פורום אוצר החכמה

תורת כהנים:

רבי אלעזר אומר: יכול אף האתרוג יהיה עמהם בכלל אגודה? וכי נאמר: 'פרי עץ הדר וכפות'?! הא כיצד? אתרוג לעצמו, הללו - אגודה לעצמם.

היינו, שאין לאגוד את האתרוג יחד עם שלושת המינים האחרים.
והנה מצאנו לכמה ראשונים שהסבירו, בדרך דרוש, שאי אגידת האתרוג עם שאר המינים הוא משום שהוא מסמל את השלמות (שיש בו טעם וריח) ולכן לא נאה שיהיה מעורב את הפחותים ממנו.
כן כותב ר' יעקב סקילי:

ואע"פ שארבעה אלו אגודה אחת ומצוה אחת, אין האתרוג נאגד עם השלשה וגם אינו ניטל ביד אחת עם השלשה מינים אלא בפני עצמו. וכל זה למה? מפני שלימותו, שיש בו טעם וריח והוא שלם מכל צד ומכל פינה, ואינו דין שיאגד עם החסרים; ואע"פ שהוא מצטרף עמהן לכפר, אינו נאגד ונקשר עמהן. וכך הוא האדם החכם הירא שהוא שלם בכל, אע"פ שהוא מצטרף עם האחרים לכפר, אינו נצמד ונדבק עמהן להיות כמותן, אלא הרי הוא עומד לעצמו והוא חשוב ככולם ושקול כנגד כולם.

ורמז את הרעיון ר' מנחם ב"ר שלמה המאירי הכותב: "רמז באגד [=אגידת שלושת המינים], שיהו לאגודה אחת לעבודת האל, והאתרוג שהוא רומז על השלם במיני חלקיו, אינו נכלל עם השאר..." (בית הבחירה, סוכה לז ע"ב)
יותר מאוחר כותב ר' יוחנן לוריא, מרבני אלזס:

אתרוג יש בו טעם וריח, הוא התלמיד חכם האמיתי, השלם בכל מעשיו... הלולב הוא בעל-בית, שהוא ראוי לאכילה כשהוא לח... והדס - לתלמיד חכם ש[ס]נוי שומעניי... וערבה זו, לריקים דומה... ואומר, שהם נקשרים באגודה, שיזכו כולם לטובה... [אבל] האתרוג אינו ראוי להיות באגודה, לגודל מעלתו, [ו]כבר גינו אותו חכמים: תלמידי חכמים המרבים בסעודה בכל מקום, ולא יהיה רגיל עם ההמון... וצריך להטיל מורא לשם שמים... ועל כן האתרוג אינו באגודת שאר מינים..." (משיבת נפש, עמ' סט-ע).

ומצאתי כיוצא בכך גם בפיוט קדום מאוד.

האם ידועים לכם מקורות נוספים הכותבים כן?

כמדומה שבחוגי סאטמאר הרבו להדגיש את הלימוד מהפרדת האתרוג - בדבר התרחקות מרשעים וכיו"ב.

[ואולי בנותן טעם להעיר כי לפי הקבלה זה הפוך - האתרוג שייך למדרגה נמוכה יותר מאשר שאר המינים (ספירת ה'מלכות')].

ראה בסגנון אחר קצת בעקד"י שער סז.

יישר כוחך!

זה אשר כתב מו"ר הגרי"ל מינצברג זצ"ל בבן מלך סוכות עמוד פ"ג בטעם הא שאין אוגדין האתרוג עם הג' מינים

הנה סיכום המקורות הידועים לי (נהגו ישראל: סוכות, עמ' נד-נה והערה 22):

דרומי כתב:כמדומה שבחוגי סאטמאר הרבו להדגיש את הלימוד מהפרדת האתרוג - בדבר התרחקות מרשעים וכיו"ב.

[ואולי בנותן טעם להעיר כי לפי הקבלה זה הפוך - האתרוג שייך למדרגה נמוכה יותר מאשר שאר המינים (ספירת ה'מלכות')].

ולכשתמצי לומר, את המקורות אותם הביא ח"ב יש להתאים עם המפרשים להיפך.
רצוני לומר, לפי האריז"ל האתרוג הוא אות ה' המסמל את מדת מלכות, שחיבורה עם היסוד בידינו הוא, ועלינו לחברה בעצמנו עם האותיות יה"ו.
במהרי"ל ובגר"א מבואר שהאתרוג הוא האות י', וממילא כמובן מה שאינו נאגד עם המינים הוא מחמת היותו פלא עליון.

הגר"א באד"א פר' וזאת הברכה: 'אתרוג שהוא פרוש מן העולם אך אעפ"כ בשעת נטילה צריך לחברן יחד'.

מעל"ע, חידוש מפליא בדברי הב"ח בסי' רטז בכוונת נטילת האתרוג -
...ונראה דזו היא דעת ראבי"ה באתרוג של מצוה דסובר דעבידא נמי לריחא מדאיתא בדברי רבותינו ז"ל (ויק"ר ל יב) פרי עץ הדר אלו ישראל מה אתרוג זה יש בו טעם ויש בו ריח כך יש בהם בני אדם שיש בהם תורה ויש בהם מעשים טובים וכו' אם כן כל אחד כשמברך על האתרוג צריך לכוין כוונה זו שהאתרוג הוא בא למצוה זו להורות על הצדיקים שיש בהם טעם תורה ויש בהם ריח טוב של מעשים טובים אם כן שפיר עבידא מצוה זו נמי לריח וזהו שנהגו בשעת ברכה להריח בו אלא שצריכין לברך על הריח קודם שמריח מיהו אף על פי שנראה לע"ד דברי ראבי"ה עיקר וכן פסק בסמ"ק (סי' קצג בהגהה אות יא) כראבי"ה אפילו הכי נכון ליזהר שלא להריח בו לאפוקי נפשיה מספק ברכה בפלוגתא דרבוותא וכן פסק בשלחן ערוך (סי"ד):
(ובמג"א שם העיר "אין זה אלא דרך דרש").