פורום אוצר החכמה

אוצר החכמה כתב:לא כ"כ ברור לי מדבריך על מה בדיוק החשבון ומה בדיוק הויכוח בחשבון מ"מ רש"י בפרשת כי תשא כותב (לא יח)וביום הכיפורים נתרצה הקב"ה לישראל ולמחרת התחילו בנדבת המשכן.
כאמור לא ברורים לי שני הצדדים שלך כך שאיני יודע באיזה צד רש"י הזה תומך אם בכלל.

תולעת ספרים07 כתב:אם כבר אנו דנים בזה העניין מתי ציווה אותם משה על בניית המשכן מעניין לעניין שלא באותו עניין עלינו לברר מתי ציווה הקב"ה את משה על המשכן שהרי ביום הכיפורים נתרצה לו וכל המשכן לדעת רש"י היה חלק מהריצוי כך שרק ביום הכיפורים לימד הקב"ה את משה את כל פרשת תרומה תצווה וזה דבר מופלא שהרי כתב רש"י לעיל אצל העגל ויהי ככלותו לדבר איתו ופירש שם רש"י שלמד עם משה במשך הארבעים יום הראשונים את פרשת משפטים היוצא מזה שפרשת משפטים למד עם משה במשך ארבעים יום ואת פרשת תרומה תצווה למד עם משה בחצי יום, כלומר ביום הכיפורים נתתרצה לו וכבר ביום הכיפורים בישר לו על המשכן ולימדו פרשת תרומה תצווה ועוד באותו יום הלך לבשר לישראל שנצטוו לבנות משכן והוא הפלא.

שלמה בן חיים כתב:מדרש לא ראיתי אך קדום להגר"א יש בספר לבנת הספיר הביאו המהר"ם חביב בדרשה המודפסת ממנו בספר הזכרון גנזי מועדים עמוד רנא

צביב כתב:ומה מתרצים על קושית הגאון רבי עובדיה יוסף זצ''ל מהפסוק בנחמיה פרק ט' פסוק י''ט?

מיללער כתב: שאלתי אם יש מקור קדום לזה שבעוון העגל נסתלקו ענני הכבוד

אב בבינה כתב:

צביב כתב:ומה מתרצים על קושית הגאון רבי עובדיה יוסף זצ''ל מהפסוק בנחמיה פרק ט' פסוק י''ט?

זו קושיא ישנה, וכמדו' בציץ אליעזר הביא רשימה שכבר הקשו אותו. ויש הרבה דרכים בהרבה ספרים [לדוגמא עי' זמן שמחותינו לרב דוד כהן ועוד], אף שלענ"ד עם כל האמור הוא צע"ג.

צביב כתב:ומה מתרצים על קושית הגאון רבי עובדיה יוסף זצ''ל מהפסוק בנחמיה פרק ט' פסוק י''ט?

איש לוי כתב:

צביב כתב:ומה מתרצים על קושית הגאון רבי עובדיה יוסף זצ''ל מהפסוק בנחמיה פרק ט' פסוק י''ט?

בישוב קו' זו, עיין בהקדמה לספר 'חזון למועד' (הרב שפירא) ישוב מהגה"צ רבי ישראל אלה וינטרויב זיע"א

איש טלז כתב:בעיקר הקושיה כבר עמד בזה בתשובת הריב"ש [שמעתי מהרב ברעוודה שהאריך בזה]

מנדעל כתב:

איש לוי כתב:

צביב כתב:ומה מתרצים על קושית הגאון רבי עובדיה יוסף זצ''ל מהפסוק בנחמיה פרק ט' פסוק י''ט?

בישוב קו' זו, עיין בהקדמה לספר 'חזון למועד' (הרב שפירא) ישוב מהגה"צ רבי ישראל אלה וינטרויב זיע"א

אולי תעלהו בבקשה?
חג שמח ונעלה

עושה חדשות כתב:

איש טלז כתב:בעיקר הקושיה כבר עמד בזה בתשובת הריב"ש [שמעתי מהרב ברעוודה שהאריך בזה]

באיזו קושיא עמד הריב"ש? והיכן?

אTKH כתב:הקו' מהפסוק איננו מובן לי,
שהרי שם קאי על עמוד הענן,
ומנלן דזה שייך לענני הכבוד?

ודברי המשך חכמה נמצאים גם במשפטים (שמות כג,טז) עה"פ חג האסיף.

אב בבינה כתב:

צביב כתב:ומה מתרצים על קושית הגאון רבי עובדיה יוסף זצ''ל מהפסוק בנחמיה פרק ט' פסוק י''ט?

זו קושיא ישנה, וכמדו' בציץ אליעזר הביא רשימה שכבר הקשו אותו. ויש הרבה דרכים בהרבה ספרים [לדוגמא עי' זמן שמחותינו לרב דוד כהן ועוד], אף שלענ"ד עם כל האמור הוא צע"ג.

מיללער כתב:שאלתי אם יש מקור קדום לזה שבעוון העגל נסתלקו ענני הכבוד

מוישי כתב:יש להקשות ע"ד הגר"א שלפי"ד נמצא שהתחילו בעבודת המשכן ביו"ט ראשון של סוכות. והרי אין עבודת המשכן דחוה שבת וכ"ש יו"ט

מיללער כתב:שאלו פה על המראה מקום בדברי הגר"א שהענני הכבוד נסתלקו בחטא העגל וחזרו בנדבת ומלאכת המשכן ולזה אנו עושים בסוכות זכר לענני הכבוד.

המשך חכמה מביא את הגר"א הזה בפר' ואתחנן עה"כ וזכרת כי עבד היית, וכותב 'כדברי הגר"א בשיר השירים' והוא בביאורו על שה"ש א' ד' עה"כ נזכירה דדיך מיין מישרים אהבוך.

והחשבון כתב שם הגר"א, משה ירד ביוה"כ, בי"א ציוה על מלאכת המשכן, בי"ב וי"ג הביאו אליו נדבה בבקר בבקר, בי"ד נטלו כל חכם לב ממשה את הזהב במנין ומשקל ובט"ו התחילו לעשות ואז חזרו ענני כבוד, ולכך אנו עושין סוכות בט"ו בתשרי.

מיללער כתב:האם חידושו של הגר"א הוא בעיקר שהענני הכבוד חזרו ביום שהתחילו מלאכת המשכן (שהוא ט"ו בתשרי) ולא ביום השמיני למילואים - יום הקמת המשכן - כמו שנאמר וירא כבוד ה' עליכם. או שאף זה שהענני הכבוד נסתלקו בחטא העגל הוא חידושו של הגר"א?

שאלתי אם יש מקור קדום לזה שבעוון העגל נסתלקו ענני הכבוד

מיללער כתב:

מיללער כתב:שאלו פה על המראה מקום בדברי הגר"א שהענני הכבוד נסתלקו בחטא העגל וחזרו בנדבת ומלאכת המשכן ולזה אנו עושים בסוכות זכר לענני הכבוד.

המשך חכמה מביא את הגר"א הזה בפר' ואתחנן עה"כ וזכרת כי עבד היית, וכותב 'כדברי הגר"א בשיר השירים' והוא בביאורו על שה"ש א' ד' עה"כ נזכירה דדיך מיין מישרים אהבוך.

והחשבון כתב שם הגר"א, משה ירד ביוה"כ, בי"א ציוה על מלאכת המשכן, בי"ב וי"ג הביאו אליו נדבה בבקר בבקר, בי"ד נטלו כל חכם לב ממשה את הזהב במנין ומשקל ובט"ו התחילו לעשות ואז חזרו ענני כבוד, ולכך אנו עושין סוכות בט"ו בתשרי.

בדרשות חתם סופר לשבת שובה (שנת תקצ"ה - דף כט. בדפו"ר) כיון החת"ס כמעט לחשבונו וחידושו של הגר"א (אלא שבמקום שנסתלקו ענני הכבוד בחטא העגל, כתב מרן החת"ס 'כי החוטאים בעגל פלטם ענני הכבוד' וכשנגמרה נדבת המשכן נגמרה סליחת יוה"כ 'וקלט הענן אותן שכבר פלט') אבל לפי חשבונו של החת"ס הביאו נדבת המשכן למשך של ד' ימים, שהרי אמרו חז"ל שהעברת קול במחנה אל יצא איש ממקומו היה משום איסור הוצאת שבת, והתוס' כתבו בב"ק (פב. ד"ה כדי) שממחרת יוה"כ בההיא שתא היתה ביום ב' בשבת, נמצא שליל שבת היה ליל ט"ו בתשרי.

מטה עז כתב:

מיללער כתב:

מיללער כתב:שאלו פה על המראה מקום בדברי הגר"א שהענני הכבוד נסתלקו בחטא העגל וחזרו בנדבת ומלאכת המשכן ולזה אנו עושים בסוכות זכר לענני הכבוד.

המשך חכמה מביא את הגר"א הזה בפר' ואתחנן עה"כ וזכרת כי עבד היית, וכותב 'כדברי הגר"א בשיר השירים' והוא בביאורו על שה"ש א' ד' עה"כ נזכירה דדיך מיין מישרים אהבוך.

והחשבון כתב שם הגר"א, משה ירד ביוה"כ, בי"א ציוה על מלאכת המשכן, בי"ב וי"ג הביאו אליו נדבה בבקר בבקר, בי"ד נטלו כל חכם לב ממשה את הזהב במנין ומשקל ובט"ו התחילו לעשות ואז חזרו ענני כבוד, ולכך אנו עושין סוכות בט"ו בתשרי.

בדרשות חתם סופר לשבת שובה (שנת תקצ"ה - דף כט. בדפו"ר) כיון החת"ס כמעט לחשבונו וחידושו של הגר"א (אלא שבמקום שנסתלקו ענני הכבוד בחטא העגל, כתב מרן החת"ס 'כי החוטאים בעגל פלטם ענני הכבוד' וכשנגמרה נדבת המשכן נגמרה סליחת יוה"כ 'וקלט הענן אותן שכבר פלט') אבל לפי חשבונו של החת"ס הביאו נדבת המשכן למשך של ד' ימים, שהרי אמרו חז"ל שהעברת קול במחנה אל יצא איש ממקומו היה משום איסור הוצאת שבת, והתוס' כתבו בב"ק (פב. ד"ה כדי) שממחרת יוה"כ בההיא שתא היתה ביום ב' בשבת, נמצא שליל שבת היה ליל ט"ו בתשרי.

לדבריו: הנשים אף הן חטאו בחטא העגל, אך הענן לא פלט אותן, כי אינן קשות עורף אלא קלות דעת... ולכן למרות שהן היו באותו הנס, הן פטורות מסוכה, כי העננים לא פלטו אותן מלכתחילה, גם לאחר חטא העגל.

מטה עז כתב:

מיללער כתב:האם חידושו של הגר"א הוא בעיקר שהענני הכבוד חזרו ביום שהתחילו מלאכת המשכן (שהוא ט"ו בתשרי) ולא ביום השמיני למילואים - יום הקמת המשכן - כמו שנאמר וירא כבוד ה' עליכם. או שאף זה שהענני הכבוד נסתלקו בחטא העגל הוא חידושו של הגר"א?

שאלתי אם יש מקור קדום לזה שבעוון העגל נסתלקו ענני הכבוד

לא רק שאין מקור, אלא שמבואר שלא כדבריו.
עיין בדברי ה'לשם שבו ואחלמה' (דרושי עולם התוהו ח"ב דרוש ה, ענף ד, סי' א) שהוכיח מחז"ל ומהתרגום יונתן שלא כדברי הגר"א, ומברך בדבריו את מי שיזכה ליישב את דברי הגר"א הללו.
ומצאתי בדברי רבי אליהו ציון סופר זצ"ל שנלב"ע השנה, שעמד בכתביו על הדברים, ואם כי לא זכיתי להבין את דבריו לאשורם, אזכיר מה שהוא מיישב: "ומה שהיה נראה קצת לישב את דברי רבנו הגר"א ז"ל, דיש לומר דשני עניינים יש בעניין העננים. האחד הוא להנחותם בדרך, והם אותם העננים שבאו בט"ו ניסן [...] והשני, עיקר גלוי כבוד ה' בכלל ישראל, והם הנקראים ענני הכבוד. ולפי זה יש לומר שכל מה שמדבר רבנו הגר"א ז"ל הוא רק מעניין ענני הכבוד שבהם מתגלה כבודו יתברך בכלל ישראל והוא גלויי השכינה, ומה שמבואר בפסוקים בנחמיה מדבר מהבחינה הראשונה, וכלשון הפסוק 'את עמוד הענן לא סר מעליהם להנחותם הדרך' [...] הבחינה הראשונה העננים להנחותם הדרך [...] ולא פסקו כלל, ואין אלו ענני הכבוד. הבחינה השניה ענני הכבוד שהיו מיד בצאתם ממצרים, והיתה בחינה זו גלויה רק לנביאים שבהם, אמנם היו עננים אלו בקביעות. הבחינה השלישית ענני הכבוד שהיו אחר כך עד מעשה העגל, שהם עננים לעיני הנביאים אבל לא בקביעות ובמעשה העגל נסתלקו, ונשארו רק העננים להנחותם הדרך, והיינו הבחינה הראשונה. הבחינה הרביעית ענני הכבוד שחזרו בסוכות, שהיו בקביעות בכלל ישראל לעיני כל" ('תחזו בשולמית' סי' ז עמ' נא).
ברם לא כ"כ מובן כוונת דבריו, כי צריך להבין האם למעשה היו או לא היו עננים לאחר חטא העגל? ונראה שכוונתו לומר, שהיתה בחינה רוחנית מסוימת בעננים והיא זו שהסתלקה, ויל"ע (ולפי דבריו נמצא, שלפי המ"ד שסוכות החג הן זכר לענני הכבוד, הלא אין ברור כלל לדבריו לאלו ענני כבוד אנו מתכוונים. שהרי לדבריו היו ארבע בחינות שונות בעננים שהיו במדבר, וכעת נכנסנו למבוכה הלכתית, לאיזו בחינה מאותן ארבע בחינות, עלינו לכוון בקיום המצווה, כי לפי דבריו בביאור הגר"א, היו עננים שהראו את הדרך והיו ענני כבוד שנראו בתחילה רק לנביאים ואף לא שכנו עליהם בקביעות, ורק לאחר יום הכיפורים: "חזרו ענני הכבוד בשלמות, דהיינו בקביעות, ולעין כל, ואף לעיני אומות העולם, וכל זה בבחינה של ענני הכבוד שעניינם הוא השראת השכינה בכלל ישראל. אבל בחינת העננים שבאו בט"ו ניסן, שהוא הבחינה של 'לנחותם הדרך', הנה הם לא נסתלקו כלל אף במעשה העגל").

האויצרניק כתב:

מוישי כתב:יש להקשות ע"ד הגר"א שלפי"ד נמצא שהתחילו בעבודת המשכן ביו"ט ראשון של סוכות. והרי אין עבודת המשכן דחוה שבת וכ"ש יו"ט

https://tablet.otzar.org/#/b/644933/p/8 ... 5567066164

מטה עז כתב:

מיללער כתב:האם חידושו של הגר"א הוא בעיקר שהענני הכבוד חזרו ביום שהתחילו מלאכת המשכן (שהוא ט"ו בתשרי) ולא ביום השמיני למילואים - יום הקמת המשכן - כמו שנאמר וירא כבוד ה' עליכם. או שאף זה שהענני הכבוד נסתלקו בחטא העגל הוא חידושו של הגר"א?

שאלתי אם יש מקור קדום לזה שבעוון העגל נסתלקו ענני הכבוד

לא רק שאין מקור...

עזריאל ברגר כתב:

מטה עז כתב:

מיללער כתב:האם חידושו של הגר"א הוא בעיקר שהענני הכבוד חזרו ביום שהתחילו מלאכת המשכן (שהוא ט"ו בתשרי) ולא ביום השמיני למילואים - יום הקמת המשכן - כמו שנאמר וירא כבוד ה' עליכם. או שאף זה שהענני הכבוד נסתלקו בחטא העגל הוא חידושו של הגר"א?

שאלתי אם יש מקור קדום לזה שבעוון העגל נסתלקו ענני הכבוד

לא רק שאין מקור, אלא שמבואר שלא כדבריו.
עיין בדברי ה'לשם שבו ואחלמה' (דרושי עולם התוהו ח"ב דרוש ה, ענף ד, סי' א) שהוכיח מחז"ל ומהתרגום יונתן שלא כדברי הגר"א, ומברך בדבריו את מי שיזכה ליישב את דברי הגר"א הללו.
ומצאתי בדברי רבי אליהו ציון סופר זצ"ל שנלב"ע השנה, שעמד בכתביו על הדברים, ואם כי לא זכיתי להבין את דבריו לאשורם, אזכיר מה שהוא מיישב: "ומה שהיה נראה קצת לישב את דברי רבנו הגר"א ז"ל, דיש לומר דשני עניינים יש בעניין העננים. האחד הוא להנחותם בדרך, והם אותם העננים שבאו בט"ו ניסן [...] והשני, עיקר גלוי כבוד ה' בכלל ישראל, והם הנקראים ענני הכבוד. ולפי זה יש לומר שכל מה שמדבר רבנו הגר"א ז"ל הוא רק מעניין ענני הכבוד שבהם מתגלה כבודו יתברך בכלל ישראל והוא גלויי השכינה, ומה שמבואר בפסוקים בנחמיה מדבר מהבחינה הראשונה, וכלשון הפסוק 'את עמוד הענן לא סר מעליהם להנחותם הדרך' [...] הבחינה הראשונה העננים להנחותם הדרך [...] ולא פסקו כלל, ואין אלו ענני הכבוד. הבחינה השניה ענני הכבוד שהיו מיד בצאתם ממצרים, והיתה בחינה זו גלויה רק לנביאים שבהם, אמנם היו עננים אלו בקביעות. הבחינה השלישית ענני הכבוד שהיו אחר כך עד מעשה העגל, שהם עננים לעיני הנביאים אבל לא בקביעות ובמעשה העגל נסתלקו, ונשארו רק העננים להנחותם הדרך, והיינו הבחינה הראשונה. הבחינה הרביעית ענני הכבוד שחזרו בסוכות, שהיו בקביעות בכלל ישראל לעיני כל" ('תחזו בשולמית' סי' ז עמ' נא).
ברם לא כ"כ מובן כוונת דבריו, כי צריך להבין האם למעשה היו או לא היו עננים לאחר חטא העגל? ונראה שכוונתו לומר, שהיתה בחינה רוחנית מסוימת בעננים והיא זו שהסתלקה, ויל"ע (ולפי דבריו נמצא, שלפי המ"ד שסוכות החג הן זכר לענני הכבוד, הלא אין ברור כלל לדבריו לאלו ענני כבוד אנו מתכוונים. שהרי לדבריו היו ארבע בחינות שונות בעננים שהיו במדבר, וכעת נכנסנו למבוכה הלכתית, לאיזו בחינה מאותן ארבע בחינות, עלינו לכוון בקיום המצווה, כי לפי דבריו בביאור הגר"א, היו עננים שהראו את הדרך והיו ענני כבוד שנראו בתחילה רק לנביאים ואף לא שכנו עליהם בקביעות, ורק לאחר יום הכיפורים: "חזרו ענני הכבוד בשלמות, דהיינו בקביעות, ולעין כל, ואף לעיני אומות העולם, וכל זה בבחינה של ענני הכבוד שעניינם הוא השראת השכינה בכלל ישראל. אבל בחינת העננים שבאו בט"ו ניסן, שהוא הבחינה של 'לנחותם הדרך', הנה הם לא נסתלקו כלל אף במעשה העגל").

בענין שני סוגי עננים - זכורני שכך ביאר גם הרבי מליובאוויטש על מה שבמקום אחד משמע שנסתלקו ענני הכבוד בפטירת אהרן ולא חזרו, ובמקום אחר כתוב שחזרו בזכות משה, ותירץ דתרי גווני ענני הוו.

עזריאל ברגר כתב:

מטה עז כתב:

מיללער כתב:

מיללער כתב:שאלו פה על המראה מקום בדברי הגר"א שהענני הכבוד נסתלקו בחטא העגל וחזרו בנדבת ומלאכת המשכן ולזה אנו עושים בסוכות זכר לענני הכבוד.

המשך חכמה מביא את הגר"א הזה בפר' ואתחנן עה"כ וזכרת כי עבד היית, וכותב 'כדברי הגר"א בשיר השירים' והוא בביאורו על שה"ש א' ד' עה"כ נזכירה דדיך מיין מישרים אהבוך.

והחשבון כתב שם הגר"א, משה ירד ביוה"כ, בי"א ציוה על מלאכת המשכן, בי"ב וי"ג הביאו אליו נדבה בבקר בבקר, בי"ד נטלו כל חכם לב ממשה את הזהב במנין ומשקל ובט"ו התחילו לעשות ואז חזרו ענני כבוד, ולכך אנו עושין סוכות בט"ו בתשרי.

בדרשות חתם סופר לשבת שובה (שנת תקצ"ה - דף כט. בדפו"ר) כיון החת"ס כמעט לחשבונו וחידושו של הגר"א (אלא שבמקום שנסתלקו ענני הכבוד בחטא העגל, כתב מרן החת"ס 'כי החוטאים בעגל פלטם ענני הכבוד' וכשנגמרה נדבת המשכן נגמרה סליחת יוה"כ 'וקלט הענן אותן שכבר פלט') אבל לפי חשבונו של החת"ס הביאו נדבת המשכן למשך של ד' ימים, שהרי אמרו חז"ל שהעברת קול במחנה אל יצא איש ממקומו היה משום איסור הוצאת שבת, והתוס' כתבו בב"ק (פב. ד"ה כדי) שממחרת יוה"כ בההיא שתא היתה ביום ב' בשבת, נמצא שליל שבת היה ליל ט"ו בתשרי.

לדבריו: הנשים אף הן חטאו בחטא העגל, אך הענן לא פלט אותן, כי אינן קשות עורף אלא קלות דעת... ולכן למרות שהן היו באותו הנס, הן פטורות מסוכה, כי העננים לא פלטו אותן מלכתחילה, גם לאחר חטא העגל.

מדוע לא תאמר להיפך- שהנשים לא חטאו כלל (וכידוע שבשכר זה קיבלו את היו"ט של ראש חודש)?