פורום אוצר החכמה

האם הכבישים שסביב העיר נקראים 'מקדש' לענין נטילת ארבע מינים בהם בחול המועד?
מנהג נאה נהגו בני ירושלים הותיקין, להיות עולים אל ירושלים עיר קדשנו ותפארתנו בכל יום ויום מימי חג הסוכות. שם שמחים במינים המלבלבים והמאירים בנטילתם לפני השם.
דומה כי כשם שאמר מוהרנ"ת ז"ל כי הגם שכל ישראל ממליכים את הקב"ה בראש השנה, אך 'מקום ההכתרה' אחד הוא, כמו כן גם בחג הסוכות 'מקום השמחה' בירושלים הוא. צריכים אנו לסופר מומחה שידע להעלות עלי ספר את אוירת השמחה הקדושה והמופלאה, הקורנת ומאירה מפניהם של אלפי בני ציון המסולאים בפז, העולים ויורדים במעלות הכותל ולולביהם בידיהם, כאומרים דידן נצח.
גם גדול שקדני דורנו, מרן הגריש"א זיע"א, לא מנע את עצמו מלהמנות עם העולים ובכל יום ויום היה מגיע ליטול את לולבו אצל הכותל המערבי. כך שמעשה רב הוא, כי עצם הנסיעה ודאי אין בה משום ביטול תורה.
רוצה הייתי [למעט בטרחת הדרך וכיו"ב] ליטול את הלולב בעודי נוסע ברכב בכבישים שסביב העיר העתיקה, לשם כך שואל אני מכבודכם כלום ידוע לכם אם הכבישים שסביב העיר העתיקה יש בהם קדושת ירושלים להחשב מקדש לענין זה, או דילמא הם חוץ לגבולות העיר הקדושה.

רק בצד הדרומי; כמדומני שלא ידועים הגבולות הברורים, באיזור שכנגד כפר 'סילוואן' בודאי ולמעלה מכך ולמטה מכך איני יודע, בשאר הרוחות בודאי שלא.
ראה מפה מפורטת של השיטות בענין באנצ"ת ערך ירושלים.
לא תבוא ל'חורבה'?

איפה הרב 'קו-ירוק'?

לענין כתב:דומה כי כשם שאמר מוהרנ"ת ז"ל כי הגם שכל ישראל ממליכים את הקב"ה בראש השנה, אך 'מקום ההכתרה' אחד הוא,

מה צריכים אנו לדבריו בזה?
הרי כבר מפורש הוא בסדר תפילתנו:
'ותמלוך אתה ה' לבדך על כל מעשיך בהר ציון משכן כבודך ובירושלים עיר קדשך ככתוב בדברי קדשך ימלוך יי לעולם א-להיך ציון לדר ודר הללוי-ה'

אני מנצל את הבמה לברר על ה'חורבה', האם הצפיפות גדולה במיוחד? [האם יש מקום נורמלי להניח את הד' מינים בצד בלי להיות מוטרד כל התפילה שהם ייפלו, והאם ילדים בגילאי 8-9 יסתדרו]

שומע ומשמיע כתב:אני מנצל את הבמה לברר על ה'חורבה', האם הצפיפות גדולה במיוחד? [האם יש מקום נורמלי להניח את הד' מינים בצד בלי להיות מוטרד כל התפילה שהם ייפלו, והאם ילדים בגילאי 8-9 יסתדרו]

צפוף.
יש מתלים מסודרים וממוספרים להנחת ד' המינים [תביא את קופסת האתרוג בתוך שקית עם ידיות].

האמת שדי לי בקפה...

באמת שהתפילה מרוממת במיוחד, ויש בה קיום ממשי של מצות שמחה, עין לא ראתה כפשוטו ממש.
אלא שלהדחס אח"כ באוטובוסים כחום היום (עם הטלית והמינים), ולהגיע הביתה בשעה 9-10 (אחרי שקמת בחמש) יש בה קצת חסרון בשמחת החג (בל"נ אנסה לחנות בקרתא ולצעוד רגלית, בתקוה שיהיה קל יותר).

שומע ומשמיע כתב:איפה הרב 'קו-ירוק'?

בתשרי אין זמן לעשות עבירות, אך בקושי ללמוד...
מי שנוסע ברחוב סולטן סולימן (הכביש הצפוני) או בדרך העופל (הכביש המזרחי), הינו מחוץ לירושלים המקודשת. וכמובן גם רח' חטיבת ירושלים, הצנחנים, יפו (הכביש המערבי).
אבל רח' מעלה השלום, שמדרום לחומה הקיימת, כולל חלקו המקביל להר ציון, הינו בירושלים המקודשת. (אפשר להגיע לעיר דוד גם משכונת ג'בל מוכבר, פחות מכוניות...)
אכן, אפשר לעמוד בניחותא בגינות השונות בעיר דוד או בהר ציון, ולקיים לדעת הביכורי יעקב בדעת הרמב"ם 'ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים', רק שמי שמסתפק על כשרות המינים שלא יבוא, כמו שהרב מבריסק לא בא, כי חשש.. ומה שלא חייבו לא עשה.

תודה רבה מאד.
מה לכתוב בווייז? מעלה השלום?

הרחוב שבין הר הבית ועיר דוד נקרא רחוב מעלה השלום. אכן.

יושב ירושלים כתב:רק בצד הדרומי; כמדומני שלא ידועים הגבולות הברורים, באיזור שכנגד כפר 'סילוואן' בודאי ולמעלה מכך ולמטה מכך איני יודע, בשאר הרוחות בודאי שלא.
ראה מפה מפורטת של השיטות בענין באנצ"ת ערך ירושלים.
לא תבוא ל'חורבה'?

כוונתך בנספח לערך ירושלים שבסוף כרך כ"ה
ושם לגבי הגבול המערבי (בהערה 114 ובמפה ב) מובאות שתי דעות לדעה אחת הגבול המערבי מקביל לחומה המערבית כיום, ולדעה שנייה הגבול עובר בתוך הרובע היהודי, הוא מציין שם חומה רחבה שמזרחית לרחוב פוגת הכותל. השאלה האם לפי דעה זו החורבה היא פנימית לתוואי זה?

החורבה בחוץ.

לענין כתב:החורבה בחוץ.

לאו מילתא היא!
כפי שאפשר לראות שם בבירור, תואי החומה הוא לאורך רחוב היהודים, מערבית ל'חורבה', שרידים של החומה הזו חשופים לעין כל במרחק מטרים ספורים צפונית ל'חורבה' שם ניתן לראות בבירור שהחומה היא חיצונית ל'חורבה' ומקבילה לביהמ"ד החסידי שנמצא מאחורי ה'חורבה'.

[על כל פנים, לחוששים בכל זאת: גם אם ה'חורבה' עצמה ממוקמת ממש בגבול, הסוכה של ה'חורבה' נמצאת עמוק עמוק בפנים, ואפשר זה פשר המנהג לצאת לומר ההלל בסוכה..]