היסטוריה ומהפיכות במעמדי הקהל.
יש לנו תיאורים על קיום חג הפסח והסוכות ועוד אירועים אחרים- בימי בית ראשון ושני, ומה לגבי מעמדי הקהל שהיו מעמדים מרשימים בהמון עם ואמורים היו להתקיים מעל 115 פעם ?
אכן יש תיעוד על כך , אולם רק פעם אחת במפורש והשאר ברמזים. ובולטת העובדה שאירועים מוזכרים אלה מלווים היו בהתרחשויות דראמטיות ושינויים מכריעים בתולדות עם ישראל - לטוב ולמוטב.
במפורש רק פעם 1.
א. מעמד מפורש שהיה בהקהל כאירוע היסטורי מוזכר פעם אחת בלבד , והוא התרחש בסוף ימי בית שני עם המלך אגריפס.
והוא בסוטה פ"ז מ"ח. וכשהגיע ללא תוכל לשים עליך..אגריפס המלך עמד ושבחוהו חכמים..אחינו אתה.. וכו ונענשו ע"כ. למרות שי"א שאמרו זאת רק מפני "אימת המלכות". זהו ההקהל המפורסם ביותר גם בגלל שהוא במפורש וגם בשל הסיפור עם המלך אגריפס שהוריד דמעות וכו.
ב. ברמזים: 6 פעמים
אומנם יש מספר אירועים אחרים שגם היו במעמד הקהל - גם אם לא צויין הדבר במפורש , וזה גם בבית ראשון וגם בבית שני.
1.איחוד - ומקדש.
. .השלמת בניית המקדש- וחגיגת חנוכתו ע"י עם ישראל המאוחד. ולראשונה קבעו מקום קבוע לארון הברית במקום שנבחר בבריאה ,
וכתב הרמב"ם: "המזבח מקומו מכוון ביותר, ואין משנין אותו ממקומו לעולם (...) ומסורת ביד הכול שהמקום שבנה בו דוד ושלמה המזבח בגורן ארוונה הוא המקום שבנה בו אברהם המזבח ועקד עליו יצחק; והוא המקום שבנה בו נח כשיצא מן התיבה; והוא המזבח שהקריב עליו קין והבל; ובו הקריב אדם הראשון קרבן כשנברא, ומשם נברא. אמרו חכמים: אדם - ממקום כפרתו נברא" (הלכות בית הבחירה ב, א-ב).
ובעקבות כך שלמה הקהיל את כל העם בחג הסוכות " אז יקהיל שלמה .. ויקהלו אל המלך כל איש ישראל בחג הוא החודש השביעי" [ דבה" ב,ה].ועל מעמד זה - כותב בספר המנהיג [סוכה תטז]שמעמד זה היה "בהקהל" .
ולכאורה י"ל שאמירת \ קריאת הקוהלת- היתה בנוסף ואחרי הקריאה בתורה כפי שנצטוו - אם כי באותו מעמד עצמו.
וכמו שהבאנו במק"א שאז לימד את מגילת קוהלת.
" כי שלמה בחג אמרו בהקהל, כמו שכתוב במועד שנת השמיטה...הקהל את העם..והוא אומרו בחג בהקהל..".
2. פילוג ועגלי הזהב. ירושלמי עבודה זרה א,
פילוג הממלכה בימי רחבעם בנו של שלמה .ישראל לבד ויהודה לבד. והקמת העגלים ע"י ירבעם בן נבט.
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר יַעֲקֹב. בְּמוֹצָאֵי שְׁמִיטָּה מָלַךְ יָרָבְעַם עַל יִשְׂרָאֵל. הָדָא הִיא דִכְתִיב מִקֵּ֣ץ ׀ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֗ים בְּמוֹעֵד שְׁנַ֥ת הַשְּׁמִיטָּה בְּחַ֥ג הַסּוּכּוֹת׃ בְּב֣וֹא כָל־יִשְׂרָאֵ֗ל לֵרָֽאוֹת֙ אֶת־פְּנֵי֙ השם אֱלֹהֶ֔יךָ בַּמָּק֭וֹם אֲשֶׁ֣ר יִבְחָ֑ר תִּקְרָ֞א אֶת־הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֛את נֶ֥גֶד כָּל־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּאָזְנֵיהֶֽם׃
אָמַר. אֲנָא מִיתְבָּעֵי מִיקְרֵי קָאִים אֲנָא. וְאִינּוּן אָֽמְרִין. מַלְכָּא דְאַתְרָא קָדַם. וְאִין מִיקָרִי תִּינָייָן גְּנַאי הוּא לִי. וְאִין לָא נִיקְרִי בִּיזָּיוֹן הוּא לִי. וְאִין מַרְפִּינוֹן אָֽזְלָן סָֽלְקוֹן אִינּוּן שַׁבקוֹן יָתִי. אָֽזְלִין לוֹן גַּבֵּי רְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה.[ חשש שיעזבוהו ויתחברו לרחבעם]
הָדָא הִיא דִּכְתִיב אִם־יַֽעֲלֶ֣ה ׀ הָעָ֣ם הַזֶּ֗ה לַֽעֲשׂ֨וֹת זְבָחִ֤ים בְּבֵֽית־ השם בִּיר֣וּשָׁלַ֔ם יָשׁוּב לֵ֣ב הָעָ֤ם הַזֶּה֙ אֶל־אֲדֹ֣נֵיהֶ֔ם אֶל־רְחַבְעָ֖ם.
מֶה עָשָׂה. עָשָׂה שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב וְכָתַב עַל לִיבָּן. וַהֲרָגוּךָ. אָמַר. כָּל־מֶלֶךְ דִּיקוּם יִסְתַּכֵּל בּוֹן.
3.מהפיכה שלטונית ודתית.
. .כשהמליכו את יואש התרחשה מהפיכה שלטונית הריגת עתליהו ,חשיפת הצאצא שהוחבא 6 שנים בבית השם. השמדת הע"ז וכו.
גם שם היה המעמד בהשתתפות כל הקהל [דברי הימים ב,כג]
וַיּוֹצִיאוּ אֶת-בֶּן-הַמֶּלֶךְ, וַיִּתְּנוּ עָלָיו אֶת-הַנֵּזֶר וְאֶת-הָעֵדוּת, וַיַּמְלִיכוּ, אֹתוֹ;....וְהִנֵּה הַמֶּלֶךְ עוֹמֵד עַל-עַמּוּדוֹ בַּמָּבוֹא, וְהַשָּׂרִים וְהַחֲצֹצְרוֹת עַל-הַמֶּלֶךְ, וְכָל-עַם הָאָרֶץ שָׂמֵחַ וְתוֹקֵעַ בַּחֲצֹצְרוֹת, וְהַמְשׁוֹרְרִים בִּכְלֵי הַשִּׁיר וּמוֹדִיעִים לְהַלֵּל;..וַיִּכְרֹת יְהוֹיָדָע, בְּרִית--בֵּינוֹ, וּבֵין כָּל-הָעָם וּבֵין הַמֶּלֶךְ: לִהְיוֹת לְעָם, לַיקוק.
. . מכאן גם הגמרא לומדת דינים לגבי הקהל. [בתוספתא סוטה ז, יד] ומכאן שהבינו לכאורה שהתקיים כאן מעמד הקהל.
"ואומר (דברי הימים ב כ״ג:י״ג) ותרא והנה המלך עומד על עמודו במבוא והשרים והחצוצרות. אותו היום כהנים [עומדים] בגדרים ובפרצות וחצוצרות של זהב בידיהם [תוקעין] ומריעין ותוקעין כל כהן שאין בידו חצוצרות אומרין דומה זה שאין כהן [הוא]" .
4. מציאת ספר התורה .
בעת השיפוץ וחידוש המקדש נמצא ספר תורה [או דברים] החשוב ביותר שכתבו משה רבינו.
. .בימי יאשיהו המלך - כשחלקיהו הכה"ג מצא את הספר ובעקבות כך מכנסים את כל הקהל למעמד בדומה להקהל :
" וַיֹּאמֶר חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, עַל-שָׁפָן הַסֹּפֵר, סֵפֶר הַתּוֹרָה מָצָאתִי, בְּבֵית יְקוק וַיִּתֵּן חִלְקִיָּה אֶת-הַסֵּפֶר אֶל-שָׁפָן, וַיִּקְרָאֵהוּ. ט וַיָּבֹא שָׁפָן הַסֹּפֵר, אֶל-הַמֶּלֶךְ, וַיָּשֶׁב אֶת-הַמֶּלֶךְ, דָּבָר; .. י וַיַּגֵּד שָׁפָן הַסֹּפֵר, לַמֶּלֶךְ לֵאמֹר, סֵפֶר נָתַן לִי, חִלְקִיָּה הַכֹּהֵן; וַיִּקְרָאֵהוּ שָׁפָן, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. יא וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ, אֶת-דִּבְרֵי סֵפֶר הַתּוֹרָה; וַיִּקְרַע, אֶת-בְּגָדָיו....
"וַיִּשְׁלַח, הַמֶּלֶךְ; וַיַּאַסְפוּ אֵלָיו, כָּל-זִקְנֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם. ב וַיַּעַל הַמֶּלֶךְ בֵּית-יְקוק וְכָל-אִישׁ יְהוּדָה וְכָל-יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם אִתּוֹ, וְהַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִיאִים, וְכָל-הָעָם, לְמִקָּטֹן וְעַד-גָּדוֹל; וַיִּקְרָא בְאָזְנֵיהֶם, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי סֵפֶר הַבְּרִית, הַנִּמְצָא, בְּבֵית יְקוק
ג וַיַּעֲמֹד הַמֶּלֶךְ עַל-הָעַמּוּד וַיִּכְרֹת אֶת-הַבְּרִית לִפְנֵי יְקוק, לָלֶכֶת אַחַר יְהוָה וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְאֶת-עֵדְוֹתָיו וְאֶת-חֻקֹּתָיו בְּכָל-לֵב וּבְכָל-נֶפֶשׁ, לְהָקִים אֶת-דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת, הַכְּתֻבִים עַל-הַסֵּפֶר הַזֶּה; וַיַּעֲמֹד כָּל-הָעָם, בַּבְּרִית..
ומהפסוקים שם [מלכים ב , כב-כג]למדים הסמג והיראים דינים שיש לנהוג בהקהל. שכן נאמר בו "למקטון עד גדול"מכאן למדו שהיה מעמד זה בהקהל.
5.החומה הושלמה - והאוייב בחוץ.
בימי עזרא נחמיה- העם ששב מהגלות בבבל, מתקשה לסלק את האויבים ולהקים את חומת העיר כדי למנוע מהאוייבים להפריע עבודת השם במקדש. "באחת ידו עושה במלאכה ואחת מחזקת השלח" .
ואז- לאחר סיום שהצליחו וסיימו את בניית החומה מכנסים את כל הקהל בירושלים וקוראים לפניהם "את ספר תורת משה" [נחמיה ח] . ועשו זאת פעם נוספת בחג הסוכות.
א וַיֵּאָֽסְפ֤וּ כָל־הָעָם֙ כְּאִ֣ישׁ אֶחָ֔ד אֶל־הָ֣רְח֔וֹב אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֣י שַֽׁעַר־הַמָּ֑יִם וַיֹּֽאמְרוּ֙ לְעֶזְרָ֣א הַסֹּפֵ֔ר לְהָבִ֗יא אֶת־סֵ֨פֶר֙ תּוֹרַ֣ת מֹשֶׁ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃ ב וַיָּבִ֣יא עֶזְרָ֣א הַ֠כֹּהֵן אֶֽת־הַתּוֹרָ֞ה לִפְנֵ֤י הַקָּהָל֙ מֵאִ֣ישׁ וְעַד־אִשָּׁ֔ה וְכֹ֖ל מֵבִ֣ין לִשְׁמֹ֑עַ בְּי֥וֹם אֶחָ֖ד לַחֹ֥דֶשׁ הַשְּׁבִיעִֽי׃
ג וַיִּקְרָא־בוֹ֩ לִפְנֵ֨י הָֽרְח֜וֹב אֲשֶׁ֣ר ׀ לִפְנֵ֣י שַֽׁעַר־הַמַּ֗יִם מִן־הָאוֹר֙ עַד־מַֽחֲצִ֣ית הַיּ֔וֹם נֶ֛גֶד הָֽאֲנָשִׁ֥ים וְהַנָּשִׁ֖ים וְהַמְּבִינִ֑ים וְאָזְנֵ֥י כָל־הָעָ֖ם אֶל־סֵ֥פֶר הַתּוֹרָֽה׃ ד וַֽיַּעֲמֹ֞ד עֶזְרָ֣א הַסֹּפֵ֗ר עַֽל־מִגְדַּל־עֵץ֮ אֲשֶׁ֣ר עָשׂ֣וּ לַדָּבָר֒ ...ח וַֽיִּקְרְא֥וּ בַסֵּ֛פֶר בְּתוֹרַ֥ת הָֽאֱלֹהִ֖ים מְפֹרָ֑שׁ וְשׂ֣וֹם שֶׂ֔כֶל וַיָּבִ֖ינוּ בַּמִּקְרָֽא׃ ...
יח וַ֠יִּקְרָא בְּסֵ֨פֶר תּוֹרַ֤ת הָֽאֱלֹהִים֙ י֣וֹם ׀ בְּי֔וֹם מִן־הַיּוֹם֙ הָֽרִאשׁ֔וֹן עַ֖ד הַיּ֣וֹם הָאַֽחֲר֑וֹן וַיַּֽעֲשׂוּ־חָג֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים וּבַיּ֧וֹם הַשְּׁמִינִ֛י עֲצֶ֖רֶת כַּמִּשְׁפָּֽט׃
וראה בתוספתא סוטה פ"ז שלמדים ממנו הלכות ,ומכאן שהיה זה בעת שקיימו מצוות הקהל .
"בימה של עץ היו עושין לו בעזרה [ויושב] עליה ר' אליעזר בן יעקב אומר בהר הבית שנאמר (נחמיה ח׳:ג׳) ויקרא בו לפני הרחוב אשר לפני שער המים מן האור עד מחצית היום וגו' ויעמוד עזרא הסופר על מגדל עץ אשר עשו לו לדבר וגו' ויפתח עזרא הספר לעיני כל העם וגו' ויברך עזרא את ה' האלהים הגדול ויענו כל העם אמן אמן וגו'.
וגם בתוספות ישנים [יומא סט,ב] נכתב כך שהיה זה בהקהל.
6. בסוף ימי בית שני -
הרי בנוסף להקהל המפורש 1) במעשה אגריפס דלעיל -
מצאנו שקיימו מצוות הקהל, 2) וזה מוזכר אגב וויכוח על דין "חיגר" אם מותר בתקיעה במקדש!
ורצה ר טרפון להתיר שכן "שראה את אחי אימו חיגר שתקע במקדש".
ור"ע פרך את ראייתו משום "שמא לא ראית אלא בשעת הקהל" והרי לנו שהתקיימו מעמדות בימים ההם.[ירושלמי יומא א,א].
ובתוספתא ז, "בו ביום [של הקהל] ראה ר' טרפון חיגר עומד ומתריע בחצוצרות משם אמרו חיגר תוקע במקדש".
ר טרפון היה לפני ואחרי החורבן-ואפשר שהיה זה הוא שנכח במעמד ההקהל האחרון שהתקיים.
יש גם תיאור של י,ב, מתתיהו [קדמוניות ד, 129] ולפי תיאורו הקורא היה הכהן הגדול- ואולי התרשם כך ממלכי החשמונאים.
או בהיעדר מלך- ולשיטת האומרים שלא חייבין דווקא במלך.- או שטעה [ואין זו טעותו היחידה].
זה מה שהיה - והעתיד צופה לנו עוד אירועים מכריעים ומהפכניים כמובא בספרים
מלחמת גוג ומגוג
ובמוצאי שמיטה בן דוד בא- בב"א.