ב (סי’ תקנ”א ס”ק ק”ג). ואמר לצלם תיקון חצות ולחלק, ואף על שולחנו היה מונח אז כל התקופה תיקון חצות.

כמה פעמים אחרי שיצאו אנשים מרבנו באישון לילה, ראו [מבעד לחלון] שאומר תיקון חצות

[קו ירוק]

משמע שהסטייפלער זוכר מישיבת נובהרדוק, אבל זה היה בבחרותו..
בחוט המשולש או במנהגי החת"ס (אינני זוכר) מסופר שהחת"ס היה עושה עם כל בני ישיבתו תיקון חצות בחצות היום, בבין המצרים.

[לענין]

אצל החסידים מקובל, שכל הנהגה של האריז"ל שלא קבלוה הבעש"ט וגדולי תלמידיו, איננו עומדים בה. וכבר הזכירו זה בספרי החסידות, כלפי הנידון דידן.

[בקרו טלה]

תיקון חצות ביום האם זה בדיעבד או לכתחילה
תיקון חצות בבין המצרים - מעש"ר ר' רפאל שפירא בעל תורת רפאל

[עזריאל ברגר]

שמעתי ממו"ח שבהיותו ילד (דהיינו לפני כ60-70 שנה) בקייטנה בב"ב היו אומרים איתם "תיקון חצות" בחצות היום בבין המצרים.
אינני זוכר מי היה המארגן של הקייטנה וכו'.

[דרופתקי דאורייתא]

בחוברת על ענייני בין המצרים שהייתה השבוע בדוכני ההפצה של י. בלוי, [מוועדים שנמסרו בישיבת הגרי"ש, איני זוכר שם המחבר], הובא באחד העמודים הראשונים בהערה, אחרי שהוא מעורר לתלמידיו בישיבה על החובה להצטער על צער השכינה, ששמע מהגרמי"ל ליפקוביץ זצ"ל שבחור ישיבה אסור לו לומר תיקון חצות ! והוסיף [הכותב] "ואכמ"ל".., [כלומר לא הסביר הטעם ולמי ועל מה הייתה ההוראה..].

בשיחותיו של מרן הגרש"א זצ"ל מובא איזה תיאור מילדותו בירושלים על איזה ביכנ"ס שהיו מתאבלים בחצות היום.

[נחלי אפרסמון]

בחוברת על ענייני בין המצרים שהייתה השבוע בדוכני ההפצה של י. בלוי, [מוועדים שנמסרו בישיבת הגרי"ש, איני זוכר שם המחבר], הובא באחד העמודים הראשונים בהערה, אחרי שהוא מעורר לתלמידיו בישיבה על החובה להצטער על צער השכינה, ששמע מהגרמי"ל ליפקוביץ זצ"ל שבחור ישיבה אסור לו לומר תיקון חצות ! והוסיף [הכותב] "ואכמ"ל".., [כלומר לא הסביר הטעם ולמי ועל מה הייתה ההוראה..].

בשיחותיו של מרן הגרש"א זצ"ל מובא איזה תיאור מילדותו בירושלים על איזה ביכנ"ס שהיו מתאבלים בחצות היום.

הגאון ר' מנחם צבי ברלין סיפר לנו שהיו באים מישיבת חברון לומרתיקון חצות בבהכ"נ בבא תמא.

[שופרא]

הגאון ר' מנחם צבי ברלין סיפר לנו שהיו באים מישיבת חברון לומרתיקון חצות בבהכ"נ בבא תמא.

זה היה בתמיכה של רבני הישיבה ???

ידוע למישהו על ראשי ישיבות או גדולי תורה אשכנזים בדורינו שאמרו או שעודדו לומר תיקון חצות [חוץ מהידועים כהגר"ש דבליצקי זצ"ל]

ואם לא למה באמת לא

[נחלי אפרסמון]

הגאון ר' מנחם צבי ברלין סיפר לנו שהיו באים מישיבת חברון לומרתיקון חצות בבהכ"נ בבא תמא.

זה היה בתמיכה של רבני הישיבה ???

ידוע למישהו על ראשי ישיבות או גדולי תורה אשכנזים בדורינו שאמרו או שעודדו לומר תיקון חצות [חוץ מהידועים כהגר"ש דבליצקי זצ"ל]

ואם לא למה באמת לא

כן.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

כמדומה, שברוב ישיבות ההונגריות, אמרו תיקון חצות בימי בין המצרים. אני הכרתי איש זקן אחד שלמד בישיבת גאלאנטא שהמשיך מנהג זו, וסיפרו שבעלי בתים בעיר היו סוגרים את חנויותיהם לבא להתאבל עם תלמידי הישיבה. וכן היה בחוסט אצל הרב דושינסקי.

זה שתלמידי בע"ש לא עשו כן איני יודע. בחב"ד עשו כן, עכ"פ יחידי הסגולה. בני אדם הזוכים לארח את ר׳זלמן יוטקין שליט"א בביתם, סיפרו לי שהם מעירים את ילדיהם באמצע הלילה להראות להם דוגמא של בן אדם הבוכה על החרבן. יש סיפור על הייטב לב (אאל"ט, אולי בנו הקדושת יו"ט) שבאמצע מלוה מלכה בבא שעת חצות, התחיל להפליג בדיבור על יופי בנים תחנת הרכבת בבודפשט, ואחד העומדים שם, שלא חונן בהרבה שכל, הגיב ואמר שבווינא זה יותר יפה, ומיד הפסיק. בברסלב מקפידים ע"ז, מפי ר׳ נחמן. על אדמו"ר אחר, שאיני זוכר את שמו, מספרים על קרעכץ שהיו שומעים בלילה בזמן חצות. אולי רק זה שאומרים אותו בדוקא כל הציבור בימי בין המצרים לא הקפידו.

[אראל]

השתתפתי השבוע בביהמ"ד אחד כאן בעירינו שאומרים שמה תיקון חצות בחצות היום, [כמדומני שהביהמ"ד הזה היחיד בכל העיר שנוהגין כן!], בקיצור היה שם קיבוץ חשוב של כל 'צדיקי' העיר, אנשים זקינים באים בימים, ועובדי השם, אמרו יחד בנוסח המקובל בישבם על הארץ... המצב הי' [עכ"פ אצלי] מרגש ביותר....

[הסבא שלי זצ"ל, אני זוכר אותו, איך שהיה מתאונן על החורבן בימי בין המצרים, בחצות הלילה, ביללות ובכיות......., אנא אמצאנו?....]

[וכן כבר הזכיר ר' ליטוואק את הבעל מסי"נ רבי זלמן יוטקין...., אנשים כאלה כהיום הם כמעט נכחדו לגמרי [כמו שאומרים כאן 'דיסקאנטיוד'...],
שמח לשמוע שהוא עדיין אתנו בחיים לאויש"ט...

[גימפעל]

בחב"ד עשו כן, עכ"פ יחידי הסגולה. בני אדם הזוכים לארח את ר׳זלמן יוטקין שליט"א בביתם, סיפרו לי שהם מעירים את ילדיהם באמצע הלילה להראות להם דוגמא של בן אדם הבוכה על החרבן.

עיין בתורת שלום עמוד 6 שהעבודה של תיקון חצות היא רק לחסידים גדולים (ומשמע שבחב"ד היום לא נוהגים בזה).

[נחלי אפרסמון]

https://www.ykr.org.il/video/1583
https://www.ykr.org.il/video/6148
מרגש מאד.

[לבי במערב]

זה שתלמידי בע"ש לא עשו כן איני יודע. בחב"ד עשו כן, עכ"פ יחידי הסגולה. בני אדם הזוכים לארח את ר׳זלמן יוטקין שליט"א בביתם, סיפרו לי שהם מעירים את ילדיהם באמצע הלילה להראות להם דוגמא של בן אדם הבוכה על החרבן. יש סיפור על הייטב לב (אאל"ט, אולי בנו הקדושת יו"ט) שבאמצע מלוה מלכה בבא שעת חצות, התחיל להפליג בדיבור על יופי בנים תחנת הרכבת בבודפשט, ואחד העומדים שם, שלא חונן בהרבה שכל, הגיב ואמר שבווינא זה יותר יפה, ומיד הפסיק. בברסלב מקפידים ע"ז, מפי ר׳ נחמן. על אדמו"ר אחר, שאיני זוכר את שמו, מספרים על קרעכץ שהיו שומעים בלילה בזמן חצות. אולי רק זה שאומרים אותו בדוקא כל הציבור בימי בין המצרים לא הקפידו.

כמדומה שעירוב פרשיות קא חזינא הכא.
באשכול זה המדובר הוא אודות תיקון חצות ביום, וע"ז כתבו שלא נשמע זה בין תלמידי הבעש"ט הק' וממשיכי דרכם לדורותיהם.
ואילו בדברי מר (הקטע שציטטתי לעיל, ולא קודמו) - מיירי בתיקון חצות בלילה, שבדורות הראשונים היו נוהגים החסידים לאמרו בחבורה, לא כן בדורות האחרונים שאף אותם היחי"ס שמקוננים נוהגים צנעא בכך.

[עובדיה חן]

כולם נוהגים לומר בחצות יום, תיקון רחל, או יש מנהגים בתיקון לאה.