פורום אוצר החכמה

ראיתי בכמה מקומות שעבודת הנענועים של אדמור"י רוזין לוקחת שעות, מה עושים שם
ראיתי כעת תמונה של אחד האדמורים כפוף כמעט עד הארץ,
במה מדובר?

כן עמא דבר, ברוב חצירות החסידים

הרי גם למקובלים זה אורך זמן רב, בגלל הכוונות
ואולי יש גם אצל האדמור"ים כעין זה

מסופר על אחד מגדולי המקובלים שהלך לראות עבודת הנענועים אצל ההוסיאטין'ער זצ"ל שלקח שעות רבות [בלי גוזמא] והתבטא המקובל שאף אם נכוון כל כוונות האר"י והרש"ש ז"ל אינו צריך שיקח כ"כ הרבה זמן. חזרו על דבריו לההוסיאטין'ער זצ"ל וענה ע"ז 'מיר האבן בקבלה פונעם גרויסן מגיד נאך כוונות' [תרגומו: יש לנו מסורת מהמגיד הגדול עוד כוונות]. ומי יבוא בסוד קדושים.

מה הכוונה הם מחכים בין נענוע לנענוע הרבה זמן, באמצע הנענוע?
למה הם מתכופפים לרצפה?

אצל אדמו"ר א' [קאסוב], מלבד האריכות, זה מלווה בקולות בכי ואנחות כבדות מלאות צער. מה פשר הענין?

גל של אגוזים כתב:מסופר על אחד מגדולי המקובלים שהלך לראות עבודת הנענועים אצל ההוסיאטין'ער זצ"ל שלקח שעות רבות [בלי גוזמא] והתבטא המקובל שאף אם נכוון כל כוונות האר"י והרש"ש ז"ל אינו צריך שיקח כ"כ הרבה זמן. חזרו על דבריו לההוסיאטין'ער זצ"ל וענה ע"ז 'מיר האבן בקבלה פונעם גרויסן מגיד נאך כוונות' [תרגומו: יש לנו מסורת מהמגיד הגדול עוד כוונות]. ומי יבוא בסוד קדושים.

ראה המעשה הנאה שבסוף הודעה זו.

מובן שאין מכאן ראיה אוטומטית שכל מי שמאריך שייך באמת לענינים כאלו, ובעיקרון לא נדרש לשם כך יותר מידיעה ב"חכמת הפרצוף", היינו, בחכמת עשיית פרצופים והעוויות פנים... אבל מי שבאמת "נוסע ללייפציג" אין להתפלא אם הדבר אורך לו זמן ממושך.

ר' פישל וינגרטן ז''ל סיפר שאחד הדברים שהכי ''תפסו'' אותו מכ''ק האדמו''ר מיליובאוויש זי''ע הוא שאצל כל האדמורי''ם ראה איך שמרעישים העולם בנענועים שלהם ואילו אצל האדמו''ר מיליובאוויטש היה הכל בפשטות גדולה בלי שום בליטות בבחינת ''לא ברעש ה''.

גם בבית סאטמאר והמסתעף מאריכים בזה זמן זמנים טובא, וידוע העובדא הנפלאה בזה [שהדברי יואל ביקש פעם בפורים מהבדחן של סאטמאר שיעשה מעשה חקיינות ממנו, ולאחר ההפצרות הרבות נענה לו וחיקה אותו בנענועים. החיקוי כנראה היה נורא נורא מוצלח - האדמו"ר פרץ בבכי סוער, והבדחן לא ידע את נפשו. לשאלתו הסביר הרבי, כעת עולה לי בראש אולי גם אני עושה רק חיקוי... מבהיל].

למתעניינים פרקטית מה עושים שם [בחיצוניות כמובן]. אז כל נענוע כולל שלש כסכוסים איטיים מאד בכל הולכה ובכל הובאה.

סגי נהור כתב:

גל של אגוזים כתב:מסופר על אחד מגדולי המקובלים שהלך לראות עבודת הנענועים אצל ההוסיאטין'ער זצ"ל שלקח שעות רבות [בלי גוזמא] והתבטא המקובל שאף אם נכוון כל כוונות האר"י והרש"ש ז"ל אינו צריך שיקח כ"כ הרבה זמן. חזרו על דבריו לההוסיאטין'ער זצ"ל וענה ע"ז 'מיר האבן בקבלה פונעם גרויסן מגיד נאך כוונות' [תרגומו: יש לנו מסורת מהמגיד הגדול עוד כוונות]. ומי יבוא בסוד קדושים.

ראה המעשה הנאה שבסוף הודעה זו.

מובן שאין מכאן ראיה אוטומטית שכל מי שמאריך שייך באמת לענינים כאלו, ובעיקרון לא נדרש לשם כך יותר מידיעה ב"חכמת הפרצוף", היינו, בחכמת עשיית פרצופים והעוויות פנים... אבל מי שבאמת "נוסע ללייפציג" אין להתפלא אם הדבר אורך לו זמן ממושך.

ייש"כ - כעין זה איתא כמדומני בס' נהרי אש [ז'עליכוב] בשם הדברי חיים שהכוונות הם כמו מפה, ואם אדם בקי במפה עדיין לא נחשב שהיה בכל המקומות.

ומ"מ מאימרת ה'הוסיאטנער' משמע שהיה להם גם יותר כוונות

גימפעל כתב:

WhatsApp Image 2020-10-08 at 14.52.36.jpeg

מאיזה אדמו"ר זה?

ומאיפוא מנהג הכריעות והשתחואות

זאינץ כתב:ר' פישל וינגרטן ז''ל סיפר שאחד הדברים שהכי ''תפסו'' אותו מכ''ק האדמו''ר מיליובאוויטש זי''ע הוא שאצל כל האדמורי''ם ראה איך שמרעישים העולם בנענועים שלהם ואילו אצל האדמו''ר מיליובאוויטש היה הכל בפשטות גדולה בלי שום בליטות בבחינת ''לא ברעש ה''' [כמובן שאין בזה משום זלזול בשאר האדמורי''ם אלא כ''א ודרכו הוא].

עי' בס' ישא ברכה [מודז'יץ] פ' ואתחנן ד"ה שמע ישראל (הראשון) מעשה נאה בענין זה.

גל של אגוזים כתב:

גימפעל כתב:

WhatsApp Image 2020-10-08 at 14.52.36.jpeg

ומאיפוא מנהג הכריעות והשתחואות

כך זה בסאטמאר וענפיה.

ומאין זה נובע, מהישמח משה? ומה הפשט [/סוד] בזה?

דרך אגב - מעניין מה הם 'ענפי' סאטמר?

אדמור"י משפחת טייטלבוים.

גל של אגוזים כתב:

גימפעל כתב:

WhatsApp Image 2020-10-08 at 14.52.36.jpeg

מאיזה אדמו"ר זה?

ומאיפוא מנהג הכריעות והשתחואות

זה האדמור מסא"ג לונדון

מתחילים לעשות את זה רק משנהפכים לאדמו"ר או גם קודם?

חיים שאול כתב:מתחילים לעשות את זה רק משנהפכים לאדמו"ר או גם קודם?

רצונו של אדם זהו מקומו

חיים שאול כתב:מתחילים לעשות את זה רק משנהפכים לאדמו"ר או גם קודם?

רק אחרי שהופכים להיות אדמו"ר זוכים לדעת את הכוונות..

חד ברנש כתב:

חיים שאול כתב:מתחילים לעשות את זה רק משנהפכים לאדמו"ר או גם קודם?

רק אחרי שהופכים להיות אדמו"ר זוכים לדעת את הכוונות..

מעולם לא למדתי כוונות, אבל מאחר ואני מכיר אדם העוסק בכוונות וראיתי את כמות הסידורים הנידרשת, קצת תמוה לומר שמיום פטירת אביהם עד עכשיו הספיקו האדמו"רים להיכנס לעניין כ"כ, ואולי מכינים אותם כבר בצעירותם.

מה אתה מבין...

גל של אגוזים כתב:ומאין זה נובע, מהישמח משה? ומה הפשט [/סוד] בזה?

דרך אגב - מעניין מה הם 'ענפי' סאטמר?

צאנז קלויזנבורג [נכדי הייטב לב]

אור עולם כתב:

חד ברנש כתב:

חיים שאול כתב:מתחילים לעשות את זה רק משנהפכים לאדמו"ר או גם קודם?

רק אחרי שהופכים להיות אדמו"ר זוכים לדעת את הכוונות..

מעולם לא למדתי כוונות, אבל מאחר ואני מכיר אדם העוסק בכוונות וראיתי את כמות הסידורים הנידרשת, קצת תמוה לומר שמיום פטירת אביהם עד עכשיו הספיקו האדמו"רים להיכנס לעניין כ"כ, ואולי מכינים אותם כבר בצעירותם.

או יש לומר להיפך... בתחילה לוקח זמן לכוון כל שם וצירוף מתוך הכתב, אבל במשך השנים כשמתרגלים בזה כבר לא לוקח כ"כ הרבה זמן

מסתמא דבריך אמת, אך כאן לא דובר על אורך הכוונות בפועל אלא כמה זמן לוקח ללמוד את העניין, הרי לא כל הרוצה ליטול...

גל של אגוזים כתב:ומאין זה נובע, מהישמח משה? ומה הפשט [/סוד] בזה?

דרך אגב - מעניין מה הם 'ענפי' סאטמר?

וואודרידזש הוא ענף סאטמאר, אבל הגה"ק וואודרידזש נוהג להסתיר עבודתו ואינו מאריך בכגון דא

זאינץ כתב:ר' פישל וינגרטן ז''ל סיפר שאחד הדברים שהכי ''תפסו'' אותו מכ''ק האדמו''ר מליובאוויטש זי''ע הוא שאצל כל האדמורי''ם ראה איך שמרעישים העולם בנענועים שלהם ואילו אצל האדמו''ר מיליובאוויטש היה הכל בפשטות גדולה בלי שום בליטות בבחינת ''לא ברעש ה'''[כמובן שאין בזה משום זלזול בשאר האדמורי''ם אלא כ''א ודרכו הוא].

מוח שליט על הלב...

בכלל בליובאוויטש לא היתה אריכות בענין זה של הנענועים ואינו חידוש של הדור האחרון.

[שמעתי שבניו יורק היה פתגם כזה של'הושענות' נוהרים לויליאמסבורג וב'הקפות' לקראון הייטס...]

יבנה כתב:אצל אדמו"ר א' [קאסוב], מלבד האריכות, זה מלווה בקולות בכי ואנחות כבדות מלאות צער. מה פשר הענין?

עבודה כ"כ קשה ומייגעת אין כל פלא שהיא גוררת בכי ואנחות כבדות ומלאות צער.

ראה ב''אוצר מנהגי חב''ד'' עובדות אודות ''עבודת הנענועים '' בליובאווויטש[לדברי 'דרומי'].

דרומי כתב:בכלל בליובאוויטש לא היתה אריכות בענין זה של הנענועים ואינו חידוש של הדור האחרון.

[שמעתי שבניו יורק היה פתגם כזה של'הושענות' נוהרים לויליאמסבורג וב'הקפות' לקראון הייטס...]

ברור למה, משום שבעת ההקפות היו החב"דניקים מסתובבים בחוצות נ.י. להפיץ את עצמם, ע"כ היה קראון הייטס יותר ריק.........

בהקפות אצל רבינו נראה לי כוונתו שאותם בד''כ לא העזו להפסיד כי אם לפני זה שרבינו התוועד.

עקביה כתב:

יבנה כתב:אצל אדמו"ר א' [קאסוב], מלבד האריכות, זה מלווה בקולות בכי ואנחות כבדות מלאות צער. מה פשר הענין?

עבודה כ"כ קשה ומייגעת אין כל פלא שהיא גוררת בכי ואנחות כבדות ומלאות צער.

הפלא הוא שההלל צריך להיאמר בשמחה, ומה מקום לבכיות ואנחות של צער?

בפרט במילים "הודו לה'", וכי ככה מודים?!

יש אנשים שזו הדרך שלהם לשמוח ולהודות..

יבנה כתב:אצל אדמו"ר א' [קאסוב], מלבד האריכות, זה מלווה בקולות בכי ואנחות כבדות מלאות צער. מה פשר הענין?

אינני מקובל גדול וגם לא חסיד, אבל ב''יסוד ושורש העבודה'' כתב שיש לכווין בעת הנענועים שעי''ז יבטל הקב''ה מעלינו כל גזירות רעות. כך שבהחלט יש כאן מה לבכות ולהיאנח...
(מאידך, היסושוה''ע כותב שיש לעשותן בשמחה גדולה. ול''ק).

פרנקל תאומים כתב:

יבנה כתב:אצל אדמו"ר א' [קאסוב], מלבד האריכות, זה מלווה בקולות בכי ואנחות כבדות מלאות צער. מה פשר הענין?

אינני מקובל גדול וגם לא חסיד, אבל ב''יסוד ושורש העבודה'' כתב שיש לכווין בעת הנענועים שעי''ז יבטל הקב''ה מעלינו כל גזירות רעות. כך שבהחלט יש כאן מה לבכות ולהיאנח...
(מאידך, היסושוה''ע כותב שיש לעשותן בשמחה גדולה. ול''ק).

גמרא מפורשת:
סוכה דף לח
אמר רבי יוחנן מוליך ומביא למי שהארבע רוחות שלו מעלה ומוריד למי שהשמים והארץ שלו במערבא מתנו הכי אמר רבי חמא בר עוקבא אמר רבי יוסי ברבי חנינא מוליך ומביא כדי לעצור רוחות רעות מעלה ומוריד כדי לעצור טללים רעים ואמר רבא וכן בלולב רב אחא בר יעקב ממטי ליה ומייתי ליה אמר דין גירא בעיניה דסטנא ולאו מלתא היא משום דאתי לאיגרויי ביה.

נו, הרי אמרו כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו..., וע"כ כל הגדול יותר מאריך יותר בנענועים...

דרומי כתב:בכלל בליובאוויטש לא היתה אריכות בענין זה של הנענועים ואינו חידוש של הדור האחרון.

[שמעתי שבניו יורק היה פתגם כזה של'הושענות' נוהרים לויליאמסבורג וב'הקפות' לקראון הייטס...]

אינו פתגם שבסאטמר עושים הקפות שעות על שעות כידוע עבודת רבינו הקדוש מסאטמר זללה״ה

גל של אגוזים כתב:מסופר על אחד מגדולי המקובלים שהלך לראות עבודת הנענועים אצל ההוסיאטין'ער זצ"ל שלקח שעות רבות [בלי גוזמא] והתבטא המקובל שאף אם נכוון כל כוונות האר"י והרש"ש ז"ל אינו צריך שיקח כ"כ הרבה זמן. חזרו על דבריו לההוסיאטין'ער זצ"ל וענה ע"ז 'מיר האבן בקבלה פונעם גרויסן מגיד נאך כוונות' [תרגומו: יש לנו מסורת מהמגיד הגדול עוד כוונות]. ומי יבוא בסוד קדושים.

קשה לקבל מעשה זה כשתעיין בים החכמה להרב מארגינשטרן (איני זוכר כעת איזה שנה) תבין שיכולים לעלות ולכוון כל היום ולא תסיים