פורום אוצר החכמה

מצאתי דבר מחודש מאד בכתבי מרן הגרי"ז למסכת ערכין ד"ב ב' ע"ד התוס' שם שהביאו דברי הירושלמי דכל הפטור של נשים וקטנים ממצות עליה לרגל היינו דווקא מלהביא קרבן אבל מעצם הראית פנים בעזרה אינם פטורים וחל עליהם דין ראית פנים בעזרה בלא קרבן, וראיה זו נלמדת מפרשת הקהל. עכת"ד הירושלמי כפי שהובא בתוס'.

והקשה הגרי"ז האיך יתכן לחלק, ולומר שיתחייבו בחלק מהמצוה והלא ראית פנים בקרבן חדא מצוה היא, ועיי"ש שכתב דבר חדש מאד, דבאמת מצד מצות עליה לרגל נתמעטו נשים (וקטנים פטורים) ודין הירושלמי שבמצות ראית פנים בעזרה חייבים היינו חיוב מחודש שנלמד מפרשת הקהל שחייבים בראי"פ בעזרה בשלש רגלים, ע"כ דבריו, ויישב בזה קושיא אחרת ע"ד התוס' שם.

ולפו"ר הדברים מוקשים מאד, דהיכן מצינו למילף למצוה ודין חדש מילפותא שאינה אלא ללמד על פרטי וצורת קיום המצוה, ועד כמה שנתמעטו ממצוה זו, מה שייך למילף מהקהל,

אם כן - מדוע לא מנו חכמים את הלאו של "ולא יראו פני ריקם" בלאוים שנשים פטורות מהם?

עזריאל ברגר כתב:אם כן - מדוע לא מנו חכמים את הלאו של "ולא יראו פני ריקם" בלאוים שנשים פטורות מהם?

מדוע "אם כן", אם בבקשה תוכל להסביר יותר לעומק

בפרשת הקהל נאמר בבוא כל ישראל ליראות, ומשם לומדים כמה דינים מהקהל לראיה, וזהו המקור המחודש למי שאינו חייב בראית פנים מצד הקרבן דאכתי מחוייב לראות מפרשת ההיקש של הקהל לראי'.

בית צדיקים כתב:

עזריאל ברגר כתב:אם כן - מדוע לא מנו חכמים את הלאו של "ולא יראו פני ריקם" בלאוים שנשים פטורות מהם?

מדוע "אם כן", אם בבקשה תוכל להסביר יותר לעומק

אם נשים אינן צריכות להיראות - אפשר לומר שהן חייבות בלאו הזה, דהיינו שאם באו להיראות חייבות להביא קרבן, או אפשר לומר שהן פטורות ממנו "בחפצא" דהיינו שאין להן את המציאות של הלאו, וע"ד שהן אינן חייבות בלאו של איסור יציאת כהן מבית המקדש בשעת העבודה - מפני שאין להן את המציאות הזאת. או עכ"פ שלא מנו חז"ל את הלאו מכיוון שהוא תלוי בעשה.
אבל אם נשים צריכות להיראות ולא צריכות להביא קרבן - הרי שמותר להן ליראות פני ה' ריקם, ונמצא שהן פטורות מהלאו הזה (מפני שנאמר בו זכורך בפעם השלישית בו נאמר לאו זה בתורה). ואם כן - מדוע לא מנאוהו?