ויהי נועם במוצ"ש - אמירתו במוצאי יו"ט שחל בשבת באר"י

[יהודה בן יעקב]

האם יש מקור לאי אמירת "ויהי נועם" במוצאי יו"ט א' של סוכות שחל בשבת, באר"י שכל ימי השבוע מותרים במלאכה?
שהרי כתב המשנה ברורה סימן רצה ס"ק ג

ודוקא יום טוב גמור אבל פורים או ע"פ שחל בימי החול אין למנוע מלומר ויהי נועם במו"ש שלפניו

וא"כ ימי חוה"מ שאינם יו"ט גמור, עדיין צריך לומר "ויהי נועם" במוצ"ש.
ויש להדגיש, ששאלה זו שייכת רק באר"י, וממילא מובן למה כל הפוסקים לא דברו בזה.

[יהודה בן יעקב]

שו"ר שבספר סכותה לראשי ציין לשלמי ציבור בשלמי חגיגה שכתב שלא לאומרו, וציין גם לבירור הלכה שהאריך בזה בדעת המשנ"ב, ומסיק שלא לאומרו.

[בית צדיקים]

בדרך אגב מה המקור לא לומר והוא רחום בחול המועד?

[אור עולם]

בדרך אגב מה המקור לא לומר והוא רחום בחול המועד?

היכן ראית הנהגה כזו?

[מן הדרום]

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=31&t=11300

[עזריאל ברגר]

שו"ר שבספר סכותה לראשי ציין לשלמי ציבור בשלמי חגיגה שכתב שלא לאומרו, וציין גם לבירור הלכה שהאריך בזה בדעת המשנ"ב, ומסיק שלא לאומרו.

יישר כח גדול.
ינוחו לך ברכות על ראשך.

[לבי במערב]

וראה 'לוח השבוע' שבגל' 'התקשרות' (א'שסז) דערחה"ס השתא, הע' 39.

[עזריאל ברגר]

וראה 'לוח השבוע' שבגל' 'התקשרות' (א'שסז) דערחה"ס השתא, הע' 39.

מציין שם ל"לוח כולל חבד" בלי לציין באיזו שנה נכתב הדבר, והאם נכתב בפירוש או ברמז, והאם ייתכן שנכתב מבלי משים וכו'.
ובהמשך כתב, וזו לשונו:

הטעם למניעתו כשיש יו"ט בימי החול הוא מפני שאין ששת הימים ראויים למלאכה (שו"ע אדמוה"ז סי' רצה ס"ג), וחוה"מ אינו נחשב "ימי המעשה" – ראה שע"ת סו"ס זה בשם הברכ"י, וליקוטי מהרי"ח ח"ג 'סדר מוצאי יו"ט' (דפוס ראשון, לג ע"ב).

נ.ב. זוהי שאלה ששאלתי אותו (את הרי"ש גינזבורג) לפני קרוב ל20 שנה...

[לבי במערב]

ראשית, הלוח הוגה (כידוע) ע"י כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש, וממילא משונה במקצת הטענה 'שנכתב מבלי משים' (ובפרט, שהגרא"ח ובנו הוו דייקי טפי במילתייהו).

גם לפני עשר שנים (גל' תשצג) הופיעה אותה ההערה.

'לוח כולל חב"ד' אינו בהישג ידי כרגע, ואי"ה לכשיגיע - אעיין בו בל"נ.

זוהי שאלה ששאלתי אותו (את הרי"ש גינזבורג) לפני קרוב ל20 שנה...

ומה השיב בשעתו?

[הפצת המעיינות]

צריך לומר כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע

[לבי במערב]

אכן, וסמכתי על כתיבותי בריבוי מקומות.

[עזריאל ברגר]

ראשית, הלוח הוגה (כידוע) ע"י כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש, וממילא משונה במקצת הטענה 'שנכתב מבלי משים' (ובפרט, שהגרא"ח ובנו הוו דייקי טפי במילתייהו).

גם לפני עשר שנים (גל' תשצג) הופיעה אותה ההערה.

'לוח כולל חב"ד' אינו בהישג ידי כרגע, ואי"ה לכשיגיע - אעיין בו בל"נ.

זוהי שאלה ששאלתי אותו (את הרי"ש גינזבורג) לפני קרוב ל20 שנה...

ומה השיב בשעתו?

א. מעולם לא שמעתי את הטענה שהלוח הוגה במלואו ע"י הרבי. ובוודאי לא בכל שנה ושנה.
ב. גם לפני כ20 שנה הוא אמר לי שלא לומר ויהי נועם, והפנה ללוח כולל חב"ד, בלי לציין לאיזו שנה...
ג. איני חולק על ההוראה למעשה, ובפרט ע"פ הכלל הידוע "פוק חזי מאי עמא דבר".

[לבי במערב]

א. יעוי' 'פרדס חב"ד' גל' 16 ע' 33־34. ובכ"מ.
ב. הכוונה, בפשטות, ללוחות השנים שבקביעות זו. ועדיין צריך בירור מדויק (כאמור).
ג. שמח לשמוע.

[אור עולם]

צריך לומר כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע

לא נבג"מ?

[לבי במערב]

רשימת התארים המלאה היא 'זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע', אך נהוג (עוד מהדורות שלפנינו) לקצר לעיתים ולהסתפק ב'זי"ע'.
בכל מקרה, אי"ז כלל מענין האשכול דנן...

[אור עולם]

ברור, כוונתי הייתה לבירור עניין טכני גרידא.

[לבי במערב]

מובן ומוסכם.

[עזרי]

שבוע טוב וחורף בריא

בלוח של הרב זלזניק כתוב שבמוצ"ש דנן (מוצ"ש ומוצאי שמח"ת) לא אומרים ויהי נועם, ולא מצאתי את המקור ולא ברור לי מה הטעם

[אור עולם]

העניין הוא טעות!!! וכפי הנראה הועתק בשוגג ממצואי שבתחוה"מ, כך נראה אף מההערה הסמוכה לגבי ויתן לך עיי"ש.
במייל ששלחתי להרב זלזניק הסכים איתי וכתב "ניסינו לפרסם בערב יו"ט על הטעות שבלוח שלא יכשלו בטעותינו".

[שומע ומשמיע]

מה עם הפסוקים שלפני הבדלה, יש סיבה שלא לאומרם?

[בני ברקי]

שבוע טוב וחורף בריא

בלוח של הרב זלזניק כתוב שבמוצ"ש דנן (מוצ"ש ומוצאי שמח"ת) לא אומרים ויהי נועם, ולא מצאתי את המקור ולא ברור לי מה הטעם

העניין הוא טעות!!! וכפי הנראה הועתק בשוגג ממצואי שבתחוה"מ, כך נראה אף מההערה הסמוכה לגבי ויתן לך עיי"ש.
במייל ששלחתי להרב זלזניק הסכים איתי וכתב "ניסינו לפרסם בערב יו"ט על הטעות שבלוח שלא יכשלו בטעותינו".

הפעם האחרונה ששמח"ת יצא בשבת היה בשנת תש"ע (לפני 11 שנה) ובלוח של הרב זלזניק כתוב לומר ויהי נועם במוצאי שמח"ת
מה שמוכיח שודאי השנה זה טעות

[אור עולם]

למה לי קרא, סברא הוא. אין שום סיבה שלא לומר.
במניין בו התפללתי הגיע איזה "גביר העיירה" בעל'בת מופלג ונופף בדברי הלוח הנ"ל, מייד קמו עליו בני התורה וטענו כנגדו שאין לזה מקור או סברא לנהוג כך, והא בשלו עם הלוח, ואף הגדיל לספר שכך זוכר מכל השנים מאז קטנותו, לאחמ"כ אף המציא טעם חדש - כדי להראות "סולידריות" כביכול עם בני חו"ל (וכעין למנצח באיסרו חג), כשהוכיחו לו מכל מיני הוכחות את טעותו, ולדוג' מהקו' שנידונה במקו"א כאן מדוע א"א בא"י "ויהי נועם" כגון מוצאי יו"ט של סוכות השנה, דהרי כל השבוע שלאחריו מותר במלאכה? ולדבריו לא קשה כלום? ענה אותו אחד שאכן אה שכך מקשים וכך מתרצים...
פוק חזי מהי "דעת בעלי בתים" שאין להם שום חוש להלכה ומקבלים כל הנאמר להם (בענייני הלכה...) כתורה מסיני, ומה רב כוחם של בני התורה להרגיש את הטעות מסברתם.

[לארץ ולדרים]

פמ"ג סי' רצ"ה .'

אוצר החכמה_147776.jpg (30.24 KiB) נצפה 6578 פעמים

[אור עולם]

פמ"ג סי' רצ"ה .'

אוצר החכמה_147776.jpg

מאי קמ"ל?

[בני ברקי]

שבוע טוב וחורף בריא

בלוח של הרב זלזניק כתוב שבמוצ"ש דנן (מוצ"ש ומוצאי שמח"ת) לא אומרים ויהי נועם, ולא מצאתי את המקור ולא ברור לי מה הטעם

העניין הוא טעות!!! וכפי הנראה הועתק בשוגג ממוצאי שבת חוה"מ, כך נראה אף מההערה הסמוכה לגבי ויתן לך עיי"ש.
במייל ששלחתי להרב זלזניק הסכים איתי וכתב "ניסינו לפרסם בערב יו"ט על הטעות שבלוח שלא יכשלו בטעותינו".

הפעם האחרונה ששמח"ת יצא בשבת היה בשנת תש"ע (לפני 11 שנה) ובלוח של הרב זלזניק כתוב לומר ויהי נועם במוצאי שמח"ת
מה שמוכיח שודאי השנה זה טעות

למה לי קרא, סברא הוא. אין שום סיבה שלא לומר.
במניין בו התפללתי הגיע איזה "גביר העיירה" בעל'בת מופלג ונופף בדברי הלוח הנ"ל, מייד קמו עליו בני התורה וטענו כנגדו שאין לזה מקור או סברא לנהוג כך, והא בשלו עם הלוח, ואף הגדיל לספר שכך זוכר מכל השנים מאז קטנותו, לאחמ"כ אף המציא טעם חדש - כדי להראות "סולידריות" כביכול עם בני חו"ל (וכעין למנצח באיסרו חג), כשהוכיחו לו מכל מיני הוכחות את טעותו, ולדוג' מהקו' שנידונה במקו"א כאן מדוע א"א בא"י "ויהי נועם" כגון מוצאי יו"ט של סוכות השנה, דהרי כל השבוע שלאחריו מותר במלאכה? ולדבריו לא קשה כלום? ענה אותו אחד שאכן אה שכך מקשים וכך מתרצים...
פוק חזי מהי "דעת בעלי בתים" שאין להם שום חוש להלכה ומקבלים כל הנאמר להם (בענייני הלכה...) כתורה מסיני, ומה רב כוחם של בני התורה להרגיש את הטעות מסברתם.

שש"פ השנה גם יוצא בשבת הייתם צריכים להראות לו מה כתוב בלוח במוצאי שש"פ האם גם יש אותה סברא של "סולידריות" עם בני חו"ל....

[לארץ ולדרים]

פמ"ג סי' רצ"ה .'

אוצר החכמה_147776.jpg

מאי קמ"ל?

לכאו' הוא אומר שלא אומרים ויהי נועם בגלל שחוה"מ אסור בעשיית מלאכה.

[אור עולם]

עיין כאן בראש האשכול ובמ"מ שם.

[עזריאל ברגר]

מה עם הפסוקים שלפני הבדלה, יש סיבה שלא לאומרם?

אינני רואה סיבה שלא לאומרם אמש.
ואינני יודע מה המנהג לגבי מוצ"ש חוה"מ וכיו"ב (אצלנו בחב"ד אומרים אותם תמיד, אפילו במוצאי תענית תשעה באב שחלה ביום ראשון).

[שומע ומשמיע]

הרבה ונראה לי הרוב לא אומרים.

[עזריאל ברגר]

על מה אתה כותב? על שבת חוה"מ?
במוציו"ט שלא חל בשבת - זה ידוע לי שרוב האשכנזים לא אומרים.

[שומע ומשמיע]

על חוה"מ.

[אור עולם]

ע"פ הידוע לי וכפי הנכתב כאן, הליטאים אומרים במוצאי שבת בין אם היא מצטרפת ליו"ט מכל סוג או לחוה"מ, ולא אומרים במוצאי יו"ט לבדו.

[נוטר הכרמים]

אמש היה ויכוח בבית הכנסת בו אני מתפלל אם להגיד ויהי נועם.
להגיד - כך מופיע ברוב הלוחות וכך מורה השכל הפשוט.
לא להגיד - כך מופיע בלוח ההלכות והמנהגים של הרב זלזניק, תוך ציון מקור שאינו קשור על שבת חוה"מ.
מצוה לעורר את עורכי הלוח ולהעמידם על טעותם.

[אור עולם]

אמש היה ויכוח בבית הכנסת בו אני מתפלל אם להגיד ויהי נועם.
להגיד - כך מופיע ברוב הלוחות וכך מורה השכל הפשוט.
לא להגיד - כך מופיע בלוח ההלכות והמנהגים של הרב זלזניק, תוך ציון מקור שאינו קשור על שבת חוה"מ.
מצוה לעורר את עורכי הלוח ולהעמידם על טעותם.

ראה לעיל שכבר שמו לב לזה קודם החג רק לא הצליחו מספיק לפרסם.

[עזריאל ברגר]

שו"ר שבספר סכותה לראשי ציין לשלמי ציבור בשלמי חגיגה שכתב שלא לאומרו, וציין גם לבירור הלכה שהאריך בזה בדעת המשנ"ב, ומסיק שלא לאומרו.

אמנם קצת באיחור, אך עתה פתחתי את הלינק ששלחת לבירור הלכה, ונראה שהוא סקר את הנושא "הדק היטב היטב הדק", ולא הניח מקור שלא ציין אליו. וחמרא למריה וטיבותא לשקייא.

אם אסכם את דבריו בקצרה, ניתן לומר כך:
אמנם מצד הסברא יש מקום לומר ויהי נועם בקביעות זו, כי סוף סוף יש ששה ימים שמותרים במלאכת עבודה, אך מכיוון שאלו הם ימי קודש שאסורים במקצת-מלאכות (וי"א שזה מדאורייתא - משא"כ בערב פסח וערב יום הכיפורים שלכו"ע בזמן הזה אין בהם איסור מלאכה דאורייתא) - אין מתאים לומר "ומעשה ידינו כוננה עלינו וכו'", ואף לפי הטעם של חזרת הנשמות לגהינום רח"ל - הלא בחול המועד יש פחות שליטה לגיהינום, והוא עצמו דומה בזה קצת לשויו"ט.
עד כאן תוכן דבריו בקיצור.

וכבר כתבתי לעיל שכל הפלפול הוא רק ליישב מנהג העולם, אבל גם לולא מצאנו את הבירור הזה וכו' - ברור שאין (לאשכנזים) לשנות ממנהג קהילות האשכנזים בארה"ק שנהגו שלא לאמרו.

נ.ב. יש לשים לב שרבים מהמקורות שכתבו שאין לאמרו במוצאי יו"ט לחוה"מ וכיו"ב - הם מספרים שנכתבו בחו"ל, ושם השאלה באמת איננה רלוונטית.