אמירת "א' גוטן יום טוב" בחול המועד

[אשרי יושבי ביתך]

ראיתי בגליון של מרן הגר"מ שטרנבוך שליט"א (פר' אמור תשפ"א) שדן בזה,
אשמח לדעת אם ידוע לחברים מקורות נוספים בפולמוס זה:

[יוסף חיים אוהב ציון]

לבוש אורח חיים סימן תצ
יש אומרים שאין מניחין תפילין בחול המועד שגם הוא יום טוב שנקרא אות ואין צריך לאות דתפילין, ואנו נוהגין להניח תפילין ומברכין עליהם כמו בשאר ימי החול, דהא ימי חול איקרו, והחזן משנה קצת שמברך עלייהו בלחש ולא בקול רם כשאר ימות השנה, ובמוסף מסירין אותם, דבשעת הקרבת הקרבן מיהו יום טוב הוא ואין צריך אות, ומוסף במקום הקרבת קרבן הוא, וכן בראש חודש. ונ"ל(ב) בחול המועד דפסח וכן בראש חודש מסירין אותם קודם קריאת פרשת המוסף בספר תורה, דהא הקריאה היא ג"כ במקום ההקרבה כמו התפלה. ובחול המועד דסוכות יש להסיר אותם קודם שמברכין על הלולב שקודם ההלל, דהא ע"פ סוד הקבלה כל מה שיכוונו סוד הד' פרשיות שבתפילין יש בסוד הד' מינין שבלולב, וכיוןג* שיש בידינו אות ד' מיני הלולב אין צריכין אות דתפילין, נ"ל.
חכמת שלמה אורח חיים סימן תרסד
ביום שביעי שהוא הושענא רבה נוהגים להרבות במזמורים כמו ביום טוב. נ"ב, הנה מזה משמע שאומרים גם מזמור שיר ליום השבת כמו ביום טוב, וכן אנו נוהגין באמת, וא"כ מוכח דגם חול המועד נקרא יום טוב, שהרי המג"א כתב בסימן תפ"ח [ריש הסימן] דלכך אומרים ביום טוב מזמור שיר ליום השבת דגם יום טוב נקרא שבת, ע"ש. וא"כ כיון שאומרים כן בהושענא רבה, מוכח דאף חול המועד נקרא יום טוב. ולכך נראה לומר בחול המועד בברכת המזון הרחמן הוא ינחילנו ליום שכולו טוב. והחק יעקב בסימן (תפ"ז) [תצ] [ס"ק ד] כתב שאין לומר כן, דחול המועד לא נקרא יום טוב, והט"ז כתב בסימן תרס"ח לדחות דעת החולקים עליו, נמי מהאי טעמא דחול המועד לא נקרא יום טוב. ולפי מה שכתבתי כאן מוכח דמנהגינו הוי דחול המועד נקרא יום טוב, וא"כ ראוי לומר הרחמן הוא ינחילנו ליום שכולו טוב, דלא כהט"ז והחק יעקב.

שו"ת יחוה דעת חלק א סימן עא
אולם בגמרא (סוכה ל"ח ע"א) מתבאר שגם חול המועד יום טוב. וכן כתב המגן אברהם (סי' ת"צ סק"א). וכן מבואר בחידושי הריטב"א לעירובין (צ"ו ע"א) ע"ש. אולם בגמרא (סוכה ל"ח ע"א) מתבאר שגם חול המועד נקרא יום טוב, וכן הוכיח בשו"ת בית יעקב (סי' קמ"ב) מהגמרא הנ"ל. והשיג על הט"ז שכתב שחול המועד אינו נקרא יום טוב. וכן כתב בשו"ת הרשב"א חלק ה' (סי' רט"ו). וע"ע בספר קהלת יעקב אלגאזי (מענה לשון, לשון חכמים אות רס"ז). ובחידושי הרש"ש (סוכה כ"ז ע"א ל"ח ע"א). ובערך השלחן א"ח (סי' קפ"ח סק"ה). ובשו"ת הגיד מרדכי (חאו"ח סימן ד') ע"ש. ואין להאריך כאן בזה.

דובב מישרים חלק ב סימן כ
ובאמת מפרשי התוספתא [עיין שם במנחת ביכורים ד"ה ביום טוב] הגיהו דהכונה בחול המועד. ובתשובה העירותי לענין מה דמחולקין הט"ז סי' תרס"ח הלכות לולב [סק"א] דס"ל דחול המועד לא נקרא יום טוב, והמג"א סי' תק"ע אות ה' ס"ל דחול המועד נקרא יום טוב, והגאון ר"ז אלעסקר זצ"ל [חידושי הרז"ה או"ח סי' תרס"ח על ט"ז סק"א] המובא [שמו] בנוב"י [תנינא יו"ד סי' צ"ו] העיר מש"ס סוכה דף ל"ח [ע"א] הכא ביום טוב שני עסקינן דיקא נמי מי שבא בדרך קתני עי"ש, א"כ ע"כ איירי בחול המועד וש"מ דמקרי יום טוב [עי' לקמן ח"ד סי' קל"א]. ולפי"ד המגיהים מוכח גם מהתוספתא דחול המועד מיקרי יום טוב. [ועיין בש"ס חגיגה דף ח' [ע"ב] אמר ר"ל הפריש עשרה בהמות לחגיגתו הקריב חמש ביום טוב ראשון חוזר ומקריב חמש ביום טוב שני, ולפי פירוש רש"י שם [ד"ה חוזר] לא מיירי לענין יום טוב אחרון ורק לפירוש הר"ח כמבואר שם בתוס' [ד"ה חוזר], ואפי"ה מקרי יום טוב, אלמא דגם חול המועד נקרא יום טוב].

[קרית מלך]

המנהג הזה מקובל אצל החסידויות הירושלמיות, בקרלין יש ביטוי שלא לברך בברכת א גוטן מועד כי יש פסוק "קרא עלי מועד" לכן מברכים גם בחוה"מ א גוטן יו"ט, וכן מנהג לעלוב