סוקר כתב:מי שיצא לו להתפלל בבתי כנסיות של חסידים בודאי התוודע לתופעה המבישה.
בחורים, ולא משנה גילם, אין להם ד' מינם משלהם! הם פשוט לא חלק מהענין.
כמובן לא מתרוצצים לפני החג לטרוח להשיג ד' מינים מהודרים
ואף בחג הם נוטלים לברכה חפוזה מהוריהם או משכניהם, ואם הללו נדיבים הם מזכים אותם גם בנענועים בהלל, ואם אז לא.
והכל נגד דינא דגמרא, קטן היודע לנענע אביו קונה לו וכו'.
כמו כל מנהג חסידי של בדיעבד (הדלקת נר חנוכה מאחורי סורג ובריח) מן הסתם כבר יש לו הסברים ע"פ קבלה וע"פ סוד וע"פ רמז.
מי יחכימנו?
ראוי לציין כי פה ושם רואים חסידים יראים ושלמים שקונים גם לבניהם הקטנים.
הוגה ומעיין כתב:בדפוסים שלנו איתא קטן היודע לנענע חייב בלולב. באיזה כת"י מצאת הנוסח "אביו קונה לו" וכו'?
איש_ספר כתב:הוגה ומעיין כתב:בדפוסים שלנו איתא קטן היודע לנענע חייב בלולב. באיזה כת"י מצאת הנוסח "אביו קונה לו" וכו'?
כנראה סבירא ליה כתירוץ השני של תוס' ערכין ב, ב עי"ש
סוקר כתב:מי שיצא לו להתפלל בבתי כנסיות של חסידים בודאי התוודע לתופעה המבישה.
בחורים, ולא משנה גילם, אין להם ד' מינם משלהם! הם פשוט לא חלק מהענין.
כמובן לא מתרוצצים לפני החג לטרוח להשיג ד' מינים מהודרים
ואף בחג הם נוטלים לברכה חפוזה מהוריהם או משכניהם, ואם הללו נדיבים הם מזכים אותם גם בנענועים בהלל, ואם אז לא.
והכל נגד דינא דגמרא, קטן היודע לנענע אביו קונה לו וכו'.
כמו כל מנהג חסידי של בדיעבד (הדלקת נר חנוכה מאחורי סורג ובריח) מן הסתם כבר יש לו הסברים ע"פ קבלה וע"פ סוד וע"פ רמז.
מי יחכימנו?
ראוי לציין כי פה ושם רואים חסידים יראים ושלמים שקונים גם לבניהם הקטנים.
סוקר כתב:מי שיצא לו להתפלל בבתי כנסיות של חסידים בודאי התוודע לתופעה המבישה.
בחורים, ולא משנה גילם, אין להם ד' מינם משלהם! הם פשוט לא חלק מהענין.
כמובן לא מתרוצצים לפני החג לטרוח להשיג ד' מינים מהודרים
ואף בחג הם נוטלים לברכה חפוזה מהוריהם או משכניהם, ואם הללו נדיבים הם מזכים אותם גם בנענועים בהלל, ואם אז לא.
והכל נגד דינא דגמרא, קטן היודע לנענע אביו קונה לו וכו'.
כמו כל מנהג חסידי של בדיעבד (הדלקת נר חנוכה מאחורי סורג ובריח) מן הסתם כבר יש לו הסברים ע"פ קבלה וע"פ סוד וע"פ רמז.
מי יחכימנו?
ראוי לציין כי פה ושם רואים חסידים יראים ושלמים שקונים גם לבניהם הקטנים.
שמא תסבירו מה הבושה הגדולה? וכי יש בזה בעיה הלכתית כל שהיא?
ואגב לאלו שמוכנים להתבייש נוסיף להם גם את המנהג הנהוג בהרבה מקומות שבחורים גם לא מדליקים נרות חנוכה בפנ"ע.
ואגב, קידוש בשבת ויו"ט בלילה וביום אתם גם מקפידים שכל אחד יעשה בנפרד? והבדלה?
אוצר החכמה כתב:שמא תסבירו מה הבושה הגדולה? וכי יש בזה בעיה הלכתית כל שהיא?
ואגב לאלו שמוכנים להתבייש נוסיף להם גם את המנהג הנהוג בהרבה מקומות שבחורים גם לא מדליקים נרות חנוכה בפנ"ע.
ואגב, קידוש בשבת ויו"ט בלילה וביום אתם גם מקפידים שכל אחד יעשה בנפרד? והבדלה?
מאן הוא האי גברא דלא חש לקימחיה
בקידוש והבדלה המעלה היא דווקא להוציא משום ברוב עם, ונרות חנוכה, אני לא יודע לאיזה מנהג אתה מתכוון אבל אני מכיר מנהג להחמיר שלא ידליק כ"א בפנ"ע בגלל דעת התוספות.
וכן מה שהביאו למעלה בט"ג לא צריך להסביר שאין לזה קשר כלל, בפרט שלובשים ט"ק.
אפשר לטעון שאין בזה חיסרון הלכתי לצאת כמה אנשים בלולב אחד, (וזה באמת עניין שצריך עיון האם ההוכחה של סוקר מקטן היודע לנענע קיימת, שהיינו שק"ו לכל אדם שחייב לדאוג לעצמו שיהיה לו לולב לנענע, או דלמא שכל אדם יכול לשאול מחבירו, אבל בקטן החמירו משום חינוך) אבל לא להביא דוגמאות שאינן ממין העניין.
אוצר החכמה כתב:אני לא יודע לאיזה מנהג אתה מתכוון
איש_ספר כתב:ויותר מזה: באותן הקהילות שבחורים לא נוטלים ד' מינים משלהם, שם יש את התופעה המוזרה שכל אחד מקדש לעצמו.
אכלתי פעם אצל משפחה שכזו, אפילו הילדים קידשו ועל כוסית!
(אגב, בפסוק (משלי י"ד כ"ח) מופיע ברָב (קמץ מתחת לר') עם הדרת מלך, ואיפה שהוא במהלך הדורות זה השתבש לברוב עם עם וו וחולם, וכך זה מופיע בהרבה מספרי האחרונים)
היימישער כתב:(אגב, בפסוק (משלי י"ד כ"ח) מופיע ברָב (קמץ מתחת לר') עם הדרת מלך, ואיפה שהוא במהלך הדורות זה השתבש לברוב עם עם וו וחולם, וכך זה מופיע בהרבה מספרי האחרונים)
וא"כ לכאו' צ"ב מה שכתב הרוקח (פירושי סידור התפילה לרוקח [ט] לפיכך אנו חייבים עמוד כ"א), וז"ל: בא"י מקדש את שמך ברבים כל דבר שבקדושה לא יהיה פחות מעשרה, וכתיב ברב עם הדרת מלך, ברו"ב בגמ' עשרה בני אדם.
וכן הוא בספר גימטריאות פרשת לך לך, וז"ל וזהו: "ברוב עם הדרת מלך" (משלי י"ד כ"ח). ברוב באתב"ש בגימטריא עשרה בני אדם, א' חסר.
מזמור שיר כתב:זו טעות גמורה להביא לכאן את הנדון בסי' תרנ"ז, שם מדובר בדין חינוך, עד כמה הוא, והחידוש של הי"א שם שלא מספיק שהקטן ינענע אלא צריך גם שיהא לו לולב ל"הלל".
אבל כאן מדברים על בחורים גדולים, שחייבים מדינא בלולב גם לנענע וגם לנענע בהלל, ובזה אין מי שיפטור אותם!!
היימישער כתב:מזמור שיר כתב:זו טעות גמורה להביא לכאן את הנדון בסי' תרנ"ז, שם מדובר בדין חינוך, עד כמה הוא, והחידוש של הי"א שם שלא מספיק שהקטן ינענע אלא צריך גם שיהא לו לולב ל"הלל".
אבל כאן מדברים על בחורים גדולים, שחייבים מדינא בלולב גם לנענע וגם לנענע בהלל, ובזה אין מי שיפטור אותם!!
מה שהבאתי את סימן תרנ"ז היה כדי לענות למי שכתב שיש חיוב על האב לקנות לבנו ד' מינים, ומאחר ושם מופיע לשון כזה הבאתי את הנ"ל.
ובקשר לבחורים הגדולים - האם מי שנענע בד' מינים של אביו או של שכנו ולא נענע בהלל לא יצא יד"ח?
יוסףלוי כתב:אני במקום לתקוף בדין זה של קניית לולב לבנו שאינו אלא מדברי רבותינו, הייתי מעדיף לתקוף חסידות אחרת, שאינה נוהגת לישון בסוכה, לא מפאת הקור ולא מטעם מנהג קדמון, ומבטלים מצוות עשה דאורייתא. [נ.ב לרוצים לדעת את טעמם: אחר שבדורנו התגלו האורות שיש בסוכה [...] היה רבם מצטער לישון בה, ופטור מדין מצטער. וכל חסידיו של גילו את שלל האורות, מצטערים לישון כשרבם לא יושן, והרי גם הם פטורים מדין מצטער].
גוראריה כתב:ואני הזאטוט הייתי תוקף את המנהג המוזר והמביש והמגונה שהשתרש כאן, של תקיפת חוגים מסויימים על מנהגים מסויימים שנהגו בהם.
לא משנה איזה חוג ולא משנה איזה מנהג.
אם כך נהגו, ולא מדובר באיזה כת שיושבת בהרי יהודה, הרי יש לדברים שורש וענף. גם אם אינם ידועים לנו ואפילו אם אינם מופיעים באוצר...
ואם לערער עליהם באנו, יש עוד כמה מנהגים נכבדים שאפשר לערער על שכן מקיימים אותם. והדברים ידועים.
ובפרט, שהמזדעזעים למיניהם, לא כ"כ נראה שיר"ש טהורה ומזוקקת יוקדת בין שיטי מקלדתם, ה"גיוואלד" שלהם לא פורץ דווקא משלהבת היצר הטוב שלהם, ועיתים שהשנאה הכבושה המבצבצת מבין הדברים אף אינה כבושה כל כך.
ודי בכך.
תרתי משמע.
אוצר החכמה כתב:בעיני זה רעיון מוזר שאם מצווים על האדם לצאת מן הסוכה משום תשבו כעין תדורו יהיה מותר לצאת, בפרט במקום שהציווי הוא דווקא לצאת מהסוכה אבל אפשר לשבת בבית (ולא כשמצווים לישון שלא בבית אלא בחוץ)
אני חשבתי השנה על דבר מעין זה ששם כן יש סברא, מה הדין במי שאוהב לאכול תחת כיפת השמים, וכל השנה יוצא לעשות "מנגל" בחצירו, האם בסוכות יכול לומר שכיוון שיוצא תמיד מביתו לצורך זה יכול גם לצאת מסוכתו. וחשבתי שאפשר לומר שזו מחלוקת אביי ורבא לגבי שומרי פירות (סוכה כו א) , שאביי ס"ל שמשום תשבו כעין תדורו לבד מותר להם לא לשבת בסוכה והיינו משום שכל השנה יוצאים מבתיהם לצורך השמירה, אבל רבא ס"ל שלא די בכך וצריכים לסברא של פרצה קוראה לגנב, והיינו שגם לרבא יסוד הדין הוא משום תשבו כעין תדורו, (דאם לא כן האם משום הפסד ממון תדחה המצווה), רק שאין תשבו כעין תדורו מחדש רק לפטור מצטער ודומיו. (ועיין בבכורי יעקב שהוציא מזה שהולכי דרכים שיש להם סוכה מזומנת צריכים להיות בה והיינו נמי משום כך), ולפי זה יהיה הדין שאסור לאכול בחצירו שהרי הלכה כרבא.
לעניין מה שכתבתי שרבא יסודו הוא מדין תשבו כעין תדורו צ"ע קצת מתוספות שם ד"ה פרצה.
הרב 'אוצר החכמה' כתב:אני חשבתי השנה על דבר מעין זה ששם כן יש סברא, מה הדין במי שאוהב לאכול תחת כיפת השמים, וכל השנה יוצא לעשות "מנגל" בחצירו, האם בסוכות יכול לומר שכיוון שיוצא תמיד מביתו לצורך זה יכול גם לצאת מסוכתו.
וחשבתי שאפשר לומר שזו מחלוקת אביי ורבא לגבי שומרי פירות (סוכה כו א) , שאביי ס"ל שמשום תשבו כעין תדורו לבד מותר להם לא לשבת בסוכה והיינו משום שכל השנה יוצאים מבתיהם לצורך השמירה, אבל רבא ס"ל שלא די בכך וצריכים לסברא של פרצה קוראה לגנב, והיינו שגם לרבא יסוד הדין הוא משום תשבו כעין תדורו, (דאם לא כן האם משום הפסד ממון תדחה המצווה), רק שאין תשבו כעין תדורו מחדש רק לפטור מצטער ודומיו. (ועיין בבכורי יעקב שהוציא מזה שהולכי דרכים שיש להם סוכה מזומנת צריכים להיות בה והיינו נמי משום כך), ולפי זה יהיה הדין שאסור לאכול בחצירו שהרי הלכה כרבא.
לעניין מה שכתבתי שרבא יסודו הוא מדין תשבו כעין תדורו צ"ע קצת מתוספות שם ד"ה פרצה.
הלינקים לא עובדים וצריך להוריד את ה- ; בסוף כל לינק כדי שיעבוד.למאי_נמ? כתב:להלן ככמה לינקים לתשובותיו:
לייטנר כתב:אוצר החכמה כתב:בעיני זה רעיון מוזר שאם מצווים על האדם לצאת מן הסוכה משום תשבו כעין תדורו יהיה מותר לצאת, בפרט במקום שהציווי הוא דווקא לצאת מהסוכה אבל אפשר לשבת בבית (ולא כשמצווים לישון שלא בבית אלא בחוץ)
אני חשבתי השנה על דבר מעין זה ששם כן יש סברא, מה הדין במי שאוהב לאכול תחת כיפת השמים, וכל השנה יוצא לעשות "מנגל" בחצירו, האם בסוכות יכול לומר שכיוון שיוצא תמיד מביתו לצורך זה יכול גם לצאת מסוכתו. וחשבתי שאפשר לומר שזו מחלוקת אביי ורבא לגבי שומרי פירות (סוכה כו א) , שאביי ס"ל שמשום תשבו כעין תדורו לבד מותר להם לא לשבת בסוכה והיינו משום שכל השנה יוצאים מבתיהם לצורך השמירה, אבל רבא ס"ל שלא די בכך וצריכים לסברא של פרצה קוראה לגנב, והיינו שגם לרבא יסוד הדין הוא משום תשבו כעין תדורו, (דאם לא כן האם משום הפסד ממון תדחה המצווה), רק שאין תשבו כעין תדורו מחדש רק לפטור מצטער ודומיו. (ועיין בבכורי יעקב שהוציא מזה שהולכי דרכים שיש להם סוכה מזומנת צריכים להיות בה והיינו נמי משום כך), ולפי זה יהיה הדין שאסור לאכול בחצירו שהרי הלכה כרבא.
לעניין מה שכתבתי שרבא יסודו הוא מדין תשבו כעין תדורו צ"ע קצת מתוספות שם ד"ה פרצה.
הגר"א ליכטנשטיין כתב לפטור מסוכה את המטיילים בחג הסוכות, מהפן ההלכתי. אך מהפן העקרוני יצא נגד הרעיון של עזיבת הסוכה בחג.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 6 אורחים