פורום אוצר החכמה

הלכה פסוקה היא, שיש ליטול לארבעת המינים: אתרוג אחד, לולב אחד, שלושה הדסים ושני ערבות.
שאלותַי הן:
1. האם יש 'קפידא' לא ליטול יותר מאתרוג אחד ולולב אחד?
2. האם היו מנהגים שנטלו יותר משלושה הדסים.
(בנוגע לערבות, ידוע כבר מזמן הגאונים ליטול 68 ערבות [כמניין 'לולב'] או 70 [כמספר פרי החג], ולא עליהן אני שואל)

המנהג שהזכרת על ערבות באמת יש מהראשונים שהזכירוהו על הדסים בדוקא! ויש מהם על שניהם, וכדלהלן:
יעוין בספר העיטור הלכות ציצית, שכתב, "ושוב מצינו מנין ללולב, שיש לו שיעור למטה במנין, דתנן, ר' ישמעאל אומר, ג' הדסים וב' ערבות ולולב א' וכו', ועכשיו אנו עושים אפילו מאה הדסים וכו' ...ואני שמעתי מנהג זקנים בלולב שבעים הדסים כנגד שבעים אומות, וי"א שעושין מנין כ"א...".
ובהלכות לולב כתב בעל העיטור, "ואם רצה להוסיף בין בהדס בין בערבה כשר, מוסיף, וכך המנהג. ויש שמוסיפין עד ע' כנגד ע' פרים, ויש שמוסיפין כמנין לול"ב, וכמנין הד"ס, הכל לנאותו, כדתניא זה אלי ואנוהו, התנאה לפניו במצות".
ואכן יש מהראשונים שהזכירו מנהגים כיוצ"ב רק על ערבה, עי' אור זרוע (ח"ב הלכות סוכה סימן ש"ח), שכתב, "...אבל יש נוהגין שעושין ע"א פארות של ערבה, כמנין לולב, בגימ' זהו ס"ח, וג' כנגד אתרוג לולב והדס, הרי ע"א, כנגד סנהדרין גדולה, וכן מנהג בישיבה". ועי' גם במרדכי סוכה רמז תשמ"ט, ובב"י סי' תרנ"א בסופו מה שהביא בזה.
והרוקח בספרו מעשה רוקח סי' קנ"ד כתב, "...ואני הקטן לוקח ע"ב ענפים של ערבה ולולב > וכנראה צ"ל של ערבה ללולב <, על שם ע' אומות וכו', ואחד כנגד ישראל וא' כנגד הקב"ה, הרי ע"ב", ועיי"ש עוד רמז בזה.
ואילו במאירי סוכה (ל"א א', ד"ה ארבעת), כתב בדוקא שרק בהדס נהגו כן ולא בערבה, "...ומ"מ לא נהגו בערבה אלא בשלשה בדים או ארבעה, אבל הדס יש מוסיפין עד שבעים, ויש עד ששים ושמנה כמנין לולב, ויש עד ששים ותשעה כמנין הדס".

ועי' ב'אהל מועד' (שער סוכה ולולב דרך ד'), שכתב: "ונהגו להוסיף בהדס שמפני שיש בו משום נויי, אין בו משום בל תוסיף".

שחר,
אני מודה לך מאוד!

ומה בנוגע לשאלתי הראשונה?

ראה רמב"ם (הלכות לולב פרק ז' הלכה ז') אין מוסיפים על ערבות אך מוסיפים על הדסים "ונוי מצווה הוא".
וראה גם בשו"ע או"ח סי' תרנא ובנושאי כלים.

ב'מקור חיים' (סי' תרנא): טוב להוסיף בהדס וערבה, וכן מנהג אשכנז. והב"ח פסק שאין להוסיף, וכן מנהג פולין בערבה עכ"ל.
ובס' לקט יושר (עמ' 147): אינו מקפיד [בעל תרומת הדשן] אם יהיו ארבעה או חמישה בדין בהדס.

וראה עוד על כך: שו"ת 'אבני צדק', כלבו, ושבלי הלקט.
למנהגים על כך ראה: 'ארחות חיים' (תרנא, ב), 'מנהגי קומרנא' (אות תצג), 'מנהגי אליק' (אות רב), 'דרכי חיים ושלום' (אות תשס"ח), מנהגי 'קול אריה' (אות צג), 'כף החיים' (קלא-קלד) ובלקוטי מהרי"ח (צח, א), 'רזא דעובדא' (עמ' צ. צב), 'ערכי יהושע' (אות רי), קדושת ישראל' (אות פא), ועיין עוד.
-
מנהג האדמו"רים בבאבוב, טשרנוביל וסקווירא לקחת תשעה הדסים הקשורים בשלוש אגודות.
מנהג חב"ד להוסיף רק על ההדסים ('ספר המנהגים'). האדמו"ר מילוובאויטש זצ"ל היה לוקח פעמים 26,13 ו36 הדסים.
-
את כל הנ"ל ועוד, ראה ב'אוצר מנהגי חב"ד - אלול תשרי' עמ' רעא.
וראה גם: http://gmaranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=14689.
-------
כעת ראיתי גם שב"משנה הלכות" או"ח מהדורא תניינא סי' תקכא דן על הוספת ערבות ומסקנתו שאין להוסיף על ערבות. עיי"ש.

ואף אחד לא מדבר על האתרוג והלולב?
האם מותר ליטול יותר מאתרוג ולולב אחד? ואם לא - מדוע?

חכם באשי כתב:ואף אחד לא מדבר על האתרוג והלולב?
האם מותר ליטול יותר מאתרוג ולולב אחד? ואם לא - מדוע?

כבר צויין לעיל, מפורש בזה בסו"ס תרנ"א (סט"ו):
"לא יטול יותר מלולב אחד ואתרוג אחד", עיי"ש בכל הפוסקים.

תודה רבה לכל המסייעים והעוזרים, תבורכו מן השמים!

מטבע מתקופת מלחמת בר-כוכבא, ואיור מתוך מחזור לייפציג, אשכנז שלהי המאה ה13

תודה רבה, המהדיר.
בנוגע לאיור שעל המטבע, כבר עמד על כך י' תבורי, בספרו מועדי ישראל בתקופת המשנה והתלמוד:


אך בנוגע לתמונה השנייה, ממחזור לייפציג, התוכל לעזור לי לפענח מה בדיוק רואים שם? האם ריבוי ערבות או ריבוי הדסים?

עתה ראיתי את דברי ר"ש ליברמן, בתוספתא כפשוטה, עמ' 863:

מנהג יוצאי תימן עד היום להרבות בהדסים.

חשבתי שהוזכר למעלה אבל לא ראיתי.

אוצר החכמה כתב:מנהג יוצאי תימן עד היום להרבות בהדסים.

כך נהגו (בצורה חלקית) גם בחב"ד, וכך נהג הרבי האחרון זצ"ל.

יש בזה חזרה ברמב"ם שבמהדו"ק כתב שאם הוסיף בשאר המינים פסל, ובמהדו"ב חזר בו שלא פסול, ועי"ש בהשגות הראב"ד דשרי להוסיף גם בלולב ואתרוג. [אמנם הרמב"ם חזר בו רק לגבי הפסול ולא שאין מוסיפין לכתחילה].

לענין המטבעות, מה כתוב במכתבו של בן כוזיבא בענין זה?

היות וההדס צ"ל גבוה מההערבה כנראה שיש שם ריבוי ערבות דווקא.

אליהוא כתב:
לענין המטבעות, מה כתוב במכתבו של בן כוזיבא בענין זה?

לא שניתן ללמוד מזה משהו,

באיגרת כתוב לאמור:






ליהודה בר מנשה לקרית ערביה. שלחת לך תרי חמרין די תשלח עמהן תרי גברין לות יהונתן בר בעין ולות מסבלה די יעמרן, וישלחן למחניה לותך ללבין ואתרגין. ואת שלח אחרנין מלותך וימטון לך הדסין וערבין. ותקן יתהן ושלח יתהן למחניה בדיל די אכלסה סגי. הוא שלם.





– פ. ידין 57 [7]


האיגרת כתובה ארמית, וזה תרגומה העברי:





שורה א: ליהודה בר מנשה מקרית ערביה. שלחתי לך שני חמורים כדי שתשלח
שורה ב: עמהם שני אנשים אצל יהונתן בן בעיה ואצל מסבלה כדי שיעמיסו
שורה ג: וישלחו למחנה אצלך לולבים ואתרוגים. ואתה שלח אחרים מאצלך
שורה ד: ויביאו לך הדסים וערבות והתקן אותם‏[8] ושלח אותם למחנה מפני
שורה ה: שהצבא רב(.) היה שלום

(באדיבות ויקיפדיה

חכם באשי,

מאוד לא נראית לי דעתו של תבורי בפרשנות המטבע. לענ"ד הזר השמן שם מכיל יותר מהבדים הבודדים המציצים מתוכו כלפי מעלה..