הידור מצוה בלולב ארוך

[חכם באשי]

החובה המינימלית לאורכו של הלולב הוא ארבעה טפחים, בשדרתו.
שאלתי היא,
האם מצאנו אי מי הכותב, שיש הידור בלולב ארוך עוד יותר, ואם היו מקומות שהקפידו בדבר.
אודה לכל מקור ובמיוחד למקורות ראשוניים וקדומים.

[כתונת_פסים]

זכור לי שהרא"ש כותב שיש עניין בלולב שמן ומגודל יפה. אין איני זוכר כרגע מקומו.

[חכם באשי]

כתונת,
חיפשתי וחיפשתי ולא מצאתי מאומה (חיפשתי גם בדרשת הרא"ש שהדפיס תא שמע ב'כנסת מחקרים'..)

[היא שיחתי]

ראה דברי החיי אדם
חיי אדם חלק ב-ג (הלכות שבת ומועדים) כלל קנג
סעיף ג

מנהג נביאים שכל אחד יטול ערבה ביום זה, מלבד ערבה שבלולב. וכיון שאינו תקנת חכמים אלא מנהג, לכן אין מברכין עליו. ואין חילוק בין ערבה זו לערבה של לולב. וכן הפוסל בה, פוסל נמי בערבה זו. ולכן לא יקצצנו ישראל אלא נכרי, מלבד נשרו רוב עליו דכשר בזה אפילו עלה אחד בבד אחד. ומיהו אין זה הידור מצוה. ולכן נוהגים לעשות הושענות יפים. ויש נוהגין ליקח ערבה ארוכה וגסה, שהרי בבית המקדש היו לוקחין ערבה גבוה י' אמות (עי' א"ר). ומזה תראה כמה טועים המנתקים העלין מן הבדים וחותכין אותו מלמטה שלא יהיה ארוך, דאדרבה יותר מצוה בארוכה ובעלין הרבה שהוא מצוה מן המובחר ונוי מצוה

ויש לדון מזה ללולב

[היא שיחתי]

עי' ברבינו בחיי ויקרא כג, מ

[ארי שבחבורה]

ידוע שכן הוא מנהגו של הגר"ה זקס שליט"א, ובזמנו היו סחים בישיבת חברון על דרך ההלצה שהשנה הלולב של 'הראש ישיבה' כבר מגיע לגובהה של ה'עזרת נשים'...
לעניננו אני מניח שיש לו טעמים משמעותיים לכך ואם יש כאן מישהו מתלמידיו הקרובים שיודע משהו בענין יתכן שיהיה בידו גם להביא לך תועלת כלשהי.

[חכם באשי]

ראיתי את דברי רבינו בחיי אלו, ואכן גדול הפיתוי להסביר את דבריו בהקשר לנידון, אך לאמיתו של דבר אין כוונתו לכך (לצערי הגדול..)

[בברכה המשולשת]

כמדומני שמנהג אחב"י מעדת תימן להשתמש בלולב ארוך.

[חכם באשי]

אכן. אך האם אין ראשונים בנידון? כלום?

[דניאל]

מחיפוש קל באוצה"ח יש מג"א בתרע"ב ורבינו מנוח שמביא תוספתא שאיננה לפנינו

[אברהם]

יש גמרא!...
ב"ק דף ט' ע"ב, הידור מצוה עד שליש, לדעת חלק מהראשונים מיירי בשליש משיעור האתרוג, ועיי"ש שיש משמעות שככל המרבה הרי"ז משובח אף שאינו מחוייב. [יש שם שיטות רבות, וצריך לעיין בסימן תרנ"ו].
אמנם הראשונים שם דיברו על אתרוג, אבל לכאו' ה"ה לולב דמאי שנא, וכן מבואר קצת בדברי המהרש"א שם.

בכל אופן, כך הבין המג"א בסימן תרע"ב (הלכות חנוכה) סק"ב שבנרות שעוה ככל שהם ארוכים הם נאים יותר למצוה, כמו בלולב ואתרוג.

[כתונת_פסים]

זכור לי שהרא"ש כותב שיש עניין בלולב שמן ומגודל יפה. אין איני זוכר כרגע מקומו.

הסיפור היה כזה.
נוכחתי כאשר אחד מגדולי הפוסקים הראה את התוס' הזה ל... ורצה להוכיח מזה שצריך לקנות לולב עבה, וההוא השיבו לשם מה לך, והרי זה מפורש ברא"ש.

וז"ל התוס' בב"ק דף קב עמוד א ד"ה ה"ג בקונטרס
ועצים דהסקה תנאי היא כו' וכן עיקר פי' כל עצים בשביעית הויא פלוגתא דתנאי אי אית בהו קדושת שביעית דכיון דטעמא דשרינא להו היינו משום דהנאתן אחר ביעורן אם כן לרבי יוסי דלית ליה דרשה דהנאתו וביעורו שוה לענין פירות שביעית ה"נ לא דריש לה לענין דלא לחול קדושת שביעית ואם תאמר לר' יוסי היאך מותרין עצים בארץ ישראל להסיק בהן תנור והלא יש בהן איסור שביעית לאחר הביעור וי"ל דבטלי בשאר עצים דשאר שנים ועוד י"ל לפי גירסת הספרים ועצים דהסקה תנאי היא פירוש עצים שיש בהם קדושת שביעית כגון לולב דהנאתו וביעורו שוה דסתמיה קאי לכבד בו את הבית

[לא ידען]

וכבר נאמר פעם על לולב כזה לולב צריך "אגד"

[כתונת_פסים]

זה עתה יצרתי קשר עם ההוא שהשיב לו שזה מפורש ברא"ש ולטענתו הוא מעולם לא אמר כך.
למרות שכך שמעתי מפיו.
---
אגב, פוסק זה הוא אחד הענקים ממש בדור יתום זה, ובגלל התוס' הזה הוא מקפיד לרכוש לולב עבה.

[חיס]

באוצר מנהג חב"ד (עמוד רעא אות יז)כתוב להדר לכל הפחות י"א טפחים.

[חיס]

המקור להדר בלולב ארוך הוא מרבינו מנוח על הרמב"ם (הלכות לולב פרק ג' הלכה ט)

[גאולה בקרוב]

יוסף אומץ, סי' תתרלה, ש"העולם חושבין להידור מצוה אתרוג היותר גדול שאפשר", ועיי"ש שדחה זאת.

[נערי האוצר]

יוסף אומץ, סי' תתרלה, ש"העולם חושבין להידור מצוה אתרוג היותר גדול שאפשר", ועיי"ש שדחה זאת.

היה לך לדעת כי חכם באשי דייקן בלשונו, וכאשר שאל על הלולב בוודאי ידע מה שנאמר על האתרוג (ועיי' ילקוט פרפראות וטעמי מנהגים, אות ק', ירושתנו ב תשס"ח, עמ' סו http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?162535&&page=62) ונפשו לא תנוח עד שימצא מפורש על הלולב.

[חיס]

עיין כאן ב"טורי אבן" על מסכת חגיגה (דף ז' ע"ב): דלולב גדולים יותר מהשיעור אין בעשייתן מצוה....

[חכם באשי]

תודה רבה לכל העונים והמסייעים. יישר כוחכם. ואשמח לקבל מ"מ נוספים.

[חיס]

בספר מאמר מרדכי החדש (עמוד קלו אות פ) כתוב שלולב צריך שיהא ארוך ט' טפחים ראה כאן הסבר מעניין...

[אוהב אוצר]

הקפצה לזיכוי הרבים.

[שיף]

גם להגר"ח קנייבסקי יש כל שנה לולב ארוך.

[לבב]

כמדומני שמנהג אחב"י מעדת תימן להשתמש בלולב ארוך.

זה סט עם האתרוג התימני.
אי אפשר אתרוג ענק ולולב זעיר.

[משולש]

שמעתי מקפידים על פי קבלה לצמצם את הלולב לד"ט בדיוק. (הם קונים לולב וחותכים אותו שיהיה באורך המדויק של ד"ט).

[אפרקסתא דעניא]

שמעתי מקפידים על פי קבלה לצמצם את הלולב לד"ט בדיוק. (הם קונים לולב וחותכים אותו שיהיה באורך המדויק של ד"ט).

איך מודדים ארבעה טפחים בדיוק? חזו"א, ראח"נ, חת"ס, שוחק, עצב, בינוני, ועוד? הרי לפי הקבלה הזו ששמעת זה חייב להיות בדיוק בדיוק בדיוק.

(אגב, בזכרוני שיש גמ' שלולב אין לו שיעור למעלה).

[היא שיחתי]

–לולב–
מנהג רבינו שליט"א לקחת לולב ארוך ביותר, וכתב רבינו שליט"א
שמקורו הוא מתוס' בב"ק ט: ד"ה עד שליש, שאתרוג יותר גדול זה הידור,
וא"כ לכאורה ה"ה בלולב.
וגם בעוביו יש להדר שיהיה עבה ועי"כ יהיה מתאים לאורכו והידור
הוא.

[שימען]

השנה גדל בחצירנו לולב ארוך כשתי מטרים וחסתי עליו מלקוצצו ונטלתיו כך בחג, ומצאתי במגן אברהם בהלכות חנוכה! (סי' תרע"ב סק"ג) שיש הידור בגודל הלולב לעשותם ארוכים ביותר. ובאשר חפשתי בדבר ראיתי שכבר איתא בראשונים ברבינו מנוח פ"ז מלולב ה"ט שכמה שיותר גדול מהודר טפי. וכן איתא אצל בן דורו ר' ישראל מטוליטולה בספר מצוות זמניות (הובא בקובץ שיטות קמאי סוכה) שיש הידור כמה שיותר גדול (ומשם הועתק למנורת המאור לר"י אלנקוה ומשם לס' המוסר לר"י כאלאץ).
ומעניין מאד שאותו חידוש כתבו שניים בני אותה התקופה רבינו מנוח מנרבונה ור"י מטוליטולה שבספרד.
האם יש למישהו עוד חומר בעניין.

נ.ב. דרך אגב ראיתי בחמד משה סי' תרע"ב שחולק ע"ד המ"א.

[צולניק]

viewtopic.php?f=31&t=13708

[לומד_בישיבה]

לכאו' כל הלולב הוקצה למצוותו ואין להוריד עלין מן הלולב במשך כל הסוכות ומזה ראיה שיש ענין והידור בלולב גדול.

מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א שלוקח לולב גדול יתכן שהוא מפני שסובר שאין לתקן את הלולב ויש לקחתו כפי שהוא גודל על העץ ואם מורידין מן העלין פסול מדין נפרצו עליו. כך הבנתי, אך איני בטוח שהבנתי נכון. ניתן למצוא על כך הרבה חומר האם העלין הוא חלק מן הלולב.
ומה שהובא בקישור מן התוס' בבא קמא עיין גם בתחילת לולב הגזול נפרצו עליו ברש"י ותוס' שם.

[לומד_בישיבה]

לכאו' כל הלולב הוקצה למצוותו ואין להוריד עלין מן הלולב במשך כל הסוכות ומזה ראיה שיש ענין והידור בלולב גדול.

כתבתי בתמצית הקיצור וד"ל.
למי שפנה אלי בנוגע להוקצה למצווה אצל נר חנוכה אם כל השמן נעשה הוקצה למצווה הדברים אינם דומים ודו"ק היטב.

[לומד_בישיבה]

ביררתי קצת את הנושא ומרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א יש לו מהלך מה הפשט כדרך גדילתו, חלק מזה נמצא בספרו ברייתא דמלאכת המשכן שם הוא חולק על כל הפוסקים בענין זה, ויש אומרים, שמטעם זה מקפיד על לולב ארוך.

[כתבן]

בטורי אבן (חגיגה ז' ע"א) כתב על דברי המשנה "אלו דברים שאין להם שיעור" וכו': "אמר בירושלמי, ר"ב בעי, ולמה לא תני - אפר פרה ורוק יבמה ודם ציפור של מצורע, ומשני, לא חשיב אלא דבר שהוא מוסיף עליהם ויש בעשייתן מצוה, ואלו אע"פ שהוא מוסיף, אין בעשייתן מצוה... ובהאי דירושלמי שכתבתי, ניחא לי מה דק"ל, אמאי לא חשיב ב' דברים שאין להם שיעור, לציצית ולולב, דאמרינן במנחות פרק ד' (דף מ"א ע"ב) - ציצית אין לו שיעור, כיוצא בו לולב אין לו שיעור, ומוקי לה דאין לו שיעור למעלה, אבל יש לו שיעור למטה, כדמפרש התם. ולפי דברי הירושלמי ניחא, דהני אם מוסיף על שיעורן ועושה ציצית ולולב גדולים יותר משיעור מצוותן, אין בעשייתן מצוה, ואין מקבלין שכר על זה, יותר מכי עשה כשיעורן".

[250]

בספר עוז יעקב ח"א ס"ס יב האריך בזה הגרי"ח סופר שליט"א, והביא חדשות לביהמ"ד, וראה גם בספרו עדות ביעקב ח"ב ס"ס פא.

[ירושלים]

בספר עוז יעקב ח"א ס"ס יב האריך בזה הגרי"ח סופר שליט"א, והביא חדשות לביהמ"ד, וראה גם בספרו עדות ביעקב ח"ב ס"ס פא.

מי בבקשה יכול לעלות לפורום האמור בספרים דלעיל. תזכו למצוות.

[גביר]

לולב ארוך במיוחד, נועד לשימוש אורחים, עין צורים, סוכות תשעו.

[חד ברנש]

רק שהנוטל לולב זה לא יוציא, חלילה, עין לאחת הנשים בעזרה למעלה (שאין לה מחיצה שלימה).

[לייטנר]

רק שהנוטל לולב זה לא יוציא, חלילה, עין לאחת הנשים בעזרה למעלה (שאין לה מחיצה שלימה).

הלולב של אהרוני האגדי. חבל שלא צולם גם האתרוג שלו...
אגב, המחיצה כשרה לחלוטין.

[קו ירוק]

היות ולרבינו מנוח אין מקור, אלא מדעתו הרחבה שכשהוא ארוך יותר, נאות יותר לנענע בו. השאלה היא האם לולב ארוך באופן חריג, נחשב לראוי לנענע בו יותר לדעת רבינו מנוח, או שהוא כבר בגדר כל המוסיף גורע.
וכך אפשר לשאול גם בדעת מג"א. האם ארוכים ביותר הכוונה לגודל חריג ומוזר שלא מצוי. ומה הענין בו כשהעין אינו שולטת בו בכלל.

[חד ברנש]

מי דיבר על כשרות המחיצה? ציינתי שהמחיצה אינה שלימה לכל גובהה.