פורום אוצר החכמה

לענ"ד (לכה"פ: גם) הבעל קורא.
אבע"א קרא ואבע"א סברא.

ז"ל הרמ"א בסי' תרסט "עוד נהגו לסיים התורה אף על קטן העולה, אף על גב די"א דדוקא תלמיד חכם צריך לסיים (מרדכי הגהות קטנות), בזמן הזה שהחזן קורא אין לחוש (ד"ע)", הרי לכם דאין הדבר תלוי אלא בחזן.

ועוד, הרי מי לנו כהבעל קורא המשמיע לכולם את הקריאה, והוא הוא הגומר והמתחיל את התורה.

קטן לא עולה לפרשת זכור וכדומה.
כשאומרים "חזק ונתחזק" נוהגים אצלנו שהעולה שותק והקורא כן אומר.
וכן בשבועות הקורא אומר אקדמות והעולה שותק.

אגב, יל"ע למה הבעל קורא אינו מחוייב בברכה"ת (ויתחייב לשמוע ולצאת מפי העולה), הרי לכאו' הטעמים המחייבים את העולה בברכה, מחייבים בודאי גם את הבעל קורא.

עושה חדשות כתב:אגב, יל"ע למה הבעל קורא אינו מחוייב בברכה"ת (ויתחייב לשמוע ולצאת מפי העולה), הרי לכאו' הטעמים המחייבים את העולה בברכה, מחייבים בודאי גם את הבעל קורא.

אה"נ, שמעתי פעם שהעולה מוציא את הקורא ידי חובתו.

משולש כתב:וכן בשבועות הקורא אומר אקדמות והעולה שותק.

אני מבין שמדובר כשזה אחרי ברכות התורה

עזריאל ברגר כתב:

עושה חדשות כתב:אגב, יל"ע למה הבעל קורא אינו מחוייב בברכה"ת (ויתחייב לשמוע ולצאת מפי העולה), הרי לכאו' הטעמים המחייבים את העולה בברכה, מחייבים בודאי גם את הבעל קורא.

אה"נ, שמעתי פעם שהעולה מוציא את הקורא ידי חובתו.

א"כ כדאי ששני הצדדים ידעו את זה, והקורא לא ישוח בשעה שהעולה מברך. ובזכרוני שכתוב להדיא לא כך.

שו"ר -

שו"ת צמח צדק (לובאוויטש) אורח חיים סימן לה
עיקר הברכה שהעולה מברך עכצ"ל שהוא על קריאת הש"צ. שהרי הברכה לא נתקנה רק בשביל הקריאה בצבור. א"כ זהו ע"ד זה מברך וזה קורא. משום דהשומע כעונה. (והש"צ השומע הברכה ה"ל כמברך וכיון שזה העולה לתורה ה"ל ג"כ שומע כעונה לכן בצירוף הנך תרתי ס"ל דיכול לברך וה"ל כאילו הש"צ מברך).

שו"ת הר צבי אורח חיים א סימן עב
אולם לעומת זאת י"ל, דנהי שהשומעים כבר יצאו בברכה שבירך העולה לתורה, אבל מ"מ הרי בעל הקורא לא שמע את הברכה, ואם כי הוא כבר יצא יד"ח במצות קריאת התורה, מ"מ הרי הוא קורא עכשיו בצבור, והרי גם מי שיצא כבר יד"ח קריאה ובא לבית הכנסת אחר ועולה לתורה צריך לברך שנית, (דמשום כבוד התורה תקנו לברך כשקורא בצבור), ואיך יקרא עכשיו בתורה בלא ברכה. ובכל בעל קורא שקורא בתורה, י"ל שהוא יוצא הברכה בשמיעה מפי העולה, אבל בנ"ד שהקורא לא שמע את הברכה, איך הוא יקרא בתורה בלא ברכה. אמנם יש לחלק ולומר דשאני במי שיצא יד"ח קריאה ובא לביהכנ"ס אחר ועולה שם לתורה דמברך, דהוא משום חובת הצבור שחייבים שיהיו קוראים בתורה ולברך על כל קריאה וקריאה, (ויעוין בריב"ש ובפרישה סימן רפב ס"ק ו), משא"כ בנ"ד שהצבור כבר יצאו יד"ח בברכה של העולה ובעל הקורא כבר יצא יד"ח, לכן הוא פטור מברכה, ויכול להתחיל מאמצע הפרשה וכן מסתברא.

יישר כח הרב עושה חדשות.

לקט יושר - וזכורני שאמר שטוב לקנות סיום הספר דמדבר משאר סיום הספר משום דמ"ד סבר שיש כאן סיום התורה.

עושה חדשות כתב:לקט יושר - וזכורני שאמר שטוב לקנות סיום הספר דמדבר משאר סיום הספר משום דמ"ד סבר שיש כאן סיום התורה.

היכן אמצאנו בלקט יושר ?

לקט יושר חלק ב (יורה דעה) עמוד נט ענין א.