כמה שנים שהו בנ"י בסוכות? אחת ,20, ,39 וחצי , או 40.
פורסם: ה' אוקטובר 06, 2022 10:33 pm
אז כמה שנים ? אחת ,20, ,39 וחצי , או 40, סוכות.
א.
חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶך … כִּי יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ דברים טז , יג.
"בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת. למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני ה' אלקיכם" (ויקרא כג, מב- מג).
רבי אליעזר אומר סוכות ממש היו, רבי עקיבא אומר בסוכות ענני כבוד ה' (ספרא אמור יב) בהוציאי אותם מארץ מצרים" – מלמד שאף הסוכה זכר ליציאת מצרים.
ב.
בעצם מוזכרים כאן שלושה (ארבעה) גורמים :סוכות , אסיף, יציא"מ. וענני כבוד.
והרב יואל סירקש (בב"ח על הטור או"ח סימן תרכה) כותב שהכוונה לנס ענני הכבוד, וגם ליציא"מ. וז"ל תלה הכתוב מצות סוכה ביציאת מצרים וכן הרבה מצות … אם לא ידע כוונת המצווה כפשטה, לא קיים המצוה כתיקונה". ( אגב זכירת יצא"מ אינה ייחודית כאן, שכן יש לנו 32 מצוות הקשורות לכך).
גם וגם
והפ"ג שמובא במשנה ברורה מסכם ש " וכתבו האחרונים שיכוין בישיבתה שצונו הקב"ה לישב בסוכה זכר ליציאת מצרים וגם זכר לענני כבוד שהקיפן אז עלינו להגן עלינו מן השרב והשמש. וכל זה לצאת ידי המצוה כתקונה הא דיעבד יוצא כל שכיון לצאת לבד".
ג. שני חלקים.
סוכות לבד וארבעת המינים לבד.
במפרשים מוסבר שזכר יצא"מ והסוכות הן המשך רצוף שיש לו שני חלקים , שאחד מצויין בניסן והשני בתשרי . וכלשון הרמבן להלן: ...והנה צוה בתחילת ימות החמה בזכרון יציאת מצרים בחדשו ובמועדו,
וציוה בזיכרון הנס הקיים הנעשה להם כל ימי עמידתם במדבר, - בתחילת ימות הגשמים. ...
ואילו - עניין זמן האסיף אינו מוזכר לעיל כגורם למצוות סוכה, שכן היא בעיקר קשורה למצוות ארבעת המינים,. כנאמר בויקרא כג, לט-מ, " לט אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּאָסְפְּכֶם אֶת-תְּבוּאַת הָאָרֶץ, תָּחֹגּוּ אֶת-חַג-יְהוָה, שִׁבְעַת יָמִים; בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן, וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן. מ וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת, וְעַרְבֵי-נָחַל; וּשְׂמַחְתֶּם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם--שִׁבְעַת יָמִים.
וללמדנו את הזמן והמועד לקיום המצווה שיהיה בזמן באסיף . וגם למצוות השמחה בהם.
. יש כמובן עוד הסברים רבים : בנגלה נסתר חסידות – המון , לא נתמודד עם זה כעת, ונסתפק הפעם עם הפשוטו של מקרא.
ד.
אבל נשאלת שאלה פשוטה ? כמה זמן בנ"י ישבו בסוכות - מעשה ידי אדם ?
1. 40 שנה
לרבים מהמפרשים : 40 שנה כפשוטו, ולדוגמה לרשבם: מיד ביציאתם עשו סוכות ובהמשך כל הארבעים שנה.
הרשב"ם מסביר שהתורה ציותה לבנות סוכות בזמן אסיף התבואה בארץ ישראל, ש...... ... והישיבה בסוכה נועדה להזכיר לנו, שהקב"ה הושיב אותנו בסוכות במדבר במשך א ר ב ע י ם שנה . וז"ל " פשוטו כדברי האומרים במסכת סוכה – סוכה ממש." ללא יישוב וללא נחלה, ועתה יש להודות לקב"ה שנתן לנו בתים מלאים כל טוב, ושלא מכוחנו ועוצם ידנו יש לנו את הכח הזה.
2. בחורפים בלבד.
.אבל לאבן עזרא - רק 39.5 שנים , (או אם זה רק בחורפים אז זה 40*0.5=20 שנה), ולכן גם קבעוהו לתשרי ולא בניסן.
אבן עזרא ויקרא פרק כג פסוק מג.
"כי בסכות" – שהיו עושים אחר שעברו ים סוף סוכות, ואף כי במדבר סיני שעמדו שם קרוב משנה. וכן מנהג כל המחנות. והנה גם זה המועד זכר ליציאת מצרים.
ואם ישאל שואל למה בתשרי זאת המצוה? יש להשיב, כי ענן ה' היה על המחנה יומם, והשמש לא יכם.
ומימות ת ש ר י החלו לעשות סוכות בעבור הקור. דהיינו היו להם ענני כבוד להגן מהשמש. אבל מתשרי – בשל הקור בחוץ עשו גם סוכות מעשי ידי אדם. ולכן חוגגים אותו בתשרי.
3. רמב"ן ויקרא פרק כג פסוק מג.
מזכיר את שתי הדעות: ענני כבוד – וזה העיקר (גם להלכה). ואז מוסיף הסבר לדעה שמדובר בסוכות ממש.
וז"ל – "והנה צוה בתחילת ימות החמה בזכרון יציאת מצרים בחדשו ובמועדו,
וציוה בזיכרון הנס הקיים הנעשה להם כל ימי עמידתם במדבר, - בתחילת ימות הגשמים.
- ועל דעת האומר סכות ממש עשו להם (סוכה יא ב), החלו לעשותן בתחילת החורף מפני הקור כמנהג המחנות, ולכן ציוה בהן בזמן הזה. והזיכרון, שידעו ויזכרו שהיו במדבר לא באו בבית ועיר מושב לא מצאו ארבעים שנה, והשם היה עמהם לא חסרו דבר."
לכאןרה משמע-ששהו בסוכות שהו 39.5 שנים .
4. רק בשנת הארבעים, בעת המצור .
הרב אלעזר מגרמיזא, (ספר הרוקח סי' ריט), כותב שכל עוד שהיו במדבר, עד כיבוש וחלוקת הארץ, היו תחת ענני הכבוד. אך "כשצרו על ארץ האמורי של סיחון ועוג ועל כרכים שבארץ כנען אז ישבו ישראל בסוכות. ...וזהו "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל", כשצרים את האומות. וכל זמן שלא כבשו וחלקו קורא יציאת מצרים. ...והיא שנת הארבעים. שלא יחשבו מאבותינו אברהם יצחק ויעקב אנחנו יושבים בארץ, אלא ידעו שיצאו ממצרים, וכשצרים על הערים של מלכים ישבו בסוכות, עד שכבשום כדי שיקיימו מצוות התלויות בארץ".
אבל בכל השנים האחרות היו תחת ענני הכבוד.
ומה חשוב כל כך בסוכה - בהמשך בעהי.
א.
חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶך … כִּי יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ דברים טז , יג.
"בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת. למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני ה' אלקיכם" (ויקרא כג, מב- מג).
רבי אליעזר אומר סוכות ממש היו, רבי עקיבא אומר בסוכות ענני כבוד ה' (ספרא אמור יב) בהוציאי אותם מארץ מצרים" – מלמד שאף הסוכה זכר ליציאת מצרים.
ב.
בעצם מוזכרים כאן שלושה (ארבעה) גורמים :סוכות , אסיף, יציא"מ. וענני כבוד.
והרב יואל סירקש (בב"ח על הטור או"ח סימן תרכה) כותב שהכוונה לנס ענני הכבוד, וגם ליציא"מ. וז"ל תלה הכתוב מצות סוכה ביציאת מצרים וכן הרבה מצות … אם לא ידע כוונת המצווה כפשטה, לא קיים המצוה כתיקונה". ( אגב זכירת יצא"מ אינה ייחודית כאן, שכן יש לנו 32 מצוות הקשורות לכך).
גם וגם
והפ"ג שמובא במשנה ברורה מסכם ש " וכתבו האחרונים שיכוין בישיבתה שצונו הקב"ה לישב בסוכה זכר ליציאת מצרים וגם זכר לענני כבוד שהקיפן אז עלינו להגן עלינו מן השרב והשמש. וכל זה לצאת ידי המצוה כתקונה הא דיעבד יוצא כל שכיון לצאת לבד".
ג. שני חלקים.
סוכות לבד וארבעת המינים לבד.
במפרשים מוסבר שזכר יצא"מ והסוכות הן המשך רצוף שיש לו שני חלקים , שאחד מצויין בניסן והשני בתשרי . וכלשון הרמבן להלן: ...והנה צוה בתחילת ימות החמה בזכרון יציאת מצרים בחדשו ובמועדו,
וציוה בזיכרון הנס הקיים הנעשה להם כל ימי עמידתם במדבר, - בתחילת ימות הגשמים. ...
ואילו - עניין זמן האסיף אינו מוזכר לעיל כגורם למצוות סוכה, שכן היא בעיקר קשורה למצוות ארבעת המינים,. כנאמר בויקרא כג, לט-מ, " לט אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּאָסְפְּכֶם אֶת-תְּבוּאַת הָאָרֶץ, תָּחֹגּוּ אֶת-חַג-יְהוָה, שִׁבְעַת יָמִים; בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן, וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן. מ וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת, וְעַרְבֵי-נָחַל; וּשְׂמַחְתֶּם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם--שִׁבְעַת יָמִים.
וללמדנו את הזמן והמועד לקיום המצווה שיהיה בזמן באסיף . וגם למצוות השמחה בהם.
. יש כמובן עוד הסברים רבים : בנגלה נסתר חסידות – המון , לא נתמודד עם זה כעת, ונסתפק הפעם עם הפשוטו של מקרא.
ד.
אבל נשאלת שאלה פשוטה ? כמה זמן בנ"י ישבו בסוכות - מעשה ידי אדם ?
1. 40 שנה
לרבים מהמפרשים : 40 שנה כפשוטו, ולדוגמה לרשבם: מיד ביציאתם עשו סוכות ובהמשך כל הארבעים שנה.
הרשב"ם מסביר שהתורה ציותה לבנות סוכות בזמן אסיף התבואה בארץ ישראל, ש...... ... והישיבה בסוכה נועדה להזכיר לנו, שהקב"ה הושיב אותנו בסוכות במדבר במשך א ר ב ע י ם שנה . וז"ל " פשוטו כדברי האומרים במסכת סוכה – סוכה ממש." ללא יישוב וללא נחלה, ועתה יש להודות לקב"ה שנתן לנו בתים מלאים כל טוב, ושלא מכוחנו ועוצם ידנו יש לנו את הכח הזה.
2. בחורפים בלבד.
.אבל לאבן עזרא - רק 39.5 שנים , (או אם זה רק בחורפים אז זה 40*0.5=20 שנה), ולכן גם קבעוהו לתשרי ולא בניסן.
אבן עזרא ויקרא פרק כג פסוק מג.
"כי בסכות" – שהיו עושים אחר שעברו ים סוף סוכות, ואף כי במדבר סיני שעמדו שם קרוב משנה. וכן מנהג כל המחנות. והנה גם זה המועד זכר ליציאת מצרים.
ואם ישאל שואל למה בתשרי זאת המצוה? יש להשיב, כי ענן ה' היה על המחנה יומם, והשמש לא יכם.
ומימות ת ש ר י החלו לעשות סוכות בעבור הקור. דהיינו היו להם ענני כבוד להגן מהשמש. אבל מתשרי – בשל הקור בחוץ עשו גם סוכות מעשי ידי אדם. ולכן חוגגים אותו בתשרי.
3. רמב"ן ויקרא פרק כג פסוק מג.
מזכיר את שתי הדעות: ענני כבוד – וזה העיקר (גם להלכה). ואז מוסיף הסבר לדעה שמדובר בסוכות ממש.
וז"ל – "והנה צוה בתחילת ימות החמה בזכרון יציאת מצרים בחדשו ובמועדו,
וציוה בזיכרון הנס הקיים הנעשה להם כל ימי עמידתם במדבר, - בתחילת ימות הגשמים.
- ועל דעת האומר סכות ממש עשו להם (סוכה יא ב), החלו לעשותן בתחילת החורף מפני הקור כמנהג המחנות, ולכן ציוה בהן בזמן הזה. והזיכרון, שידעו ויזכרו שהיו במדבר לא באו בבית ועיר מושב לא מצאו ארבעים שנה, והשם היה עמהם לא חסרו דבר."
לכאןרה משמע-ששהו בסוכות שהו 39.5 שנים .
4. רק בשנת הארבעים, בעת המצור .
הרב אלעזר מגרמיזא, (ספר הרוקח סי' ריט), כותב שכל עוד שהיו במדבר, עד כיבוש וחלוקת הארץ, היו תחת ענני הכבוד. אך "כשצרו על ארץ האמורי של סיחון ועוג ועל כרכים שבארץ כנען אז ישבו ישראל בסוכות. ...וזהו "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל", כשצרים את האומות. וכל זמן שלא כבשו וחלקו קורא יציאת מצרים. ...והיא שנת הארבעים. שלא יחשבו מאבותינו אברהם יצחק ויעקב אנחנו יושבים בארץ, אלא ידעו שיצאו ממצרים, וכשצרים על הערים של מלכים ישבו בסוכות, עד שכבשום כדי שיקיימו מצוות התלויות בארץ".
אבל בכל השנים האחרות היו תחת ענני הכבוד.
ומה חשוב כל כך בסוכה - בהמשך בעהי.