פורום אוצר החכמה

בשו"ע, מניחים את הס"ת על התיבה ומקיפין את התיבה. בראשונים אחרים, שאדם מחזיק את הספר (וברוקק, דומיא דמלאך וכו'). וכך נוהגים ברוב המקומות של אשכנזים.

האם יש להקפיד שנושא הספר יניח את הספר על התיבה וכך יאחזנו. האם יש ענין להקיף גם את התיבה?

בהרבה מקומות ראיתי שעומד אדם עם ספר סמוך לבימה. לכאורה הוא יכול לעמוד בדרך זו בכל מקום, ויקיפו אותו.

האם מדברים ע"ז?

יעיין מר בספר דברי שלום עפג'ין חלק יב (עמ' תקנט ואילך).

ספר בן איש חי - הלכות שנה ראשונה - פרשת האזינו סעיף טו הקפות בלולב, בכל ימות החג יוכל להקיף את התיבה שבבית הכנסת, אף על פי שאין עליה ספר תורה, דאין הנחת ספר תורה על התיבה מעכבת בדבר ההקפות, כי העיקר לפי הסוד בזה הוא התיבה. מיהו אותם בני אדם שאין הולכים לבית הכנסת מחמת אונס, ומניחים כסא אחד מן הבית ומקיפים אותו, אין זה כלום, דאין זה נחשב תיבה, ועם כל זאת נראה לי, מי שהוא חולה, ואי אפשר לו להקיף תיבה בבית הכנסת, יניח כסא בביתו, ויניח עליו ספר תנ"ך ויקיף, כדי דלא לבטל מצות ההקפה, והשם יתברך לא ימנע טוב להולכים בתמים.
ויל"ע אי איכא לדמויי.

יש"כ. כנראה שהשאלה שלי לא היתה ברורה דיה.

השאלה האם האיש המחזיק את הספר בשעת ההקפות, די שיעמוד סמוך לתיבה כשהספר בידו או שיש צורך/חשיבות שישעין את הספר עצמו על התיבה תוך כדי שהוא אוחזנו בידו.

איש_ספר כתב:יש"כ. כנראה שהשאלה שלי לא היתה ברורה דיה.

השאלה האם האיש המחזיק את הספר בשעת ההקפות, די שיעמוד סמוך לתיבה כשהספר בידו או שיש צורך/חשיבות שישעין את הספר עצמו על התיבה תוך כדי שהוא אוחזנו בידו.

הדבר תלוי בתוקף החיוב ובטעם העמדת הס"ת בבימה
לרמבם מקיפין התיבה ולא מוזכר כלל ס"ת - והוא עצמו זכר למזבח שהיו מקיפין. והס"ת הוא רק תוספת בעלמא ואינו מעכב, ולכן גם יכול להזיקו בידו או להניחו על הבימה.

ולאחרים שהס"ת הוא זה שיוצר את הדימוי למזבח וכדבי הב"ח שבכך " דוגמת מזבח" ..אולי שאנו תופסין עיקר כי שמיעת התורה היא מכפרת עלינו כמו המזבח".
אגב עוד כתוב שם " ומה שמעלין הס"ת על התיבה שהיו אומרים לי- ה אנחנו מודים וכו, והס"ת היא כולה שמותיו של הקבה ע"כ מקיפין אותה לומר: אנו לי-ה ועינינו לי-ה.
ולדעה זו החיבור בין הבימה לס"ת היא היוצרת את הסיבה להקפתם, ולכן צ"ל שיש להניחו \להשעינו על הבימה.

וי"א שהקשר הוא בין הבימה לתפילת הש"ץ ע"ג הבימה, מה שאצלנו קרוי העמוד.
אך לספרדים הבימה לקראה"ת ולחזן היינו הך . וז"ל-
" דתיבה זו שהש"ץ יורד לפניה להתפלל שהם במקום קרבנות היא מכפרת עלינו דוגמת המזבח שמקריבין עליו קרבן.
ולא כך הדבר אצל האשכנזים .
ולכן אין טעם ונימוק זה תופס לגבם.

ומ"מ איני בטוח שיש כאן קפידא לכאן או לכאן, וכמו כל מנהג טוב , טוב הדבר שכ"א יתפוס מנהג אבותיו בידיו
והעיקר שתהיה כוונתו שלמה ולש"ש.
ו

ובהרחבה בהקדמה בספר "אוצר מפרשי ההושענות של מכון ירושלים.