בס"ד
הבנת "שני הדינים" במצות ישיבה בסוכה
הנה יש דינים במה שחייבים בסוכה:
אכילה, שתיה (יין?) ושינה, והיינו שהוא חובה גמורה, ואם לא עשאם בסוכה עבר עשה איסור חמור של ביטול מצות סוכה.
ויש עוד דין, של "עשה סוכתך קבע" -- טיול, שינון, מצעות נאות. ונראה שזה אינו חיוב גמור, אלא רק לכתחילה/ מעלה והידור. והוכחות לכך:
א. סוכה ז' על ז' ועשרה טפחים אינה ראויה לטיול, ולא למצעות נאות וכו'...
ב. כמדומה שכך מנהג העולם, שרובא דעלמא אינו נוהג כך, אלא בעיקר אכילה וכו' [וכ"כ ב"הלכות חג בחג" עמ' ו]
ג. לשון הרמב"ם המובא כאן, וכן הוא בתוס' ר"י החסיד (שירליאון) ברכות יא, שאין איסור בטיול ושינון מחוץ לסוכה, ורק באכילה ושינה.
רמב"ם הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ו הלכה ה):
כיצד היא מצות הישיבה בסוכה, שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה כל שבעת הימים בין ביום בין בלילה כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה, וכל שבעת הימים עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים, כיצד כלים הנאים ומצעות הנאות בסוכה, וכלי שתייה כגון אשישות וכוסות בסוכה, אבל כלי אכילה כגון קדרות וקערות חוץ לסוכה, המנורה בסוכה, ואם היתה סוכה קטנה מניחה חוץ לסוכה.
הלכה ו
אוכלין ושותין וישנין בסוכה כל שבעה בין ביום בין בלילה, ואסור לאכול סעודה חוץ לסוכה כל שבעה אלא אם כן אכל אכילת עראי כביצה או פחות או יתר מעט, ואין ישנין חוץ לסוכה אפילו שינת עראי, ומותר לשתות מים ולאכול פירות חוץ לסוכה, ומי שיחמיר על עצמו ולא ישתה חוץ לסוכה אפילו מים כ הרי זה משובח.
הלכה ט
כל שבעת הימים קורא בתוך הסוכה, וכשמבין ומדקדק במה שיקרא יבין חוץ לסוכה כדי שתהיה דעתו מיושבת עליו, המתפלל רצה מתפלל בסוכה או חוץ לסוכה.
-------------------------------------------------------------------------------------
ויש לעיין מנין לחדש שכלול במצות סוכה שני חלקים: אחד לעיכובא ואחד לכתחילה וכו'.
א.
והנראה בביאור הדבר, ע"פ מה שנמצא בראשונים חידוש של הגדרת "עיקר הישיבה בסוכה". וכנראה שהוא בגלל שדברים אלו הכל עושים דוקא בביתם, ושאר דברים לאו כו"ע עושים בביתם כל ימות השנה:
א. רש"י סוכה כ, ב: עיקר ישיבה בסוכה אכילה ושתיה ושינה
ב. ר"ת: שיטתו לגבי הברכה, שמברכים על האכילה שהיא העיקר ופוטרים את כל שאר הדברים.
ג. לקט יושר עמ' שכג: "השינה קובע עיקר הדירה".
וע"פ זה מובן, שאת העיקר יש חובה לעשות בסוכה, ושאר הדברים שאינם "עיקר" הוגדרו כתוספת וכמצוה מן המובחר/ דין לכתחילה.
ב.
ובדרך אחרת כתב הגרמ"ש שפירא זצ"ל, במאמרו באורייתא (תשרי תשמ"ג, ונדפס גם במבקשי תורה, ואח"כ גם בספרו קונטרס הביאורים על סוכה), שיש חובת הגברא לעשות פעולות בסוכה, ומלבד זה יש דין לאשווי סוכתו כדירת קבע בחג סוכות, ויש פעולות שונות שמשמשות למטרה זו, ועיי"ש שהרחיב בזה.