פורום אוצר החכמה

מי שמתפלל מנחה בבית הכנסת ויש לו כ20 דקות בין סוף מנחה עד לערבית האם מותר לו להשאר בבית הכנסת ללמוד, או דילמא חייב הוא ללכת לסוכה הרגלית וללמוד שם, דלכאורה איתא במשנה ״אוכל ושותה ומטייל בסוכה, ומשנן בסוכה״ וכמו שאסור לאכול או לישון חוץ לסוכה, כך גם יהיה אסור ללמוד חוץ לסוכה...

זאת ההזדמנות היחידה שמצאת ללמוד בחג הסוכות????

ראינו להרבה אם לא רוב גדולי ישראל שלמדו בביתם, וכמדומני שהנימוק לכך מחמת המחסור בספרים בסוכה, והוי מצטער, וא"כ בודאי כ"א שנוח לו טפי ללמוד בבית כנסת פשיטא שא"צ לילך לסוכה.

וגם אם יש בכך ענין, מדבריכם משמע שהוא חיוב כאכילה ושינה, וזה ודאי אינו.

האם במהלך השנה כל לימודך הוא רק בבית ולא בבית המדרש שתתחייב ללמוד בסוכה מדין כעין תדורו??

אני מדבר על מצב בו אין שום דין של ׳מצטער׳ כגון ללמוד משנ״ב בין מנחה לעררבית, האם אני צריך לחסור לבית וללמוד בסוכה או שמותר לי להשאר ללמוד בבית הכנסת

גלרשטיין כתב:אני מדבר על מצב בו אין שום דין של ׳מצטער׳ כגון ללמוד משנ״ב בין מנחה לעררבית, האם אני צריך לחסור לבית וללמוד בסוכה או שמותר לי להשאר ללמוד בבית הכנסת

לחזור לבית - אינני רואה חיוב, שהרי זה "כעין תדורו".
השאלה היא אם אתה חייב לצאת לסוכת בית הכנסת.
ובפרט אם אתה מחפש באיזה חדר של השטיבלאך לשבת - אז לכאורה צריך להעדיף את הסוכה, וצ"ע למעשה.

זאת שאלתי למה אם אני ארצה לאכול בין מנחה לערבית אצטרך ללכת לסוכה, ואילו אם ארצה ללמוד מחוץ לסוכה איני חייב לעשות כך?

למה לא תשאל כבר איך כולם מתפללים בבית הכנסת ולא בסוכה? והתשובה אותו תשובה.

קראקובער כתב:למה לא תשאל כבר איך כולם מתפללים בבית הכנסת ולא בסוכה? והתשובה אותו תשובה.

לא מצינו שום חובה להתפלל בסוכה

הסיבה שאין חיוב להתפלל בגלל שזו לא הדרך כי כל השנה גם מהבית יוצאים לבית הכנסת ובין מנחה למעריב ביום רגיל לא חוזרים הביתה.

טברייני כתב:זאת ההזדמנות היחידה שמצאת ללמוד בחג הסוכות????

ראינו להרבה אם לא רוב גדולי ישראל שלמדו בביתם, וכמדומני שהנימוק לכך מחמת המחסור בספרים בסוכה, והוי מצטער, וא"כ בודאי כ"א שנוח לו טפי ללמוד בבית כנסת פשיטא שא"צ לילך לסוכה.

וגם אם יש בכך ענין, מדבריכם משמע שהוא חיוב כאכילה ושינה, וזה ודאי אינו.

לא נוח לי ללמוד בבתי יותר מבסוכה, רק שהסוכה היא במרחק של כ10 דקות, וא״כ אם דין לימוד בסוכה שוה לדין אכילה בסוכה (כפי שמבואר בהרבה ראשונים), מדוע שיותר לי ללמוד בבית הכנסת בין מנחה לערבית, אולי אני מחוייב ללכת עד לסוכה שבביתי ללמוד שם כ3 דקות ולחזור לבית הכנסת או שלא ללמוד כלל, כמו שהייתי עושה אילו הייתי עושה אילו הייתי רוצה לאכול סנדוויץ אז, הייתי צריך לבחור בין ללכת לבית לאכול שם במהירות בסוכה, או שלא לאכול...

והרי גם אם אני רגיל כל יום לאכול פת בבית הכנסת בין מנחה לערבית, זה לא יתיר לי לעשות כן בסוכות מחוץ לסוכה, א״כ מאי שנא מלימוד תורה?

אם תאכל קצת פחות לא יקרה כלום (אני מקווה...), אולם אם תתחיל לרוץ לסוכה בשביל כל עיון בספר זה יגרום ח"ו לביטול תורה

זאת מלבד שעל אכילה מברכים 'לישב בסוכה' ועל לימוד לא מברכים, אז כנראה שיש הבדל

לידידי האהובים. בעל העקידה אומר שהתורה משרה את האדם כמו הסוכה.

גלרשטיין כתב:

טברייני כתב:זאת ההזדמנות היחידה שמצאת ללמוד בחג הסוכות????

...וא״כ אם דין לימוד בסוכה שוה לדין אכילה בסוכה (כפי שמבואר בהרבה ראשונים)...

ראשונים שכותבים שדין לימוד בסוכה שוה לדין אכילה ושניהם חייבים להעשות בסוכה: הר"ן (על הרי"ף יג.) כתב שהמעיין פטור מן הסוכה משום שהוא מצטער, וכן הוא בריטב"א (סוכה כח:), וברא"ש (פ"ב סי' יח), ובספר העיטור (הל' סוכה), ובאו"ז (הל' סוכה סי' שד). וכן הוא בספר המאורות (סוכה כז.) ש״חייבלישן בסוכה ולטייל בסוכה ולשנן בסוכה כל שבעה״. ובפסקי ריא"ז (מסכת סוכה פרק ב) כתב: ״אוכל ושותה בסוכה, ומטייל בסוכה, ומשנן תלמודו בסוכה. ואם בא לעיין ולדקדק בתלמודו מעיין חוץ לסוכה, שאין אדם יכול לכוין דעתו במקום צר ודחוק. וכן נראה בעיניי, שהתפלה שצריכה כונה יכול להתפלל חוץ לסוכה, אבל קרית שמע קורא בסוכה. ואם היה לו בית הכנסת בעירו מניח סוכתו והולך לו בבית הכנסת, שכן בשאר ימות השנה מניח דירתו וקורא קרית שמע בבית הכנסת״. וכ"כ בספר מצות זמניות (הל' סוכה שער שלישי): ״ולקרוא גם כן צריך שיהיה בסוכה, ובלבד שיהיה במה שאינו צריך עיון ודיוק. וזהו שאמרו ה"מ למיגרס אבל לעיוני בר ממטללתא. ויש להזהר מהתרשל אפילו שעה מזמן הסוכה״. ובספר המנהגים (טירנא, הל' לולב וסוכה) כתב: ״כל ז' ימים עושה ביתו עראי וסוכתו קבע אפילו לטייל וללמוד מה שאין צריך עיון רב הכל בסוכה״. ובספר מהרי"ל (מנהגים, הלכות חג הסוכות) כתב: ״גם טיול וסיפור שמועות בעי סוכה כדפי' לעיל״.

אז בא נשאל שאלה אחרת מי שיושב בביה"כ בליל יו"ט בין מנחה לערבית ויכול לצאת לסוכת ביה"כ ולומד דבר קל שאינו צריך עיון ולא הוי מצטער לכאורה צריך לצאת לסוכה, ומה נעשה שכנדומני רוב האנשים אינם נוהגין כן, מהו פשר הדבר?

ונתנו ידידים כתב:אז בא נשאל שאלה אחרת מי שיושב בביה"כ בליל יו"ט בין מנחה לערבית ויכול לצאת לסוכת ביה"כ ולומד דבר קל שאינו צריך עיון ולא הוי מצטער לכאורה צריך לצאת לסוכה, ומה נעשה שכנדומני רוב האנשים אינם נוהגין כן, מהו פשר הדבר?

זו היא בדיוק שאלתי...

גלרשטיין כתב:ראשונים שכותבים שדין לימוד בסוכה שוה לדין אכילה ושניהם חייבים להעשות בסוכה: הר"ן (על הרי"ף יג.) כתב שהמעיין פטור מן הסוכה משום שהוא מצטער, וכן הוא בריטב"א (סוכה כח:)...

והנה בר' מנוח פ''ו ה''ט הביא שיש ראשונים שכ' להיפך שדווקא עיון שהוא קביעות חייב בסוכה, ובכה''ג יברך ''לישב'', וכן למ''ד השני במקרה שגורס.

כל הענין הוא גמרא ערוכה סוכה כ"ח ב